הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת שלמה מולה
שלי יחימוביץ'
פ/1219/18
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תרגום בהליכים אזרחיים בבית המשפט), התשס"ט–2009
הוספת סעיפים 68ג עד 68ו
1.
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב–19841, אחרי סעיף 68ב יבוא:
"הגדרות
68ג.
"אינו דובר עברית" - בעל דין אשר אין ביכולתו להבין או לדבר בשפה העברית;
"מתרגם מוסמך" – אדם בעל כישורי שפה מתאימים וידע בתרגום בהליכים משפטיים, המסוגל לתרגם מעברית לשפתו של בעל הדין שאינו דובר עברית ומהשפה האמורה לעברית.
מינוי מתרגם מוסמך
68ד.
(א) הוברר לבית המשפט כי בעל דין בהליכים משפטיים שאינם פליליים אינו דובר עברית וכי אין לו אמצעים לממן לעצמו שירותי תרגום – ימנה לו בית משפט מתרגם מוסמך מטעמו אשר יתרגם לו את ההליכים לשפה המובנת לו.
(ב) תעודת זכאות לסיוע משפטי על פי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–19722 תהווה ראיה לכאורה לעניין זה.
(ג) אם בעל הדין אינו זכאי למינוי מתרגם מוסמך לפי סעיף קטן (א), ימליץ לו בית המשפט למנות לעצמו מתרגם.
חובות המתרגם
68ה.
על מתרגם מוסמך יחולו כל החובות החלות על עד המעיד בשבועה כהגדרתן בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם–19803.
שכרו של מתרגם מוסמך
68ו.
שכרו של מתרגם מוסמך ישולם מאוצר המדינה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת."
דברי הסבר
אין עוררין על החשיבות של המשפט בחברה ועל הזכות והחובה לאפשר לכל מתדיין שיהיה לו יומו בבית המשפט, בניסיון להוציא את צדקו לאור. זכות הפרט להבין את ההליכים המשפטיים בהם הוא נוטל חלק, המתנהלים בין כותלי בית המשפט בערכאות השונות, הינה זכות בסיסית כחלק מכללי הצדק הטבעי. לפיכך, כאשר אדם אינו שולט בשפה בה מתנהלים ההליכים המשפטיים (שפעמים רבות נכפו עליו), אין באפשרותו לממש זכות בסיסית כגון זכות הטיעון - בעל כורחו.
תרגום ההליכים המשפטיים מהווה נדבך חשוב בצורך לקיום הליך הוגן. בשל כך, מדינת ישראל הכירה בחשיבות של מתן שירותי תרגום לנאשם בהליך הפלילי.
גם מדינות רבות בעולם (כדוגמת ארה"ב, שבדיה, רומניה) הכירו בחשיבות מתן שירותי תרגום בהליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים כאחד. ראוי כי מדינה דמוקרטית החורטת על דגלה הגנה על זכויות אדם תמנע מפגיעה בהן ואף תשא בנטל הכלכלי לשם הגנתן. קל וחומר, במדינה קולטת עלייה כמדינת ישראל המורכבת מערב רב של לאומים ושפות.
סעיף 1
לעניין סעיף 68ג
"אינו דובר עברית"- מוצע כי יותקנו תקנות שיסדירו הגשה של תצהיר על ידי בעל הדין, המעיד על חוסר שליטתו בשפה העברית בטרם תחילת הדיון. גם בהעדר תצהיר לשופט יש שיקול דעת לעניין מינוי מתרגם מוסמך במידה ונוכח כי בעל הדין אינו דובר את השפה העברית.
"מתרגם מוסמך"- מדובר בהרחבת מערך המתרגמים הקיים כיום במסגרת ההליך הפלילי. יש לציין כי הכרחי שיהיה פיקוח על איכות המתרגמים ואופן מינויים, שכן יש להם תפקיד מרכזי בהליך המשפטי.
לעניין סעיף 68ד
(א) חובת התרגום אינה לשפת האם של בעל הדין אלא לשפה המובנת לו. בכך אנו מאפשרים לבעל
הדין להבין את ההליכים המתנהלים בפניו ולקחת חלק בהם, אולם המדינה אינה מחויבת להעמיד שירותי תרגום לשפות שאינן שכיחות באוכלוסיה, כמו כן מוצע לצמצם את חובת המדינה לממן שירותי
תרגום רק לבעל דין שידו אינו משגת לממן שירותים אלה.
(ב) תעודת זכאות לסיוע משפטי תהווה ראייה לכאורה, אולם לבית המשפט יש שיקול דעת למנות מתרגם לבעל דין שאינו עומד בתנאי הזכאות של חוק הסיוע המשפטי.
(ג) על בית המשפט מוטלת החובה ליידע את בעל הדין כי קיימת בפניו האפשרות להביא מתרגם מטעמו, גם אם אינו זכאי למתרגם מטעם בית המשפט.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל איתן וקבוצת חברי הכנסת (פ/3864), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל איתן (פ/1081/17) ועל ידי חבר הכנסת שלמה מולה (פ/3698/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט' בסיוון התשס"ט – 1.6.09