דיווח על-פי חוק

המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי (המולמו"פ) דו"חשנתי 2024 מצבהמחקרוהפיתוח (מו"פ)שלישראל גרפיםטבלאותואיורים תוכן גרף 1: ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל 17........................................................................................................ דבר היו”ר – פרופ’ נגה קרונפלד-שור, יו”ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו”פ4....) גרף 2: ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי השוואה בין המדינות 18..................................................................................... תקציר6............................................................................................................................................ גרף 3 התפלגות ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל לפי מגזר מבצע19............................................................: פרק 1 מבנה ופעילות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו”פ) 10............................... גרף 4 התפלגות ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל, לפי מגזר מבצע, בהשוואה בינלאומית20......................: גרף 5 התפלגות מקורות המימון להוצאה הלאומית למו"פ של המגזר העסקי בהשוואה בינלאומית21....................: פרק 2 מצב המחקר והפיתוח של ישראל 15............................................................................... גרף 6 התפלגות מימון המו"פ האזרחי של משרדי ממשלה לפי יעדים23......................................................................: פרק 3 חינוך והשכלה גבוהה36..................................................................................................... טבלה 1 התמיכה הממשלתית במו"פ לפי יעדים נבחרים במדינות הOECD-: 24........................................................... פרק 4 ניתוח ענפי של תחומי מו”פ בישראל: מדעי החיים ובריאות, אגריפוד-טק, גרף 7 התפלגות ההוצאה הלאומית למו"פ במגזר העסקי לפי ענפים ראשיים26.........................................................: גרף 8 הוצאות מו"פ שוטפות לפי תחומי פעילות וענף כלכלי26......................................................................................: אנרגיה ואקלים-טק48......................................................................................................... גרף 9 התפלגות יצוא שירותים עסקיים לפי סוג שירות, יצוא שירותי מחקר ופיתוח ושירותי מחשב27.......................: פרק 5 המאבק בחרם האקדמי 55.............................................................................................. גרף 10 : שיעור השכירים בהייטק מסך השכירים במשק28............................................................................................... פרק 6 ועדות המולמו”פ57............................................................................................................. גרף 11: שיעור המועסקים במו"פ בחברות מו"פ במגזר העסקי FTE( מסך המועסקים במשק29..............................) גרף 12 השקעות הון סיכון בחברות ישראליות30...............................................................................................................: גרף 13 גיוסי חברות יוניקורן בישראל30..............................................................................................................................: גרף 14 השקעות בחברות פרה סיד לאורך העשור האחרון31.........................................................................................: גרף 15 השקעות לפי תחומים31.........................................................................................................................................: גרף 16 השקעות זרות בישראל32......................................................................................................................................: גרף 17 פתיחת חברות חדשות33.......................................................................................................................................: גרף 18 סך כל בקשות ייחודיות לפטנט של מרכזי המו"פ והחברות הרב לאומיות הזרות הפעילות בישראל34.......: גרף 19 שיעור הבעלות של הסקטור העסקי הזר על המצאות ישראליות (בקשות ייחודיות לפטנט34.....................): גרף 20: מו"פ בביצוע מגזר ההשכלה הגבוהה כאחוז מהתמ"ג בהשוואה בינלאומית 37.............................................. גרף 21 שיעור הפרסומים הישראלים מכלל פרסומי מדינות הOECD-: והעולם 38....................................................... גרף 22: מספר הפרסומים שנכתבו בסיוע מימון 2020 HORIZON 39............................................................................... גרף 23: השתתפות האוניברסיטאות הישראליות בפרויקטים של 40....................................................................H2020 גרף 24: התפלגות המאמרים הישראלים שנכתבו במסגרת H2020 לפי תחומי מחקר 41.......................................... יו”ר המולמו”פ: פרופ’ נגה קרונפלד-שור גרף 25: בעלי השכלה גבוהה כאחוז מהאוכלוסייה בגילאי 64-25 42.............................................................................. יועצי המולמו”פ: ד”ר גורי זילכה, ד”ר ניל נמיר, דבי קאופמן, דב גרף 26: סטודנטים בשנה ראשונה לתואר ראשון הלומדים מדע והנדסה* לפי מוסדות ושיעורם רוסו, רן בניימין מסך הסטודנטים החדשים43................................................................................................................................................ עריכה וכתיבה: דבי קאופמן גרף 27 מספר מקבלי תואר שלישי בישראל ושיעור הלומדים מדעים והנדסה44.........................................................: *כתיבת הדו"ח נעשתה בשיתוףפעולה עם ראשי ועדות המולמו”פ, גרף 28 התפלגות תלמידי כיתות י"ב, נבחנים בבחינות בגרות על פי זכאות לתעודת בגרות45.................................: יועציהוהשותפיםהשוניםלמחקריםולסקרים,פרק1נכתבע"יד"ר גרף 29: נבחנים בבחינת בגרות ברמת 5 יח"ל במקצועות המדעים 45.......................................................................... גורי זילכה; נתוני פרק 2 נאספו ע"י מוסד שמואל נאמן, הלמ"ס גרף 30 משרות סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה לפי סוג, מגדר וגיל46..............................................................: וIVC- עיצוב גרפי: לויז דיזיין דפוס: דפוסית דפוס והוצאה לאור בע"מ 3 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 2 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל דבריו"רהמועצההלאומיתלמחקרופיתוח ומתקני תשתית במערכת הביטחון ו-ועדת סביבה. בסוף שנת 2024 הקימה המולמו"פ שתי ועדות חדשות שהחלו לפעול בשנת 2025: ועדת טכנולוגיות מפציעות לעשור הקרוב (בשיתוף קו האופק פרופ' נגה קרונפלד-שור במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה), ו-ועדה לבחינת המימון הציבורי למו"פ. כמו כן, נקבעו מטלות ה חדשותלוועדותקיימות:במסגרתועדתאקדמיה-משקהוקמהקבוצתעבודהאשרבוחנתאתהשפעות מודל התקצוב של ות"ת על קשרי אקדמיה – משק, ו-ועדת תשתיות שינתה את מיקודה ותבחן את דו"ח המונח לפניכם מסכם את פעילות המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו״פ) השלכות מודל התקצוב של ות"ת על התנהלות המוסדות האקדמאיים. לשנת 2024 – שנה של תמורות ואתגרים משמעותיים, שבה המדע הישראלי המשיך לשאוף מכיווןשפעילותןשלועדותאלוהחלהרקבשנת2025פירוטפעילותןוממצאיםראשוניםיתפרסמובדוח למצוינות, על אף המלחמה המתמשכת ומצבה המאתגר של ישראל בזירה הבינלאומית. .2025 לסיכום,הממצאיםבדוחזהמהוויםתשתיתחיוניתלגיבושאסטרטגיהלאומיתמושכלתומבוססתנתונים דוח זה מסכם עבודה שנעשתה ברובה בהנהגתו של פרופ’ פרץ לביא, קודמי בתפקיד. אני מבקשת למו"פ האזרחי בישראל. בשנים הקרובות, בכוונתי להרחיב את עבודת המולמו"פ ואת הדיאלוג עם כלל להודות לפרופסור לביא על תרומתו הרבה ועל הנהגתו את עבודת המועצה בתקופהמאתגרת זו. עבודתו הגורמים הרלוונטיים – באקדמיה, בתעשייה, בממשלה ובחברה האזרחית – מתוך ראייה מערכתית, תרמה להמשך חיזוק מערכת המו״פ האזרחית בישראל ולהתוויית כיוונים אסטרטגיים לעתיד. ארוכת טווח, המשלבת בין מצוינות מדעית לרלוונטיות כלכלית, חברתית וסביבתית. הממצאים אשר עולים מדוח זה מציגים תמונת מצב מורכבת למו"פ הישראלי. ישראל עדיין מובילה אני מודה לשרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, על האמון והיד החופשית בעבודת בOECD-בהוצאהלמו"פכאחוזמהתמ"גובמונחיהוצאהלנפש.עםזאת,המימוןהזרלמגזרהעסקימהווה המולמו"פ, לחמישה עשר חברי מליאת המולמו"פ ולחברי הוועדות שמכהנים בתפקידם בהתנדבות כמחצית מסך מימון המו"פ בישראל, בעוד שהמימון הממשלתי למו"פ זניח 2%() בהשוואה לכלל המימון, מלאה מתוך כוונה טהורה לסייע בחיזוק תשתיות המו"פ של ישראל, ליועצי המולמו"פ החיוניים לקיום ונמוך בהשוואה למקובל בOECD- מימון המו"פ, שמגיע בעיקר מהמגזר העסקי, והעובדה שיותר מ50%-. עבודת המועצה, ולכל שאר העוסקים במלאכה. אנימזמינה אתכלל הקוראים לעיין בדוח, ללמודממנו, ממנו מגיע ממשקיעים זרים, עלולים לעכב ולהשפיע על צמיחת המו"פ הישראלי בעיקר במצב בו קיימת ולהיות שותפים בעיצוב עתיד המו״פ בישראל. יציאהשלמשקיעיםזריםמישראל.בנוסף,ישראלבולטתבשיעורגבוהבמיוחדשלהוצאותמו"פהמבוצעות בברכה, על ידי המגזר העסקי 92%( בהשוואה לממוצע בOECD-) שעומד על 74%. הממשלה היא המממנת פרופ' נגה קרונפלד-שור העיקרית של מו"פ בהשכלה הגבוהה 76%(), ורק 6% מהמו"פ בהשכלה הגבוהה ממומן על ידי המגזר יושבת ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח העסקי. בנוסף, שיעור ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במגזר הממשלתי (כ1%-) ובמגזר ההשכלה גבוהה 6%()נמוךמאודבהשוואהלמדינותאחרות:ההוצאההלאומיתהממוצעתלמו"פבמגזרההשכלההגבוהה בOECD- עומד על .16% בתחומי הבריאות, הגנת הסביבה והשירותים החברתיים, התמיכה הממשלתית במו"פ נמוכה יחסית למגזרים אחרים, נמוכה בהשוואה בינלאומית, ואף נמצאת במגמת ירידה.מו"פמקומי בנושאים אלו חשוב, ובמקרים רבים אין לו מקורות עסקיים חלופיים ולכן התמיכה הממשלתית חשובה במיוחד. לדוגמה, ההשקעה הממשלתית בישראל ב"בריאות, חקלאות והגנת הסביבה" עומדת על כ6%- מההשקעה הממשלתית במו"פ, בעוד שממוצע הOECD- עומד על כ21%–. מגמות אלו מדגישות את הצורך בבחינה מעמיקהשלמדיניותהמו"פהלאומיתוהבנההיכןההשקעותהממשלתיותנחוצותואפקטיביות(התמקדות בכשלי שוק), כדי להבטיח איזון בריא בין מחקר אקדמי, ממשלתי ועסקי, ולשמר את היתרון התחרותי של ישראל בתחום החדשנות תוך דאגה לצרכי המשק. מספרחבריהסגלהבכירבאוניברסיטאות,וכןמספרבעליתוארשלישינשארויציבים,וזאתלמרותהעלייה המתמדת בגודל האוכלוסייה. מספר הסטודנטים לתואר שני שמהווים עתודה לבעלי תואר שלישי מראה מגמת ירידה, ויש לשים אליו לב. באופן כללי מדדי ההשכלה הגבוהה והחינוך מראים סימני ירידה, במיוחד בתוצאותTIMSS.הדוחמדגישאתהצורךבהשקעהבחינוךמדעימהגילהרך,תוךעידודשוויוןוגיווןבמהלך כל תקופת הלימודים ובבחירת מקצועות להגברה בבגרות. מדדים אלו מעלים חשש אמיתי לעתיד כוח האדם המדעי. הדוח גם מצביע על הצורך בהרחבת ההזדמנויות למחקר ופיתוח בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל, ועל כך שעדיין ניכרים פערים בין גברים לנשים בסגל האקדמי, בעיקר בדרגות פרופסור מן המניין. שיעור הנשים במכללות האקדמיות גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות, במיוחד בדרגות הבכירות. נדרשים צעדים לצמצום פערים אלו. בשנת 2024 פעלו במולמו"פ 4 ועדות: ועדת חינוך מדעי, ועדת אקדמיה משק, ועדת תשתיות לאומיות 5 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 4 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל תקציר חרבות ברזל - חברות הייטק פרטיות מעסיקות כמחצית מאנשי המו”פ שלהן מחוץ לישראל. זאת ועוד, מהנתונים האחרונים שמתפרסמים בדוח זה נרשמת ירידה בלימודים למדעים בבתי הספר התיכוניים. ההוצאה הלאומית למו”פ אזרחי בשנת 2023 הסתכמה ב92.7- מיליארד ₪ (במחירי 2015), המהווים המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו”פ), שהוקמה על פי חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח כ6.3%- מהתמ”ג – ירידה של כ1.4%- לעומת 2022 למרות זאת, ישראל עדיין מובילה בOECD-. בהוצאה אזרחי, התשס”ג – 2002, משמשת כגוף מייעץ מרכזי לממשלת ישראל בכל הנוגע למחקר ופיתוח אזרחי. למו”פ כאחוז מהתמ”ג ובמונחי הוצאה לנפש. כזרוע החשיבה האסטרטגית שלמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, תפקידה העיקרי הוא לבחון, לנתח ניתוח מגזרי של המימון והביצוע של המו”פ מראה כי המימון מחו”ל למגזר העסקי מהווה כמחצית מסך ולמפות את מערכות המחקר והפיתוח בישראל, תוך זיהוי צרכים, חוזקות וחולשות. מערכות אלו מהוות המו”פ המבוצע בישראל 48.1( מיליארד ₪ מתוך 100.7 מיליארד ₪), דבר המעיד על נוכחות משמעותית נדבך יסודי בכלכלת המדינה ובאיתנותה, ומנוע צמיחה מרכזי לתעשיית ההייטק. שלמרכזימו”פ של חברות זרות. המגזר העסקימממן היקף דומה 50.6(מיליארד ₪).סה”כ שיעורהמימון חוק המולמו”פ מסמיך את המועצה הלאומית למחקר ופיתוח לגבש מדיניות מו”פ לאומית ולהמליץ למו”פ בכלל בישראל המגיעממגזר חו”ל 49.4%( נחשב לגבוה ביותר בOECD-), בעוד ששיעור המימון של לממשלה,באמצעותשר.תהמדעוהטכנולוגיה(בשנת2024כיהנושנישרים,מראופיראקוניסוהגב’גילה המגזר הממשלתי נמוך במיוחד ועומד על 6% כולל למו”פ בהשכלה גבוהה. במגזר ההשכלה הגבוהה, גמליאל) על מדיניות לאומית כוללת בפיתוח וקידום המחקר המדעי במדינת ישראל. המולמו”פ מממשת הממשלה היא המממנת העיקרית 76%( ו14%-), מהמו”פ ממומן על ידי מקורות מחו”ל. הקשר בין את יעדיה הלאומיים באמצעות עריכת מחקרים וסקרים, הפעלת ועדות מקצועיות והעסקת יועצים האקדמיה לתעשייה נותר חלש יחסית. מקצועיים, וכל זאת על מנת לגבש ולהמליץ על מדיניות לאומית במחקר ופיתוח לממשלה, באמצעות חלקו של המגזר העסקי בביצוע מו”פ זינק מ58.7%- ב1996- ל90.9%- ב2023-, בעוד שחלקם של מגזר ועדת השרים למדע וטכנולוגיה. ההשכלה הגבוהה והמגזר הממשלתי ירד משמעותית. ישראל בולטת בשיעור גבוה במיוחד של הוצאות פעילותה של המועצה לגיבוש מדיניות מו”פ לאומית, מחייבת הערכות לטווח ארוך באיסוף ובניתוח נתונים המו”פ המבוצעות על ידי המגזר העסקי 92%( בהשוואה לממוצע הOECD-) 74%(). לעומת זאת, שיעור ע”יהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהומכונימחקראובייקטיבייםומקצועייםהמסוגליםלהפיקדוחותוניתוחים הביצוע במגזר ההשכלה הגבוהה 6%() ובמגזר הממשלתי 1%() נמוך משמעותית בהשוואה למדינות מקיפים על בסיס מתמשך, לשם מעקב ובחינת השינויים במערך המו”פ. לפיכך, חשיבות תוכנית העבודה אחרות. הינה הבסיס הרב-שנתי שלה. רבות מפעולותיה מתבצעות על פני זמן ארוך וקבוע המחויב מעצם אסוף המימון הממשלתי למו”פ אזרחי בשנת 2023 הסתכם ב10- מיליארד ₪ (פחות מ1%- מסך ההוצאה הנתונים, ניתוחם, עיבודם, הסקת מסקנות וגיבוש המלצות לקובעי המדיניות. הלאומית למו”פ) וחלקה במימון ההוצאה למו”פ היה כ6%- באותה שנה לעומת כ8%- בשנת 2022. יושבתראשהמועצההיאפרופ’נגהקרונפלד-שור,אשרהחליפהבמהלךשנת2024אתפרופ’פרץלביא כמחצית מהוצאות משרדי הממשלה הופנו לקרנות אוניברסיטאיות (ות”ת) וכשליש לקידום טכנולוגיות שסיים את כהונתו. במועצה מכהנים 15 חברים (מתוכם משקיף אחד מתעשיות הבטחון), להלן מליאת תעשייתיות. התמיכה הממשלתית במו”פ ממוקדת בעיקר באקדמיה ובתעשייה, אך נמוכה יחסית בתחומי המולמו”פ¹. חברי מליאת המולמו”פ עובדים בהתנדבות מלאה ומגיעים מרקע מגוון הכולל אקדמיה, הבריאות,הגנתהסביבהושירותיםחברתיים. מחקר, תעשייה ומדיניות, על פי חוק. לצד המליאה פועלות ועדות לאומיות המתמקדות בנושאי מו”פ כמחצית מהוצאות המו”פ בהייטק הן בענף התוכנה והייעוץ. יצוא שירותי מחקר ופיתוח ומחשוב הגיע ספציפיים. המועצה נעזרת ביועצים חיצוניים בתחומים שונים, אשר חלקם מרכזים את עבודת הוועדות ב2023-ל83.3-מיליארדדולר86%(מסךיצואהשירותים). וחלקם תומכים בפעילות השוטפת מול גופים ממשלתיים ובינלאומיים רלוונטיים אשר כוללים גופי מחקר, אחוז ההוצאה למו”פ בענפי השירותים בישראל גבוה במיוחד (כ74%-) בהשוואה למדינות אחרות. תחום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד. התוכנה מוביל בהוצאה למו”פ במגזר העסקי 60%(). שיעור המועסקים במו”פ בישראל גבוה משמעותית בהשוואה למדינות אחרות 29.53( לאלף מועסקים בשנת 2022). למרות הגידול במספר השכירים בהייטק, שיעורם מסך השכירים במשק נותר יציב יחסית הדו"ח השנתי של המולמו”פ לשנת 2024 מציג את פעילותה של המולמו”פ בגיבוש מדיניות לאומית בתחום 10%( בשנת 2023), אך נרשמתמגמת ירידה בשיעור זה בשנת 2024 (בעתכתיבת הדוח עדיין אין נתונים המחקר והפיתוח, תוך איסוף נתונים עדכניים ביותר שיש לשנה זו והוא כולל שישה פרקים: מעודכנים ולכן בחרנו להמתין עם פרסום הנתונים.) שנת2024הייתהמוצלחתיותרמשנת2023בגיוסיהוןסיכוןלהייטקהישראלי-12.53מיליארדדולרב453- פרק1 - מבנה המועצה ואופן פעילותה. עסקאות. יחד עם זאת, למרות שחלה התעוררות בהשקעות בחברות חדשות בשלבי סיד, נרשמה ירידה פרק 2 - ניתוח מצב המו”פ האזרחי בישראל על רבדיו השונים תוך חלוקה להשקעות ממשלה אל מול בפתיחת חברות חדשות (להלן פרק 2). הסקטור הפרטי, וניתוח הון סיכון תוך מיקוד בשלבים מוקדמים של השקעה בחברות ותחומי השקעה. מגזר החינוך וההשכלה הגבוהה: פרק3 -מתמקד בחינוך והשכלה גבוההמתוךמטרה לנתח אתמאגר ההון האנושי בישראל, הן בהווה והן מגמת ירידה בהוצאות מו”פ: בשנת 2022 הסתכמו הוצאות המו”פ במגזר ההשכלה הגבוהה ב1.49- כבסיס לצמיחת המחקר והפיתוח (מו”פ) בעתיד. מיליארד דולר (כ מהתמ”ג), שיעור יציב אך במגמת ירידה בעשור האחרון.0.4%- פרק4- ניתוח ענפי תוך מיקוד בשלושה תחומים: בריאות, פודטק, ואנרגיה וסביבה (קלינטק). נמצאה ירידהמדאיגהבהישגיתלמידיכיתותח’במתמטיקהובמדעיםבמבחן2023TIMSS - ישראל דורגה פרק5-פעילות המולמו”פ אל מול החרם האקדמי בעולם. ברבע התחתון של הדירוג הבינלאומי. פרק 6 - מרכז את פעילות ועדות המולמו”פ שפעלו בשנת 2024 והמלצותיהן (לא כל הוועדות הגישו מספר הסטודנטים: בשנת תשפ”ד 2023/24() למדו מעל 340 אלף סטודנטים ב57- מוסדות להשכלה המלצות). הוועדות שפעלו בשנה זו הן: ועדת חינוך מדעי, ועדת תשתיות, ועדת אקדמיה משק ו-ועדת גבוהה.כשלישמהסטודנטים החדשים לתואר ראשון בשנת בחרו במקצועות המדעים וההנדסה.2022/23 מו”פ סביבתי. סגל אקדמי: מספר המשרות באוניברסיטאות ובמכללות עלה מעט בשנים האחרונות, בעיקר במכללות תמונת מצב ההייטק הישראלי – גם בשנת 2024 ממשיך ענף ההייטק להיות מנוע מרכזי בכלכלת ישראל המתוקצבות. שיעור הסגל הבכיר נותר יציב, וזאת למרות העלייה בגודל האוכלוסייה. - תורם כחמישית מהתוצר הלאומי ,19.7%( 338.8 מיליארד שקלים) ומהווה 53% מסך הייצוא. הצמיחה בעלי תארים מתקדמים (תואר שני ושלישי): מספר בעלי תואר שלישי לא השתנה משמעותית בעשור העיקרית בייצוא ההייטק נובעת משירותי תוכנה. האחרון, ומספר הסטודנטים לתואר שני נמצא במגמת ירידה. התשתית האיתנה של המחקר והפיתוח (מו”פ) בישראל והבסיס לשגשוג ההייטק היא מערכת חינוך פטנטים:נרשמה מגמה מעורבת במספר הפטנטים המאושרים, עם ירידה ב2022-. מתקדמת ומוסדות השכלה גבוהה איכותיים. עם זאת, ניכרת נסיגה בכוח האדם האיכותי: נרשמה ירידה ירידה בשיעור הפרסומים הישראלים מול הOECD-: למרות ששיעור הפרסומים הישראלים מכלל פרסומי במספרהמועסקיםבהייטקוכןקיימתעזיבתעובדיםלתקופהשלשנהומעלהמישראל.מאזפרוץמלחמת הOECD- נותר יציב יחסית בין 2000 ל2023-, דירוגה של ישראל במדד נמצא במגמת ירידה בהשוואה ¹ראונספח1 7 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 6 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל בינלאומיתושיעורהפרסומיםהישראליםמכללפרסומיהמזרחהתיכוןנמצאגםהואבמגמתירידהמשמעותית המאבקבחרםהאקדמי: למעלה מ80%-( מהפרסומים המדעיים של ישראל מקורם באקדמיה). המולמו”פ, כמי שאמונה על קידום קשרי המדע והמחקר הבינלאומיים של ישראל ומכירה בחשיבותו חשיבותיתרהבהשתתפותישראלבתוכנית2020Horizon:ישראלהשתתפהבאופןפעילבתוכניתהמסגרת לקידום החוקרים והמחקר הישראלי, החלהמיד עםפרוץ המלחמה באוקטובר 2023, לבחון את המתרחש למו”פ של האיחוד האירופי וזכתה במענקים משמעותיים. התחומים העיקריים בהם זכו חוקרים ישראלים בעולם מתוך הבנת החשיבות של קשרים אלו, ומתוך ניסיון עבר בכל הנוגע לפעילויות אנטישמיות נגד היומדעיהטבע,בריאותומדעיהחייםוהנדסהוהיאמובילהבזכייהבמענקיERCלמחקרפורץדרך.שיתוף ישראל. הפעולה במסגרת התוכנית תרם רבות למחקר המדעי והטכנולוגי בישראל, והיא מדורגת במקום ה24- במהלך שנת 2024 הגישה המועצה את המלצותיה² למשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה וכן לוועדת במספר הפרסומים במסגרת התוכנית. האוניברסיטאות המובילות בהשתתפות בפרסומים ובפרויקטים הן המדעבכנסתלצורךחיזוקהמו”פבישראלוקשריהמחקרהבינלאומיים.ההמלצותהתקבלוואושרתקציב, אוניברסיטתתלאביב,מכוןויצמןוהטכניון.תחומיהמחקרהבולטיםבפרסומיםהישראליםבמסגרתH2020 (להלן פרק 5). למרות זאת לאור התפתחויות המלחמה יש צורך בחשיבה נוספת ובחינת פעילות בינלאומית הם פיזיקה ואסטרונומיה ומדעי המחשב. למענקי ERC הייתה השפעה משמעותית על פרסום מאמרים נוספתמשמעותית. מצוטטים ביותר בקרב חוקרים ישראלים. לתכנית חשיבות והשפעה גדולה על מו”פ בישראל, לאיום על השתתפותישראלבתכניתהשלכותשליליותמשמעותיות. ועדותהמולמו”פ: בשנת 2024 פעלו במולמו”פ 4 ועדות: ועדת חינוך מדעי, ועדת אקדמיה משק, ועדת תשתיות לאומיות בעליהשכלהגבוההבישראלבהשוואהלOECD-: ומתקני תשתית במערכת הביטחון ו-ועדת סביבה. שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל 39%( גבוה מממוצע הOECD-)35%() אך נמוך ממדינות כמו בסוף שנת 2024 הקימה המולמו"פ 2 ועדות חדשות שהחלו לפעול בשנת 2025 וכן נקבעו מטלות חדשות אירלנד ומדינות ייחוס אחרות שמתחרות עם ישראלי על השקעות זרות. לוועדות קיימות: ועדת טכנולוגיות מפציעות לעשור הקרוב (בשיתוף קו האופק במשרד החדשנות המדע ישראל מובילה בשיעור בעלי תואר ראשון, אך נמצאת בפער משמעותי נמוך בשיעור בעלי תארים והטכנולוגיה), ועדה לבחינת המימון הציבורי למו"פ, וכן במסגרת ועדת אקדמיה-משק הוקמה קבוצת מתקדמים, במיוחד תואר שני (הדבר מדגיש את הצורך בעידוד לימודים לתארים מתקדמים). עבודהאשרבוחנתאתהשפעותמודלהתקצובשלות"תעלקשריאקדמיה–משק.בנוסף,ועדתתשתיות ישראל מתבלטת לטובה בשיעור הסטודנטים בתואר שלישי בתחומי STEM, אך הירידה בלימודי תואר שני שינתה את מיקודה ותבחן את השלכות מודל התקצוב של ות"ת על התנהלות המוסדות האקדמאיים ב עלולה לפגוע בעתיד ולהוביל ירידה בבעלי תואר שלישי.STEM (להלן פרק ).6 מסקנותמרכזיות: קיימת ירידהבהשקעותבמו”פ ומימון המו”פ העסקי ממשיך להיות תלוי במידה רבה בהשקעות זרות. מדדי ההשכלה הגבוהה והחינוך מראים סימני ירידה במיוחד בתוצאות מבחני TIMSS ובהשקעה במו”פ אקדמי וחשש אמיתי לעתיד הסטודנטים למדעים. קיצוצים בהשכלה הגבוהה עלולים להשפיע על תעשיית ההייטק בטווח הבינוני והארוך. בין2013ל2021-חלהירידהשל בהכנסות מקניין רוחני בחברות למסחור ידע שליד האוניברסיטאות.75% קשר חלש יחסית בין האקדמיה לתעשייה בישראל. הפעילותבחברותהזנק:ירדהב16%-בין2019ל2023-,זאתעקבירידהבמספרהחברותהחדשותשנפתחו במקביללגידולבמספרסגירותחברות.בנוסףקיימתירידהמגמתיתבעשורהאחרוןבפתיחתחברותהזנק חדשות. (להלן פרק )3 ניתוחשלושהענפימו”פנבחריםלדוחזה: בשלושת התחומים שנבחנו (מדעי החיים ובריאות, אגריפוד-טק ואנרגיה ואקלים-טק) נצפתה האטה בהקמת חברות חדשות מאז .2021 הגדלת המימון הממשלתי עשויה להניע התאוששות, במיוחד בתחומי האגריפוד-טק ואנרגיה ואקלים טק.- אירועי ה באוקטובר הדגישו את הצורך בחוסן לאומי וקידום שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים.7- תחום הבריאות נותר אטרקטיבי להשקעות זרות. לישראל יש פוטנציאל להיות מובילה עולמית בתחומי האגריפוד-טק, האנרגיה והאקלים-טק, אך כפי שנמצא, בשנת 2023 המלחמה שיבשה את יתרונותיה של ישראל. כדי לחזור להוביל, נדרשת השקעה בתשתיות ובמו”פ ובחינת כל החסמים שמונעים מהתחומים להתפתח. מסקנהמרכזית:בעודשישראלעדייןמצטיינתבתחומיםמסוימים,קיימותמגמותמדאיגותהדורשותתשומת לבופעולהמצדמקבליההחלטותכדילשמראתמעמדהשלישראלכמעצמתחדשנות(להלן פרק 4). https://www.gov.il/he/pages/most_academic_boycott_minster_conference² 9 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 8 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל פרק1 כוח אדם אקדמי וטכני ותשתיות למחקר. ישימותהמחקרהמכוון: נבחן במונחים של עלות/תועלת והוא חלק מפונקציית הייצור האקדמי והמדעי. המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי(המולמו”פ) אפשרויות מימון המחקר ע”י גורמים נוספים לרבות התעשייה: אבחנה זו מתייחסת בעיקר למכוני המחקר מבנה, רקע, תפקידים, איסוף וניתוח נתונים הממשלתיים ולהגדרת המשימות הלאומיות שעליהם לבצע ולביצוע מו”פ בסקטור הפרטי. הנדבכים השונים של המו”פ הלאומי מחייבים מיפוי שיטתי, פיתוח מערך אינדיקטורים באמצעות סקרים המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו”פ) מייעצת לממשלה בכל הקשור למחקר ולפיתוח האזרחי ומחקרים, ומדידת התפוקות המחקריות על בסיס השוואתי אל מול מדינות מתועשות אחרות (דומות בישראל. לישראל).השוניבמדידתתפוקותהמחקרעלפיאינדיקטוריםביןסוגיהמחקרהשוניםהוארבוישלהתייחס המועצה הוקמה עפ”י חוק (חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, התשס”ג – ³)2002, והיאמהווה לכל נדבך בנפרד. גם המימון הציבורי שונהמהותיתמהמימון העסקי,כאשר המחקר הבסיסיממומן ברובו גוףמרכזיבמסגרתמשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיה.המועצהמשמשתכזרועהחשיבההאסטרטגית ע”י המדינה בעוד שהמחקר התעשייתי ממומן ברובו ע”י השוק העסקי ומתבסס על יסודות כלכליים של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ותפקידה לבחון ולבדוק את מערכות המחקר והפיתוח הקיימות מקובלים בשוק החופשי. מכוני המחקר הממשלתיים דורשים התייחסות נפרדת, על פי הגדרת המשימות בישראל, למפות את צרכיהן ואת נקודות החוזקה והחולשה שלהן. מערכות אלו מהוות בסיס לכלכלת הלאומיות עליהן הם מופקדים. נושא המימון הציבורי מקבל משנה תוקף כשבוחנים את מבנה המו”פ ישראל ולאיתנותה, וגורם מרכזי להתפתחות תעשיית ההייטק. בישראל על פי הגורמים המממנים אותו. למרות שהמחקר הבסיסי האוניברסיטאי נחשב קטליזטור מרכזי המועצהמפיקה דו”חות ועורכתסקרים עלמצב המדע והמחקר בישראלככלי להשגת היעדים הלאומיים, בפיתוחמחקרתעשייתי,הריבישראלחלקובעוגתהמחקרקטןביחסלסה”כההשקעהבמו”פ,כפישיתואר וכן ממליצה לממשלה, באמצעות ועדת השרים למדע וטכנולוגיה, על מדיניות לאומית בנושאי מחקר בהמשך, וחוסר זה בולט במיוחד במחקר יישומי לטובת החברה. ופיתוח. במועצה חברים 51 אנשי אקדמיה ומחקר, תעשייה ומדיניות๏, ופועלות בה תתי-ועדות לאומיות לנושאי מו”פ ממוקדים. בחודש נובמבר 4202 מונתה פרופ’ נגה קרונפלד שור ליו”ר המולמו”פ, לאחר 1.2מרכיביהמו”פ שהחליפה את פרופ’ פרץ לביא שסיים 4 שנות כהונה. למועצה יועצים חיצוניים בתחומים השונים אשר חלקם מרכזים את עבודת הוועדות הלאומיות, וחלקם עוסקים בבניית תוכניות עבודה, תקציב, סקרים, מחקרים,ועבודהשוטפתמולמשרדהמדע,ועדתהמדעשלהכנסת,ועדתשריםלמדעוטכנולוגיהוגופים מחקר בסיסי: המחקר הבסיסי בישראל מתבצע בעיקר באוניברסיטאות והוא תלוי בתשומות כוח אדם נוספים כמו , הלמ”ס ועוד.DCEO אקדמי מיומן ומצטיין של חוקרים וסגל טכני, תשתיות ומעבדות מחקר, וכוח הוראה אקדמי להכשרת מדעני העתיד. 1.1תקציבהמועצההלאומיתלמחקרופיתוח מחקר יישומי אוניברסיטאי: רוב האוניברסיטאות בישראל הקימו חברות יישום לתוצרי מחקר ברי מיסחור. חוק המולמו”פ מסמיך את המועצה הלאומית למחקר ופיתוח לגבש מדיניות מו”פ לאומית ולהמליץ הניסיון למסחר תוצרי מחקר ע”י האוניברסיטאות לא נחל הצלחה רבה (בעולם המערבי ובישראל), אם כי לממשלה,באמצעותשרתהמדעוהטכנולוגיה,עלמדיניותלאומיתכוללתבפיתוחוקידוםהמחקרהמדעי ישראל רשמה לעצמהמספר הצלחות. היקף התקציבים וההכנסות בחברות המחקר באוניברסיטאות קטן במדינת ישראל (בשנת 2024 כיהנו שני שרים, מר אופיר אקוניס והגב’ גילה גמליאל). המולמו”פ מממשת יחסית למו”פ הלאומי. את יעדיה הלאומיים באמצעות עריכת מחקרים וסקרים, הפעלת ועדות מקצועיות והעסקת יועצים מקצועיים, וכל זאת על מנת לגבש ולהמליץ על מדיניות לאומית במחקר ופיתוח לממשלה, באמצעות הקשר בין האקדמיה לתעשייה: העברת הידע הנצבר מהאקדמיה לתעשייה מהווה גורם כלכלי חשוב ועדת השרים למדע וטכנולוגיה. בפיתוח התעשייתי. המולמו”פ, באמצעות ועדותיה, חוקרת את הנושא ומסתייעת בסקרים שונים בכדי פעילותה של המועצה לגיבוש מדיניות מו”פ לאומית, מחייבת הערכות לטווח ארוך באיסוף ובניתוח נתונים לגבש מסקנות ולתת המלצות בנידון. חלק ממסקנות אלו היא ההמלצה להקים מכוני מחקר יישומיים ע”יהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהומכונימחקראובייקטיבייםומקצועייםהמסוגליםלהפיקדוחותוניתוחים תעשיתיים לצד האוניברסיטאות. מקיפים על בסיס מתמשך, לשם מעקב ובחינת השינויים במערך המו”פ. לפיכך, חשיבות תוכנית העבודה הינה הבסיס הרב-שנתי שלה. רבות מפעולותיה מתבצעות על פני זמן ארוך וקבוע המחויב מעצם אסוף הקשרביןאקדמיהלמשק: תרומת האקדמיה למשק אינהמתמקדת רק בקשרי אקדמיה-תעשיה אלא גם הנתונים, ניתוחם, עיבודם, הסקת מסקנות וגיבוש המלצות לקובעי המדיניות. בקשרי אקדמיה קהילה והתרומה לחברה בתחומי חינוך, רווחה, קהילה, איכות הסביבה ועוד. תחומים אלו סובלים מחוסר בהשקעה. פעילות המולמו”פ במגוון התחומים עליהם היא אמונה, אפשרו יישום המלצותיה בתחומי מדע מגוונים בהם: מחקרתעשייתי:המחקרהיישומימתבצעבתעשייהוהיאמממנתכ80%-ממנו.ה20%-הנותריםממומנים סייבר, חלל, חינוך טכנולוגי ותיעדוף תחומי מו”פ לאומיים๐ דוחות המולמו”פ๑המחקרים הממומנים על ידה ע”י הממשלה, גורמים פרטיים וגורמים בינ”ל. ההוצאה למו”פ בתעשייה גדלה בצורה מרשימה בעשור ומאגרי הנתונים המתפרסמים במסגרתה, מאפשרים למדינת ישראל להשתלב במערך הנתונים של ארגון האחרוןאךהיאמתרכזתבעיקרבתחומיהתוכנהוהתקשורת )והביוטכנולוגיה–ובעיקרמתןשירותים.ICT( הOECD- בו חברה ישראל. תשתיות למחקר: בתחומים מסוימים, בעיקר במדעי הטבע ומדעי החיים, לצורך קיום מחקר מצוין נדרש מכשורמדעיומעבדותהמחקרהמחייביםהשקעותבמיליונידולרים.מעברלהוצאותהראשוניות,תשתיות בקביעת מדיניות לאומית להשקעה במו”פ נבחנים מספר משתנים הפועלים במספר מישורים של המחקר מחקר מחייבות גם תקציבים שוטפים לכ”א אקדמי ומקצועי וכן להוצאות תחזוקה למתקנים ומעבדות. והפיתוח: קיומן של תשתיות למחקר הן תנאי הכרחי לגיוס סגל חוקרים בכיר ומיומן. סוגיהמחקר: מחקר הבסיסי, מחקר יישומי ומחקר תעשייתי וקשרי הגומלין ביניהם. עלויותהמחקרים:עיקר המימון מופנה למחקר בסיסי אשר כרוך בעלויות גבוהות יחסית הנובעות מעלויות ³ https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_002.htm להלן חוק המולמו"פ, (להלן גם נספח )1 הוועדה לגיבוש תחומי עדיפות לאומית מדעים-๐טכנולוגיים | משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה )www.gov.il( ๏ בדברי היו"ר מצוינים חברי מליאת המולמו"פ ๑ המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי - דוחות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה 11 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 10 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל מכוני מחקר ממשלתיים: מכוני המחקר הממשלתיים אמורים לענות על צורכי המדינה הישירים במחקר החדש של ענפי הכלכלה בלמ”ס. בענף תכנות המחשבים העבודה טרם הסתיימה עקב ריבויי החברות יישומי ואשר לא ניתנים להיעשות ע”י גורמים פרטיים או באקדמיה. בהקשר זה אפשר למנות נושאים כגון מתחת ל5- עובדים ומיעוט המידע הקיים ברשת. במסגרת הפרויקט נרכש מידע מחברת IVC על חברות סביבה, חקלאות, בריאות, כלכלה, חברה ובטחון. יש להגדיר את אותן משימות לאומיות ולקבוע את הייטק בישראל שמשמש להשלמת אוכלוסיית חברות ההזנק בישראל. התוצרים הצפויים מעבודות אלו: המסגרות עמן ניתן להוציא לפועל משימות אלו (חלוקה בין אקדמיה ומכוני מחקר ממשלתיים) ולתקצב מיפוישלםשלחברותההזנקהפעילותבמשקהישראליותחזוקתובבסיסמערכתמרשםהעסקיםבלמ”ס. אותן. מדדים על הפעילות הכלכלית של חברות הזנק על בסיס נתונים מנהליים לפי תחומי פעילות (תרופות, מכשור רפואי, תוכנה וכדומה) כגון, פדיון, משרות ושכר, השקעות, פתיחות וסגירות של עסקים ועוד. 1.3תפקידהמדינהבמימוןמחקר קביעת מתודולוגיה למדדים קצרי טווח (חודשיים) לקבוצת חברות ההזנק. תפקיד המדינה במימון המחקר שונה בין סוגי המחקר. בעוד שעיקר המימון למחקר בסיסי ולתשתיות מחקר מגיע מהמדינה, במחקר התעשייתי חלקה של המדינה קטן ביותר וזאת בשל ישימות המחקרים סקרמסחורידע:עבודהמתמשכתהסוקרתאתפעילותהחברותלשיווקולמסחורידעלידהאוניברסיטאות, בתעשייה וזמינות פרויקטי המו”פ שניתן למצוא להם מימון חיצוני המכללות האקדמיות, בתי החולים ומכוני מחקר ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים. (הנפקות,השקעותישירות,קרנותהוןסיכון,אנג’לים,אשראיבנקאי).עיקרהתקציבלמחקרבאוניברסיטאות המגיע מהמדינה באמצעות ות”ת, אשר מממנת בעיקר את החלק המחקרי במשכורות הסגל האקדמי סקר מו”פ באוניברסיטאות: עבודה מתמשכת הסוקרת את פעילות המחקרית של האוניברסיטאות הבכיר. הקצבה זו מהווה מעין מימון חלק מהתקורה המחקרית באוניברסיטאות, כאשר כספי המחקר הממומנת מתקציבי מחקר בעלי מימון מיוחד. ממומנים ע”י הקרן הלאומית למדע וע”י קרנות בינלאומיות ודו-לאומיות (הקרן האירופית, דו-לאומית ארה”ב–ישראל,דו-לאומיותאחרות,בארד,בירדועוד).מחקריישומילטובתהציבור,שאינובעלפוטנציאל מאזןטכנולוגישלישראל:עבודהמתמשכת הסוקרת את המאזן הטכנולוגי של ישראל במסגרת הסקר על מסחור, נופל היום בין הכסאות, הוא אינו ממומן על ידי קרנות מחקר בסיסי, ובמקרים רבים לא אטרקטיבי יבוא וייצוא שירותים בישראל. למימון חיצוני. פוסט-דוקטורנטים: עבודה מתמשכת הסוקרת את מספר הפוסט-דוקים באוניברסיטאות ואת אפיוניהם 1.4תכניותעבודתהמולמו”פ הדמוגרפיים. נתונים אלה דרושים להשלמת הנתונים על כח אדם מחקרי בישראל. המולמו”פ פועלת בצורה אינטגרטיבית למימוש מטרותיה במספר מישורים: שהותממושכתבחולשלמקבליתארים: המשך מעקב אחר מקבלי תארים ישראליים הנמצאים בחו”ל. עריכת סקרים ומחקרים, הפעלת ועדות מקצועיות, דוחות תקופתיים, כנסים ואינטגרציה. סקרכוחאדםמדעי-טכנולוגי(בתכנון): ארגון OECD שם דגש על פיתוח נתונים השוואתיים בנוגע להכשרת יצירת בסיסי נתונים וניתוח נתונים: מדדים במדע ובטכנולוגיה הכוללים השקעות במו”פ, תמ”ג, הוצאות כוח אדם מיומן. סקר זה מתוכנן להשתלב בנתונים ההשוואתיים של הארגון. מו”פ לנפש, התפלגות הוצאות מו”פ-תשומה/תפוקה, פטנטים, פרסומים מדעיים, חיזוי טכנולוגי, מספר ואיכות חוקרים, השוואות בינ”ל בעיקר לOECD-. סקר חדשנות (בתכנון): פיתוח אינדיקטורים ומדידתם בהתאם להנחיות ולדיונים המתקיימים בנושא זה בארגון הOECD-. (פורום NESTI וSky- Blue). נתונים אלו יופיעו בפרסומי .OECD גיבוש דוחות בתחומים נבחרים (בעיקר באמצעות וועדות לאומיות שהוקמו ע”י המולמו”פ): אנרגיה, חלל, חלק מהנתונים נבחן בכל שנה ומהווה בסיס נתונים מפורט על מצב המו”פ בישראל ביחס למדינות סייבר,קשריאקדמיה–תעשייה,מדעיהחיים,תשתיותמחקרופיתוח,קשרימדעבינ”ל,מו”פסביבה,מכוני מתועשות אחרות. בין היתר נבחנות הקלות המס שהן כלי משמעותי בידיה של הממשלה לעידוד מו”פ מחקר ממשלתיים, מדענים ראשיים, חיזוק המו”פ בפריפריה, כלכלת החינוך המדעי, לימוד לאורך החיים וחדשנות. בעוד שבOECD- נאסף מידע על תמריצים באמצעות מערכת המס זה שנים רבות, בישראל אין ועוד. ניתוח מדדים ממוקדים לבחינת היקף ואיפיון הקלות המס בגין מחקר ופיתוח. לפיכך חלק חלק מהסקרים שמובילההמולמו”פממומניםבנוסףלתקנתלמ”סוזאתבהתאםלצורכיהמולמו”פ.תוצרעתידישלפעילות תחזיותטכנולוגיות:טכנולוגיות מפציעות, תחומי ידע מתפתחים, תחומי ידע בדעיכה, גיבוש תחזיות כ”א. זו הוא בניית מערך נתונים, סקרים ומחקרים המתחייבים מהצטרפות ישראל לארגון הOECD- ולצורך בניית מאגרנתוניםלאומיהמתעדכןמדישנה. קביעתסדריעדיפויות:להשקעה לאומית. 1.5תקנתלמ”ס המולמו”פפועלתבשיתוףפעולההדוקעםהלמ”סעלפיתקנתלמ”ס:תוכניותהעבודהנבנותבמשותףעם הלמ”ס והן כוללות סקרים ומחקרים אשר אינם מתוקצבים ישירות בלמ”ס. הסקרים והמחקרים כוללים נושאים במדיניות מו”פ לאומית ועומדים בסטנדרטים של הOECD-, בו חברה מדינת ישראל. תוכנית העבודה כוללת פרויקטים המשכיים המחייבים עדכון נתונים ושיפורם על בסיס רב-שנתי וכן פרויקטים חדשים כדלקמן: הדמוגרפיה של חברות הזנק: עבודה מתמשכת שמטרתה לשפוך אור על אורח החיים ודפוסי ההתנהגות של חברות הזנק, שלמרות היותן תופעה נפוצה בישראל, מעט ידוע עדיין על פעילותן. מטרת פרויקט זה היא למפות את חברות ההזנק ומרכזי המו”פ הבינלאומיים הפועלים במשק הישראלי, לפי תחומי פעילות מפורטים. עדכה התפרסמומספר ניירות עבודה הממפים את החברות בענףמחקר ופיתוח ובענף תכנות המחשבים. הפרויקט אף תרם ושימש בסיס להוספת תת ענפים ספציפיים למרכזי מו”פ בסיווג האחיד 13 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 12 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל פרק2 1.6מחקריםלצורךגיבושמדיניותמדעלאומית מצבהמחקרוהפיתוחבישראל מדדים של מדע וטכנונולגיה: עבודה זו הינה המשך מיזם משותף של מוסד שמואל נאמן שליד הטכניון והמולמו”פ. במסגרת העבודה מתבצע ניתוח מדדים מובילים על מדע וטכנולוגיה ונעשית השוואה עם בדומהלעשורהאחרון,גםבשנת2024,ההייטקהישראליהמשיךלהובילאתכלכלתישראל.חלקובתוצר מדינות נבחרות בOECD-. הגיעל19.7%-(חמישיתמהתוצרהישראלי)–סה”כ338.8מיליארדשקלים,והייצואהסתכםב53%-מכלל הייצוא מישראל. עיקר הגידול בייצוא ההייטק הישראלי נובע מצמיחה בייצוא של חברות בענף שירותי פרסומיםמדעיים:עבודהזוהינההמשךמיזםמשותףשלמוסדנאמןשלידהטכניוןוהמולמו”פ,במסגרתה ההייטק ובהם חברות תוכנה. עם זאת, ע”פ נתוני הדוח של רשות החדשנות לשנת 2024 נרשמה ירידה מעודכןמאגר נתונים לאומי עלפרסומיםמדעיים של ישראל ונעשה ניתוח המגמות העיקריות שלפעילות במספר המועסקים בענף ההייטק, מ400,000- בשנת 2023 לכ391- אלף ב2024-. זאת ועוד, מאז פרוץ זו תוך השוואות עם המצב במדינות נבחרות ב- ומחוצה לו.OECD מלחמת חרבות ברזל – אוקטובר 2023 ועד יולי 2024 כ8,300- עובדי הייטק עזבו את ישראל לטווח של פטנטים: עבודת המשך למיזםמשותף שלמוסד נאמן שליד הטכניון והמולמו”פ, במסגרתהמעודכןמאגר שנה ויותר. נתונים לאומי על פטנטים של ישראל שנעשה בו ניתוח מגמות עיקריות תוך השוואות עם מצב מדינות נבחרות ב ומחוצה לו.OECD- בנוסף,דווחכיחברותההייטקהישראליותהפרטיותמעסיקותכמחציתמאנשיהמו”פשלהןמחוץלגבולות הכשרת כוח אדם טכנולוגי: גיבוש מדיניות המו”פ הלאומיים, מחייב הערכות לטווח ארוך באיסוף ובניתוח ישראל. הנתון המעודד היחיד בדוח הוא מצב גיוסי החברות שעלה משנת 2023 לשנת 2024: נתונים ע”י מכוני מחקר אובייקטיביים ומקצועיים המסוגלים להפיק על בסיס מתמשך דוחות וניתוחים ע”פ הנתונים שפרסמו רשות החדשנות, IVC וCentral Nation up Start עולה כי בשנת 2024 סך גיוסי ההון מקיפים. בין היתר נבחנו בשנה זו תרומות הסגל האקדמי לחברה ולמשק. ישנהחשיבותרבהלכךשדוחות שלחברותההייטקהישראליותהגיעל12-מיליארדדולרבכ443-סבביגיוס,לעומתכ9-מיליארדבממוצע אלוייעשועלבסיסנתוניםרחבובאופןמתמשךשללפחות5שניםבכדילשמורעלאחידותואפשרותלעריכת בשנת 2023. השוואותבינ”ל. הבסיס המרכזי לתעשיית ההייטק המשגשגת של ישראל הוא תשתיות המחקר והפיתוח שלה שמעודדות חדשנות, יזמות ועיסוק מעמיק במדעים. תשתיות אלו מבוססות על מערכות חינוך מתקדמות ומפותחות, מוסדות להשכלה גבוהה מצוינים - המעודדים לחשיבה מדעית עצמאית ואיכותית, ועבודות מחקר מעמיקות,וכןעלההכשרהבמערכתהביטחון.ההייטקהישראליאמנםרושםהתאוששותבגיוסים,אךלצד זאת ניכרתמגמת ירידה בפרמטרים אשרמרכיבים אתספקטרום המחקר והפיתוח בישראל, החל בירידה בשיעורההוצאהלמו”פאזרחי,ירידהבפתיחתחברותהזנקחדשות,ירידהבמספרהדוקטורנטיםלמדעים, התלות של ישראל בהשקעות זרות ועוד, כפי שיפורט בהמשך לדוח זה. נצייןכיהמגמותהמופיעותבדוחזהמדגישותאתהצורךבבחינהמעמיקהשלמדיניותהמו”פהלאומית,כדי להבטיחאיזוןביןמחקראקדמי,ממשלתיועסקי,החיונילהבטחתהמובילותהישראליתבעולםבתחומיהמדע והחדשנותגםבעתיד. 2.1גופיהמו"פשלישראל בישראל גופים רבים עוסקים במחקרי מו”פ אזרחי: אקדמיה, בתי בחולים, מכוני במחקר בממשלתיים, תעשייה, מרכזי מו”פ של חברות בינלאומיות ועוד. מימון מחקרים אלו מגיע ממספר מקורות כדלקמן: משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה: אמון על ההשקעה במחקר מדעי במדינת ישראל בתחומי עדיפות לאומית ומהווה חוליה מקשרת בין מחקר אקדמי ופיתוח תעשייתי. המשרד פועל לשיפור תשתיות הידע והמחקר במדינה כדי למקסם את התועלת מהידע הצָבוּר אצל החוקרים שהוא בעל פוטנציאל יישום ריאלי, וזאת באמצעות מספר יחידות מרכזיות: המדען הראשי, תכנית התשתיות המדעיות, סוכנות החלל הישראלית, זרוע מדע וקהילה (הכוללת שמונה מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים), אגף קו האופק, קשרי חוץ מדעיים, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, המועצה הלאומית לקידום נשים במדע ומטה מנהלי. המשרד פועל לקידום מצוינות ולמיצוב ישראל כמדינת מדע וטכנולוגיה. לשם כך, פועל המשרד לקביעת סדרי עדיפויות מדעיים, לעיבוי תשתיות אנושיות ופיזיות, לביסוס קשרי המדע הבין-לאומיים ולמינוף היתרונות היחסיים של ישראל. נוסף לכך, פועל המשרד לקירוב המדע לקהילה, לחיזוק מגזרים בעלי נוכחות נמוכה בתחום המדע ולביסוס המדע גם בפריפריה. בתוך משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה פועלת רשות החדשנות, האחראית על הצמיחה הכלכלית בתחומי ההייטק של ישראל. הרשות פועלת בשלושה ערוצים עיקריים: תמיכה שוטפת הכוללת בחינת חדשנות בישראל, יכולת פעילות ממוקדת בהיבטים עסקיים ותשואה עודפת למשק ותמיכה רוחבית במאגדים ובתשתיות.כל זאת בהתאם למדיניות ולאסטרטגיה, ערוץ שנועד לשמר יכולות ולאתר תמרורי אזהרה שעלולים לפגוע בתעשיית ההייטק הישראלית. 15 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 14 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל ות”ת: קובעת תוכניות רב שנתיות תוך שילוב בין חתירה למצוינות לבין תחומי עדיפות לאומיים. ות”ת נוטה מאז שנת 2011 עם שיעור גידול שנתי ממוצע של כ8.9%-,. הירידה שנרשמה בשנת 2023 עשויה להיות לתעדף מצוינות מדעית. כיום מתמקדת ות”ת בקידום תשתיות מחקר, הון אנושי למחקר, קיימות ואקלים, מיוחסת למצב הפוליטי הבלתי יציב ולמלחמה שפרצה באוקטובר 2023. גורמים אלו השפיעו ככל הנראה פארקימדעסמוכיקמפוס,והוןאנושילהייטק.המתודולוגיהלקביעתסדריהעדיפותמתבססתעלתקשורת על קצב ההשקעות והפעילות הכלכלית במגזרי המחקר והפיתוח האזרחיים. ישירה עם ראשי האוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים. התקציב מועבר בהתאם לנוסחת חלוקה הכוללת כאשר בוחנים את ההוצאה למו”פ לנפש במונחי Parity( Power )Purchasing PPP, מתברר שישראל אינדיקטורים בהוראה ומחקר והקצבות מיועדות. נמצאת בצמרת עם 3,217 דולר לנפש – אחת הגבוהות ביותר מבין מדינות הOECD-. נתון זה מעיד כי גם לאחר ניטרול השפעת גודל האוכלוסייה, ההשקעה בישראל במו”פ נותרת גבוהה משמעותית. פורום תל”מ: הפורום נוסד לפני כ25- שנה וחברים בו, באופן וולנטרי, יו”ר ות”ת במועצה להשכלה גבוהה, מנכ”ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ראש מפא”ת במשרד הביטחון, סגן ראש אגף התקציבים במהלך העשור האחרון, רוב המדינות המפותחות רשמו עלייה בהשקעה במו”פ כאחוז מהתמ”ג. בין במשרד האוצר ונציג האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (יו”ר). אחת לשנה עולה תוכנית לאישור המדינות שהציגו מגמת עלייה בולטת נמצאת קוריאה הדרומית, שהגדילה את הוצאות המו”פ שלה במסגרת הפורום והיא ל5- שנים (כאשר האוצר תומך בד”כ ב15%-), שבסיומן הפעילות נאלצת למצוא מ3.85%-ב2012-ל5.21%-ב2022-–עלייהשלכ45%-,המתקרבתלרמותההשקעהשלישראל.לעומת מקורות מימון אלטרנטיביים. התחומים העיקריים בהם עסקו בשנים האחרונות היו: חלל-לוויינות זעירה, זאת, מדינות כמו פינלנד, דנמרק, צרפת, קנדה, נורבגיה ואירלנד הציגו ירידות במגזר זה. מדע הקוואנטים, בינה מלאכותית וביו קונברג’נס. תהליך אימוץ הנושאים בתל”מ מורכב משלושה שלבים: הצעה ע”י אחד הגופים החברים בפורום; החלטה על הקמת ועדת בדיקה - כאשר יש עניין ממספר גופים במונחי הוצאה לנפש, ישראל משווה את עצמה למובילות נוספות כגון קוריאה הדרומית, טאיוואן וארצות בפורום,למרות שאין להם קריטריונים משותפים, ודיון בפורום תל”מ על דרך הפעולה והיקף המימון. הברית – ראו גרף 2. עם זאת, כשבוחנים את ההשקעה כאחוז מהתמ”ג, ישראל עדיין שומרת על יתרון משמעותי לעומת מדינות אלו. הפער מול ארצות הברית מוסבר בין היתר על ידי התמ”ג לנפש הגבוה מדענים ראשיים: בחלק ממשרדי הממשלה פועלים מדענים ראשיים שאמונים על הקשר שבין המדע במיוחד בארה”ב. באקדמיהלממשלהלצורךקבלתהחלטותמושכלת.ביןהשאר,אחראיםהמדעניםעלייזום,פיקוחותפעול הפעילות המחקרית ביוזמת משרדי הממשלה בהם הם פועלים על ידי הוצאת קולות קוראים למחקרים, גורם מרכזי ברמות ההשקעה הגבוהות במו”פ בישראל הוא שכר העבודה, המהווה חלק עיקרי מהוצאות פרויקטים ציבוריים בעלי זיקה מדעית ותכנון המחקר ארוך הטווח הנגזר מפעילות הממשלה. הם אלו המו”פ. בישראל, שכר העבודה במגזר ההייטק ובתחום המו”פ בפרט גבוה במיוחד ביחס לתמ”ג ולשכר שמתווים את המחקר בתחומי המשרד בו הם מכהנים. הממוצע במשק, ובהשוואה למדינות אחרות כמו ארה”ב. נוכחותן המשמעותית של חברות רב-לאומיות בישראל משחקת תפקיד חשוב בעליית רמות השכר בתעשייה, תורמת לחיזוק המגזר, ומבטיחה שמירה אגפיםאסטרטגייםבמשרדיממשלה:בחלקממשרדיהממשלהבעיקר בכאלושאיןבהםמדעןראשי,אגפי על מעמדה של ישראל כמדינה מובילה עולמית בתחום המחקר והפיתוח. האסטרטגיה הם אלו שיוצרים קשר עם המדע לצרכי בלת החלטות. גרף 1: ההוצאה הלאומית למו”פ אזרחי בישראל, בשנים 2023-1996 (מיליארד ₪ במחירי )2015 מכונימחקרממשלתיים: בחלק ממשרדי הממשלה פועלים מכוני המחקר הממשלתיים המבצעים פעילות מחקרית יישומית. אך חשוב לזכור כי המגזר העסקי שולט על המו”פ האזרחי - הממשלה כמעט ולא מבצעת מו”פ אזרחי. 94.0 92.7 90 משמעותההשקעהבמו”פ 90% 82.8 ההוצאהלמו”פ(מחקרופיתוח)היאהשקעהשמטרתהלייצרידעחדש,מוצריםחדשיםאותהליכים 71.6 73.5 מיליארדש" חדשים ולכן ניתוחה והבנתה חשובים לקביעת מדיניות בכל המגזרים. כאשר מכמתים את ההוצאה 70 70% 62.4 59.3 הלאומית למו”פ, מבחינים בין המגזרים המבצעים למגזרים המממנים. מקורות המימון והביצוע 55.8 מחולקים לארבעה מגזרים: המגזר הממשלתי, המגזר העסקי, מגזר ההשכלה הגבוהה ומלכ”רים. ח( 50% 50 46.1 47.9 50.7 קבועיםבמחירי2015 29.1 אחוזים ההשקעהבמו”פבמגזרהממשלתינועדהבעיקרלהפקתידעחדשאומו”פייעודילצרכיםחברתיים 38.8 39.1 37.8 37.9 39.9 42.7 34.6 כגון בריאות, חקלאות או איכות סביבה, ואינה בעלת אוריינטציה עסקית. לעומת זאת, ההשקעה 30.4 29.8 30% 30 במו”פ במגזר העסקימכוונת בדרךכללכלפי תהליכים חדשים ומוצרים חדשים הצפויים להגדיל את 15.2 15.9 17.8 20.0 20.7 התפוקה או את החזר ההשקעה. 11.3 12.6 ) 10 10% 2.2ההוצאההלאומיתלמו"פאזרחי -10 -10% ע”פ נתונים שנאספו ע”י המועצה הלאומית למחקר ופיתוח באמצעות דוחות הלמ”ס ומוסד שמואל נאמן האיור1.1 :ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל, בשנים 2023-1996 ( מיליארד₪ במחירי 2015 ) שיעור השינוי יחסית לשנה קודמת )%( בטכניון, ההוצאה הלאומית למו”פ אזרחי בישראל בשנת 2023 הסתכמה ב92.7- מיליארד ₪ במחירי 2015 המהוויםכ6.3%-,מהתמ”ג.מדובר בירידה שלכ1.4%- לעומת שנת 2022, שבה עמדה ההוצאה על 94 מיליארד ₪, כפי שמופיע בגרף 1. ירידות דומות נצפו בעבר, בשנים 2005 ו2009-, כתוצאה ממשברים כלכליים עולמיים. עם זאת, ירידה זו חורגת מגמת העלייה המשמעותית והמתמשכת בהוצאה שנצפתה 17 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 16 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל גרף 2: ההוצאה הלאומית למו”פ אזרחי השוואה בין המדינות מחירי2015,כאשרהמגזרהעסקימהווהאתהחלקהאריהןבביצוע92.5%()והןבמימון47.2%(,כוללמימון מחו”ל המיועד ברובו למגזר זה). אם בוחנים לאורך השנים, חלקו של המגזר העסקי בביצועמו”פ זינקמ58.7%- ב1996- ל90.9%- ב2023- (גרף 3), עובדה המצביעה על התחזקות משמעותית של המגזר העסקי בתחום החדשנות והפיתוח הטכנולוגי בישראל בשנים אלו. מנגד, בחלקה חלקה היחסי של ההשכלה הגבוהה צנח מ43.8%- ב1996- ל6.9%- ב2023- - דבר המעיד על שינוי מהותי במוקד המו”פ מהאקדמיה לתעשייה. נדגיש כי מאחר והמגזר העסקי גדלמאד בשנים האלו, שיעור חלקה של האקדמיה ירד בהכרח. עם זאת אין זהמלמד על כך שהמו”פ באקדמיה ירד או נחלש. ייתכן והוא עלה בקצב הרבה יותר איטי מהתחזקות המו”פ במגזר העסקי, השערה הנתמכת בעובדה כי מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר ומספר הדוקטורנטים נשארו יציבים בתקופה הזו. במקביל,לאורך30השניםהאחרונותחלקהשלהממשלהבמימוןירדמ5.1%-ל1.1%-,(ללאמימוןהמו”פ בהשכלה הגבוהה) חלקו של המגזר העסקי בהשקעות עולה בהרבה על זה של הממשלתי – נתון אשר נחשב חריג ביחס למדינות הOECD- כפי שנראה בגרף 3. החל משנת 2000 ההוצאה למו”פ של מגזר הממשלהוהמלכ”ריםהפרטייםלאמהווהגורםמשמעותיבביצועמו”פותפקידםבאלידיביטוייותרבמימון. מגמות אלו מדגישות את הצורך בבחינה מעמיקה של מדיניות המו”פ הלאומית, והבנה היכן ההשקעות הממשלתיותנחוצותואפקטיביות(התמקדותבכשלישוק),כדילהבטיחאיזוןבריאביןמחקראקדמי,ממשלתי ועסקי,ולשמראתהיתרוןהתחרותישלישראלבתחוםהחדשנות. גרף 3 התפלגות ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל לפי מגזר מבצע,: 1995-2023 ההוצאההלאומיתלמו" פאזרחילפימגזר(אחוזים) 100% מגזרעסקי 90.9% 80% ישראלממשיכהלהובילבעקביותאתדירוגההוצאההלאומיתלמו”פאזרחיכאחוזמהתמ”ג,תוךשמירה עלפערמשמעותילעומתמדינותאחרות. 58.7% 60% בניתוח מגזר מממן ומגזר מבצע של חמשת המגזרים הראשיים במשק: עסקי, ממשלתי, השכלה גבוהה, מלכ”ריםפרטיים ומשקיעיםמחוץ לגבולות ישראל (זרים) ויחסי הגומלין בניהם, בולט במיוחד היקף המימון 43.8% מחו”ל למו”פ המבוצע בישראל במגזר העסקי, אשר מממן כמחצית מסך המו”פ המבוצע בישראל. נתון 40% זה מסתכם ב48,098- מליוני שקלים, והוא משקף את הנוכחות המשמעותית של מרכזי מו”פ של חברות זרות בישראל. המממן העיקרי הנוסף הוא המגזר העסקי הישראלי, המממן היקף דומה של 50,625 מליוני שקלים, בעוד שהמימון הממשלתי למגזר זה עומד כל כ2%- בלבד. 20% בתחום ההשכלה הגבוהה, הממשלה היא המממנת העיקרית למו”פ עם 4,670 מיליוני שקלים, המהווים מגזרההשכלההגבוהה כ76%- מסך המימון למגזר זה (מסך 6,472 מיליוני .)₪ 14% מהמו”פ בהשכלה הגבוהה 1,056( מיליוני ₪) 6.9% 5.1% ממומןעלידימקורותמחו”ל,נתוןהמדגישאתהאטרקטיביותהבינלאומיתשלהמחקרהאקדמיהישראלי. המגזרהממשלתי, 1.1% 3.1% 6% מהמו”פ בהשכלה הגבוהה 458( מיליוני ₪) ממומן על ידי המגזר העסקי, מה שמצביע על קשר חלש 0% מלכ"ריםפרטייים, 0.7% יחסית בין האקדמיה לתעשייה בישראל, והמימון העצמי של מוסדות ההשכלה הגבוהה מכסה רק כ4%- מהוצאות המו”פ שלהם. בסך הכל, ההוצאה הלאומית למו”פ בישראל לשנת 2023 במחירי 2015 עמדה על 92.7 מיליארד ₪ במונחי מגזרעסקי המגזרהממשלתי מגזרההשכלההגבוהה מלכ"ריםפרטייים 19 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 18 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל שיעור ההוצאה הלאומית למו”פ אזרחי במגזר הממשלתי ובמגזר ההשכלה גבוהה, נמוך מאוד בהשוואה בהשוואה בינלאומית ישראל חריגה בשיעור המימון מחו”ל. בשנת 2022 שיעור זה עמד על 49.4% - למדינות אחרות: ממוצע הOECD- של ההוצאה הלאומית למו”פ במגזר ההשכלה הגבוהה עומד על 16%, השיעור הגבוה ביותר בין מדינות הOECD- וכן גדול בסדרי גודל בהשוואה לשאר מדינות הOECD-, כפי וכמעט בכל המדינות הוא מעל 10%. פרט לישראל 6%() ובמדינות כמו סין, קוריאה וטייוואן ).6-9%( שניתן לראות בגרף 5. הבאה אחרי ישראל בפרמטר זה היא אירלנד עם 28.7% ואחריה אוסטריה 21.6%() גם שיעור הביצוע במגזר הממשלתי נמוך מאוד ועומד על אחוז אחד בלבד. ערך זה נמוך גם בהשוואה וקנדה 17.8%(). לעומת זאת, שיעור המימון של המגזר הממשלתי בישראל עומד על 2% בלבד, נתון נמוך למדינות הייחוס של ישראל שבהם סידרי הגודל של ההוצאה למו”פ דומים כגון: בלגיה – חלקו של המגזר באופן קיצוני בהשוואה למדינות אחרות. הממשלתי 9%, שבדיה 4%, והולנד .5% גרף 5: התפלגות מקורות המימון להוצאה הלאומית למו”פ של המגזר העסקי (באחוזים), בהשוואה גרף 4 התפלגות ההוצאה הלאומית למו”פ אזרחי בישראל, לפי מגזר מבצע, בהשוואה בינלאומית,: 2022 בינלאומית, *2022 מקורותהמימון להוצאההלאומית למו" פ שלהמגזרהעסקי (באחוזים) אחוזים ההוצאה הלאומית למו" פ אזרחי לפי מגזר 100 0.1 0.0 0.0 0.2 0.2 0.0 0.9 1.3 0.1 2.4 1.3 5.7 6.2 74% 7.9 16% 9% OECD (1,707,221) 8.5 8.5 8.0 10.3 11.1 10.8 0.4 12.6 14.0 13.7 1.5 0.2 0.1 0.2 0.1 17.4 3.5 90 ארה" ב( 761,583 ) 3.8 0.3 79% 10% 8% 0.2 21.6 4.5 0.0 0.6 5.1 5.7 0.0 0.2 12.7 28.7 3.6 3.3 3.5 11.1 סין ( 686,693 ) 78% 8% 15% 0.8 80 6.5 0.1 66% 22% 11% EU-27 (408,322) 4.4 49.4 0.0 70 79% יפן ( 180,459 ) 3.1 12% 8% גרמניה ( 131,834 ) 67% 18% 12% 60 קוריאה ( 119,644 ) 79% 9% 9% 0.4 50 66% 21% 12% צרפת ( 63,973 ) 98.6 1.8 97.7 97.4 94.0 91.9 88.5 87.6 86.8 85% 6% טאיוואן ( 55,172 ) 8% 84.4 83.2 83.2 82.7 82.6 2015במיליונידולריםבמחירי 40 79.2 77.8 75.3 74.0 טורקיה ( 36,987 ) 61% 34% 5% 68.2 30 קנדה ( 32,444 ) 59% 35% 6% 48.5 59% 25% 15% איטליה ( 31,678 ) 20 56% ספרד ( 25,758 ) 26% 17% 10 ישראל ( 24,339 ) 92% 6% 1% הולנד ( 22,861 ) 68% 27% 5% 0 ישראל אירלנד אוסטריה קנדה פינלנד שוודיה בלגיה נורווגיה EU-27 בריטניה OECD ארה" ב פולין גרמניה שווייץ יפן קוריאה סין טאיוואן 74% 17% 9% בלגיה ( 19,816 ) (1.22%) (1.77%) ( 2.6% ) ( 0.62% ) ( 1.6% ) ( 0.8% ) ( 1.74% ) ( 2.06% ) ( 2.19% ) ( 0.82% ) ( 1.7% ) ( 2.51% ) ( 0.73% ) ( 1.96% ) ( 2.18% ) ( 2.67% ) ( 3.98% ) ( 2.02% ) ( 3.38% ) 66% פולין ( 19,639 ) 32% 2% עסקי ממשלתי השכלהגבוהה חו"ל שוודיה( 19,031 ) 74% 22% 4% אוסטריה( 15,247 ) 69% 23% 8% 62% 35% 3% דנמרק ( 9,483 ) 64% 19% 16% צ' כיה ( 8,066 ) הערות: הסוגריים בצמוד לשם המדינהמייצגים את ההוצאה הלאומית למו”פ הממומנת על ידי המגזר העסקיכאחוזמהתמ”ג. הנתונים ל או לשנה האחרונה עבורה יש נתונים.2022- פינלנד ( 7,630 ) 68% 24% 7% נורווגיה( 7,209 ) 55% 33% 12% 2.3מימוןממשלתילמו”פ 62% 31% 4% פורטוגל ( 6,039 ) למרותששיעורהתמיכההממשלתיתביחסלתמיכהבמו”פבישראלנמוכה,ישחשיבותבניתוחמרכיבזה 80% אירלנד ( 5,347 ) 17% 4% שכן יש חשיבות בתמיכהממשלתית נמוכהככל שתהיה. התמיכה הממשלתית במו”פכוללת ביצוע ומימון 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% מו”פ במספר דרכים: מימון מו”פ אזרחי, תמיכה ישירה באמצעות מענקים מרשות החדשנות והמדענים הראשיים ותמיכה עקיפה באמצעות תמריצי מס. התמיכה ניתנת בעיקר בתחומים שהם באחריות עסקי השכלה גבוהה ממשלתי מלכ"רים פרטיים הממשלהכמו,השכלה,רווחה,חקלאות,סביבהואנרגיה.הפעלתתוכניותתמיכהבפעילויותמו”פ,בפיתוח טכנולוגי ובמחקר מדעי הם חלק מהמדיניות הממשלתית לקידום עתידה של מדינת ישראל בתחומי הכלכלה, התעשייה, השירותים, החברה, הסביבה, הבריאות ועוד. הערות: (המספרים בסוגרים מציגים את הערכים של ההוצאה הלאומית למו”פ במיליוני דולרים במחירי 2015 והטבלה ממוינת הוצאות משרדי הממשלה למו”פ אזרחי, הכוללים ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים על פי ערכים אלה) והעברות למימון מו”פ במגזרים אחרים, לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה (ות”ת), הסתכמו בשנת 2023 ב10- מיליארד ₪ המהווים פחות מ10% מסך התוצר. 21 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 20 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל הממשלה (משרדי הממשלה, מלכ”רים ציבוריים, רשויות מקומיות ומוסדות לאומיים), ביצעה בשנת 2023 מתחומים אלו המחקר המקומי חשוב, ולא תמיד ניתן להסתמך על מחקרים שבוצעו בארצות אחרות לצורך כאחוז מסך כל המו”פ האזרחי וחלקה במימון ההוצאה למו”פ היה כ7%- באותה שנה לעומת כ8%- בשנת יישוםאוקבלתהחלטות. 2022.נתוניםאלומתייחסיםרקלמו”פהאזרחי.הממשלהמממנתומבצעתגםמו”פבתחוםהביטחוניבהיקף משמעותישאינםנכלליםבנתוניםהמוצגיםבדוחזה. גרף 6 התפלגות מימון המו”פ האזרחי של משרדי ממשלה לפי יעדים,: 2014-2023 בשנת 2023 כמחצית מהוצאות משרדי הממשלה הופנו לקרנות אוניברסיטאיות (ות”ת), וכשליש הופנו 48.3 קרנות אוניברסיטאיות לקידום טכנולוגיות תעשייתיות (מעל 85% מסך התמיכות הממשלתיות). מצב זה כמעט ולא השתנה 51.8 בעשור האחרון. התפלגות התמיכה הממשלתית בישראל שונהמהמקובל במדינות OECD אחרות: תמיכת 34.1 קידום טכנולוגיה תעשייתית ממשלתישראללקידוםמו”פבאקדמיהובתעשייההיאמהגבוהותבעולםאךנמוכהמאודבתחומיהבריאות 29.8 והגנתהסביבה,שירותיםחברתייםופיתוחתשתיותבהשוואהלמדינותהמובילות. 4.3 חקלאות, ייעור ודיג 5.5 קידום החדשנות במגזר העסקי על ידי הממשלה בישראל מתבצע דרך רשות החדשנות. תפקידה הוא 3.9 ליזום ולקדם פעילות מחקר ופיתוח במימון ממשלת ישראל ולהעניק תקציבים ליזמים ותעשיינים (הרשות קידום מחקר כללי 3.4 הוקמה בשנת והחליפה את “לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה”).2016 3.8 פיתוח תשתיות 2.6 בשנת2023תקציבהמו”פשלרשותהחדשנותהיה1,645מיליוני₪במחיריםשוטפים(ירידהלעומתשנת 2.6 2022).בשנים2012-2019תקציבהמו”פשלרשותהחדשנותנותרכמעטללאשינוי.אךבשנת2020ניתן שירותים חברתיים 3.5 לראות עלייה חדה של יותר מ30%-. גידול זה נובע ממשבר הקורונה בו המדינה הגדילה את השקעותיה 1.0 במו”פלצורךהבאתפתרונותלמשבר.בשנים גובההמענקיםירדחזרהלרמתולפניהקורונה.2021-2023 חקר האדמה וניצולה 1.3 בין השנים 2021 ל2023- חלה ירידה שלכ18%- במספר חברות ההזנק שקיבלומענקים וירידה שלכ- 3% 0.7 בסך המענקים של הרשות לחדשנות לחברות אלו. בשנים אלו, תחום מדעי החיים מוביל בסך המענקים שמירה על הסביבה שהוענקו.בשנת2023סךהמענקיםבתחוםזההואפי3מהתחוםהבאאחריו,יישומיםלתעשיותולעסקים. 0.8 0.6 סךההטבותבמסלחברותהעוסקותמו”פהסתכמובשנת2021ב-2,794מיליון₪המהוויםכ0.24%מסך ייצור אנרגיה ושימושיה התמ”ג של המגזר העסקי בשנה זו. אחוז הטבות המס בשנת 2021 מסך התמ”ג של המגזר העסקי הוא 0.4 0.5 הנמוך ביותר מאז שנת 2017. בשנת 2022, ישראל היתה ממוקמת במקום השלישי בהטבות מס לעידוד חקר החלל וניצולו פעילות מו”פ בהשוואה למדינות , אחרי הולנד ובלגיה.OECD 0.4 0.2 בריאות אםמנתחיםאתחלוקתמימוןהמו”פע”ימשרדיממשלהלפייעדיהשקעה.ההוצאה“קרנותאוניברסיטאיות” 0.5 (ות”ת)מהווהאתהיעדהמרכזיוכמחציתמסךההוצאהבממוצעמועברליעדזה.כפישניתןלראותבגרף 0.0 10.0 20.0 30.0 40.0 50.0 60.0 2023 2020 2017 2014 6, בשנת 2017 שיעור זה הגיע ל53%- וירד ל- 48.3% בשנת 2023. יעד נוסף משמעותי המהווה כשליש הוא “קידום טכנולוגיה תעשייתית”, שהיווה 29.8% מההשקעה בשנת 2014 ועלה ל34.1%- בשנת .2023 שתי קטגוריות אלו מדגישות את מחויבות הממשלה להמשך השקעה במחקר אקדמי ובטכנולוגיה תעשייתית, המהווים מנועי צמיחה עיקריים לכלכלה הישראלית. התמקדותהממשלהבשנייעדיםעיקריים–קרנותאוניברסיטאיותוקידוםטכנולוגיהתעשייתית–משקפתאת המיקוד במדיניות שמטרתה לתמוך בחדשנות אקדמית ויישומית, אך יש צורך להשקיע יותר בתחומים מנגד,ישנםתחומיםאחריםשבהםההשקעההממשלתיתנותרהקטנהואףהצטמצמה.לדוגמה,מימוןעבור חברתיים, סביבתיים וחקלאיים, שמימונם זניח ובחלק מהמקרים נמצא במגמת ירידה, וזאת בהמשך לירידה חקלאות, ייעור ודיג” ירד מ5.5%-“ בשנת 2014 ל4.3%- בשנת 2023. תחומים כמו “שירותים חברתיים” בהשתתפותהממשלהבביצועהמו”פ. ו”פיתוח תשתיות” חוו גם הם ירידה בהשקעה, עם “שירותים חברתיים” שירדו מ3.5%- בשנת 2014 ל2.6%- בשנת 2023. השקעות בתחומים כמו “בריאות”, “שמירה על הסביבה”, “ייצור אנרגיה ושימושיה” או “חקר החלל וניצולו” נותרו זניחות, ועמדו על פחות מ1%- מהתקציב הממשלתי למו”פ. חשוב לשים לב שבחלק כאשר בוחנים את התמיכה הממשלתית בישראל במו”פ (במיליארדי דולרים, במחירי 2015) והתפלגותה לפי יעדים נבחרים במדינות הOECD- בשנת 2023 מוצאים כי ישראל, עם תמיכה ממשלתית של כ2.65-, מיליארד דולר במו”פ, כאשר כמחצית מתקציב זה מועבר ל”קרנות אוניברסיטאיות”. נתון זה נחשב גבוה במיוחד ביחס לממוצע ה(21.7%- OECD) ולמדינות אחרות, למעט מדינות כמו שבדיה 47.8%(), הולנד 47.8%() וטאיוואן 60.4%() – ראו טבלה 1. מיקוד זה מצביע על חשיבות המחקר האקדמי בעיני הממשלה הישראלית כבסיס לחדשנות מדעית וטכנולוגית. גם בתחום “קידום טכנולוגיה תעשייתית”, ישראל מפנה שיעור מהגבוהים בטבלה (למשל, בהשוואה ליפן – 53.6% וקוריאה – 50.8). מגמה זו מדגישה את מעמדה שלישראלכמעצמהטכנולוגיתואתהתמיכההממשלתיתשהיאמעניקהלתעשיותמתקדמות.שנייעדים אלהמהווים86%מהתמיכההממשלתיתלמו”פ.כאשרתחומיםאחריםמקבליםבישראלנתחקטןיחסית. 23 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 22 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל טבלה 1 התמיכה הממשלתית במו”פ לפי יעדים נבחרים במדינות ה2023-: *OECD, הנקייה. במקביל,סך המענקים שהוענקו לחברותפחת בכ3%- מ690-,מיליון ₪ בשנת 2021 ל670-מיליון ₪ בשנת 2023 עם זאת, ממוצע המענק לחברה עלה מ0.7-. מיליון ₪ בשנת 2021 ל0.9- מיליון ₪ בשנת 2023. כלומר, המענקים הוענקו למספר מצומצם יותר של חברות, אך כל חברה קיבלה סכום גבוה יותר בממוצע. בשנת 2023, תחום מדעי החיים מוביל בפער גדול בסך המענקים (פי 3 מהתחום הבא אחריו, יישומים לתעשיות ולעסקים). כמו כן, ישנה מגמת עלייה בסך המענקים שהתקבלו בתחום זה (מ38%- ב2021- ל40%- ב2023- מסך המענקים) וזאת למרות הירידה במספר החברות בתחום שקיבלו מענקים מאז 2021, מה שמצביע על החשיבות גבוהה של התחום. תחום הטכנולוגיה הנקייה הראה עלייה במספר החברות הנתמכות בשנת 2023, ולעומתו, בתחום הטכנולוגיה התעשייתית חלה ירידה במספר החברות. סה”כ בשני התחומים הייתה עלייה בסך המענקים שחברות אלו קיבלו יחסית לשנת 2022. לאחר ירידה בסך המענקים בתחום הסייבר בשנת 2022 לעומת שנת 2021, התחום שמר על יציבות בשנת 2023, למרות המשך הירידה במספר החברות בתחום בשנת .2023 2.4מימוןעסקילמו”פ המגזר העסקי מהווה חלק משמעותי ביותר גם בהוצאה הלאומית למו”פ בישראל. ישנם שני היבטים שבעזרתם ניתן לבחון את מעורבותו של המגזר העסקי בפעילות המו”פ במשק: הראשון הוא ביצוע - החלק מתוך ההוצאה למו”פ אשר מבוצע על ידי מגזר זה, השני הוא החלק שהמגזר מממן. בישראל המגזר העסקי הוא המבצע העיקרי 91%( בשנת 2023 – ירידה של אחוז משנת 2022 שבה שיעור המימון עמד על 92% אך המימון בישראל שונה ממדינות הOECD-),. במגזר העסקי נבחין בין עסקים מקומיים למגזר חו”ל. ההבחנה נובעת מהרכב חברות המו”פ בישראל: המגזר העסקי כולל מרכזי מו”פ רבים הממומנים ברובם ע”י חברות רב לאומיות, המממנות יותר ממחצית מהמו”פ המבוצע בישראל. מאפייניפעילותהמו”פבמגזרהעסקיבישראל: •היקףההשקעה:מחציתמסךהוצאותהמו”פבתחוםההייטקהןבענףהתכנותוהייעוץ.כמחצית49.4%() מהמימון לפעילות המו”פ העסקי בישראלמגיעמחו”ל, השיעור הגבוה ביותר בOECD-. נתון זהמשקף את מעורבותן של חברות רב-לאומיות רבות הפועלות בישראל באמצעות מרכזי מחקר ופיתוח. יצוא שירותים עסקיים: יצוא שירותי מחקר ופיתוח ושירותי מחשוב הגיע ב2023-• ל83.3- מיליארד דולר, המהווים כ86%- מסך יצוא השירותים במשק. תחום המחשוב והמידע לבדו תרם 41% מסך היצוא העסקי. הערות: *הנתונים הם לשנה האחרונה עבורה יש נתונים. הנתונים עבור ישראל מחושבים מתוך נתוני הלמ"ס לשנת 2023 בהשוואה בינלאומית, אחוז ההוצאה למו”פ בענפי השירותים בישראל גבוה במיוחד ועומד על כ־74%, (נתונים ארעיים) לעומת 26% בענפי התעשייה, כפי שניתן לראות באיור 10. לנתון זה כמעט ואין אח ורע בעולם. המדינות הטבלה ממוינת על פי העמודה האחרונה – התמיכה הממשלתית במו"פ (מיליוני דולרים, במחירי ).2015 על יד כל עמודה עיגול הצבוע בסקאלה ירוק-צהוב-אדום כאשר. ירוק מסמן את הערכים הגבוהים ביותר, צהוב את הממוצעים שמתקרבות לנתון זה הן נורבגיה, קנדה ואירלנד – בהן שיעור זה נע סביב 60% או פחות. ואדום את הנמוכים באותה עמודה. במדינות בעלות בסיס תעשייתי חזק (כמו גרמניה, יפן, קוריאה וטאיוואן) בולט נתח גדול בהרבה של ענפי התעשייה במו”פ העסקי. כך למשל בגרמניה 83% מהמו”פ ממוקד בענפי התעשייה, ובטאיוואן וקוריאה המספראףעולהעל90%.גרף7מדגישאתההבדליםהמבנייםביןכלכלותשונות:ישראלורבותממדינות צפון אירופה נשענות על מגזר שירותים וטכנולוגיה מתקדמת, בעוד שמדינות בעלות תעשייה כבדה או התחומים בהם קיים חוסר בהשקעה בישראל הם: “בריאות, חקלאות והגנת הסביבה”, אשר מקבלים 6.7% יצואתעשייתימפותח(למשלגרמניה,יפןוקוריאה)מפנותאתעיקרמשאביהמו”פשלהןלתעשייהיצרנית. מהתמיכה בלבד, הרבה מתחת לממוצע הOECD- שעומד על 21.2%. גם תחומי “שירותים חברתיים וחינוך” ו”חקר החלל וניצולו” זוכים למעט תמיכה, עם אחוזים דומים, זאת לעומת מדינות כמו ארה”ב 51.6%( בפילוח ענפי הכלכלה הראשיים (ענפי התעשיה, ענף מחקר ופיתוח וענפי המחשב) המהווים את רוב ב”בריאות והגנת הסביבה”) או קוריאה 7.8%( ב”שירותים חברתיים וחינוך”), שמפנות חלק ניכר מהתקציב המו”פ בישראל ומהפילוח לפי תחומי פעילות, ניתן לראות כי תחום התוכנה מוביל בהוצאה למו”פ בסך שלהןלתחומיםאלה. המגזר העסקי, ומהווה 60% מההוצאה הכללית, בעוד תחום הרכיבים האלקטרוניים מהווה 12%, ציוד תקשורת אלקטרוני 5%, וציוד רפואי מדעי 5%. בענף התכנות והייעוץ בתחום המחשבים, תחום התוכנה שולט באופן ברור ומהווה 96.43%מההוצאה. בענףמחקר ופיתוחמדעי, תחום הרכיבים האלקטרוניים הוא קידום החדשנות במגזר העסקי על ידי הממשלה בישראלמתבצע דרך רשות החדשנות (שהוקמה בשנת המוביל עם 34%, ואחריו תחום התוכנה עם 19%, ציוד תקשורת אלקטרוני עם 15%, וציוד רפואי מדעי עם 2016 והחליפה את “לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה”). תפקידיה של רשות החדשנות הם ליזום 11%.בענפיהתעשייה,תחוםהרכיביםהאלקטרונייםמהווה14%,תחוםהתוכנה22%,ותחומיםנוספיםכמו פעילות מחקר ופיתוח במימון ממשלת ישראל ולהעניק תקציבים ליזמים ותעשיינים. בשנת 2023, עמד כלי תחבורה וציוד רפואי מדעי תופסים נתח משמעותי. פילוח זה ממחיש את הבדלים בתיעדוף תחומי תקציב מענקי הרשות לחדשנות על 1,645 מיליוני ₪ (ירידה לעומת שנת 2022). בשנים2023–2021חלה המו”פ בין הענפים השונים. ירידה במספר החברות שקיבלו מענקים מהרשות לחדשנות כמעט בכל התחומים, למעט תחום הטכנולוגיה 25 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 24 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל גרף 7 התפלגות ההוצאה הלאומית למו”פ במגזר העסקי לפי ענפים ראשיים (אחוזים,): *2022 מסקנה עיקרית: הפעילות העסקית בתחום המו”פ ממקמת את ישראל כמרכז טכנולוגי עולמי, אך מגמות הערות: *הנתונים ל2022- או לשנה האחרונה עבורה יש נתונים ההתמקדות בשירותים על חשבון תעשיות יצרניות מסורתיות דורשות חשיבה מחודשת במדיניות המו”פ הלאומית. יש להמשיך לעודד השקעות בתחומים טכנולוגיים ובענפי התעשייה, לצד טיפוח ההון האנושי 100 ההוצאה הלאומית למו" פ במגזר העסקי ושימור מעמדה המוביל של ישראל בזירה הבינלאומית, תוך שמירה על היתרון היחסי הטכנולוגי בתחומי לפי ענפים ראשיים (אחוזים) השירותים. 92 80 83 2.5מאזןהיבוא-יצואשלישראלבענפיטכנולוגיהעיליתומעורבותעילית המדד אשר מבטא את עוצמת הקשר של ישראל (ובכלל מדינות) עם כלכלות אחרות הנו היקף הסחר – 74 יצוא ויבוא. נהוג להבדיל בין סחר בינ”ל במוצרי תעשייה (“סחר בסחורות”) וסחר בינ”ל בשירותים. ניתוח 60 64 סחר במוצרי תעשיהמתבצע בד”כ לפי ענפים המקובצים לארבע קבוצות בהתאם לעוצמתם הטכנולוגית עלית, מעורבת-(עלית, מעורבת-מסורתית, מסורתית). מאזן כלל סחורות תעשייתיות (ללא יהלומים) הסתכם בשנת 2023 בגירעון של 20.92 מיליארד דולר לעומת 14.50 מיליארד דולר בשנת .2018 40 בשנת 2023, סך מאזן תעשיות הטכנולוגיה העילית עמד על 4.17 מיליארד דולר, ירידה מ4.59- מיליארד דולר בשנת 2022. הירידה מוסברת בעיקר מהידרדרות במאזן ייצור התרופות, שהפך לשלילי ועמד על גירעוןשל1.87מיליארדדולר–הפערהמשמעותיביותרבקטגוריהזו.לעומתזאת,תחוםייצורהמחשבים, 27 מכשוראלקטרוניואופטיהציגעלייהחיובית,עםמאזןשל4.63מיליארדדולר–הנתוןהגבוהביותרבשנים 26 20 האחרונות. 17 גרף 9: התפלגות יצוא שירותים עסקיים לפי סוג שירות %(), יצוא שירותי מחקר ופיתוח ושירותי מחשב 7 - ישראל קנדה נורווגיה אירלנד בלגיה ספרד שוודיה הולנד ארה"ב פינלנד שווייץ אוסטריה גרמניה יפן טאיוואן קוריאה במיליוני דולרים)( 2016-2023 ענפי השירותים ענפי התעשייה 100,000 בפילוח לתתי פעילות (גרף 8 ניתן לראות שהתחום הגדול ביותר הוא תחום תוכנה-)סייבר. בחלוקה של ההוצאות לפי סוגי טכנולוגיה שונים, התחומים הבולטים ביותר היו הננוטכנולוגיה והבינה המלאכותית 80,000 יצוא שירותים - סה"כ, 83,252 שנעשה ברובו על ידי חברות בענף התוכנה. 60,000 שירותים עסקיים, 71,039 מיליונידולרים גרף 8 הוצאות מו”פ שוטפות לפי תחומי פעילות וענף כלכלי,: 2022 40,558 40,000 30,978 20,000 ענפיי הייטק, 52,662 20,273 - 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 60,000 מכירת חברות הזנק, 3,145 50,000 מחקר מדעי ופיתוח 5,955 40,000 מרכזי מחקר ופיתוח תוכנה 10,197 מיליונידולרים 30,000 20,000 שרותי מחשב ומידע* 33,192 10,000 - 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 *קיים הבדל בין יצוא סחורות ליצוא שירותים לכן בהצגת נתונים לגבי יצוא שירותים עסקיים, השתמשנו בסיווג לייצוא EBOPS בו משתמש הלמ”ס 27 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 26 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל בהשוואה בינלאומית של שיעור השכירים בהייטק מסך השכירים במשק, נראה שלישראל מעמד בולט. ייצור כלי טיס וחלליות רשם עלייה קלה ל1.41- מיליארד דולר. מאזן תעשיות טכנולוגיה מעורבת-עילית בשנת 2022 שיעור המועסקים במו”פ הגיע בישראל ל29.53- לאלף מועסקים, הרבה מעל מדינות כמו נותר שלילי עם גירעון של 9.76 מיליארד דולר ב2023- שיפור קל ביחס ל10.22-, מיליארד דולר ב2022-. טייוואן הנמצאת במקום השני ועומדת על שיעור של 20.65 לאלף מועסקים בלבד (ראו גרף 11), בלגיה תחום ייצור הכימיקלים ומוצריהם ממשיך להוביל באופן חיובי עם 6.46 מיליארד דולר. לעומת זאת, תחומי 16.96(), קוריאה 16.28() ושבדיה 15.15(). מדינות אלו אמנם מציגות רמות גבוהות יחסית של מועסקים ייצור כלי רכב מנועיים ונגררים הציגו את הגירעון המשמעותי ביותר, שעמד על 9.14 מיליארד דולר, במו”פ, אך רחוקות מהנתונים של ישראל. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי במדינות הייחוס נרשמת מגמת המשקף מגמה שלילית מתמשכת בשנים האחרונות. עלייה לאורך השנים במספר המועסקים במו”פ והן מדביקות את הקצב לישראל, בה נראית התייצבות בשנים האחרונות. לסיכום,נתוני2023מצביעיםעלשינוייםפנימייםבמאזןתעשיותהטכנולוגיה,עםהתחזקותמסוימתבתחומים כמו מחשבים ומכשור אופטי, לצד חולשה משמעותית בייצור התרופות ובענפי טכנולוגיה מעורבת-עילית, גרף 11: שיעור המועסקים במו”פ בחברות מו”פ במגזר העסקי FTE() מסך המועסקים במשק (לאלף הממשיכים לסבול מגירעון נרחב.בגרף 9, ניתן לראות את התפלגות יצוא השירותים של ישראל לפי סוג מועסקים), בהשוואה בינלאומית 2015-2022 השירות. בחלק התחתון של האיור ניתן לראות כי שירותי המיחשוב והמידע צמחו מאוד בשנים האחרונות, דבראשרמחדדאתהחשיבותשישבפיתוחהוןאנושישממלאתפקידמפתחבצמיחההכלכליתוהחברתית שלמדינות.יצירתידעמדעיוטכנולוגי,לצדהכשרתעובדיםוחוקריםבתחומיםמדעייםוהנדסיים,מתפקדת מספר העובדים במו" פ מתוך כל 1,000 ישראל , 29.53 כמנועמשמעותישלצמיחהוהשקעהארוכתטווח. 25 2.6שכיריםבהייטקבישראל בשנת2023מספרהמשרותבהייטקצמחלכדי397.3אלף,המהווים10%מכללהשכירים,גידולאבסולוטי של כ135- אלף משרות בתוך 11 שנים (ראו גרף 10). למרות הגידול במספר השכירים בהייטק, שיעורם מסך השכירים במשק נותר ללא שינוי משמעותי לאורך התקופה. בשנת 2012 עמד שיעור זה על 8.9%, טייוואן , 20.65 בעוד שבשנת 2023 הוא הגיע ל10%- בלבד – גידול של 1.1 אחוזים לאורך שנים.11 בחלוקהלענפיהשירותיםוהתעשייה,ניכרתמגמהברורהשלשינויבהרכבהתעסוקתי.בשנת2012,ענפי בלגיה , 16.96 השירותים היוו 5.4% מסך השכירים במשק, וענפי התעשייה היוו 3.6%. בשנת 2023 חלקם של ענפי קוריאה , 16.28 השירותים צמח ל7.3%- בעוד שחלקם של ענפי התעשייה הצטמצם ל2.7%-,. מגמה זו מדגישה את שבדיה , 15.15 15 התחזקותם של שירותי התוכנה וטכנולוגיות מידע, על חשבון הענפים התעשייתיים, כמו ייצור חומרה אוסטריה , 13.72 ומכשור טכנולוגי. המולמו”פ משערת שלא חל שינוי רב בחלוקת הענפים בשנת 2024 אך כן חל שינוי דנמרק , 13.36 במספר עובדי ההייטק ושיעור העובדים ירד. שיעור הירידה לא ברור במהלך כתיבת דוח זה. גרף 10: שיעור השכירים בהייטק מסך השכירים במשק, שנים 2010-2023 שיעור השכירים בהיי- טק מסך השכירים 5 במשק (אחוזים) 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 500 15% 400 12% 397.3 2.7גיוסיהוןסיכוןומצבחברותהסטארטאפ 10.0% 9.9% 9.6% למרות המלחמה המתמשכת, שנת 2024 הייתה מוצלחת יותר משנת 2023 בגיוס הון להייטק הישראלי. 9.6% 9.1% 8.9% 8.9% ע”פ דוח שפרסמו לסיכום שנת 2024 נ IVC ולאומי טק נרשמו בישראל 453 עסקאות בסך כולל של 12.53 8.6% 300 9% 8.6% 8.4% 8.3% 8.3% מיליארד דולר. ראו גרף .12 261.9 אלפים התחזקותנוספתשנרשמהב2024היאבמספרחברותהיוניקורןבישראלששוויןמעלמיליארדדולר.שבע 5.5% 7.3% 5.4% 200 6% 6.1% חברות טכנולוגיה ישראליות חצו את רף המיליארד והצטרפו למועדון היוניקורנים. נתון זה אינו אמור להשפיע באופןמשמעותי על התעשייה, אך הוא גבוה יותרמשנת 2023.סה"כ 25 חברות יוניקורן גייסו 4.4 מיליארד דולר השנה, כפול מהסכום שגויס ע"י 21 יוניקורנים בשנת 2023 (גרף ).13 100 3% 3.6% 3.6% 2.7% 2.6% 0 0% 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 ענפי שירותים ענפי תעשייה סה" כ משרות בהייטק 29 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 28 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל גרף 12: השקעות הון סיכון בחסרות ישראליות בין השנים 2015-2024 גרף 14: השקעות בחברות פרה סיד לאורך העשור האחרון גרף 13: גיוסי חברות יוניקורן בישראל בין השנים 2004-2024 התחום שזכה להשקעות בולטות ביותר בשנת 2024 היה תחום הסייבר שהגיע ל38%- מהסך הכולל של המימון לשנת 2024 (בזכות השקעות בחברות Wiz- ובCyera-), שהיו אחראיות יחד על 1.5מיליארד דולר. מלבד סייבר, בינה מלאכותית יוצרת בלטה ואחריה תחום הפינטק (גרף 15). גרף 15: השקעות לפי תחומים בין השנים 2015-2024 עוד עולה מהנתונים כי חלה התעוררות בהשקעות בחברות חדשות וצעירות בשלבי השקעה מוקדמים פרה-(סיד) וזאת לאחרמגמת ירידה שהחלה בחצי השני של שנת 2022 ועדסוף 2023.סה"כ נרשמו 144 עסקאות בחברות פרה סיד בשנת 2024, עליה של 23% משנת 2023 (גרף 14). נתון מעניין נוסף – אחרי שנתיים של ירידה במשקיעים הזרים, אלו חזרו לישראל. בשנת 2024 הושקעו בישראל 7.286 מיליארד דולר ע"י משקיעים זרים לעומת 5.151 בשנת 2023. יחד עם זאת השקעות סיד עדיין נותרו מאחור מבחינת משקיעים זרים ובהן חלה ירידה לעומת שנת .2023 363 מיליון דולר בשנת 2023 לעומת 321 מיליון דולר בשנת 2024 (גרף 16). 31 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 30 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל 2.8רישוםפטנטים גרף 16: השקעות זרות בישראל בין השנים 2015-2024 אפיון הפעילות ההמצאתית של החברות רב לאומיות ומרכזי המו”פ הזרים בישראל לאורך שני העשורים האחרונים נעשה במסגרת מחקר אשר עושה שימוש במתודולוגיית ההמצאות (בקשות) הייחודיות. המדד נבנה מתוך מידע ממשפחות פטנטים ומיועד להתגבר על הטיות הנגרמות מספירה כפולה של בקשה לפטנט בגין המצאה אחת, כתוצאה מהגשתה במשרדי פטנטים שונים בעולם. להלן הממצאים העיקריים שעולים בכל הנוגע לפעילות ההמצאתית של חברות רב לאומיות ומרכזי המו”פ הזריםבישראל,מאזשנת2000: • בשנת 2000 כ־10% מהבקשות של מרכזי המו”פ והחברות הרב לאומיות הזרות נרשמו תחת כתובת בעלות ישראלית. בשנים 2019־2020 שיעור זה גדל לכ17%- מכלל הבקשות הייחודיות. • תקופת צמיחה מואצת במיוחד במספר הבקשות הייחודיות של מרכזי המו”פ והחברות הרב לאומיות הזרות נרשמה בין השנים 2012-2004 (מ524- ל1828- בקשות ייחודיות). החל משנת 2015 ניתן להבחין במגמה כללית של ירידה במספר הבקשות לרמה של 1529 בקשות בשנת 2022. שנת 2021, הייתה שנה חריגה בה נספרו כ2,207- בקשות ייחודיות של חברות רב לאומיות ומרכזי מו”פ זרים (גרף ).18 מענייןלצייןכימספרההשקעותהזרותעלהעלמספרההשקעותשלמשקיעיםישראלים.זהוהדפוסמאז • בשנים 2009-2000 ירד שיעור הבעלות של הסקטור העסקי הזר על המצאות ישראליות באופן חד 2020 שמספק ראיה לזמינות הגבוהה יחסית של הון זר עבור סטארט-,אפים ישראליים. מ63%- לכ45%-. החל משנת 2018, שיעור הבעלות של הסקטור העסקי הזר על המצאות ישראליות התייצב סביב ה.42%-38%- שיעור הבעלות של החברות הרב לאומיות ומרכזי מו”פ הזרים על המצאות ישראליות עלה מ11%-• בשנת 2000 לכ20%-, בשנת 2010 והתייצב סביב שיעור של כ28%- בשנים .2022-2019 בהשוואה לשנת 2014 בה נפתחו בישראל יותר מ1,400- חברות, חברת IVC מעריכה כי בשנת 2024 הוקמו בין 500 ל550- חברות חדשות בלבד. עד לשנת 2014 שיעור פתיחת החברות החדשות היה במגמת עלייה •שיעורהבעלותשלחברותקטנותובינוניותזרותעלהמצאותישראליותמציגירידהחדהורציפה,משיעור במשך 25 שנה. הירידה המתמשכת בקצב פתיחת החברות החדשות (גרף 17), מעוררת דאגה, שכן ישראל של כ52%- בשנת 2000 לכ13%-, מכלל ההמצאות הייחודיות בשנת 2022. בלטה לאורך השנים באקוסיסטם משגשג שהתבטא בקמת הרבה מאוד חברות חדשות, בקצב עולה. עצם הקמת החברות סייעה רבות לישראל בחדירת משקיעים והפיכתה למוקד התעניינות עולמי, בין אם החברות • בשנים 2018-2022, חמש החברות הרב לאומיות המובילות בהמצאות ייחודיות לפטנט בישראל היו: שרדווביןאםלא. אינטל (מחשוב ומעבדים) עם 1,014 בקשות, ביוסנס וובסטר (דיאגנוזה רפואית, ציוד ומכשור רפואי) עם 732בקשותייחודיות,IBMעם702בקשות,קוואלקום(שבביםותקשורתאלחוטית)עם683בקשותודלעם 680 בקשות ייחודיות. גרף 17: פתיחת חברות חדשות בין השנים 2012-2024 • התחומים המובילים בהמצאות ייחודיות לפטנט של החברות הרב לאומיות ומרכזי המו”פ הזרים בשנת 2022 על פי סיווג טכנולוגי Class)) הם: מחשוב וחישוב, שהיווה כמחצית מכלל ההמצאות 49%(), תקשורת אלקטרונית, שתפסה כמעט שליש מההמצאות 29%() ותחום הרפואה והווטרינריה שהיווה 7% מכלל ההמצאות הייחודיות של מרכזי המו”פ הזרים והחברות הרב-לאומיות. 33 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 32 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל גרף18:סךכלבקשותייחודיותלפטנטשלמרכזיהמו”פוהחברותהרבלאומיותהזרותהפעילותבישראל תורמתלחיבורהתעשייההמקומיתלשווקיםבינלאומיים,ומחזקתאתהמוניטיןשלישראלכמרכזחדשנות שלפחות ממציא ישראלי אחד הינו חלק מההמצאה גלובלי. מאידךגיסא,התלותההולכתוגוברתבחברותזרותעלולהלהוביללזליגתידעאסטרטגי,לפגיעהבתעשייה המקומית ולחיזוק השליטה של גורמים חיצוניים במשאבים טכנולוגיים קריטיים. הנוכחות של חברות רב- לאומיות בישראל מעלה מספר אתגרים משמעותיים בהיבט של יכולתה של ישראל להתחרות בשווקים הבינלאומיים ובהיבטי שימור קניין רוחני. אלו כוללים בין היתר - העברת ידע וטכנולוגיות שפותחו בישראל למרכזי פיתוח בחו”ל, אובדן הכנסות פוטנציאליות מתמלוגים למשק הישראלי ואובדן היתרון התחרותי המקומיבתחומיטכנולוגיהמתקדמים.יתרהמכך,הדומיננטיותשלהחברותהרבלאומיותעשויהלהקשות עלפיתוחחברותמקומיותגדולותועצמאיותליצורתחרותלאמאוזנתמולחברותמקומיות.בנוסף,תלות זאת עשויה להשפיע על התאמת מדיניות המו”פ לצרכי החברות הזרות, לתלות בהחלטות עסקיות המתקבלות מחוץ לישראל, ולהסטת משאבים לאומיים פוטנציאליים לתמיכה בפעילות החברות הזרות. ההמלצות העיקריות עבור קובעי מדיניות ובעלי עניין בנוגע לפעילות חברות רב-לאומיות ומרכזי מו”פ זרים בישראל,בדגשעלסוגייתהבעלותהזרהעלהמצאותישראליות: גרף 19: שיעור הבעלות של הסקטור העסקי הזר על המצאות ישראליות (בקשות ייחודיות לפטנט) בין • יש לשמור על איזון עדין בין טיפוח שיתוף פעולה עם חברות רב לאומיות לבין הגנה על נכסי קניין רוחני השנים 2022-2000, בפילוח לפי חברות רב לאומיות ומרכזי המו"פ הזרים ולפי חברות קטנות ובינוניות מקומיים. זרות )SMEs( • חיזוק מנגנוני הגנת IP, אכיפת מסגרות רגולטוריות, וקידום הסכמי העברת טכנולוגיה על מנת לצמצם את הסיכוניםהכרוכיםבאובדןIPמקומי. • עידוד חדשנות מקורית, טיפוח כישרון מקומי, ותמריצים ליזמות מקומית חיוניים להבטחת עמידות וכושר תחרותכלכלילטווחארוךבזירההגלובלית. ישלעודדצמיחהשלחברותרב לאומיותישראליותבאמצעותמיקודאסטרטגיבתחומיהחוזקהלאומיים.-• •חיזוקהיכולותהמקומיותבאמצעותהשקעהבהוןאנושי,תשתיותמחקרופיתוחועידודיזמותמקומית,יכול לסייעבהפחתתהתלותבגורמיםחיצונייםובבנייתאקוסיסטםעמידיותר. למרותמגמתהירידההכללית(מנקודתמבטשלעשור),בשיעורהבעלותהזרהעלהמצאותמקומיות,נתוני ההמצאותהייחודיותמראיםכיחלקמשמעותימאודמההמצאותהישראליות(מעל40%בשנתייםהאחרונות) נמצא בבעלות זרה. מציאת האיזון הנכון בין משיכה ושימור השקעות זרות, לבין הבטחת האינטרסים הלאומיים והקניין הרוחני המקומי, מהווה אתגר מרכזי לאור הפעילות המשמעותית של תאגידים רב- לאומיים ומרכזי מו”פ זרים בישראל. נדגיש כי הפעילות הענפה של החברות הרב לאומיות בישראל תורמת באופן משמעותי להגדלת התוצר הלאומיולפיתוחאקוסיסטםלחדשנותהישראלית.מחדגיסא,החברותהרבלאומיותמשמשותכמעסיקות מרכזיות בתעשיית הטכנולוגיה עתירת הידע. הן אחראיות על העברת ידע בתוך ובין סקטורים טכנולוגים, להכשרת עובדים מקומיים בסטנדרטים בינלאומיים וחושפות את כוח האדם לטכנולוגיות חדישות, מתודולוגיות ופרקטיקות מתקדמות. בנוסף, פעילותן של החברות הרב לאומיות בישראל יוצרת ביקוש לשירותים נלווים מחברות מקומיות (מכפיל תעסוקה), מעודדת יצירת קשרים עם חברות הזנק ישראליות, 35 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 34 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל פרק3 גרף 20 מו”פ בביצוע מגזר ההשכלה הגבוהה כאחוז מהתמ”ג בהשוואה בינלאומית,: 2012-2021 השכלהגבוההותיכונית מאגר ההון האנושי מורכב מהון אנושי בהווה ומעתודה הנבנית על ידי השקעות המדינה בחינוך ובהשכלה גבוהה, תוך חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח. רוב המחקר הבסיסי במדינה מתבצע במערכת ההשכלה הגבוהה ויש לו חשיבות רבה להתפתחות המשק ולפיתוח ההון האנושי העתידי שיעסוק במחקר. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל זוכה להערכה בארץ ובעולם בזכות הישגי העבר שלה. מאחר ושינויים בהון אנושי הם תוצאה של תהליכים שלוקחים שנים רבות, יש חשיבות רבה למדדים המשקפים את העתודות להון אנושי. מגזר ההשכלה הגבוהה בישראל כולל עשר๒ אוניברסיטאות העוסקות בהוראה ובמחקר (שמרביתן מעניקות את שלושת התארים האקדמיים), ומכללות שעיקר עיסוקן בהוראה (מעניקות תואר ראשון ושני בלבד). בשנת 2022 הסתכמו הוצאות המו”פ שבוצעו במגזר ההשכלה הגבוהה ב1.49- מיליארד דולר, המהווים כ מהתמ”ג. שיעור זה נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון.0.4%- מערכת החינוך ממלאת תפקיד מרכזי בהכנת עתודות להשכלה גבוהה, עם דגש על תלמידים מצטיינים, העתידים להוביל את הקִדמה המדעית והטכנולוגית. בשנת 2021 כ70%-, מתלמידי התיכון היו זכאים לתעודת בגרות, ולמעלה ממחציתם עמדו בדרישות הקבלה לאוניברסיטאות. במבחן 2023 TIMSS, הבוחן את רמת הידע במתמטיקה ובמדעים בקרב תלמידי כיתות ח’, נרשמה ירידה בהשוואה לשנים קודמות, כאשר ישראל דורגה ברבע התחתון של הדירוג הבינלאומי,מתחת למדינותכמו אירלנד, שבדיה ונורבגיה. בשנתתשפ”ד2023/24()פעלובישראל57מוסדותלהשכלהגבוהה*,בהםלמדומעל340אלףסטודנטים. כשליש מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון בשנת בחרו במקצועות המדעים וההנדסה.2022/23 מספר המשרות באוניברסיטאות בשנת תשפ”ד 2023/24() עמד על 24,988, ובמכללות האקדמיות על 8,585. בשנים האחרונות חלה עלייה קלה במספר המשרות, כאשר עיקר הגידול נרשם במכללות המתוקצבות. מקור: עיבוד של מוסד נאמן לנתוני הOECD- הערות: בגרף הימני מופיע () בסוגריים על יד שם המדינה הערך של ההוצאה הלאומית למו”פ על ידי מגזר ההשכלה הגבוהה מספר בעלי תואר שלישי, המהווים עתודה לכוח ההוראה האקדמי והמחקרי, נותר ללא שינוי משמעותי בערכי PPP במיליוני דולרים במחירי 2015 בעשור האחרון, וזאת למרות העלייה בגודל האוכלוסייה. מסחור הידע באמצעות הסכמי רישוי צמח כמעט פי שבעה בין השנים 2015 ל2022-, כאשר הצמיחה בהשוואת ההוצאה על מחקר ופיתוח (מו”פ) במגזר ההשכלה הגבוהה כאחוז מהתמ”ג בישראל למדינות הגבוהה ביותר נרשמה בשנת .2021 נבחרות ולOECD-, ניתן לראות כי ההוצאה בישראל יחסית נמוכה ונמצאת בתחתית הדירוג עם שיעור של בין 2015 ל2022- נרשמה מגמה מעורבת במספר הפטנטים המאושרים שמקורם במערכת ההשכלה 0.37% מהתמ”ג. נתון זה דומה לספרד 0.37%() ומעט מעל ארה”ב 0.36%(), אך הרחק ממדינות מובילות הגבוהה, עם ירידה של כ14%- בשנת בהשוואה לשנה הקודמת.2022 כמו דנמרק, עם 1.02%, שוויץ עם 0.93%, שוודיה עם 0.75%, אוסטריה 0.74%(), פינלנד 0.71%() והולנד בשנת 2022 חלה עלייה של כ במעורבות חברות למסחור ידע בהקמת חברות הזנק חדשות.10%- )0.65%( - ממוצע ה27-EU- עומד על 0.48% וממוצע הOECD- עומד על 43% (שניהם מעל המדד מספר העובדים המקצועיים בחברות למסחור ידע, הפועלות לצד האוניברסיטאות, גדל ב30%- בין 2013 הישראלי.) ל2021-.במקביל,חלהירידהשל בהכנסותמקנייןרוחניבחברותלמסחורידעשלידהאוניברסיטאות.75% לאורך זמן ניתן לראות יציבות או עלייה מתונה במדינות כמו דנמרק פינלנד והולנד, בעוד שבישראל ניכרת מגמה של ירידה בהשקעה במו”פ במגזר ההשכלה הגבוהה. נתונים אלו מצביעים על פער משמעותי של ישראל לעומת המובילות העולמיות בתחום, ומדגישים את הצורך במדיניות שתעודד את ההשקעה במו”פ אקדמי לשיפור המיקום והתחרותיות של ישראל בזירה הבינלאומית. 3.1פרסומיםמדעיים לפרסומיםמדעייםשלמדינותחשיבותמכרעתבבחינתהרמההמדעיתשלהמדינה.נתוניםביבליומטריים של פרסומים וציטוטים של חוקרים מאפשרים מתן הערכה של היקף המחקר ויכולתו להשפיע על המו”פ. ההשוואותביןהחוקרים,המוסדותוהציטוטיםלפימדינותמלמדותעלרמתהחוקריםבכלמדינהוהשפעתם עלהפיתוחהמדעי.בישראל,80%מפרסוםהמאמריםנובעמהאקדמיה.ככלשלמדינהיהיויותרפרסומים מדעיים ובעיקר במסגרת שיתופי פעולה בינלאומיים כך היא תחשב מוצלחת יותר מדעית. ๒ בישראל פועלות עשר אוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, אוניברסיטת תל בין השנים 2020-2023 מספר הפרסומים בOECD- הכפיל עצמו ויותר (במספרים אבסולוטיים). באותה אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת אריאל בשומרון, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת רייכמן *מקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת - ICT :מדעי המחשב, מערכות מידע, אינטרנט וחברה, מערכות מידע, ניהוליות, הנדסת מחשבים - מדעי המחשב 37 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 36 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל תקופה שיעור הפרסומים הישראלים מכלל פרסומי הOECD- נותר כמעט ללא שינוי: 1.27% בשנת 2000 התחומים העיקריים בהם זכו החוקרים הישראליים הינם: מדעי הטבע - כ780- מיליון אירו, בריאות ומדעי מול 1.25% ב2023- שיעור הפרסומים הישראלים מכלל פרסומי המזרח התיכון๓ ירד מ40.28%-. ב2000- החיים - 360 מיליון אירו, חקלאות - 56 מיליון אירו; מדעי הרוח - 61 מיליון אירו, והנדסה – 397 מיליון אירו. ל14.87%-ב2012-ול8.30%-ב2023-.כלומר,עלאףשחלהעלייהבמספרפרסומיישראללאורךהשנים, ישראל מובילה בנתוני הזכייה של חוקרים במענקי הCouncil- Research European ERC)) למחקר פורץ עלייה זו מתונה ביחס לעלייה שהתרחשה במקביל במזרח התיכון (גרף 21). דרך עם 472 חוקרים שזכו בהיקף של מיליון אירו.661 ישראל משתתפת בתוכניות האירופיות מאז 1996 כחברה נלווית שוות זכויות והיחידה מחוץ לאירופה. גרף 21 שיעור הפרסומים הישראלים מכלל פרסומי מדינות הOECD-: והעולם ๓2000-2023 המועצה להשכלה גבוהה, רשות החדשנות ומשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה חולקות את הוצאות מימון התוכנית. החברות בתוכניות המו”פ של הקהילה האירופית הובילה להשקעות בתשתיות מחקר ואפשרה מחקר ארוך טווח וחדשני בשיתוף פעולה עם חוקרים שנמצאים בחזית המחקר המדעי. להשתתפות ישראל בתוכנית תרומה ניכרת למחקר המדעי טכנולוגי ולתעשייה עתירת הידע, למשק ולכלכלה, היא מקדמת את התעשייה הישראלית, ובמקביל מאפשרת הזדמנויות לחדירה של חברות ישראליות לשווקים אירופיים. מעבר לזאת, להצטרפות לתוכנית קיימת חשיבות מדינית בהיבט הרחב של היחסים שבין ישראל לבין האיחוד האירופי.๔ החוזק המרכזי של תכנית H2020 היה שיתוף הפעולה הרב-תחומי ושיתוף הפעולה הכלל-אירופי בנושאי מו”פ. גישה זו הוכחה כיעילה באיחוד מומחיות, מיומנויות ומשאבים ממספר מדינות, תוך יצירת מסה קריטית להעלאת איכות תפוקות המחקר והחדשנות לפי נתוני סקופוס๋์ ניתן לזהות 353,305 פרסומים שנכתבו בסיוע מימון של תכנית 2020 Horizon במהלך השנים ,2014-2023 9,621 2.7%() מהם נכתבו בהשתתפות חוקרים מישראל. מספר הפרסומים השנתי הגיע לשיא בשנת 2021 עם 62,301 מאמרים בעולם, ו1,677- מאמרים שנכתבו בהשתתפות חוקרים מישראל. הקרן הלאומית למדע ISF() השתתפה במימון של מהפרסומים הישראלים.34% גרף 22: מספר הפרסומים שנכתבו בסיוע מימון 2020 Horizon למעלה מ80%-* מהפרסומים המדעיים של ישראל מקורם באקדמיה שילוב נתונים ממאגר סקופוס וScimago-* 3.2מיפויפרסומיםמדעייםבמסגרתתוכנית2020Horizon 2020 Horizon (להלן H2020) הינה תכנית המסגרת למו”פ של האיחוד האירופי שפעלה בין השנים 2014- 2020 ונחשבת לתוכנית המימון הגדולה בעולם למחקר וחדשנות עם תקציבכולל שלכ80-מיליארד אירו. היעדים הגלובליים של התוכנית היו לקדם את המחקר המדעי והפצת החדשנות, להגביר את התחרותיות, לטפח צמיחה כלכלית, השקעות ותעסוקה. התוכנית האיצה את הפיתוח של פתרונות לאתגרים גלובליים דחופים על ידי איגום מאמצים ומשאבים מרחבי אירופה. במסגרת הפעילות של H2020 זכו 2,045 חוקרים, חברות וגופים ישראלים ב1,666- מענקים בהיקף של כ1.3- מיליארד יורו; 550 מיליון אירו הושקעו בחברות ישראליות וקרנות הון סיכון באמצעות כלים פיננסיים שהועמדו לטובת ישראל. 862 חברות זכו במענקים בסך של 430 מיליון אירו, ומהן 539 חברות קטנות ובינוניות זכו במענקים בהיקפים של 272 מיליון אירו, ו- 961 חוקרים זכו במענקים בהיקף של 800 מיליון אירו. ๓ ניתוח נתונים ביבליומטריים של פרסומים וציטוטים מאפשר הערכה של היקף המחקר והשפעתו. בשיטות אלה ניתן לערוך ๔ נחתם רשמית הסכם הצטרפותה של ישראל לתוכנית המו"פ האירופית Europe Horizon. משרד החדשנות, המדע השוואות בין חוקרים, מוסדות ומדינות. פרסום ישראלי מוגדר כפרסום שלפחות לאחד המחברים שלו יש כתובת ישראלית. והטכנולוגיה. דצמבר 2021 [מקור] האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת רייכמן *מקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת - ICT: האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת רייכמן *מקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת - ICT :מדעי המחשב, מערכות מידע, מדעי המחשב, מערכות מידע, אינטרנט וחברה, מערכות מידע, ניהוליות, הנדסת מחשבים - מדעי המחשב אינטרנט וחברה, מערכות מידע, ניהוליות, הנדסת מחשבים - מדעי המחשב ๋์ יולי 2024 39 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 38 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל מבחינת מספר פרסומים, ישראל מדורגת במקום ה24- במספר הפרסומים במסגרת התוכנית עם שיעור פרסומים של 2.7% בשנים 2014-2023, כאשר מובילות את הפרסומים הן גרמניה ובריטניה עם 24% גרף 24: התפלגות המאמרים הישראלים שנכתבו במסגרת H2020 לפי תחומי מחקר – 2014-2023 מהפרסומים ואחריהן איטליה – 18%, ספרד וצרפת – 16% לכל מדינה. התפלגות המאמרים שנכתבו במסגרת H2020 לפי אוניברסיטאות: חוקרי אוניברסיטת ת”א השתתפו בכתיבת 29% מהפרסומים, מכון ויצמן – 28%, הטכניון – 24%, האוניברסיטה העברית – 15%, אוניברסיטת בן-גוריון – 12% אוניברסיטת בר-,אילן – 7%. מבחינת השתתפות האוניברסיטאות בפרויקטים, מכון וייצמן מוביל עם 214 פרויקטים, אחריו הטכניון ואחריהם אונ’ תל אביב (גרף 25). גרף 23: השתתפות האוניברסיטאות הישראליות בפרויקטים של ์์H2020 *האחוזים מציינים את שיעור המאמרים הישראלים מכלל פרסומי בכל תחום.H2020 האסטרטגיהשלתכניתH2020נועדהלחזקאתיסודותהמדעוהטכנולוגיהשלאירופהבאמצעותהשקעה בידע, מיומנויות ותשתיות. לתוכנית היה תפקיד מכריע בהנעת פריצות דרך מדעיות והתקדמות חלוצית בתחומים חדשים של מדע וטכנולוגיה למשל, שימוש בבינה מלאכותית בחיזוי מבנה חלבון, עם השלכות עמוקות על גילוי תרופות;פיתוח תיארוך DNA עתיק וגילוי עדויות להומוסאפיינס הראשון באירופה;פריצות דרך בהנדסה כימית, חומרים מרוכבים (עם יישומים בטכנולוגיות אנרגיה נקיה) ומכניקת קוונטים; לכידת התמונה הראשונה של חור שחור, הישג מונומנטלי באסטרופיזיקה הפותח אפיקים חדשים לחקר העצמים המסתוריים ביותר של היקום. בתוכנית השתתפו 33 זוכי פרס נובל (לפני או אחרי הזכייה בפרס), כחלק מתפקיד הפרויקט בתמיכה במצוינות מדעית ברמה העולמית. השפעת התוכנית על פרסום מאמרים בקרב החוקרים שמשתתפים בה משמעותית: כ15%- מהפרסומים הישראלים המצוטטים ביותר์๎ Papers( Cited Highly) בשנים 2014-2023 נכתבו בסיוע מענק .ERC 3.4בעליהשכלהגבוההישראלמולמדינותהOECD- 3.3תחומימחקרבמסגרתH2020 שיעור האוכלוסייה בעלי השכלה גבוהה מהווה מדד לפוטנציאל ההון האנושי בחברה. בהשוואת שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בקרב בני 25-64 במדינות שונות, נמצא כי בישראל, שיעור בעלי תואר ראשון התפלגות המאמרים הישראלים לפי תחומי מחקר מתוארת בגרף 24. האחוזים מציינים את שיעור עומד על 24%, תואר שני על 14%, ותואר שלישי על 1%, עם סך כולל של 39%. בהשוואה בינלאומית, המאמרים הישראלים מכלל פרסומי H2020 בכל תחום. 30% מהמאמרים הישראלים שנכתבו במסגרת ישראל ממוקמת מעל ממוצע מדינות הOECD-, שעומד על 35% אך מתחת לאירלנד, המובילה עם 53% H2020 עוסקים בנושאים של פיזיקה ואסטרונומיה; 24% במדעי המחשב; ביוכימיה, גנטיקה וביולוגיה בעלי תואר, ולמדינות כמו שוויץ ובריטניה ובלגיה ,45%( 44% ו44%- בהתאמה, גרף ).25 מולקולרית – 16% הנדסה ומתמטיקה – כ15%-; לכל תחום์ํ. המקור לנתונים:์์ results research EU - CORDIS [קישור] ๎์ נתוני Papers Cited Highly של Science of Web, יולי 2024 מאמריםשמשוייכיםלמספרתחומימחקרנספריםבאופןשווהעבורכלתחוםולכןסכוםהאחוזיםעשוילהיותגבוהמ100%-ํ์ 41 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 40 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל גרף 25: בעלי השכלה גבוהה כאחוז מהאוכלוסייה בגילאי 64-25 (הרמה הגבוהה ביותר שהושגה,) 2023 3.5סטודנטיםלמדעיםבישראל מספר הסטודנטים בשנה הראשונה מעניק תחזית לגבי כוח אדם בשוק העבודה ובחברה ועל השינויים הצפויים בו. מכיוון שהמולמו”פ ממוקדת במו”פ הדגש הוא על לימודי מדעים ומספר סטודנטים בשנה ראשונה לתואר ראשון במדעים ובהנדסה, בחלוקה לפי סוגי מוסדות (אוניברסיטאות, מכללות מתוקצבות ומכללות לא מתוקצבות), כמו גם שיעורם היחסי מסך הסטודנטים החדשים מדי שנה. בין השנים 2000-2023 שיעור הסטודנטים למדעים בישראל הגיע ל42%- 2022/23() (גרף 26). בהשוואה בינלאומית, נכון לשנת 2022, ישראל ממוקמת במקום גבוה יחסית עם שיעור של 33% סטודנטים בתחומי STEM בכלל מערכת ההשכלה הגבוהה, נתון שהוא מעל הממוצע בOECD- שעומד על 27%, וממוצע האיחוד האירופי, אךמתחת למדינותכמו גרמניה,פינלנד וקוריאה. בתארים ראשונים Bachelor’s(), שיעור הסטודנטיםבישראלעומדעל31% נתוןשממקםאותהמעלממוצעהOECD-,26%(),וקרובלמדינותכמו אוסטריה, קנדה ושוודיה, דבר המעיד על כניסה חזקה של סטודנטים ישראלים לתחומים המדעיים בשלב הראשוני של ההשכלה הגבוהה. לעומת זאת, בתארים מתקדמים Master’s(), ישראל מציגה חולשה עם שיעור של 15% מכלל הסטודנטים, נתון נמוך משמעותית מממוצע הOECD- 21%(). המולמו”פ מציעה לבחון האם קיים פער בתמריצי המשך לימודיםמתקדמיםבתחומימדעייםאומגבלותמערכתיותבתחוםזה. מנגד, בתארים שלישיים ישראל מתבלטת לטובה עם שיעור גבוה במיוחד של 46% מכלל הסטודנטים בתחומי המדעים, נתון הנמצא מעל ממוצע הOECD- 41%() ומרוב המדינות האחרות, מה שמעיד על מערכת מחקר חזקה שמכשירה חוקרים רבים בתחומי הSTEM-. הבעיה שנרשמה בלימודי תואר שני מדגישה את הצורך לחזק את המסגרות לעידוד המשך לימודים מתקדמים ברמה השנייה, כדי להבטיח המשכיות ותמיכה במצוינות מדעית לאורך כל שלבי ההשכלה הגבוהה ובעיקר לתואר שלישי. גרף 26: סטודנטים בשנה ראשונה לתואר ראשון הלומדים מדע והנדסה* לפי מוסדות ושיעורם מסך הסטודנטים החדשים, 2000/01-2022/23 ישראל היא בין המדינות המובילות בבעלי תואר ראשון, אך שיעור בעלי תארים מתקדמים נמוך מאד יחסית: שיעור בעלי תואר שני בישראל דומה לממוצע הOECD- אך אםמשווים למדינות ברות השוואהכמו אוניברסיטאות מכללות מתוקצבות בלגיה, שוויץ, שבדיה, הולנד ואירלנד הממוצע נמוך יחסית, והממצא המדאיג הוא שישראל משתרכת 19,34619,813 19,591 19,554 20,000 מכללות לא-מתוקצבות שיעור הסטודנטים למדעים והנדסה מסך כל הסטודנטים לאחור בתואר השלישי, שם הפער בינה לבין בריטניה ואירלנד גדול משמעותית. 16,839 16,845 17,419 15,741 16,057 15,766 15,929 16,000 14,732 14,535 14,212 14,576 נצייןכי בעבר (שנות ה90-) ישראל הובילה בשיעור בעלי התואר השלישי, בעיקר בזכות גל העלייהמברית 13,870 מספרסטודנטיםלמדעיםוהנדסה 13,596 המועצות לשעבר, שהביא עמו שיעור גבוה של בעלי השכלה גבוהה ותאריםמתקדמים. עם זאת, למעלה 12,000 משני עשורים חלפו מאז, וחלק גדול מאותם עולים פרשו משוק העבודה. במקביל, למרות העלייה בגודל האוכלוסייה, מספר בעלי תואר דוקטור נשאר יציב, ולכן שיעורם באוכלוסייה ירד. 8,000 4,000 הנתונים מדגישים את הצורך בהשקעה ובעידוד לימודים לתארים מתקדמים בעיקר עם ההתקדמות 39.7% 31% 30% 30% 29% 28% 31% 32% 31% 31% 32% 34% 34% 34% 32% 34% 42% הטכנולוגית והתפתחות תחומי הקוואנטום ו שכן ע”פ סקרי כ”א ותעסוקה בחברות בתחומים אלו,๏์AI- 0 הביקוש הוא בעיקר כ”א משכיל עם תואר שני ומעלה. חיזוק ההשכלה הגבוהה ועידוד תארים מתקדמים תחזק את יכולותיה של ישראל, תעודד חדשנות, ותתרום באופן ישיר לפיתוח הכלכלה ולשיפור התחרותיות שלישראלבזירההבינלאומית. מקור: עיבוד של מוסד נאמן לנתוני הOECD-, הערות: מקצועות המדע והטכנולוגיה כוללים את המקצעות הבאים: מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, מדעים פיסיקליים, מדעים ביולוגיים, הנדסה ואדריכלות ๏์ מעמדה של ישראל במירוץ הבינה המלאכותית הגלובלי - Israel RISE 43 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 42 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל גרף 27 מספר מקבלי תואר שלישי בישראל ושיעור הלומדים מדעים והנדסה,: 2003/4-2022/23 המגזרים, זוכה לאחוזי בחירה דומים (כ58%- בחינוך העברי וכ55%- בחינוך הערבי). עם זאת, במקצועות המדעים, כמו ביולוגיה וכימיה, ישנו יתרון מובהק לבנות בחינוך הערבי, בעוד שבחינוך העברי בנים בולטים בבחירת מקצועות הטכנולוגיים, דוגמת פיזיקה ומדעי המחשב בשיעור גבוה, לעומת הבנות המתרכזות מדעיםוהנדסה מקצועותאחרים מקבליתוארשלישיל- 100,000איש במקצועות מדעיים מסורתיים יותר כמו ביולוגיה וכימיה. מגמות אלו משקפות הבדלים מגדריים ומגזריים המושפעים משיקולים חברתיים ותרבותיים. 1,811 20 2,000 הממצאיםמדגישיםאת הצורךבעידודשוויוןוגיווןבבחירתמקצועות,תוךדגשעלעידודתלמידותלהשתלב 1,733 1,735 1,640 17.78 בתחומי המדעים והטכנולוגיה שמהווים מנועי צמיחה קריטיים למשק ולחברה. 1,642 1,617 1,618 1,586 16.52 1,570 1,570 1,541 1,546 1,535 1,530 16 1,600 1,427 מקבליתוארשלישיל- 1,373 גרף 28 התפלגות תלמידי כיתות י”ב, נבחנים בבחינות בגרות על פי זכאות לתעודת בגרות,: 1997-2022 1,288 מספרמקבליתארים 1,209 1,206 1,135 12 1,200 התפלגות נבחנים בבחינות בגרת וזכאים לתעודה (אחוזים) 100% תלמידי י" ב שאינם נבחנים 100000 13% 14% 14% 14% 13% 14% 16% 16% 16% 16% 15% 17% 17% 17% 16% 17% 16% 16% 17% בבגרות ( 16,447 ) 8 800 23% 80% 16% 17% 18% נבחנים לבגרות שאינם זכאים 20% 21% 21% 21% לבגרות ( 21,910 ) 23% 22% 25% 4 400 28% 27% 26% 28% 30% 30% 29% 31% 32% 12% 12% 27% 11% 10% 10% 60% 11% זכאים לבגרות שאינם עומדים 11% בדרישות הסף ( 15,975 ) 11% 12% 11% 10% 9% 0 0 11% 8% 9% 11% 8% 7% 8% 10% עמדו בדרישות הסף של 40% האוניברסיטאות ( 79,378 ) 59% 57% 58% 56% 56% מקור: עיבוד של מוסד נאמן לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 55% 53% 50% 50% 48% 47% 47% 45% 46% 46% 46% 45% 44% 44% הערות:מקצועותהמדעוהטכנולוגיהכולליםאתהמקצעותהבאים:מתמטיקה,סטטיסטיקה,מדעיהמחשב,מדעיםפיסיקליים, 40% 20% מדעים ביולוגיים, הנדסה ואדריכלות 0% 1997 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 מספרמקבליהתאריםהשלישייםבישראלעולהבצורההדרגתיתלאורךהשנים,מ1,135-בשנת2003/04 לכ1,735- בשנת 2022/23. תחומי המדע וההנדסה מהווים חלק משמעותי ממקבלי התארים, אך שיעורם היחסי נותר יחסית יציב לאורך התקופה (גרף 27). שיעור מקבלי התואר מתוך 100,000 איש נמצא עלייה בשנת 2023 23% מהנבחנים לבגרות במתימטיקה 5 יח”ל היו בנים ו17%- בנות, במדעי המחשב נרשמו מתונה,מ16.52-בשנת2003/04ל17.78-בשנת2022/23,כאשרביןהשניםנרשמותנודותקלות.מגמות 16% מהנבחנים ו7%- נבחנות (גרף 29 בעוד שבחינוך הערבי דווקא לנבחנות היה יתרון,), 13% תלמידות אלו משקפות עלייה איטית אך עקבית של בעלי תואר שלישי בישראל, עם שמירה על נוכחות משמעותית ערביות נבחנו במתימטיקה 5 יח”ל לעומת 9% תלמידים בנים, כאשר בתחום מדעי המחשב היה שיוויון בין של תחומי המדעים וההנדסה בקרב בוגרי התארים השלישיים, המהווים נדבך חשוב בפיתוח המחקר בנים לבנות ערביות 6%(). והחדשנות במדינה. נתונים אלה מראים כי בעשור האחרון קיימות תנודות קלות במספר הבוגרים לתואר סה”כ בחינוך העברי נבחנו ל5 יח”ל מתימטיקה 20% ואילו במגזר הערבי 11% ואילו במדעי המחשב, 11% שלישי אך הן אינן משמעותיות ומספרם לא בתחומי המדע והנדסה ולא בסך הבוגרים נותר ללא שינוי של עברי מול 6% ערבי. מגמה,אםבוחניםבהשוואהבינלאומיתמדינותהעולםמציגותמגמתעלייהבמספרהדוקטורנטים,מגמה שאינה קיימת בישראל, ומעוררת דאגה. גרף 29: נבחנים בבחינת בגרות ברמת 5 יח”ל במקצועות המדעים 3.6זכאיתעודתבגרות למערכת החינוך תפקיד מרכזי בהכנת עתודות להשכלה גבוהה ובטיפוח דור העתיד של המדענים, המהנדסים והחוקרים במדינה. תלמידים בעלי יכולות גבוהות מהווים את הבסיס להתפתחות המדעית והטכנולוגיתשלישראל,ושיעורהתלמידיםהמסיימיםתעודתבגרותעםמקצועותריאלייםכמומתמטיקה, פיזיקה וכימיה משמש מדד מהותי לזיהוי הדור הבא של כוח אדם איכותי למקצועות המדע וההנדסה. בשנת הלימודים 2022, מתוך 130,424 תלמידים, כ87.4%- נבחנו בבחינות הבגרות. מתוכם, 70.6% היו זכאים לתעודת בגרות, כאשר 58.3% עמדו גם בדרישות הסף של האוניברסיטאות – נתון שמשקף אומדן קרוב להיקף כוח האדם האקדמי שעתיד להשתלב בשוק העבודה בשנים הקרובות (גרף 28). מאז 2009 חלה עלייה עקבית במדד זה,מ45%- בשנת 2008 ל58%- בשנת 2022, אםכי בשנת 2022 נרשמה ירידה קלה, ייתכן בשל השלכות מגפת הקורונה שהשפיעה על תלמידים שהיו בתיכון בשנים –2020 .2021์๐ בהתמקדות בבחירת מקצועות ברמת חמש יחידות לימוד בבחינות הבגרות לשנת 2023, ניכרים הבדלים מקור: עיבוד של מוסד נאמן לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברורים בין מגזר החינוך העברי לחינוך הערבי ובין בנים לבנות. מקצוע האנגלית, הנבחר ביותר בשני הערות: *עמידה בדרישות הסף כוללות, בנוסף לזכאות לתעודת בגרות, ציון עובר ברמה של 3 יחידות לימוד במתמטיקה, 4 יחידות לימוד באנגלית, ומקצוע מוגבר אחד נוסף). ๐์ מעמדה של ישראל במירוץ הבינה המלאכותית הגלובלי - Israel RISE 45 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 44 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל 3.7מחקרTIMSS גרף 30 משרות סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה לפי סוג, מגדר וגיל,: *2001/02-2023/24 מחקר์๑ TIMSS הוא אחד ממחקרי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך. המחקר בוחן את רמת שיעורהנשיםבסגלאקדמי השליטהשלתלמידיכיתותח’בתחומיהמתמטיקהוהמדעים,תוךהתייחסותלתוכניתהלימודיםהמיועדת, שיעורהנשיםבסגל סגלאקדמי מספר אקדמי (אחוזים) משרות תשפ" ד( 2023/24 תשע" ) א( 2010/11 ) המופעלת והמושגת בכל אחת מהמדינות המשתתפות. המחקר הוא מחקר אורך מחזורי הנערך אחת מכללותאקדמיותמתוקצבות אוניברסיטאות 40,000 60 מכללותאקדמיות אוניבריסטאות לארבע שנים. הוא מאפשר מעקב אחר מגמות ההתקדמות לאורך זמן עבור כל מדינה וכן השוואה בין מתוקצבות 8,829 8,585 8,553 8,519 8,786 8,164 8,403 30,000 המדינות המשתתפות. במחקרי TIMSS שנערכו לאורך השנים האחרונות השתתפו בין 38 ל- 48 מדינות, 8,087 7,840 48.4 7,766 46.2 ומאז קיום מבחני TIMSS המדינות המובילות הן: סינגפור, טאיוון, קוראה ויפן. 40 43.8 4,423 6,270 43.4 20,000 39.6 36.5 35.4 10,000 30.5 מצבה של ישראל אינו יציב לאורך השנים ומשתנה מבחינה לבחינה. במבחנים שנערכו בשנת 2023 14,557 14,489 17,870 22,554 23,044 23,374 23,823 24,081 24,615 24,915 24,211 24,988 29.0 20 21.5 במדעים ישראל רשמה ירידה משמעותית ביחס לשנים האחרונות. בעוד שבשנת 2019 לישראל הייתה 20.4 - 14.5 קפיצהמשמעותיתמאודבהשוואהלמבחןהקודםשנערךב2015,והיאדורגהבמקוםהתשיעיבמתמטיקה, בשנת2023ממוקמתברבעהתחתוןשלהטבלה,מתחתלמדינותכמותורכיה,מאלטה,אירלנד,שבדיה๒์. 0 אוניברסיטאות סגל פרופסור פרופסור מכללות סגל בכיר חבר מןהמניין אקדמיות בכיר מתוקצבות 3.8סגלאקדמיומשרותבמוסדותלהשכלהגבוהה סגלבכיר סגלבכיר-לפיגיל סגלבכיר מספר -לפיגיל הסגל במוסדות ההשכלה הגבוהה הוא הבסיס לקידום המחקר האוניברסיטאי בישראל. הוא מוביל את משרות (אחוזים) מכללותאקדמיותמתוקצבות אוניברסיטאות המחקרים המתבצעים באקדמיה, ובנוסף, הוא אחראי על איכות תוכניות הלימודים וההוראה, ובכך על 16,000 אוניברסיטאות עד40 41-54 55+ תשפ" ד( 2023/24 ) איכות הבוגרים שמהווים, כאמור, את מאגר ההון האנושי של המדינה. 6.7 48.2 44.3 12,000 מספרהמשרותשלהסגלהאקדמי๓์בשנה”לתשפ”ד2023/24()עמדעל24,988באוניברסיטאותו8,585- 2,324 2,432 2,413 2,437 2,338 2,234 2,330 2,263 2,022 במכללות. בשנים האחרונות אמנם חל גידול קל במספר המשרות אך עיקר הגידול מתבצע במכללות 1,316 2,094 אוניברסיטאות 1,621 עד40 41-54 55+ 8,000 10.4 39.7 49.9 תשע" א( 2010/11 ) האקדמיותהמתוקצבות.בחמשהשניםהאחרונותחלגידולשל3%באוניברסיטאותלעומת7%במכללות. בשנה”ל תשפ”ד 2023/24() שיעור הסגל הבכיר מכלל הסגל באוניברסיטאות עמד על 39% ו27%- 4,000 מכללותאקדמיות במכללות. שיעורים אלה נשארו ללא שינויים משמעותיים בעשור האחרון. עד40 41-54 55+ מתוקצבות 7,449 6,809 7,280 8,246 8,441 8,553 8,611 8,743 9,150 9,209 9,163 9,826 4.1 44.4 51.4 תשפ" ד( 2023/24 ) - מבחינת מגדר,עדיין ניכרים פערים בין גברים לנשים בסגל האקדמי, בעיקר בדרגות כמו פרופסור מן המניין. מכללותאקדמיות עד40 41-54 55+ עםזאת,ניתןלהבחיןבעלייהבשיעורהנשיםבכללהקטגוריות,ושיעורהנשיםבמכללותהאקדמיותגבוהיותר מתוקצבות 12.9 42 45.1 תשע" א( 2010/11 ) מאשרבאוניברסיטאות,במיוחדבדרגותהבכירות.נדרשיםצעדיםלצמצוםפעריםאלו(גרף).30 הירידה בהשקעות במו”פ, בשילוב עם מימון המו”פ שמגיע בעיקר מהמגזר העסקי כאשר יותר מ50%- ממנו מגיע ממשקיעים זרים, עלול לעכב ולהשפיע על צמיחת המו”פ הישראלי בעיקר במצב בו קיימת יציאה של משקיעים זרים מישראל. זאת ועוד, הירידה במדדי ההשכלה הגבוהה והחינוך, החל בתיכון – בעיקר לאור תוצאות SMMIT, היציבות בשיעורהפרסומיםהמדעייםמתוךפרסומיהDCEO,וההתקדמותהמהירהשלשיעורהפרסומיםשלמדינות המזרח התיכון, בשילוב הקיצוץ בהשכלה הגבוהה, עלולים להשפיע בטווחים הבינוני והארוך על היתרון התחרותישלתעשייתההייטקהישראלית,כמוגםעלהיותהשלישראלסטארטאפניישן,ובכךלפגועבעתיד בכלכלת ישראל. סגל אקדמי: סגל המורים והחוקרים של המוסד, המובילים את פעילותו האקדמית באוניברסיטאות, במכללות ובמכוני מחקר;๓์ ์๑ TIMSS - Trends in International Mathematics and Science Study הסגל האקדמי נחלק לסגל בכיר וסגל זוטר. סגל אקדמי בכיר: כולל סגל קבוע, בדרגות מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ์๒ https://timss2019.org/reports/achievement ופרופסור מן המניין; סגל אקדמי זוטר: כולל עוזרי הוראה (מסטרנטים ודוקטורנטים), עמיתי הוראה ומורים מן החוץ. 47 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 46 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל פרק4 הOECD- לשנת .2022 • מספר החברות שקיבלו מענקים מהרשות לחדשנות היה נמוך יותר בשנת 2024 לעומת שנת 2023. עם ניתוחענפישלתחומימו”פבישראל זאת, שיעור החברות מתחום מדעי החיים והבריאות שקיבלו מענק מתוך סך החברות, נשאר דומה. • אחוז הסטודנטים והסטודנטיות הלומדים בתחומי מדעי החיים והבריאות מתוך כלל הלומדים הוא מדעי החיים ובריאות, אגריפוד-טק, אנרגיה ואקלים-טק כ%13.5- בממוצע עבור השנים תשע”ט תשפ”ג.- יצירת מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות קריטיים בקבלת החלטות. בניית מערכת כלים עשויה לסייע בגיבוש והתאמה של מדיניות בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. בשנת 2024 בחרה המולמו”פ לבחון את תמונת המצב בצורה עדכנית ומקיפה על הפעילות העסקית, הממשלתית והאקדמית של שלושה תחומי מחקר בישראל בשנים האחרונות: מדעי החיים ובריאות, אגריפוד-טק, ואנרגיה ואקלים-טק. סיכוםחברותפעילותוחברותלאפעילותבענפיםשנבחנו 3379חברותפעילותבמחקר 930חברותלאפעילות* (עדמאי)2024 )Q32024-2019( אגריפוד טק אגריפוד- אנרגיה 13% טק 23% מדעי החיים ואקלים-טק ובריאות 17% אנרגיה 49% בריאות ומדעי החיים ואקלים-טק 70% 28% 43% 54% בשלבימימון ראשונים בשלבי מימון ראשונים *חברות לא פעילות – חברות שנסגרו בתקופה 2024-2019Q3 מדעיהחייםובריאות התחוםהגדולביותרמביןשלושתהתחומיםהנחקרים,•49%מכללהחברותבמחקר.89%חברותקטנות, בשלבי מימון ראשוניים.55% • בין השנים 2021-2023 הייתה האטה בהקמת חברות חדשות במקביל לירידה כוללת בענף ההייטק בישראל.אירועי7באוקטוברהשפיעועלמספרהחברותהחדשותשהוקמובתחוםכךשבחמשתהחודשים הראשונים של שנת 2024 הוקמו רק 0.7% מכלל החברות בתחום. סך גיוסי הון בתחום הסתכמו בכ24-• מיליארד דולר, 54% גויסו לפני שלב ההנפקה לציבור. למרות המגמה המעורבת בגיוסי ההון לאירועי 7 באוקטובר, סך הגיוסים בשנה של לאחר תחילת המלחמה היה גבוה בכ- 34% יותר מאשר בשנה של לפני המלחמה. השקעות בעולם הראו אף הם מגמת התאוששות בהשקעות קרנות הון סיכון בחברות סטארט-•אפ, החל מהרבעון השני של שנת .2024 •אחוזמימוןמו”פאזרחיעלידימשרדיממשלהבישראלשיועדל”בריאות”בשנים2021-2023היההנמוך ביותר ב10- השנים האחרונות. כמו כן, מימון המו”פ האזרחי בישראל היה הנמוך ביותר מבין מדינות סגולסה"כהחברותשקיבלומימוןבאותהשנה,קוכחולסה"כחברות בתחום הבריאות והמדעי החיים, האחוזים-סה"כ חברותמתוךסה"כ חברות שקיבלו מימון באותה שנה 49 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 48 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל אגריפוד-טק התחום הקטן ביותר מבין שלושת התחומים הנחקרים,• 22.5% מכלל החברות במחקר. 89% חברות קטנות, בשלבי מימון ראשוניים.51.5% • בין השנים 2021-2023 הייתה האטה בהקמת חברות חדשות במקביל לירידה כוללת בענף ההייטק בישראל.אירועי7באוקטוברהשפיעועלמספרהחברותהחדשותשהוקמובתחוםכךשבחמשתהחודשים הראשונים של שנת 2024 הוקמו רק 0.7% מכלל החברות בתחום. סך גיוסי הון בתחום הסתכמו בכ4-• מיליארד, 79% גויס לפני שלב ההנפקה לציבור. ירידה של כ59%- בהיקף גיוסי ההון לאחר תחילת המלחמה לעומת התקופה שלפני המלחמה, מצביעה על האפשרות כי למלחמה הייתה השפעה ישירה על סך גיוסי ההון. • השקעות בעולם הראו אף הם מגמת של ירידה בהיקף ההשקעות, כך שבשנת 2023 היתה ירידה של כ49%- לעומת שנת 2022 עם זאת, נצפתה התאוששות קלה בהיקף ההשקעות בקרב מדינות הAPAC-. בשנת .2024 • אחוז מימון מו”פ אזרחי על ידי משרדי ממשלה בישראל שיעדו “חקלאות, ייעור ודיג” בשנים 2022-2023 היה הנמוך ביותר ב10- השנים האחרונות. עם זאת, מימון מו”פ אזרחי זה דומה לממוצע ה- OECD לשנת .2022 • מספר החברות שקיבלו מענקים מהרשות לחדשנות היה נמוך יותר בשנת 2024 לעומת שנת 2023. עם זאת, שיעור החברות מתחום אגריפוד טק שקיבלו מענק מתוך סך החברות, נשאר דומה.- אחוז הסטודנטים והסטודנטיות הלומדים בתחומי אגריפוד-•טק מתוך כלל הלומדים הוא כ1%- בממוצע עבור השנים תשע”ט תשפ”ג.- 51 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 50 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל אנרגיהואקליםטק התחום השני בגודלו מבין שלושת התחומים הנחקרים,• 28.5% מכלל החברות במחקר. 87% חברות קטנות, בשלבי מימון ראשוניים.52% • בין השנים 2021-2023 הייתה האטה בהקמת חברות חדשות במקביל לירידה כוללת בענף ההייטק בישראל.אירועי7באוקטוברהשפיעועלמספרהחברותהחדשותשהוקמובתחוםכךשבחמשתהחודשים הראשונים של שנת 2024 הוקמו רק 0.5% מכלל החברות בתחום. סך גיוסי הון בתחום הסתכמו בכ16-• מיליארד דולר, 45% גויסו לפני שלב ההנפקה לציבור. ירידה של כ40%-בהיקףגיוסיההוןלאחרתחילתהמלחמהלעומתהתקופהשלפניהמלחמה,מצביעהעלהאפשרות כי למלחמה הייתה השפעה ישירה על סך גיוסי ההון. • גם בארה”ב, לאחר שיא בהשקעות ברבעון האחרון של שנת 2021, יש מגמת ירידה מסוימת בהיקף ההשקעות באקלים טק אך עם המשך גיוס מימון משמעותי של החברות.- • אחוז מימון מו”פ אזרחי על ידי משרדי ממשלה בישראל שיעדו “חקר האדמה וניצולה, ייצור אנרגיה ושימושיה ושמירה על הסביבה” נותר ללא שינויים גדולים ב10- השנים האחרונות, אך נמוך מאוד יחסית לרוב מדינות הOECD-. • מספר החברות שקיבלו מענקים מהרשות לחדשנות היה נמוך יותר בשנת 2024 לעומת שנת 2023. עם זאת, למרות הירידה במספר החברות העוסקות בתחום אנרגיה ואקלים-טק שקיבלו מענק בשנת 2024 לעומת שנת , שיעור החברות מתוך סך החברות נשאר דומה.2023 אחוז הסטודנטים והסטודנטיות הלומדים בתחומי אנרגיה ואקלים-•טק מתוך כלל הלומדים הוא כ1%- בממוצע עבור השנים תשע”ט תשפ”ג.- 53 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 52 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל פרק5 תובנותוהמלצות • בשלושת התחומים נצפתה האטה במספר החברות החדשות שהוקמו מאז 2021. האטה זו נמשכה גם המאבקבחרםהאקדמיבעולם בחמשת החודשים הראשונים של שנת .2024 בשנת 2024, שיעור החברות שקיבלו מענקים מהרשות לחדשנות בכל אחד מהתחומים, מתוך סה”כ החברותשקיבלומענקים,נותרויציביםיחסיתוללאשינויגדוליחסיתלשנת2023,למרותשמספרהחברות 4.1הצעתמחליטיםלמעןהמאבקבחרםהאקדמי שקיבלומענקיםפחת.הגדלתהמימוןהממשלתייכולהלהתניעאתהתאוששותהפעילות,בעיקרבתחומי האגריפוד-טק ואנרגיה ואקלים טק, בהם יש ירידה בהיקף גיוסי ההון.- מחקר ופיתוח נשענים על שיתופים פעולה בינלאומיים. סיעור מוחות מדעי נחשב קריטי לחשיבה יצירתית ולפיתוחים חדשניים.מאז קום המדינה, האקדמיה והמדע הישראליים הגיעו להישגים יוצאי דופן, בין השאר אירועיה7-•באוקטוברהדגישואתהצורךבחוסןלאומיבאמצעותתשתיותיציבותושיתופיפעולהאזוריים בזכות שיתופי פעולה בינלאומיים. פגיעה בשיתופי פעולה אלו מסיבות פוליטיות עלולה לפגוע במו”פ ובינלאומיים שיוכלו להניע הקמה של חברות חדשות ופיתוח של טכנולוגיות מתקדמות. שיפור התשתיות הישראלי. לאורך ההיסטוריה של ישראל נרשמו גילויי אנטישמיות, אך מאז מלחמת חרבות ברזל ואירועי המקומיות והגדלת המימון יניעו את החדשנות ואת פעילות המו”פ למיצוי הפוטנציאל בישראל. מתקפת טרור של החמאס ב7- באוקטובר, חלה נקודת תפנית ברמת האנטישמיות והחרם כלפי ישראל בעולמות האקדמיה. • שיעור מימון המו”פ האזרחי על ידי משרדי הממשלה בתחום הבריאות הוא הנמוך יותר מבין מדינות המולמו”פ, כמי שאמונה על קידום קשרי המדע והמחקר הבינלאומיים של ישראל ומכירה בחשיבותו DCEO, עם זאת סך גיוסי ההון של החברות בתחום בריאות ומדעי החיים צמח בשנה שלאחר המלחמה. לקידום החוקרים והמחקר הישראלי, החלה מיד עם פרוץ המלחמה לבחון את המתרחש בעולם מתוך כאשרתחוםהבריאותנשאראטרקטיבילהשקעותזרותולכןכדאילשקולשיפורתשתיותמקומיותוהגדלה הבנת החשיבות של קשרים אלו, ומתוך ניסיון עבר בכל הנוגע לפעילויות אנטישמיות נגד ישראל. של מימון מו”פ אזרחי בתחום. קשריהמחקרהמדעייםביןישראללעולםבאיםלידיביטויבחילופיחוקריםבמסגרתהסכמיםעםאקדמיות בעולם, בקיום כינוסים מדעיים דו לאומיים ורב לאומיים, במתן חסויות לתוכניות יוקרתיות ולמלגות בתר- גודלו של תחום האגריפוד-•טק הוא הקטן ביותר בהשוואה לשני התחומים האחרים במחקר, אך בעל דוקטורט, בפעילות מדעית אזורית, בייצוג הקהילה המדעית הישראלית בעולם, בארגוני מדע בין לאומיים חשיבות אסטרטגית עולמית. בארץ, בדומה לעולם, יש ירידה בהיקף גיוסי ההון של חברות בתחום, אך ובחברות פעילה בתשתיות המחקר הבינלאומיות. כל אלו מעניקים מעמד, היכרות, חשיפה בקהילה בישראל נראה כי הייתה השפעה גדולה יותר בשל אירועי ה באוקטובר.7- המדעית הבינלאומית. פגיעה בקשרים אלו עלולה לפגוע בכלכלה הישראלית, אשר נשענת על יכולות מדעיים כמדינת סטארט אפ. לישראל יש יכולות טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות בחקלאות מדייקת, פוד-•טק וחלבון אלטרנטיבי, והיא לפיכך, פעילות המולמו”פ בסוגיית האנטישמיות בקמפוסים שהחלה כבר בשנת 2023, וכללה דיון חירום๋ํ יכולה להמשיך להיות מובילה עולמית בתחום ולתרום לביטחון המזון בישראל. לצורך כך יש צורך בשיפור בו עלה החשש מהתגברות האנטישמיות שמהווה איום ממשי על המשך שיתופי הפעולה. בעקבות הדיון תשתיות מקומיות והגדלה של מימון מו”פ אזרחי בתחום. הגישה המולמו”פ במהלך שנת 2024 את המלצותיה์ํ למשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה וכן לוועדת המדעבכנסתלצורךחיזוקהמו”פבישראלוקשריהמחקרהבינלאומיים. בישראל, כמו בעולם, הייתה ירידה בהיקף גיוסי ההון של חברות בתחום האנרגיה ואקלים-•טק. בנוסף למגמההעולמית,ההשפעהבישראל,הייתהגדולהיותרמאחרואירועיה7-באוקטוברככלהנראההשפיעו להלןההמלצות: גם הם. 1 לאלקצץבתקציביהמחקרשעומדיםלרשותמשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיהו-.ות”ת הןות”תוהןמשרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיהמיצגיםאתההשקעהשלהמדינהבתשתיותמדעומו”פ •ישנהירידהקלה,אךללאשינוייםגדוליםבאחוזמימוןמו”פאזרחיעלידימשרדיממשלהבישראלשיעדו אזרחי. שני גופים אלו מתוקצבים בחשיבה רב שנתית ומחויבים בראיה ארוכת טווח לפיתוח החדשנות “חקר האדמה וניצולה, ייצור אנרגיה ושימושיה ושמירה על הסביבה”. הפוטנציאל בישראל בתחום זה לא המדע והאקדמיה במדינה. יש לשמור ואף להגדיל את חלקה של המדינה בהשקעות במו”פ במונחי תל”ג, ממוצה. ישראל נחשבת מובילה בפיתוח טכנולוגיות אקלים, וקיים צורך בהרחבת ההשקעות והמו”פ כדי שממילאמהוויםכיוםפחותמ10%מכללהשקעותהמו”פבישראל,שברובןמתבצעותע”יהסקטורהעסקי למצות את הפוטנציאל שלה כמרכז עולמי בתחום זה. ובראשןחברותההייטקהרב-לאומיות.ישלהיערךלהקטנהאפשריתשלההשקעותמחו”ל,שאםתתממש, תדרוש הגדילה של חלקה של המדינה בהשקעות אלו. מאחר וכל 1% מהוצאות המו”פ הוא כ750- מיליון ₪ אנו ממליצים לשריין במשך 3 שנים אופציה לפיצוי על השקעות פרטיות בשיעור של 2% דהיינו כ1.5- מיליארד ₪ אלו יתוקצבו במסגרת קרנות עידוד לתמיכת משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה במו”פ,. לחזוק הרשות לחדשנות לתמיכה בחברות מו”פ, ולמו”פ באוניברסיטאות. 2 לחזקאתהקרנותהדו-.לאומיותהתומכותבמחקריםמשותפיםעםחוקריםממדינותהעולם הקרנותהדו-לאומיותפועלותבהיקפיםמשמעותייםבעיקרעםארה”בוגרמניה,אםכיישנןקרנותבהיקפים קטנים יותר ובנושאים ספציפיים עם מדינות נוספות. הקרנות עובדות בעיקר על בסיס של תמיכת שתי המדינות השותפות בקרן. אנו ממליצים להגדיל בעיקר את 3 הקרנות עם ארה”ב ואת הקרן הגרמנית GIF בסך של 2 מיליון דולר לשנה לכל קרן, במשך חמש השנים הקרובות, דהיינו תוספת שנתית של 8 מיליון דולר לשנה לבסיס.כך, בתום 5 שנים יתווספו לקרנות אלוסך של 40מיליון דולר,מהם 20מיליון דולר ע”ח תקציבהמדינה.תוספתזוכמובןתחייבמו”מעםהממשלותהרלוונטיותוקבלתהסכמתןלתוספתתואמת. ํ๋ ישיבת חירום במולמו"פ: השפעת האנטישמיות במוסדות האקדמיים בעולם על האקדמיה הישראלית בעקבות ה7 (70) YouTube - באוקטובר ํ์ https://www.gov.il/he/pages/most_academic_boycott_minster_conference 55 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 54 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל פרק6 3. לצאת בקריאה לישראלים להם משרות אקדמיות באוניברסיטאות בחו”ל לשוב ארצה, ולחזק התמיכה בקליטתם. יחס מרצה תלמיד באוניברסיטאות המחקר המובילות בעולם הוא 1:10, היחס באוניברסיטאות ועדותהמולמו”פ המחקר בישראל כפול מזה. יש לשאוף להגיע ליחס זה לפחות בחלק מהאוניברסיטאות. גיוס חוקרים ישראלים המצויים כיום בעמדות אקדמיות בכירות בחו”ל והמעוניינים להיקלט בישראל יכול להיות מנוע צמיחה מחקרית חשוב. לצורך כך יש לשריין תקציבים שיאפשרו קליטתם של 20 חוקרים כל שנה בעלות כמתואר בתחילת דוח זה, בחלק אשר מציג את מבנה המולמו”פ, חוק המולמו”פ מסמיך את המועצה הלאומית למחקר ופיתוח לקבוע מדיניות מו”פ לאומית ולהמליץ לממשלה, באמצעות שר.ת המדע של 1.5 מיליון ₪ לחוקר עבור משכורות ומעטפת תשתית מחקר. אנו משוכנעים שניתן יהיה לקבל מימון משלים מהאוניברסיטאות עצמן. ההמלצה היא להקציב לשנת 2024 ו- 2025 מידי שנה לבסיס התקציב והטכנולוגיה, על מדיניות לאומית כוללת בפיתוח וקידום המחקר המדעי במדינת ישראל. מדיניות זו 30 מיליון ₪. אין הדבר סותר או בא על חשבון המשך הגיוס של חוקרים ישראלים מחו”ל על בסיס התקציב מתגבשת בוועדות לאומיות אשר נקבעות ע”י יו”ר המולמו”פ, בהתאם למצב המו”פ ולצרכי המדינה. לאחר קביעת נושאי הוועדות והדמויות שיובילו אותן הן בוחנות את הנושא עליו הן מופקדות באמצעות הקיים, במסגרת תחלופת סגל היוצא לגמלאות. סקרים ומחקרים ומגבשות המלצות למדיניות. חשוב להדגיש כי חברי הוועדות והעומדים בראשן עושים זאת בהתנדבות מלאה. מרביתם נמנים על בכירי המדע והמשק. 4.לקלוטחוקריםיהודיםמוביליםבאוניברסיטאותעיליתבישראל רביםמכוכבי העל של אוניברסיטאות העילית בארה”ב הם יהודים. 40%מזוכיפרס הנובל בכלכלה, ו- 26% המלצות הוועדות מוצגות בפני מליאת המולמו”פ שתפקידה לאשר או לדחות את ההמלצות. במידה והן מכלל הזוכים בפרס בפיזיקה ובפיזיולוגיה או רפואה הם יהודים. אנו ממליצים למשרד החדשנות המדע מאושרות הן מוגשות לממשלה באמצעות ועדת השרים למדע וטכנולוגיה. והטכנולוגיה לצאת במבצע גיוס בשיתוף עם משרד החינוך של “כוכבים אקדמיים “ יהודיים. אנו מעריכים את הקליטה של חוקר בקטגוריה זאת ב 15 מיליון דולר, ואנו ממליצים על הקמת קרן ייעודית בשיתוף עם בשנת 2024 פעלו במולמו”פ 4 ועדות: ועדת חינוך מדעי, ועדת אקדמיה משק, ועדת תשתיות לאומיות ומתקני תשתית במערכת הביטחון ו ועדת סביבה.- תורמיםדוגמתקרןרוטשילד,לקליטהשל3חוקריםבשנהלמשךשלוששנים.סה”כ9חוקריםבעלותשל מליון דולר לחוקר ( מחצית ע”ח תקציב ציבורי ומחצית ע”ח המוסד הקולט).7.5 בסוף שנת 2024 הקימה המולמו"פ 2 ועדות חדשות שהחלו לפעול בשנת 2025 וכן נקבעו מטלות חדשות לוועדות קיימות: ועדת טכנולוגיות מפציעות לעשור הקרוב (בשיתוף קו האופק במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה), ועדה לבחינת המימון הציבורי למו"פ, וכן במסגרת ועדת אקדמיה-משק הוקמה קבוצת עבודה 5.לעודדקיוםכנסיםמדעייםבינ”לבישראל ישנה חשיבות רבה לקיומם של כנסים מדעיים בינלאומיים בישראל דווקא בעת הזאת. אנו ממליצים על אשר בוחנת את השפעות מודל התקצוב של ות"ת על קשרי אקדמיה – משק. בנוסף, ועדת תשתיות שינתה את מיקודה ותבחן את השלכות מודל התקצוב של ות"ת על התנהלות המוסדות האקדמאיים. תימרוץ כנסים מדעיים וסבסודם בהיקף של 5 כנסים מדעיים בשנה בעלות סבסוד של כ1000- דולר למשתתף. בממוצע של כ- 300 משתתפים לכנס, מדובר בתקציב של מיליון דולר לשנה.1.5 6. להקצות משאבים באמצעות ות”ת, או הקרן הלאומית למדע, למימון אירוחם של מדענים זרים לתקופות קצרותבישראל קשרימדעברמההאישיתחיונייםלהתקדמותהמחקרוהפיתוח.אנוממליציםלעודדביקוריםשלמדענים זרים בישראל על ידי תמיכה ב 25 ביקורים בתקציב שנתי של 4 מיליון ₪. משך הביקורים יהיה בין חודש לסמסטר והמוסד המארח ישתתף במחצית הסכום. 7.להקצותמשאביםלביקוריםשלחוקריםישראליםבמעבדותבחו”ל כנ”ל לגבי ביקורים של 25 חוקרים ישראלים בחו”ל. המלצותאלוקיבלותוקףבהצעתמחליטיםשהוגשהלממשלהבמאי2024ํํ,לפיהןהוחלט: 1. להורות לשרת החדשנות המדע והטכנולוגיה להקצות סכום בסך 40 מלש”ח בשנת 2024 עבור קידום מחקר דו-לאומי, וכן 10 מלש”ח נוספים אשר יוקצו בחלוקה שווה בשנים 2024-2025 לחיזוק שיתופי הפעולה הבינ”ל בתחומי המדע באוניברסיטאות המחקר (באמצעות פעילויות כגון משלחות סטודנטים וחוקרים מובילים בישראל ועריכת כנסים מדעיים מובילים בישראל). 2. לפנות למל”ג/ות”ת בבקשה לבחון אפשרות לקידום תכנית למשיכה וקליטה חוקרים מובילים בכירים מחו”ל וחוקרים מצטיינים מבטיחים בתחילת דרכם (אחרי פוסט-דוקטורט מחו”ל). לצורך כך יוקצה תקציב תוספתי בסך 36.1 מלש”ח בשנים .2024-2025 3. לרשום את הודעת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית כי היא תבחן ותפעל לעידוד איתור, עליה והשמה של מהנדסים, חוקרים, ומדענים עולים או חוזרים בתעשייה עתירת הידע בישראל, והכל בהתאם לסמכויותיה והאמצעים העומדים לרשותה ומבלי לפגוע בסמכויות האורגנים שלה, לפי החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ”ד.1984- https://www.gov.il/he/pages/most-budget-academic-boycott ํํ 57 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 56 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל 5.1ועדתחינוךמדעי 2.המלצותטיפוחושיפוראיכותההוראהוהמורים ישלהכריזעלתכניתחירוםלאומיתבהוראתהמדעים,שהיעדשלהיהיהשינויאסטרטגי-הפיכתהמקצוע ליוקרתי ונחשק. התוכנית תכלול הגדרה ברורה של הקריטריונים שנדרש לעמוד בהם כדי להיות מורה יו”ר הוועדה: ד”ר אריאל היימן למדעים (ללא הבדל בין מורי יסודי, חט”ב או חט”ע) ותגדיר אמצעים נדרשים להשגתם (טיפוח לבורנטים, חברי מליאת הוועדה: אבי ורשבסקי, פרופ’ איילת ברעם צברי, ד”ר אלי אייזנברג, אלי הורביץ, אריה מימון, מעבדות, ציוד, שכל”ם וכו’). פרופ’ בועז כץ, ד”ר גיורא אלכסנדון, דובי אוסטר, פרופ’ חיים טייטלבאום, פרופ’ טלי טל, ד”ר ליאת בן דוד, יש לבנות וליישם תוכנית לשימור וטיפוח מורים שכבר הוכשרו, אשר תכלול הגדרת יעדים להגדלת מספר שייח’ מוהנא פארס, מוחמד ח’לאילה, מיה הלוי, ד”ר מיכל טביביאן מזרחי, מירב שגב, הרב מנחם בומבך, הנקלטיםבמערכת,שתכלולמענקים,תגמולים,שכרהולםעלבסיסחוזיםאישיים,גמישותפדגוגית,אופק ד”רספאאבורביעה,ד”רעופרמוקדי,עידומזורסקי,פרופ’עמימויאל,רואישפר,פרופ’רוןמילוא,ד”ררחל התפתחות מקצועית והשקעה בסביבות העבודה אטרקטיביות (מעבדות מצוידות, ציוד אישי ראוי, פינת קנול, רינת שפרן, ד”ר רנא סובח, שחר בראור עבודה אישיות). חבריםבקבוצותהעבודה,נוסףלחבריועדתהחינוך:ד”ראורליזלאיטלכיש,עליזהמדינה,אלימורגנשטרן, יש להרחיב ולהעמיק תוכניות ההסמכה להוראת המדעים של מומחים מתחומי המדעים השונים, במימון ד”ר גילמור קשת מאור, אורנה שלי המדינה (הכוללת התחייבות של שנת עבודה מול כל שנת מימון) וקליטה במערכת על בסיס חוזים יועצי הוועדה: ד”ר ניל נמיר, דב רוסו המאפשרים שכר ותנאים הולמים. * כל אחד מהצעדים יכלול ליווי, תמיכה פרטנית ותוכנית תגמולים. במסגרת הוועדה פעלו ארבע קבוצות עבודה: נושאקבוצתהעבודה יו”רקבוצתהעבודה 3. המלצות כלכלת החינוך המדעי וחשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל שילוביות בין החינוך הפורמלי לא-פורמלי תוך הדגשת הפדגוגיה, הידע מטרתהבחינתהערךהכלכלישלההשקעהבחינוךמדעי)( 1 פרופ’ עמי מויאל והמיומנויות סקירה וניתוח השוואתי של מחקרים העוסקים בכדאיות ההשקעה ב- בארץ ובעולם.STEM 2 טיפוח ושיפור איכות ההוראה והמורים ד”ר ליאת בן דוד הגדרת מערכת מושגים ופרמטרים לבחינת כדאיות כלכלית של השקעה בחינוך בכלל, וב בפרט.STEM- כלכלת החינוך המדעי וחשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי יישום הפרמטרים לגבי המצב בישראל בתחום ה בחמש השנים האחרונות.STEM- 3 פרופ’ חיים טייטלבאום והכלכלי של מדינת ישראל בחינת שילובם של בוגרי בשוק התעסוקה ותרומתם לכלל ענפי המשק.STEM 4 הוראת המדעים בבית הספר היסודי (פעולה בטווח הקצר, והארוך) פרופ’ טלי טל גיבוש תובנות לגבי אופן השקעה בחינוך מדעי טכנולוגי אשר תיטיב עם כלכלת ישראל.- במסגרת עבודת מחקר של קבוצת העבודה נבנה מודל כלכלי ייעודי על בסיס נתונים ישראלים ותוכניות השקעות בחינוך, בפרט בשלבי החינוך המוקדמים, נחשבות השקעות מהמניבות בעולם ברמה הכלכלית. התערבות חינוכיות. ממצאי המחקר๎ํ המרכזיים: ישראל, מאז הקמתה, הצליחה לבסס את מעמדה בעולם כאומת סטארט אפ כאשר היא נסמכת על החזר עד פי 17 על ההשקעה בחינול ל תוספות פריון משמעותיות.+STEM החינוך למדעים. האתגרים מולם עומדת ישראל ברמה הגיאופוליטית מחייבים עיסוק תדיר וקבוע במתן מיפוי פוטנציאל בלתי ממומש בחתך אוכלוסיות ומגזרים. פתרונותלהמשךהמצוינותהמדעיתשהיאמובילה.ועדתהחינוךהמדעיבמולמו”פנועדהלטפלבאתגרים מיקוד אפקטיבי של ההשקעה = נשים ואוכלוסיות מוחלשות. אלו, על מנת לשמור על עוצמתה הכלכלית של ישראל. מטרותהוועדה הכדאיותהכלכליתשלהחינוךהמדעי: לבחון ולהמליץ על מדיניות לאומית אסטרטגית רחבה בתחום החינוך המדעי-טכנולוגי הפורמאלי והבלתי א. נמצא קשר בין שיעור בוגרי לימודי במערכת ההשכלה הגבוהה למדדים מאקרו כלכליים.STEM פורמאלי בכלל הגילאים. ב. נמצא כי השקעה בחינוך יסודי ועל יסודי מתורגמת לעידוד בחירה והצלחה אקדמית בתחומי .STEM לזהות אמצעים ותחומים נדרשים לחיזוק החינוך המדעי טכנולוגי של ישראל.- ג. נמצא כי השקעה בחינוך מדעי מביאה באופן מובהק לעלייה בתוצר הלאומי או בפריון, כאשר המיקוד. להעריך סדרי עדיפויות בחינוך המדעי טכנולוגי.- האפקטיבי ביותר של השקעה זו הוא בנשים (בכלל האוכלוסייה) ובבוגרי מערכת החינוך הערבית. לסקור את היערכות מערכת החינוך לאתגרי המחר בהתאם למתרחש בעולם. סדר עדיפויות להשקעה: לבחון ולהמליץ על התשתיות האנושיות והפיזיות של עולם החינוך המדעי-טכנולוגי (הלומדים והמלמדים) א. ההשקעה המשתלמת ביותר למשק היא הסללת הבנות ללימודי מדעים ומתמטיקה בגיל צעיר. בישראל, הכישורים הנדרשים למתן מענה לצרכי המו”פ העתידיים של המדינה. ב. במצב של סלמשאביםסופי נדרשת אופטימיזציה למניעת פגיעה בבנים או באוכלוסיות אחרות. ג. המלצה זו עולה בקנה אחד עם המלצות הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק 2022: “למקד תוכניות המלצותהוועדהבהתאםלקבוצותהעבודה עתידיות בשלוש אוכלוסיות אלה: נשים, ערבים ופריפריה (מחוזות צפון, דרום וירושלים, לעומת מחוז מרכז)”. 1.המלצותשילובחינוךפורמאליביןבלתיפורמאלי ד. מיקוד ההשקעה כנ”ל מחייב פעולה מערכתית להסרתחסמים המשפיעים על ההסללה ל.stem- למסד יוזמה לאומית. לגבש חזון לחינוך סינרגטי. 4.המלצותהוראתהמדעיםבביתהספרהיסודי לעצב מדיניות משולבת לחינוך ל- STEM החינוך המדעי בבית הספר היסודי מהווה תשתית לחינוך המדעי-טכנולוגי בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון. הוא מקנה לתלמידים מיומנויות נדרשות במגוון תחומים, והוא צורך לאומי ומרכיב חשוב ביותר להקים מועצה לאומית לחינוך לSTEM- לגבש מדיניות תמריצים ומימושה לעידוד יישום החינוך המשולב ברמה הלאומית והמקומית בחוסן הכלכלי והחברתי הלאומי. לפיכך יש צורך ב: הגדלת מספר המורים המוכשרים ללמד מדעים ברמה מספקת. למדוד אפקטיביות מאמצי החינוך המשולב לSTEM- הגדרת דרישות מינימום ברמת ההכשרה, הן ברמת ידע התוכן המדעי והן ברמת ידע התוכן הפדגוגי ๎ํ מניבה STEM נציין כי המלצות הוועדה התפרסמו בשנת 2025 במסגרת דיון בוועדת המדע. מחקר חדש:השקעה בלימודי החזר של עד פי 17 לכל תלמיד ותורמת משמעותית לכלכלת ישראל! משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה 59 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 58 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל 5.2ועדתקשריאקדמיה-משק בחינוך מדעי. תגמול כלכלי, באופן דיפרנציאלי, של מורים למדעים ביסודי, בדומה למורי חינוך מיוחד או בדומה למורים בתיכון. יו”ר: פרופ’ ארנון בנטור מעבר ליוזמות הקיימות, יש להפעיל תוכניות הכשרה in-service להוראת מדעים למורים הנמצאים חבריהוועדה: פרופ’ אבי דומב, פרופ‘ אבי שרודר, אביגיל וונקורט, ד“ר אביב זאבי, אהרון אהרון, ד”ר אירית במערכת, ולתגמל מורים המצטרפים להכשרה זו. אידן,איתילבנון,אלוןברנע,אלוןנתנזון,ד“רגיליפורטונה,פרופ’דןפלד,דרורבןדוד,חייםרוסו,ד“ריהושע הפעלתמנגנונים ותמריצים לעידוד התמחות במדעים במכללות להכשרתמורים (אםכתוכניות דו-חוגיות דגני,יובלאדמון,פרופ‘יורםקפולניק,יעקבמיכלין,פרופ‘ניבהאלקין-קורן,ד“רנעמיבק,ד“רעופרשפירא, או בדרך אחרת). פרופ‘ רוזה אזהרי, ד"ר רונן קרייזמן, פרופ‘ רפי ביאר, פרופ‘ שאול לך, ד”ר שמואל אברמזון, ד“ר תומר תיגמול מוסבים להוראה שילמדו מדעים בבית הספר היסודי ולתמוך בהם בדרכים שיבטיחו הישארותם סיימון במערכת. משקיפות: דלית כהן לרנר, ריקי כדורי הגדרת מספר שעות מינימום ללימוד מדעים. יועץהמולמו”פמרכזהוועדה - ד“ר ניל נמיר חידושחדרימקצועוציודםבהתאםלהמלצותהפיקוחעלהמדעים,ולהקצותשעותהכנתניסוייםוהדגמות למורות למדעים, זאת בהיעדר תקנים ללבורנטים בביה”ס היסודי. במסגרת הוועדה פעלו 3 קבוצות עבודה הגדלתהיקףההדרכהוהפיתוחהמקצועיבחינוךהמדעי,ולשפרהכךשהמדריכותיהיובעלותידעמעודכן נושאקבוצתהעבודה יו”רקבוצתהעבודה וניסיון רב בשדה. 1 העברה ושיתוף ידע אקדמי לרווחת הציבור פרופ’ דן פלד 2 פיתוח הון אנושי לצרכי המשק פרופ’ ארנון בנטור מסקנות הוועדה לחינוך מדעי קריטיות להתפתחותה של מדינת ישראל בכלל, ובאות להמליץ על מדיניות לאומיתאסטרטגיתרחבהבתחוםהחינוךהמדעי-טכנולוגיהפורמאליוהבלתיפורמאליבכללהגילאים.בנוסף, 3 פעילות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה פרופ’ אבי דומב ישנהראייהעלהתשתיותהאנושיותוהפיזיותשלעולםהחינוךהמדעי-טכנולוגיבישראל,הכישוריםהנדרשים למתןמענהלצרכיהמו”פהעתידייםשלהמדינה. ועדתקשריאקדמיה-משקבוחנתלפיהצורךאתאיכותואופיהקשריםביןהאקדמיהלביןהמשקבישראל, מתוךצורךלחזקאתהתשתיותוהצרכיםהאזרחיים(הלא-עסקיים)שלהםחשיבותמרכזיתלחוסןהלאומי המלצותמרכזיות: והחברתי ולצמיחה בת קיימא בישראל. •ישלהכירבמצבחירוםלאומיבחינוךהמדעי. מתוך כך, הוועדה ממוקדת בקידום מדיניות ופיתוח מנגנונים להעברה ולשיתוף ידע בין האקדמיה וכלל הקמתמועצהלאומיתלחינוךל (לעגןבחקיקה/תקנות)STEM-• המשק,תוךדגשעלהתחומיםשבבסיסםרווחתושרותהציבור,הכולליםתשתיותפיזיות,תשתיותחברתיות, •תכניתחומשאסטרטגיתלקידוםאיכותהמורהלמדעים(מעמדויוקרה,קריטריונים,הכשרה,תנאיעבודה). חינוך, סביבה, ובריאות הציבור. • מומלץ לפתח תוכניות להגדלת מעגל לומדי המדעים החל בגיל הרך והצעיר. יש לכך חשיבות ערכית, תרבותיתוכלכלית. פעילותמתמקדתבשלושהתחומים: 1.העברהושיתוףידעאקדמילרווחתהציבור תשתיתלמדיניותלאומיתבתחוםקשריאקדמיה-משקהמבוססתעלנתונים-policiesbased.))evidence במהלךשנת2024ועדתהחינוךהובילהמהלכיםמשמעותייםכדלקמן: מדיניות קניין רוחני ומודלים לקשר בהתבסס על התועלת הלאומית הכוללת בהעברת ידע מהאקדמיה •השפעהגדולהעלמשרדהחינוךשמתייעץעםהוועדהבמהלכיוהאסטרטגיים. למשק. •השפעהוסיועלשרהחינוךשקיבלאתהמלצותהוועדהשהוצגובפניו,וממשיךומתייעץעםהוועדהלצורך 2. פיתוח הון אנושי אקדמי לצרכי המשק •קבלתהחלטות. גיבוש אסטרטגיה ברמה הלאומית לקידום מדיניות לימוד לאורך החיים .)LLL( •“אהדתהמדעים”–התחלתהנעתתהליךעםמינהלחברהונוערבמשרדהחינוך. גיבוש אסטרטגיה ברמה לאומית עבור התנסות בתעשייה ובמשק בזמן הלימודים האקדמיים. 3. פעילות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה הקמתמנגנוניתמיכהוייעוץשלהאקדמיהלקידוםמדיניותוהחלטותברמהלאומית,גםכתשתיתלתמיכה בעתות משבר; המדענים הראשיים יכולים להיות המוקד לממשק זה. הערכהכוללת של דרכי הפעולה של המדענים הראשיים במשרדי הממשלהמתוךכוונה לקידום איזון נכון בין תפקידם כעוגן לחשיבה ארוכת טווח ובין משימות ייעודיות של צרכי המשרד. סטטוסהפעילותשלשלושקבוצותהעבודהבוועדה: .“העברתושיתוףידעאקדמילרווחתהציבור”1 פעילות מול ות”ת להכרה בחשיבות הנושא ומציאת דרכים לתת לו ביטוי במודל התקצוב של ות”ת. חיזוק המעמד של המדענים הראשיים המופקדים על נושאים אלה ומיצובם כראש גשר למינוף הידע האקדמי לטובת מטרות המשרד, לטווח הקצר והארוך. לאור השינויים שהוביל המדע”ר של משרד החדשנות והמדע בקידום מנגנון הערכת הצעות מחקר המתקבלות מכלל המשרדים (מערכת “קדמת מדע”), יש למצב את המענקים מהמדענים הראשיים 61 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 60 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל 5.3ועדתתשתיותלאומיותומתקניתשתיתבמערכתהביטחון כמחקרים תחרותיים לצורך הכרה במודל התקצוב של ות”ת. הרחבת פעילות הקבוצה וקידום מחקר לבחינת כלים להערכת התועלת הכלכלית והמשקית של המו”פ לרווחת הציבור, כדי להדגיש את ערכה. יו”ר: פרופ’ אישי טלמון חבריועדה: פרופ’ אבי צדוק, אביגיל וונקורט, ד”ר איריס אייזנברג, ד”ר אסנת לוקסמבורג, איתן אשל, פרופ 2. פיתוחשלהוןאנושיאקדמילצרכיהמשק בני גייגר, ד”ר דני שטיינברג, פרופ יובל גרעיני, ד”ר נעמי בק, ד”ר עינת מגל, ד”ר ענת בם כגן, פרופ׳ קרן השפעה על קידום מהלכים במסגרת לימודי תואר ראשון לחיזוק התנסויות בתעשייה, כפי שבא לידי ביטוי אברהם בתוכנית החדשה של ות”ת – “אקדמיה 360”. מחקר ופיתוח אזרחי בישראל נעשה על ידי מספר רב של גורמים: מוסדות אקדמיים שעוסקים בעיקר באין גוף לאומי שלקח על עצמו את הובלת נושא LLL כמקובל במדינות שונות בעולם בהן ניהול הנושא במחקר בסיסי,מכונימחקרממשלתיים בהםמתבצעותפעילויותמו”פ יישומי שהוגדרוכמשימות לאומיות נעשה במסגרת משרדים כמו: חינוך, כלכלה/עבודה), נבחנת חלופה אלטרנטיבית באמצעות משרד בנושאים רבים ומגוונים, בתי חולים המקיימים פעילות מחקרית עצמאית, יוזמות מו”פ תעשייתי שמקבלות החדשנות והמדע. סיוע תקציבי ממשלתי אך הן עצמאיות בפעילותן, ומו”פ של חברות רב-לאומיות המקיימות מרכזים פעילותמולמל”ג/ות”ת,למיצובנושאההוןהאנושיכאחדמייעודיהאקדמיה,כפישמקובלבאוניברסיטאות בישראל. מובילותבחו”ל,ולמצבםכמוביליהפלטפורמהלעידודמנגנונישת”פאקדמיה-תעשייה/משקלקידום.LLL תשתיות מחקר חיוניות למחקר ופיתוח הן ברמה של החוקר הבודד והן ברמה המוסדית, בין אם מדובר פעילותממוקדתמולקמפוסILמתוךכוונהלהפכולגורםהלאומישיובילאתהפלטפורמההטכנו-פדגוגית. באוניברסיטהאובמכוןמחקרממשלתיאוביןאםמדוברבתעשייה.עםהזמן,תשתיותמחקר,בכלהרמות, היוזמה הראשונה היא קמפוס IL בנושא בינה מלאכותית ).AI( הופכות ליקרות יותר ויותר, ועלות הקמתן והפעלתן חורגת פעמים רבות מהיכולות של חוקר בודד, אוניברסיטה אחת, מכון מחקר יחיד או מפעל בודד. .“פעילותהמדעניםהראשייםבמשרדיהממשלה”3 בישראל, התמיכה בתשתיות נעשית על ידי מספר גופים: האוניברסיטאות – באמצעות ות”ת, המו”פ פעילות בהובלת משרד החדשנות והמדע בחיזוק קולות הקוראים למשרות מתפנות של מדענים ראשיים התעשייתי – על ידי רשות החדשנות, ואילו המו”פ הממשלתי (חקלאות, בריאות, איכות סביבה וכו’) דרך במשרדי הממשלה. משרדי הממשלה השונים. יחד עם זאת, התגבשה במדינת ישראל פרקטיקה של איגום משאבים ע”י הגברת התאום והאיגום של מחקרים מטעם המדענים הראשיים ורמת הבקרה של הערכתם ובחירתם הגורמים השונים, בהתבסס על המלצות פורום תל”מ (תשתיות לאומיות למחקר). במסגרת מערכת “קדמת מדע”. לפיכך, הוועדה בוחנת את נהלי ההשקעה בתשתיות לאומית, והקמת מרכזי פיתוח במטרה לתת מענה לצרכי הפיתוח של המדינה, במטרה למזער לא כפילויות, בזבוז משאבים וחוסר ניצול. ע”י: בדיקתנוהליההשקעהבתשתיותהמו”פבמרכזיהמו”פהממשלתיים,ודיוןבשאלההאםישמקוםלקביעת נהלים וקריטריונים ברורים להשקעה כדי לאפשר איגום משאבים ולהימנע מכפילויות. תשתיות המו”פ במרכזיהמו”פהממשלתייםהםבתחומיהמחקרהבאים:מחקרגיאולוגי,מחקרגיאופיסי,מחקרסיסמולוגי, חקרימיםואגמים,חקלאותימית,הנדסהחקלאית,מחקרבתחומיחברהוקהילהחינוך,תחבורה,תקשורת, אנרגיה ומשאבי טבע, מחקר רפואי, חקר בעלי-חיים, איכות הסביבה, חקר גידולי שדה, מטעים וצמחים, קרקע ומים. בדיקת עידוד שתופיפעולה ביןמרכזימו”פ תעשייתיים וממשלתיים עם המערכת האקדמית ועיגונם בתוך המערכת האקדמית. תובנותוהמלצותהוועדה א. הקמת ״מעבדות לאומיות״ עתידיות - הוועדה ממליצה ככלל, שהקמת ״מעבדה/תשתית לאומית״ על כל המשתמע מכך, תיבחן על פי שילוב בין ארבעה תנאים ראשונים במעלה: חיוניות המעבדה/תשתית למחקר בישראל. העדר פתרון חלופי נגיש בחו״ל. קיום מחויבות לאומית להבטחת בסיס תקציבי משמעותי לאורך עשורים. קיומה של קהילת משתמשים גדולה מספיק אשר יש לה צורך בשירותי המעבדה. * המטרה בסופו של תהליך היא להמליץ על מדיניות ברורה להקמת מכוני מחקר וניהולם. ב. מנגנון תלמ”י - משרד הביטחון באמצעות מפא”ת (המִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), החליט לקיים מנגנון בו ישמרו מוקדי הידע ומתקני התשתית הביטחוניים הלאומיים הקריטיים לביטחון המדינה, מנגנון שנקרא תלמ”י (תשתיות לאומיות ומוקדי ידע). הוועדה ממליצה שתהיה שימוש דואלי במוקדים אלא ע”י הפעולות הבאות: חשיפת הגדרת מוקדי הידע לאקדמיה ומכוני המחקר. ביצוע מחקרים משותפים של האקדמיה ומוקדי הידע. שימוש במתקני התשתית ע”י חוקרים מהאקדמיה לטובת מחקריהם. האפליקציותהביטחוניותימומשוע”יהתעשייהעבורמערכתהביטחון,האפליקציותהאזרחיותיוכלולשמש גם את האקדמיה. 63 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 62 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל 5.4ועדתסביבה–בחינתהמו”פהסביבתיבעידןשלשינוייםגלובליים מחקר סביבתי בישראל – מיפוי, חסמים ואמצעים להסרתם: במסגרת זו נכתב דוח ע”י מוסד שמואל נאמן שמציג תמונת מצב המחקר והפיתוח לשנים 2019-2022 בנושאי מו”פ סביבה (המשך לדו”ח משנת 2019). הדוחות בוחנים את החסמים למסחור מחקר ופיתוח בתחום הסביבה מהאקדמיה למשק וכן יו”ר:פרופ’ תמר דיין מבצעים סקירה משווה בעולם על מנת להביא המלצות שיסייעו בהתרת החסמים וכן הקמת מנגנונים חבריהוועדה:ד”ר איתי גבריאלי, פרופ’ אלי פיינרמן, פרופ’ דורון לביא, פרופ’ נגה קרונפלד-שור, פרופ’ נדב לתיעדוף המחקר הסביבתית ותיאום בין הגופים השונים. דוידוביץ’, נעה זמר, פרופ’ ערן פייטלסון, רונית אשל יועץ:רן בנימין המלצותהוועדהלהסרתהחסמים תפקיד הוועדה הינו לבחון את ההשלכות וההשפעות הסביבתיות הקיימות והצפויות, כתוצאה מפיתוחים לקבוע מדיניות ממשלתית סביבתית מתקדמת לטווח ארוך. ושינויים המקודמים על ידי הממשלה והמשק. הוועדה מנתחת את המצב בישראל תוך התבססות על להקים מוסד לאומי למחקרי סביבה. מחקר וידע אמפירי, מהארץ והעולם, על מנת לקדם המלצות לקידום המו”פ הסביבתי כדלקמן: המלצות לקדם שיתופי פעולה בין יזמים- תעשייה רשויות, בהובלת המוסד הלאומי.- בדבר המבנה המוסדי בישראל, תמונת מצב ביחס להשקעת מו”פ בתחומי הסביבה ברמת, כמות ואיכות לקדם תחומי מחקר וטכנולוגיות מועדפים להגדלת הכדאיות הכלכלית ולמעבר לטכנולוגיות ירוקות. התוצר המדעי ובחינת פערי המומחיות (מחקר וכ”א) לגופי הידע והתעשייה. תיעדוף מחקרי סביבה אקדמיים, ריכוזם והנגשתם לחוקרים ולתעשייה. לאתר ולקדם הזדמנויות למחקר ולהשקעה. נושאיםמרכזייםבהםעסקההוועדה: לאפשרולעודדמחקרבמרכזיידערב תחומיים,בהתאםלצרכיםולאופיהרבתחומישלהמחקרהסביבתי.- לוודא זכויות של חוקרים ותמורה מהמחקר יש לגשר על הפער בין שוק פרטי לשוק ממשלתי.- בריאות הסביבה: מגנזיום במים - הנושא נבחן כחלק מעבודת הוועדה להכיר את תחום בריאות הציבור לקדם אסדרת הקולות הקוראים – להסיר כפילויות, לקצר זמנים ולאפשר קול קורא פתוח וללא מגבלות והסביבה. בין 80-70% ממי השתיה הם מותפלים ויש לכך השפעות על האדם, החקלאות, על החי, הצומח זמן לשותפויות בינ”ל. והסביבה.המיםהמותפליםאינםמכיליםמינרלים.במיוחדקיימתהיוםהבנהשללאמגנזיוםבמיםהמהווים להקים “ארגז חול” רגולטורי ו”חממות מדע”, שיתמכו במשקיעים וביזמים. עיקרמיהשתייהשלהציבורהרחבקייםסיכוןמהותילעלייהבתחלואהוכנגזרתלהוצאותמשקיותשעלולות להתאים את הרגולציה בישראל לזו הקיימת בעולם כדי לעודד יזמות והשקעה. להגיע ל250- מ’ בשנה.₪ לאמץ חדשנות בת קיימא בממשלה ובגופים הציבוריים כמובילי שינוי. לקדם שילוב של מו”פ הייטק במו”פ סביבה. מחסור במגנזיום במים מותפלים והשלכותיו הבריאותיות: כ80%-70%- ממי השתייה בישראל הם מים השקעה בחינוך הטכנולוגי בבתי הספר ובאקדמיה. מותפלים,הנעדריםמינרליםובהםמגנזיוםהחיונילבריאותהאדם,מהשמוביללמחסורמשמעותיבמינרל זהבאוכלוסייה.המחסורבמגנזיוםעלוללהוביללעלייהבסיכוןלמחלותכרוניותכמוסוכרתסוג2,תחלואות מיפויחוקריומחקריהסביבהבישראל לב ושבץ מוחי. הוועדה מחכה לאישור תקציב למחקר שימפה את כלל חוקרי הסביבה בישראל. בינתיים הוועדה דנה הערכת נטל התחלואה והעלות הכלכלית: הוספת 50 מ”ג מגנזיום למי השתייה יכולה לחסוך למערכת בדו”חשהוצגלהועסקבמיפוימחקרהמגווןהביולוגיבאוניברסיטאותהמחקרשלישראלובמספרםההולך הבריאות בין 83 מיליון ל176- מיליון שקל בשנה, ועד לרבע מיליארד שקלים בשיקלול עלויות עקיפות. ופוחת של חוקרים ומחקרים בתחום זה מסגרת אוניברסיטאות המחקר. המגמה השלילית מתקיימת על אף המלצות ועדת הערכה של המל”ג מלפני כעשור המצביעות על היחלשות ההשקעה בתחום ובאופן פתרונות אפשריים ודרכי פעולה: א. הוספת מגנזיום למי שתייה – נציין כי היו בעבר חילוקי דעות סביב ספציפי על הצורך לחזק תחום זה במסגרת מדעי החיים בישראל. ממצאי הדוחות מורים על ירידה העלותהגבוההוהאפקטיביותשלהוספתמגנזיוםלכללהמים,כאשררקכ1%-מהמיםמשמשיםלשתייה. מתמשכת במשאבים המוקצים, וזאת למרות ועל רקע העלייה בחשיבותו ובנחיצותו ועל העלייה העצומה היום נראה שזה הפתרון המתבקש במצב הנוכחי. ב. חלופות טכנולוגיות: למשל הוספת מגנזיום למזון במחקר זה בעולם. הדיון נעשה גם על רקע מחקר๏ํ חדש (בעבודה) המובל על ידי פרופ’ אורי רול מאב”ג בסיסי כמו לחם, או שימוש במסננים ביתיים שמעשירים את המים במגנזיום. שהציג אותו בוועדה ומראה דרוג נמוך מאד של ישראל בתחום שמירת הטבע בקריטריונים בינלאומיים. האתגרים הגדולים שבפני ישראל משמעם שנחוץ ידע מדעי חזק להתמודד אתם. השפעותמחסורבמגנזיוםעלהחקלאות:מיםמותפלים ללאמגנזיוםמשפיעים על רמות המגנזיום בפירות וירקות, מה שמוביל לירידה באיכות התזונתית שלהם ולהגדלת עלויות הדישון לחקלאים. גם כאן עלתה המלצתהוועדה השאלה האם הוספת מגנזיום במי השקיה או בתהליכי הדישון יכולה להיות פתרון אפקטיבי. נוסיף כי לבחון מחדש את הפיכת החוג לביולוגיה וסביבה לחוג מכללתי לחינוך בלבד, שכן המהלך יביא לגריעתם המחסור במגנזיום משפיע גם על בעלי חיים – בעיקר על תכולת המגנזיום בתוצרים כמו חלב וביצים. של כ10%- ממצבת אנשי הסגל האקדמי הבכיר בתחומי מחקר המגוון הביולוגי באוניברסיטאות המחקר בארץ (וכ50%- בחיפה והצפון) ולפגיעה קשה נוספת בפיתוח ושמירה על מחקרי הסביבה. בהמשך מים מושבים ומים בטבע: קיימת סוגיה נוספת לגבי מחסור במגנזיום במים מושבים המוזרמים לטבע. מים להמלצה זו נשלח מכתב לות”ת מל”ג. בכוונת הועדה לצאת במחקר רוחב שמטרתו מיפוי חוקרי ומחקרי אלו עשויים להשפיע על מערכות אקולוגיות ועל רמות המגנזיום בקרקע ובצמחים. הסביבה בישראל. מטרת המחקר היא לגבש תמונה עדכנית של חוקרי הסביבה והאקולוגיה הקיימים בישראל, את התחומים בהם הם עוסקים בפועל במחקר, לאור מגמות מקצועיות, טכנולוגיות, ומחקריות שיקולים אתיים וחברתיים: האם הוספת מגנזיום למים או למזון צריכה להיות אוניברסלית או מכוונת בישראל ובעולם. לאוכלוסיותספציפיות. הדגש הושם על הצורך בפתרונות שמכוונים לכלל האוכלוסייה, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות שאין להן גישה לתוספי תזונה. * המלצה לטפל בהקדם בהוספת מגנזיום למי השתייה הנצרכים בישראל. https://biodb.com/region/israel ํ๏ 65 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 64 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל נספחים המחקר והניטור המדעי בישראל מצביעים על הסיכון הגבוה בהרחבת שינוע הנפט דרךנמלאילת כחלק מעבודת הועדה, נבחנה המדיניות הממשלתית בנדון, לרבות סקירת ניירות העמדה והעבודה נספח1:צוותהמולמו”פ הסביבתית והכלכלית שהוכנה בנושא. הנושא נבחר הןמשום חשיבותו ובעיקרמשום שהוא דוגמה לקבלת החלטות בנושאי סביבה שיכולה וצריכה להישען על מדע מוצק. במקרה זה מתבצע מחקר מדעי וניטור יו”רהמולמו”פ-פרופ’נגהקרונפלד-שור במימון ממשלתי משך שנים לאורך כל מסלול השינוע – מפרץ אילת, עברונה (ניטור שפכי נפט קודמים) פרופסוריתמןהמנייןבביתהספרלזואולוגיהוראשתביתהספרלסביבהבאוניברסיטתתלאביב,ופרופסור ויםתיכוןואלומצביעיםעלהסיכוניםהמשמעותייםבהרחבתשינועהנפטדרךנמלאילת.להלןניירעמדה נלווה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונש, אוסטרליה. כיהנה כמדענית הראשית של המשרד להגנת של הוועדה שהופץ לנציגי הממשלה שעסקו בנושא. הסביבה 2021-2024, חברה במליאת רשות הטבע והגנים, ראש בית הספר לזואולוגיה ועוד. מחקריה עוסקים בפיזיולוגיה אקולוגית וסביבתית, כולל מחקרים בתחום הבריאות, שמירת טבע, והתמודדות עם תעשייתהפודטקוההשפעותהסביבתיותהצפויות שינויי אקלים. מדינת ישראל משקיעה השקעה משמעותית מאד בתחום בפיתוח בתחום הפודטק. מדובר בהשקעה גדולה של רשות החדשנות במסגרת של השקעות הסביבה ואכן יש לתעשייה זו פוטנציאל של תרומה חברימליאתהמולמו”פ לסביבה ובמיוחד בכל הנוגע לתחליפים למזון מן החי. בעוד שהוצג לוועדה הפוטנציאל הכלכלי בפיתוח, הוועדה העירה על הצורך להשקיע במקביל בייצור ידע לגבי ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות בטווח פרופ’אביצדוק הבינוניוהארוךשלתעשייהזו. הוועדהמאמינהשידעכזהשייצורבמקביללפיתוחיחזקאתהתעשייהובה החלמשנת2009משמשצדוקחברסגלבפקולטהלהנדסהובמכוןלננו-טכנולוגיהשלחומריםמתקדמים בעת יתרום לבריאות הציבור והסביבה ועל כן ממליצה כי רשות החדשנות תשקיע גם בתחום זה. באוניברסיטת בר-אילן. קבוצת המחקר בראשותו עוסקת במעגלים פוטוניים משולבים ובסיבים אופטיים, למטרותמחקר בסיסי, חישה, תקשורת, ועיבודמידע.פרופ’ צדוק היה חבר האקדמיה הצעירה הישראלית בין השנים 2016-2020, ושימש יו”ר האקדמיה בשנת .2020 פרופ’אבישרודר פרופסור מן המניין בפקולטה להנדסה כימית בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. מחקריו עוסקים ביישומים ננוטכנולוגיים לעולם הרפואה, בפרט, תרופות ממוקדות מטרה לאבחון וטיפול במחלת הסרטן ובמחלת הפרקינסון. שרודר פירסם מעל 70 מאמרים בכתבי עת מדעיים מובילים, זכה במעל 30 פרסים לאומיים ובין לאומיים, ושותף בהקמת וליווי חברות הזנק בתחומי הרפואה והחקלאות. אהרוןאהרון אהרוןמילאשורהשלתפקידיניהולבכיריםבתחוםההיי-טקובהם:סגןמנהלהפיתוחבIBM-מנכ”לחברת החומרה “צורן ישראל”;מנכ”ל חברתסיברידג’,מנכ”ל ויו”ר חברת קמרו, ויו”רמועצת המנהלים של חברת דיסקרטיקס. במקביל, לימד אהרון בטכניון במשך כ שנה.20- בשנים2017–2011היההמנכ”להראשוןשל“אפלישראל.בהמשךמונהגםלתפקידסגן-נשיאטכנולוגיות חומרה בחברת אפל העולמית. בשנת 2017 מונה אהרון לתפקיד מנכ”ל רשות החדשנות וב2021- הקים את חברת הייעוץ , בה הוא משמש כמנכ”ל.C-perto ד”ראיתיגבריאלי חוקר בכיר במכון הגיאולוגי, לשעבר מנהל המכון הגיאולוגי והמדען הראשי בבדיקת ההתכנות של מוביל ים סוף וים המלח עבור הבנק העולמי. ד”ר גבריאלי חוקר תהליכים גיאוכימיים וגיאוביולוגיים במי תהום ובמים עיליים, תוך שימוש בכלים אנליטיים שונים. עבודותיו משמשות להבנת ריאקציות מים סלע, המלחה ואיכותמיםכמחקרבסיסיויישומי.בנוסףהואחוקרהתפתחותשלתמלחותומשקעיםאוופוריטייםלשחזור האקלים והלימנולוגיה הקדומים בים המלח, אגמי הבקע שקדמו לו ובים התיכון. איתןאשל סמנכ”ל CTO() התעשיה האווירית, מדען בעל ניסיון ומוניטין במחקר ופיתוח במערכת הביטחון. במולמו”פ משמש אשל משקיף. פרופסורארנוןבנטור פרופסור אמריטוס בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. פרופ’ בנטור כיהן בתפקידים בכירים 67 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 66 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל בטכניון, בהם: משנה לנשיא ומנכ”ל, משנה לנשיא למחקר, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, ד”רמיכלצור מנהל מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית וראש המכון הלאומי לחקר הבנייה. לפרופ’ בנטור יזמת הייטק ומייסדת משותפת של חברת סאיוטה ומייסדת משותפת, נשיאה ומנהלת מכירות ראשית של פרסומים רבים בתחום טכנולוגיות וחומרי בנייה ובהם שמונה ספרים וכן הוא פעיל במסגרות מקצועיות- חברת קלטורה. ד”ר צור מכונה בישראל “אשת הברזל של הסטארט אפים בישראל”. לאורך הקריירה ציבוריות בתחום הבנייה בארץ ובעולם, חבר ויו”ר של ועדות תקינה וכן שימש נשיא הארגון הבינלאומי המקצועית שלה זכתה בשלל פרסים יוקרתיים בהם: פרס יזמית השנה הישראלית במסגרת תחרות המקצועי לבנייה RILEM. במהלך השנים האחרונות הוא מוביל מהלכים בתחום חינוך מהנדסים בתפקידו GeekAwards נבחרה כאחת מ100-, הנשים המשפיעות בהייטק הישראלי, אחת מ50- הנשים המבטיחות כיו”ר הפורום לחינוך מהנדסים במאה ה21- ומהלכים לקידום קשרי אקדמיה-תעשייה, בתפקידו כראש של העיתון גלובס ועוד. צור היא בוגרת משפטים וכלכלה מהאוניברסיטה העברית ובעלת דוקטורט הוועדה לקשרי אקדמיה משק במולמו”פ.- במשפטים מאוניברסיטת ניו יורק. אריקקלינשטיין פרופ’מינהטייכר שותף מייסד בקרן הון סיכון גלילות קפיטל המשקיעה בחברות תוכנה בשלבים מוקדמים. מנהל ויזם פרופ (אמריטה) למתמטיקה וחקר המוח, באוניברסיטת בר אילן. בעבר כיהנה בין השאר סגנית נשיא בתעשיית ההייטק. למחקר באוניברסיטת בר-אילן, מדענית הראשית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מנכ”לית בפועל של המשרד המדע התרבות והספורט, יושבת ראש המועצה הלאומית לקדום נשים במדע פרופ’דןפלד וטכנולוגיה, יושבת ראש ועדת החינוך של האגודה האירופאית למתמטיקה, סגנית נשיא של הנציבות פרופסור אמריטוס בחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה, וכן מכהן כיועץ בכיר לסגן הנשיא למחקר ופיתוח העולמית לחינוך מתמטי, סגנית הוועדה לטכנולוגיות עתידיות של הנציבות הארופאית ויו״ר תת הוועדה וראש היחידה למדדי תפוקות מחקר ברשות המחקר באוניברסיטה. טרם הצטרפותו לסגל אוניברסיטת לחדשנות, חברת המועצה להשכלה גבוהה וחברת הוועדה למכללות טכנולוגיות, חברת מועצת קרן וולף חיפההיהחברסגלבטכניוןובאוניברסיטתקרנגי-מלוןבארה”ב,וכיהןכפרופסוראורחבמספראוניברסיטאות ויו״ר ועדת המלגות, יו”ר מועצת הנגידים של הקרן הדו-לאומית ארה”ב-ישראל, חברת מועצת הקולנוע, מובילות בעולם. פרופ’ פלד משמש גם הוא חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, בו הקים ועמד בראש וסגנית הנשיאה של פורום הנשים הבינלאומי. כיום, במקביל להיותה חברת המולמו”פ משמשת פרופ’ התוכנית לכלכלת ביטחון לאומי בשנים 2001-2006. זאת ועוד, הוא מכהן בוועדות המייעצות לוועדה טייכר גם כיו״ר הוועדה למצוינות במחקר (בשנת 2024 הוועדה לא היתה פעילה). בנוסף משמשת טייכר לתכנון ותקצוב (ות”ת), במועצה להשכלה גבוהה בנושאי פרסומים מדעיים במודל המחקר, והיה שותף סגניתהנשיאומייסדתהקמפוסהדיגיטלילמערכותמרכבותשלאונסקו,וכןחברהבדירקטוריוןשלחברת למהלך הבין-אוניברסיטאי להכנסת מערכת CRIS לניטור והצגה לעולם של פרסומים מדעיים של חוקרים סנה טכנולוגיות, בוועדות המדעיות המייעצות באוניברסיטת מיאמי בארה”ב, ובמכון למדע וטכנולוגיה של באוניברסיטאות הישראליות. מלבד היותו חבר מליאת המולמו”פ מאז שנת 2021, הוא משמש גם ראש אוקינאווה ביפן. פרופ’ טייכר פרסמה כ150- מאמרים מדעיים במתימטיקה, בראייה ממוחשבת, קבוצתעבודהבוועדהלקשריאקדמיה-משקשנועדהלבחוןהעברתידעמהאוניברסיטאותלטובתהחברה בקריפטגרפיה, באבטחת סייבר, במערכות מורכבות ובחישוביות עצבית. היא הנחתה כ80- סטודנטים והציבור, בנוסף למסחור ידע טכנולוגי הנוצר ע”י חוקרים במוסדות האקדמיים. פרופ’ פלד עוסק במחקר לתואר שני שלישי ופוסט דוקטורט, והרצתה בבמות היוקרתיות בעולם. אקדמי ובגיבוש מדיניות ציבורית בנושאי צמיחה כלכלית, כלכלת מחקר ופיתוח, הכשרת כח אדם מדעי וכלכלת ביטחון. בשנת 2025 החל להוביל קבוצת עבודה נוספת במסגרת ועדת אקדמיה משק שעוסקת עדיסופרתאני בבחינת מודל התקצוב של ות”ת. מכהנת כמנכ״ל מטא ישראל מאז 2014 סופר תאני, החלה את מסלול הקריירה שלה ב1997-. כמנכ״ל וול-סטריט ישראל. ב2001- מונתה למנכ״ל קבוצת קידום, חברת החינוך הפרטי הגדולה בישראל וב-, פרופ’דנישטיינברג 2008 מונתה למנכ״ל פעילות הB2C-, של 888 אחזקות. לאורך השנים, סופר תאני הייתה חברת בורד פרופ’ דני שטיינברג הוא חוקר בכיר (בגמלאות) במכון וולקני בראשון לציון ופרופ’ עמית באוניברסיטה במספרחברותהייטקפרטיותוציבוריות,והינהחברהבמספרועדיםמנהליםשלארגוניםללאמטרותרווח העברית בירושלים. תחומי העניין המדעיים שלו הם אפידמיולוגיה בוטנאית, מודלים לחיזוי התפתחות של העוסקים בשילוב מגזרים בתעשיית ההייטק כגון יוניסטרים, MEET, יוזמות עתיד ובמועצה המייעצת של מחלותצמחיםוהערכתנזקים.משנת2016הואמכהןכסגןראשהמנהלהממונהעלהפיתוחהאסטרטגי. קמא טק. *בספטמבר הודיע שטיינברג על פרישתו ממליאת המולמו”פ.2024 עימדיונס פרופ’יוסיקוסט מייסד חברת אלפא אומגה בשנת 1993. יונס הוביל את החברה להיות מובילה טכנולוגית עולמית בתחומי מופקד הקתדרה להנדסה ביורפואית על שם אברהם ובסי זקס, ונציג האקדמיה הלאומית הישראלית מדעי המוח ונוירוכירורגיה תפקודית.לפני שייסד את אלפא אומגה, מילא מספר תפקידי מו”פ בחברות למדעים. קוסט הוא עמית של המכון האמריקאי להנדסה רפואית וביולוגית, עמית כבוד של האגודה מכשור רפואי, ובבית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. הישראלית להנדסה כימית, חבר בין-לאומי של אקדמיה הלאומית - אמריקאית להנדסה NAE() בעבר יונס, בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל ) מהטכניון.B.Sc( כיהן כדיקן הפקולטה למדעי ההנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריו עוסקים בעיקר בתחומי ההנדסה הביורפואית, תרפיה גנית שחרור ממוקד של תרופות ויישומי אולטרסאונד ברפואה. פרופ’קרןאברהם דיקאנית הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב, ומחזיקה בקתדרה לחקר מחלות פרופ’ליאתאיילון השמיעה ע”ש ופליקס דומון. לאחרונה זכתה אברהם בפרס STAR FISEB למצוינות ומנהיגות מדעית ופרס ראשת מרכז האימפקט לחקר הזקנה והגילנות וחוקרת בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר Shambaugh הבינלאומי למצוינות בחקר האף אוזן גרון.CORLAS אילן. מחקריה עוסקים בגילנות - אפליה כלפי אנשים זקנים ובקשר בין שינויי אקלים לזקנה. פרופ’ איילון פרסמה מעל 300 מאמרים בכתבי עת בינלאומיים וזכתה במענקי מחקר בינלאומיים רבים. היא נבחרה על יד האו”ם כאחת מ50- המנהיגים בתחום הזקנה הבריאה הפועלים על מנת להפוך את העולם למקום טוביותרלזקנים.היאמייעצתבנושאימדיניותברמההלאומיתוהבינלאומיתוהיאשותפהביצירתהקמפיין העולמי למאבק בגילנות בהובלת ארגון הבריאות העולמי. 69 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 68 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל ראשיועדותהמולמו”פלשנת2024 יועציהמולמו”פ ד”רגוריזילכה ד”ר,תא”ל(במיל.)אריאלהיימן–ראשועדתחינוך יועץ כלכלי למולמו”פ. לד”ר זילכה נסיון כיועץ כלכלי וארגוני למוסדות ציבוריים וממלכתיים בהם משרדי ד”ר היימן הוא גיאולוג, מרצה באוניברסיטה העברית, וחוקר בכיר לשעבר במכון הגיאולוגי. היימן כיהן ממשלה, הכנסת, רשויות מקומיות, אוניברסיטאות ומכללות. שימש מנהל המחלקה לליווי פרויקטים בבנק כנשיא החברה הגיאולוגית הישראלית - כיום משמש יו”ר האספה הכללית, היה במשך עשר שנים מנכ”ל דיסקונט מנכ”ל המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב, כיהן כמנהל אגף התקציבים בעיריית מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, הגיש במשך מספר שנים את תכנית ירושלים ומשמש דירקטור במוסדות תרבות והשכלה. זילכה הוא בעל תואר ד”ר בכלכלת חינוך, מוסמך “רצועת הביטחון” בגלי צה”ל, והוא חבר ועד מנהל ודירקטוריונים במספר עמותות וחברות. היימן שירת האוניברסיטה העברית בירושלים במינהל עסקים ומשמשמרצה במינהל ציבורי. בנוסף הואמשמש עמית במילואים במגוון תפקידיפיקוד בשדה ושימשכקצין המילואים הראשי הראשון וכיום אריאל הוא חוקר בכיר מחקרבמכוןלחקרההפרטהבהשכלההגבוההב- SUNY -ALBANYבוגרהאוניברסיטההעבריתבכלכלה במכון למחקרי ביטחון לאומי, .INSS ומדע המדינה ובוגר תוכנית פולברייט –יוברט האמפריי במינהל ציבורי באוניברסיטת פנסילבניה. פרופסורארנוןבנטור–ראשועדתאקדמיהמשק דברוסו פרופסור אמריטוס בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. פרופ’ בנטור כיהן בתפקידים בכירים יועץ הוועדה לקידום החינוך המדעי טכנולוגי. בוגר הטכניון מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון, בהם: משנה לנשיא ומנכ”ל, משנה לנשיא למחקר, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, וחלל M.Sc.,B.Sc EngAerospace.ונחשבמומחהלחינוךמדעיטכנולוגי,אשרייסדוהקיםאתמגמתהחלל מנהל מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית וראש המכון הלאומי לחקר הבנייה. לפרופ’ בנטור הגדולה בישראל ברמה תיכונית. בנוסף רוסו הוא מוביל פרוייקטי חינוך ל ברמה הלאומית.STEM- פרסומים רבים בתחום טכנולוגיות וחומרי בנייה ובהם שמונה ספרים וכן הוא פעיל במסגרות מקצועיות- ציבוריות בתחום הבנייה בארץ ובעולם, חבר ויו”ר של ועדות תקינה וכן שימש נשיא הארגון הבינלאומי דביקאופמן המקצועי לבנייה RILEM. במהלך השנים האחרונות הוא מוביל מהלכים בתחום חינוך מהנדסים בתפקידו יועצת מדיניות מו”פ במולמו”פ ואחראית על כתיבת דוחו”ת המולמו”פ. לקאופמן 30 שנות נסיון בתחומי כיו”ר הפורום לחינוך מהנדסים במאה ה21- ומהלכים לקידום קשרי אקדמיה-תעשייה, בתפקידו כראש הייעוץ להייטק ומו”פ, וכן נסיון בעולמות התקשורת הכלכלית-טכנולוגית ומדיניות מו”פ והיא בעלת רקע הוועדה לקשרי אקדמיה משק במולמו”פ.- עשיר של כתיבת דוחות. בעבר שימשה דוברת ויועצת אסטרטגית למוסד שמואל נאמן, יועצת במשרד האוצר, יועצת לוועדת ההייטק בכנסת ולמרכז המחקר (מ.מ.מ) ועתונאית בעיתונים המובילים בישראל פרופ’ישעיהו(אישי)טלמון–ראשועדתתשתיותמו”פ בהם: גלובס, “הארץ” וYNET-. בנוסף שימשה דירקטורית במספר חברות ציבוריות בהן חברת ווקסיל אשר פרופ׳ אמריטוס להנדסה כימית בטכניון, יו״ר מוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית ומשמש חבר פיתחהפלטפורמת אנטיגנים לחיסון נגדסרטן. קאופמן היא בוגרת תואר ראשון בגיאוגרפיה – קלימטולוגיה באקדמיה הלאומית למדעים. פרופ’ טלמון חוקר את האגרגציה העצמית של מולקולות סינטטיות ובעלת MA במדיניות ציבורית מאונ’ תל אביב, וכן מחברת הספר “חלום של שוק” שעוקב אחר בועת וטיבעיות בנוזלים,באמצעותשיטותחדשניותשלמיקרוסקופייתאלקטרוניםחודרתוסורקתבטמפרטורות ההייטק שהתנפצה בשנת 2000. קריוגניות. ד”רנילנמיר פרופ’תמרדיין–ראשתועדתסביבה יועץלוועדתאקדמיהמשק.ד”רנמירהואבעלנסיוןעשירכמנהלבכירבתעשייתההיי-טקברמההבינ”ל, מופקדת על הקתדרה לחקר שימור הסביבה ע”ש רוברט ריינור, וחברת סגל באוניברסיטת תל אביב ונסיון במחקרמדעי, בפיתוח עסקי ובמימושטכנולוגיות חדשניות בארץ, בארה”ב ובמזרח ובעל נסיון ביזום העוסקת באקולוגיה של חברות, במחקר שרידי בעלי חיים מאתרים ארכיאולוגיים ומחקר שמירת טבע. ובהקמת פעילויות רב-תחומיות, הכוללות קונספט, מחקר ופיתוח, הנדסה, ייצור, שיווק טכני ומיצוב. לד”ר פרופ’ דיין הובילה את ייסוד מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט במענה לצורך של מדינת ישראל במוזיאון נמיר נסיון בקידום שת”פ אקדמיה/תעשייה/ממשל בפרוייקטי פיתוח והמלצת מדיניות. ד”ר נמיר הוא בעל לאומי לטבע, גוף מחקר לאומי העוסק במגוון הביולוגי ובמערכת האקולוגית ופותח את שעריו לציבור תואר ראשון ושלישי בהנדסה כימית מאוניברסיטת קולג׳ בלונדון. הרחב במגוון של פעילויות מוזיאליות. במהלך השנים, כיהנה במגוון של תפקידים בתחומה, ביניהם: היא עמדהבראשהמכוןלחקרשמירתהטבעבאת”א,כיהנהכיו”רועדתהאדםוהביוספרהשלאונסקובישראל, רןבנימין כיהנה כיו”ר הוועד המנהל של החברה להגנת הטבע, כיו”ר מועצת מכון דש”א (דמותה של ארץ), חברת יועץועדתסביבה.בנימיןהואמתכנןעריםוחוקרמדיניותכלכליתשלאזוריפריפריהופיתוחבארץובעולם. מליאת רשות הטבע והגנים וכחברה במועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. שותף למהלך הפיתוח הכלכלי אזורי בנגב המערבי ומינהלת תקומה. בעברו כיהן בתפקידים בכירים במשרדיהממשלהלרבותסמנכ”להרשותלפיתוחהנגב.הובילמספררבשלהחלטותממשלהבתקציבים אריק קליינשטיין – ראש הוועדה לבחינת מימון המו”פ הציבורי (ועדה חדשה שהחלה בפעילותה בסוף שנת של מאות מיליוני ש”ח. במסגרת תפקידיו השונים הוביל מדיניות ממשלתית לרבות שינויי חקיקה, כתיבת )2024 מסמכים לועדות הכנסת וכן כיהן כיו”ר במספר ועדות ממשלתיות. שותף מייסד בקרן הון סיכון גלילות קפיטל המשקיעה בחברות תוכנה בשלבים מוקדמים. מנהל ויזם בתעשיית ההייטק. רחלירחמים–רפרנטיתהמולמו”פ ד”ראהרוןהאופטמן–ראשועדתטכנולוגיותמפציעותלעשורהקרוב(ועדהחדשהשהחלהפעילותהבשנת אחראית על הקשר בין המועצה הלאומית למחקר ופיתוח לבין משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה. )2025 לרחמים 25 שנות נסיון במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה והיא אחראית גם על חיבור המשרד על ד"ר להנדסה. חקר עתידים וחיזוי טכנולוגי. בעבר: חוקר בכיר במרכז לחיזוי טכנולוגי, אונ' ת"א, המכון המועצה לקידום נשים וכן אמונה על הרכש של מנהל המדע. לחקר עתידים, משרד החינוך. 71 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 70 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל ועדה גוףמבצע נושא מולמו”פ כללי מוסד שמואל נאמן מדדים- חלק א’ - מו”פ וחדשנות בתחומי מדעי החיים ובריאות, אגריפוד-טק, אנרגיה ואקלים-טק. מדדים ותמונת מצב בישראל מולמו”פ כללי מוסד שמואל נאמן מדדים-חלק ב’ – מדדי מפתח 2024 פרסומיםמדעיים– מולמופ כללי מוסד שמואל נאמן ביבליומטריה מולמופ כללי מוסד שמואל נאמן מעורבותציבוריתשלחברי סגל - מדדים להערכת המעורבות הציבורית מונעת מחקר של חברי סגל אקדמי בישראל פטנטים מולמופ כללי מוסד שמואל נאמן ועדת אקדמיה משק מוסד שמואל נאמן מדדיםלמדעוטכנולוגיה– מדדים להערכת המעורבות של חוקרי האוניברסיטאות בהעברת ידע לחברה, כוח אדם מדעי וטכנולוגי נושאים נבחרים חלק א + ב חינוך מדעי – העבודה על רציונל פרויקטים כלכליים אימפקטכלכלישלהשקעה הדוח התחילה ב2023- בחינוךמדעי- חשיבות והוא הוגש ב2024- החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של ישראל ועדת מו”פ סביבה - מוסד שמואל נאמן מו”פסביבתיבישראל- מיפוי העבודה על הדוח התחילה חסמים ואמצעים להסרתם ב2023- והוא הוגש ב2024- 2019-2023 הנתונים בדו"ח זה נאספו ע”י המולמו”פ מתוך מדוחות שהוזמנו ע”י המולמו”פ במסגרת שיתופי פעולה, כמתוארבתחילתהדו"חבתאורפעילותהמולמו”פ.המולמו”פמודהלכלהגופיםאשרמשתפיםעמהפעולה: לשכה מרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) מוסד שמואל נאמן IVC RISE משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה רשות החדשנות האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI קו האופק במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה 73 המולמו"פ - דו"ח שנתי 2024 72 מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל http://www.gov.il/he/departments/units/molmop