הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב
פ/1056/18
הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל, התשס"ט–2009
מטרה
1.
חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות התלמיד לקוי הלמידה, ברוח כבוד האדם וחירותו, תוך מתן מענה הולם לצרכיו הייחודיים במסגרת החינוך הרגיל.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"אבחון מוכר" – מסמך כתוב, החתום על יד מאבחן מוכר, לזיהוי לקות למידה אצל מועמד או תלמיד, כפי שקבע השר לפי הוראות סעיף 5(ב);וכר00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000
"הוועדה" – ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת;
"הוראה מתאימה" – לרבות התאמת דרכי ההיבחנות במבחנים הפנימיים של מוסד חינוך שבהם נבחן תלמיד לקוי למידה במהלך לימודיו, ובמבחנים חיצוניים;
"הורה" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה;
"חוק לימוד חובה" – חוק לימוד חובה, התש"ט–19491;
"לקוי למידה" – מי שאובחן, לפי הוראות חוק זה, כמי שיש לו לקות למידה;
"לקות למידה" – לקות המשליכה על תהליכים קוגניטיביים, והבאה לידי ביטוי בקשיים משמעותיים שאינם תואמים את הצפוי בגילו של בעל הלקות ברכישת מיומנויות או בשימוש בכישורים של קשב וריכוז, שפה, קריאה, כתיבה, המשגה, תפקוד ניהולי או יכולות חישוביות, חברתיות או רגשיות, ולמעט קשיי למידה הנובעים מאחד או יותר מאלה בלבד: פגיעה חושית, לקויות מוטוריות, פיגור שכלי, מוגבלות נפשית או תנאים חיצוניים, כגון חסך סביבתי, תרבותי או חברתי-כלכלי;
"מאבחן מוכר" – מי שקיבל תעודת הכרה לפי סעיף 7;
"מבחן חיצוני" – מבחן הנערך על ידי משרד החינוך או בפיקוחו והמיועד לתלמידים או בחינת גמר לנוער של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה;
"מוסד חינוך" – כל אחד מאלה:
(1) מוסד חינוך מוכר כהגדרתו בחוק לימוד חובה, לרבות כיתות י"א וי"ב במוסד כאמור, ולמעט מוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–19882 (בחוק זה – חוק חינוך מיוחד);
(2) בית ספר מקצועי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי"ג–19533 (להלן – בית ספר מקצועי);
"מוסד להשכלה גבוהה" –
(1) מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19584 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
(2) מוסד שקיבל היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
"המועצה להשכלה גבוהה" – המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, (בחוק זה המועצה להשכלה גבוהה);
"פסיכולוג מומחה" – פסיכולוג מומחה כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז–19775;
"רופא מומחה" – רופא שהוא בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–19766;
"תלמיד" – מי שלומד במוסד חינוך עד כיתה י"ב ;
"השר" – שר החינוך.
ועדת איתור והתאמה
3.
(א) בכל מוסד חינוך תהיה ועדת איתור והתאמה שתפקידה לקבוע את זכאותו של תלמיד לאבחון ואת זכאותו של תלמיד לקוי למידה להוראה ולהתערבות חינוכית מתאימה לפי חוק זה; וזה הרכבה של ועדת האיתור וההתאמה:
(1) מנהל מוסד החינוך הרגיל או סגנו והוא יהיה היושב ראש;
(2) מחנך הכיתה של התלמיד;
(3) עובד הוראה שהתמחה באבחון ובהוראה מותאמת;
(4) פסיכולוג מוסד החינוך או יועץ חינוכי.
(ב) היו למוסד החינוך הרגיל פסיכולוג ויועץ חינוכי, יהיה הפסיכולוג החבר בוועדה לענין סעיף קטן (א); לא היה למוסד פסיכולוג ולא יועץ חינוכי יהיה חבר הוועדה פסיכולוג או יועץ חינוכי שימונה לפי ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ו), והוא יהיה חבר הוועדה לעניין סעיף קטן(א)(4).
(ג)
(1) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב הראש קול נוסף.
(2) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.
(ד) ועדת האיתור וההתאמה תדון בעניינו של תלמיד במוסד החינוך על פי בקשה של הורה, רופא מוסד החינוך, עובד חינוך במוסד החינוך, או מי שהשר או שר התעשייה, המסחר והתעסוקה הסמיך לעניין זה.
(ה) ועדת האיתור וההתאמה תיתן הזדמנות, טרם החלטתה להורי התלמיד להשמיע את דבריהם, ורשאים הם להשמיע את דבריהם בעצמם או על ידי מי מטעמם, כן רשאית היא לשמוע את התלמיד.
(ו) השר יקבע הוראות בדבר הקמת ועדות איתור והתאמה וסדרי עבודתן.
הליכי איתור
4.
(א) השר יקבע הוראות בדבר הליכי איתור של תלמידים לצורך הפנייתם לאבחון, ומועדיו.
(ב) הפניה של תלמיד לפי סעיף זה, תהיה בהסכמת הוריו.
זכות לאבחון
5.
(א) מצאה ועדת האיתור וההתאמה, בעקבות הליכי איתור, כאמור בסעיף 4, או בדרך אחרת, כי קיימת סבירות לכך שתלמיד סובל מלקות, יפנה מנהל מוסד החינוך את התלמיד לאבחון מוכר בידי מאבחן מוכר, בהסכמת הורהו.
(ב) השר יקבע הוראות בדבר מהותו של אבחון מוכר, הליכי ההפניה לאבחון כאמור ומועדיהם והפניה לאבחון חוזר של תלמיד לקוי למידה.
(ג)
(1) אבחון לפי סעיף קטן (א) יינתן ללא תשלום.
(2) על אף הוראת פסקה (1) רשאי השר, באישור הוועדה, לקבוע תשלום עבור אבחון בהתאם לאמות מידה חברתיות וכלכליות שיקבע כאמור.
מאבחן מוכר
6.
(א) אדם כשיר לקבל תעודה כמאבחן מוכר מאת השר (בחוק זה – תעודת הכרה), אם נתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא בגיר;
(2) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(3) הוא לא הורשע בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–19917;
(4) הוא בעל הכשרה בתחום לקויות למידה שהוא אחד מאלה:
(א) פסיכולוג מומחה;
(ב) בעל תואר מוסמך בלקויות למידה ממוסד להשכלה גבוהה בישראל או ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהשר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, הכיר בו ובתואר כהכשרה מתאימה לצורך הכרה כמאבחן מוכר (בחוק זה – מוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ);
(ג) לעניין אבחון מוכר של הפרעת קשב וריכוז – רופא מומחה בנוירולוגיה, בפסיכיאטריה, בנוירולוגיית ילדים, בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, או רופא מומחה ברפואת ילדים בעל ניסיון של שלוש שנים בתחום התפתחות הילד;
(ד) לעניין אבחון מוכר של דיסגרפיה – מרפא בעיסוק בעל תואר מוסמך בריפוי בעיסוק ממוסד להשכלה גבוהה בישראל או ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהמנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה הכיר בו ובתואר כהכשרה מתאימה לצורך הכרה כמאבחן מוכר;
(ה) לעניין אבחון מוכר של הפרעה בעיבוד שמיעתי או בדיבור – קלינאי תקשורת בעל תואר מוסמך בהפרעות בתקשורת ממוסד להשכלה גבוהה בישראל או ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהמנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך לעניין זה הכיר בו ובתואר כהכשרה מתאימה לצורך הכרה כמאבחן מוכר;
(ו) בעל תואר מוסמך, לרבות ברפואה, בריפוי בעיסוק או בהפרעות בתקשורת, ממוסד להשכלה גבוהה בישראל או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובלבד שהשר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור הוועדה, הכיר בתואר כהכשרה מתאימה לצורך הכרה כמאבחן מוכר לעניין תחומי אבחון כפי שיקבע;
(5) הוא מקיים דרישות שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
(1) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, יקבע דרישות לעניין הכשרה, לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה, בנוגע לאבחון לקויות למידה, ויכול שיקבע דרישות שונות לסוגי תארים או לסוגי בעלי הכשרה, לרבות לעניין שעות ההכשרה וההשתלמות ותוכנן וסוג הבחינות, ורשאי הוא לקבוע דרישות כאמור רק לחלק מבעלי ההכשרה לפי סעיף קטן (א)(4).
(2) תקנות לפי פסקה (1) לעניין רופאים ייקבעו על ידי שר הבריאות, לאחר התייעצות עם השר.
(3) תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור הוועדה.
תעודת הכרה
7.
(א) אדם המבקש תעודת הכרה יגיש בקשה לשר או למי שהוא הסמיכו לכך (בחוק זה – בקשה); השר רשאי לתת למבקש תעודת הכרה, אם מצא שהתקיימו בו התנאים לפי סעיף 6.
(ב) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים לפי סעיף 6 למתן תעודת הכרה.
(ג) השר רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך ההחלטה בבקשה.
(ד) השר יפרסם את רשימת המאבחנים המוכרים לפי חוק זה, באופן שיקבע; ברשימה כאמור יצוין גם תחום האבחון שלגביו הוכר מאבחן כמפורט בפסקאות משנה (ג) עד (ו) בסעיף 6(א)(4).
ביטול והתליה של תעודת הכרה
8.
השר או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה או על התלייתה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה, ולאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו:
(1) תעודת ההכרה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב;
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 6;
(3) הוא מצא, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, כי בעל התעודה פעל באופן שיש בו כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו או שבשל התנהגותו הוא איננו ראוי לשמש מאבחן מוכר.
זכות להוראה ולהתערבות חינוכית מתאימות
9.
(א) ועדת האיתור וההתאמה תקבע את זכאותו של תלמיד לקוי למידה להוראה ולהתערבות חינוכית מתאימות, בהתאם לאבחון מוכר.
(ב) הוראה והתערבות חינוכית מתאימות לפי סעיף זה יינתנו בלא תשלום.
ועדת ערר
10.
(א) השר ימנה ועדת ערר; ואלה חבריה –
(1) מנהל המחוז של משרד החינוך והתרבות או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
(2) פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך והתרבות או נציגו;
(3) עובד הוראה שהתמחה באבחון ובהוראה מותאמת;
(4) הורה לילד בעל לקויות למידה שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים העוסקים בנושא לקויות למידה;
(5) נציג של ארגון ציבורי מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים העוסקים בנושא לקויות למידה.
(ב) השר יקבע הוראות בדבר הקמת ועדות ערר וסדרי עבודתן.
(ג) חברי ועדת הערר לא יהיו זכאים לתמורה בעד שירותם לפי חוק זה, אך יהיו זכאים להחזר הוצאות סבירות שהוציאו במילוי תפקידם, כפי שקבע השר.
ערר
11.
(א) על החלטת ועדת האיתור וההתאמה לפי סעיף 9(א) רשאי תלמיד או הורה להגיש ערר לועדת ערר, תוך עשרים ואחד ימים מיום שקיבל את ההחלטה בכתב; ועדת הערר רשאית לקבל את הערר, להחזיר את העניין לועדת האיתור וההתאמה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן או לדחות את הערר.
(ב) ועדת ערר תיתן את החלטתה תוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגש הערר, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.
סמכויות ועדת הערר, הדיון בה והחלטתה
12.
(א) כל המסמכים שהיו בפני ועדת האיתור וההתאמה בעניינו של תלמיד יהיו בפני ועדת הערר, והורי התלמיד רשאים להמציא לה מסמכים נוספים לרבות חוות דעת או אבחונים; הוועדה רשאית להפנות את התלמיד לאבחון נוסף, לפי הצורך, והכל כדרוש לה לצורך החלטתה.
(ב) הוועדה תזמין את הורי התלמיד ותאפשר להם או למי מטעמם להשמיע את טיעוניהם; הוועדה רשאית לשמוע את התלמיד.
(ג) דיוני הוועדה יירשמו בפרוטוקול; הפרוטוקול וכל מסמך אחר שבידי הוועדה הם סודיים, אך מותר להביאם לידיעת אדם אשר נזקקים לשירותיו לצורך ההחלטה; אדם שלידיעתו הובא פרוטוקול או מסמך כאמור, חייב בשמירת סודיותם.
(ד) הוועדה תודיע בכתב להורי התלמיד או למי מטעמם על החלטתה ונימוקיה אלא אם כן החליטה הוועדה שמטעמים של טובת הילד אין להביא את נימוקיה לידיעתם, ואולם פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעמם יהיה רשאי, בכל מקרה, לעיין בפרוטוקול כולו.
(ה) החלטת ועדת הערר תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שהחברים המנויים בסעיף 10(א)(1)עד (3) משתתפים באותה ישיבה.
(ו) החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
תקציב ותכנית כללית
13.
(א) התקציב לביצוע חוק זה ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החינוך ובסעיף תקציב משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לפי העניין; לענין זה "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-19858.
(ב) השר יקבע תכנית כללית לביצוע החוק לרבות לעניין הוראה והתערבות חינוכית מתאימות ונוהל הקצאת המשאבים למוסדות חינוך לפי חוק זה; ואולם, בעניינים הנוגעים לבתי ספר מקצועיים, תיקבע התכנית הכללית על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בהסכמת השר, ונוהל הקצאת המשאבים למוסדות ייקבע על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
תכנית התאמה
14.
(א) החליטה ועדת איתור והתאמה על זכאותו של תלמיד לקוי למידה להוראה ולהתערבות חינוכית מתאימות, לפי הוראות חוק זה, יקבעו מחנך הכיתה של התלמיד, עובד הוראה שהתמחה באבחון ובהוראה מותאמת וכן בעל מקצוע נוסף, אם נדרש, לפי החלטת מנהל מוסד החינוך, לאחר החלטת הוועדה כאמור, וכן בראשית כל שנת לימודים שלאחר מכן, לא יאוחר ממועד שקבע השר בתקנות, תכנית להוראה ולהתערבות חינוכית מתאימות (להלן – תכנית התאמה) שיינתנו לאותו תלמיד; לפני קביעת תכנית ההתאמה יוזמנו הוריו של התלמיד לקוי הלמידה והתלמיד עצמו להשמיע את דבריהם ורשאים הם להשמיע את דבריהם בעצמם או על ידי מי מטעמם.
(ב) ההוראה וההתערבות החינוכית המתאימות, במסגרת תכנית ההתאמה, יכולות להיות בעלות אופי פרטני או קבוצתי, במסגרת הכיתה או מחוצה לה, הכל לפי צרכיו של התלמיד לקוי הלמידה ובהתחשב בסוג הלקות, בחומרתה, בגילו של התלמיד ובכפוף למסגרת התקציבית ולתכנית שנקבעו לפי סעיף 10.
התאמת דרכי ההיבחנות במבחנים חיצוניים
15.
(א) לקוי למידה שאיננו תלמיד, הניגש למבחן חיצוני, זכאי להתאמת דרכי ההיבחנות במבחנים חיצוניים לפי הוראות חוק זה בהתאם לאבחון מתאים; השר יקבע הוראות בדבר מהותו ותקופת תוקפו של אבחון מתאים לעניין סעיף זה; אבחון לפי סעיף זה ייערך וייחתם בידי מאבחן מוכר.
(ב) השר יקבע הוראות בדבר הקמתה ודרכי פעולתה של ועדת התאמות למבחנים חיצוניים (להלן – ועדת התאמות); ועדת ההתאמות תקבע את התאמת דרכי ההיבחנות לכל נבחן לקוי למידה לפי צרכיו, ובהתחשב בסוג הלקות ובחומרתה, ובכפוף לתכנית שנקבעה לפי סעיף 13(ב) .
(ג) התאמת דרכי ההיבחנות לפי סעיף קטן (א) תיעשה בלא תשלום; הזכאות לפי סעיף זה איננה כוללת זכאות לאבחון בלא תשלום.
שמירת סודיות
16.
(א) מנהל מוסד חינוך, מורה, כל עובד אחר במוסד חינוך או אדם אחר, שהגיע אליו מידע בנוגע ללקוי למידה, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרו בסוד ולא יעשה בו כל שימוש, אלא בהתאם להוראות חוק זה.
(ב) המנויים בסעיף קטן (א) ינקטו אמצעים סבירים הדרושים כדי להבטיח שעובדים הנתונים למרותם ישמרו על סודיות מידע כאמור בסעיף קטן (א), המובא לידיעתם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.
מסירת מידע
17.
(א) על אף האמור בסעיף 16, הורה של תלמיד לקוי למידה ושל לקוי למידה שהוא קטין זכאי לקבל ממנהל מוסד החינוך בו לומד התלמיד או ממי שקבע השר לעניין זה מידע בנוגע ללקותו של התלמיד לקוי הלמידה, באופן שיקבע השר.
(ב) על אף האמור בסעיף 16, מנהל, מורה וכל עובד אחר במוסד חינוך ימסור מידע בענייניו של תלמיד לקוי למידה לצורך ביצוע חוק זה, לשר ולכל מי שהוסמך על ידו לעניין זה, בהתאם להוראות שקבע השר; בסעיף קטן זה "השר" – השר או שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לפי העניין.
(ג) מנהל מוסד חינוך או מי שקבע השר לעניין זה רשאי למסור מידע כאמור בסעיף 16 בתנאים:
(1) אם הורהו של התלמיד לקוי הלמידה או של לקוי למידה שהוא קטין, וכן לקוי הלמידה עצמו, בהתאם לגילו ולרמת הבנתו, לאחר שהוסברה להם משמעות ההסכמה, נתנו את הסכמתם בכתב למסירת המידע, זולת אם שוכנע שהגילוי עלול לפגוע בלקוי הלמידה;
(2) קיימת חובה על פי דין למסור את המידע;
(3) למי שקבע השר בתקנות, באישור הוועדה; השר רשאי לקבוע בתקנות גורמים נוספים להם ניתן למסור מידע בנוגע ללקותו של התלמיד, מטעמים של טובת הילד.
(ד) קיבל אדם מידע לפי סעיף קטן (ב) או (ג), יחולו עליו הוראות סעיף 16 והוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.
מועצה ציבורית
18.
(א) השר ימנה מועצה ציבורית לענייני לקויות למידה (להלן – המועצה).
(ב) במועצה יהיו עשרים ואחד חברים כמפורט להלן:
(1) חמישה עובדי משרד החינוך, שאחד מהם יהיה היושב ראש, על פי קביעת השר;
(2) עובד משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה על פי קביעת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה;
(3) עובד משרד הבריאות על פי קביעת שר הבריאות;
(4) נציג המועצה להשכלה גבוהה מתוך רשימה שתקבע המועצה להשכלה גבוהה, שהוא בעל השכלה בתחום הקשור ללקויות למידה;
(5) שני נציגים של ארגוני המורים מתוך רשימות שיקבעו ארגוני המורים בעלי נסיון בתחום הקשור ללקויות למידה;
(6) שני הורים לילדים עם לקויות למידה מתוך רשימות שיגישו ארגוני הורים העוסקים בלקויות למידה;
(7) נציג הסתדרות הפסיכולוגים מתוך רשימה שתקבע הסתדרות הפסיכולוגים;
(8) נציג מועצת התלמידים הארצית מתוך רשימה שתקבע מועצת התלמידים;
(9) נציג אגודת היועצים החינוכיים בישראל מתוך רשימה שתקבע האגודה;
(10) נציג מועצת הפסיכולוגים כמשמעותה בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז–19779;
(11) מאבחן דידקטי לפי כללים שיקבע השר;
(12) נציג של ארגון הפועל לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות או של ילדים עם צרכים מיוחדים;
(13) נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בחוק שוויון אנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–199810, על פי קביעת נציב שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות;
(14) קלינאי תקשורת מתוך רשימה שיגיש הארגון הישראלי של קלינאי תקשורת;
(15) מרפא בעיסוק מתוך רשימה שתגיש העמותה הישראלית למרפאים בעיסוק.
(ג) נתפנה מקומו של חבר המועצה תוך תקופת כהונתה של מועצה, מחמת כל סיבה שהיא, יתמנה במקומו לתקופת-כהונתה של אותה מועצה חבר אחר בדרך שנקבעה למינוי של החבר שמקומו נתפנה; נבצר מחבר המועצה לשמש בתפקידו בפועל תקופה קצובה, רשאי השר למנות ממלא מקום לאותו חבר לתקופה כאמור.
תקופת כהונתה של המועצה ונוהל דיוניה
19.
(א) תקופת-כהונתה של כל מועצה תהיה חמש שנים.
(ב) המועצה תקבע את נוהל דיוניה, ככל שלא נקבע בחוק זה או בתקנות.
תפקידי המועצה
20.
(א) המועצה תמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי חוק זה.
(ב) אלה הם תפקידי המועצה:
(1) ייעוץ, מעקב ובחינת תהליכי יישום חוק זה;
(2) הגשת דוח שנתי על פעילותה לפי פסקה (1) לשר ולוועדה.
תוקף פעולות
21.
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
ייחוד הזכות
22.
מי שזכאי לזכויות לפי חוק זה וכן לפי חוק חינוך מיוחד, ומקבל זכויות לפי חוק זה, לא יהיה זכאי לזכויות מכוח חוק חינוך מיוחד בפרק הזמן שבו הוא מקבל זכויות לפי חוק זה.
שמירת דינים
23.
חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חוק ולא לגרוע ממנו.
ביצוע ותקנות
24.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר קביעת תכניות התאמה במוסדות חינוך ובדבר סדרי הדיון לעבודת המועצה.
(ב) תקנות לפי חוק זה, למעט לפי סעיפים 5(ג)(2), 13 ו-17, יותקנו בהתייעצות עם המועצה.
(ג) תכנית כללית ראשונה לפי סעיף 13(ב) תיקבע בתוך ששה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים
25.
בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס–200011, בתוספת השניה, אחרי פסקה 15 יבוא:
"(16) ערעור לפי סעיף 9(ו) לחוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל, התשס"ט–2009."
תיקון חוק חינוך מיוחד
26.
בחוק חינוך מיוחד אחרי סעיף 21 יבוא:
"ייחוד הזכות
21א.
מי שזכאי לזכויות לפי חוק זה וכן לפי חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל, התשס"ט-2009, ומקבל זכויות לפי חוק זה, לא יהיה זכאי לזכויות מכוח חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל, התשס"ט–2009, בפרק הזמן שבו הוא מקבל זכויות לפי חוק זה."
החלה בהדרגה
27.
חוק זה יוחל בהדרגה על פי צוים שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר, להרחבת מספר הזכאים או השירותים לפי חוק זה ובלבד שהחלת החוק תושלם לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים התשע"ו; הרחבה כאמור תיעשה על פי אמות מידה שיקבע השר כאמור, שיכול שייקבעו, בין היתר, לפי גילם של תלמידים, חומרת לקותם, מצבם החברתי והכלכלי וכן לפי איזורים או ישובים; הוראת סעיף זה לא תחול על התאמות בבחינות הבגרות; בסעיף זה "השר" – השר או שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לפי העניין.
הוראות מעבר
28.
(א) על אף הוראות חוק זה, השר רשאי לתת תעודת הכרה זמנית למי שהגיש בקשה לכך בתוך שישה חודשים מיום התחילה, ובלבד שנתקיימו במבקש כאמור כל אלה:
(1) הוא בגיר;
(2) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(3) הוא לא הורשע בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–199112 (להלן – חוק טיפול בחולי נפש);
(4) מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(א) מתקיימים בו התנאים לפי סעיף 6(א)(4)(ב) למתן תעודת הכרה לפי חוק זה;
(ב) מתקיימים בו התנאים לפי סעיף 6(א)(4)(א), (ג), (ד), (ה) או (ו) למתן תעודת הכרה לפי חוק זה, ובלבד שעסק בעריכת אבחונים לשם מתן התאמות לאנשים עם לקות למידה, בהיקף ניכר (בסעיף זה – אבחון בהיקף ניכר), בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(ג) הוא בעל תואר בוגר ממוסד להשכלה גבוהה בישראל או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ וכן תעודה, שהשר הכיר בה, המעידה על הכשרה של שנתיים בתחום לקויות למידה (בסעיף זה – תעודת הכשרה) ובלבד שעסק באבחון בהיקף ניכר, בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(ד) הוא בעל תעודת הוראה ממוסד על-תיכוני בישראל או ממוסד להכשרת מורים בחוץ לארץ שהשר הכיר בו לעניין חוק זה ותעודת הכשרה, ובלבד שעסק באבחון בהיקף ניכר, בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(ה) הוא בעל תעודת הכשרה, ובלבד שעסק באבחון בהיקף ניכר ב-15 השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(ו) הוא בעל תואר בוגר בריפוי בעיסוק או בהפרעות בתקשורת ממוסד להשכלה גבוהה בישראל או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובלבד שעסק באבחון בהיקף ניכר, בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה.
(ב) הוראות סעיפים 7 ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה למתן תעודת הכרה זמנית ועל ביטולה או התלייתה.
(ג) תוקפה של תעודת הכרה זמנית יהיה לתקופה של שש שנים מיום פרסומו של חוק זה.
(ד) תלמיד שערב תחילתו של חוק זה ניתנו לו התאמות בעקבות אבחון שאינו אבחון מוכר, ימשיך להיות זכאי להתאמות כאמור, לתקופה שניתנו או עד לסיום לימודיו לתואר או לתעודה שלקראתם הוא לומד, לפי המוקדם.
תחילה
29.
תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשע"א.
דברי הסבר
תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, שהוחלט ע"י גורם מוסמך להעבירם למסגרת חינוך מיוחד, מטופלים ע"י משרד החינוך בהתאם לחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988. לעומת זאת, אין חוק המסדיר את מעמדם של תלמידים בעלי לקויות למידה הלומדים במסגרת החינוך הרגיל, ולכן הם אינם זוכים לטיפול מקצועי, מערכתי, עקבי ושיטתי.
כ-10%-15% מכלל אוכלוסיית התלמידים הם בעלי לקויות למידה בתחום אחד או יותר. בכל השלבים במערכת החינוך תלמידים אלה מקופחים ואינם זוכים לשוויון זכויות והזדמנויות. חוק זה בא לתקן את העוול הנגרם להם ולעגן את זכאותם לתנאים, שיאפשרו להם להביא לידי ביטוי את יכולתם וכישוריהם בכל מוסדות החינוך הרגיל.
לקות הלמידה היא בלתי הפיכה והשלכותיה באות לידי לביטוי גם בשלבי החיים המאוחרים יותר; בלימודים גבוהים, בצבא ובמסגרות העבודה.
בלשכת הגיוס, מגיע, לעיתים, לקוי הלמידה לשיבוץ בלתי מתאים בעקבות העדר תנאי בחינות מתאימים. כך גם לגבי מסגרות העבודה. ענייניים אלו נכללים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח– 1998.
תלמידים המבקשים להתקבל ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה מתקשים לבטא יכולתם, ללא התאמות הנדרשות, במבחנים של המרכז הארצי לבחינות והערכה, לרבות בחינות פסיכומטריות. כמו כן הם אינם זוכים לתמיכה בתהליך הלימודי במסגרות הלימודים הגבוהים ובשל כך אינם זוכים להזדמנות שווה.
הצעת חוק זו באה להסדיר את מעמדם של תלמידים בעלי לקויות למידה הלומדים במסגרת החינוך הרגיל.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על-ידי חברת הכנסת תמר גוז'נסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1730) והתקבלה בקריאה הראשונה ביום 13/3/2002.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על-ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/650/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באייר התשס"ט – 11.5.09