קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לשינוי חברתי-כלכלי (תיקוני חקיקה) (הגברת התחרות), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/702).] (קריאה ראשונה) היו"ר מוחמד ברכה: אנחנו נעבור עכשיו להצעות חוק לקריאה ראשונה, והראשונה ביניהן: הצעת חוק לשינוי חברתי-כלכלי (תיקוני חקיקה) (הגברת התחרות), התשע"ב–2012; לקריאה ראשונה, כאמור. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה, אדוני. לאחר מכן יש רשימת דוברים. סגן שר האוצר יצחק כהן: כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, הצעת חוק לשינוי חברתי-כלכלי (תיקוני חקיקה) (הגברת התחרות), קריאה ראשונה. בהצעת החוק שלושה פרקים. פרק א' – תחבורה. בשנים האחרונות מקדמת ממשלת ישראל שינויים מבניים בתחבורה הציבורית במטרה לעודד שימוש בתחבורה הציבורית, בין השאר באמצעות שיפור השירות הניתן לציבור הנוסעים. במסגרת זו מתבצעת הוצאה הדרגתית לתחרות של קווי שירות האוטובוסים והתחלת הקמתם של אמצעי תחבורה ציבוריים חדשים, כגון מערכות להסעת המונים. בשלושת העשורים האחרונים חלה נסיגה מתמדת במספר הנוסעים בקווי שירות באוטובוסים, וזאת על אף העובדה שמדינת ישראל משקיעה כספים רבים בשיפור רמת השירות הניתן על-ידי מפעילי התחבורה הציבורית באוטובוסים. לאור זאת מבקשת הממשלה לנקוט צעדים נוספים אשר מטרתם עידוד השימוש בתחבורה הציבורית ובאוטובוסים. פתיחת ענף התחבורה הציבורית באוטובוסים להשתתפותם של שחקנים נוספים נושאת בחובה פוטנציאל לשיפור ברמת השירות הניתן ללקוח וחיסכון כספי גדול, שממנו ייהנה גם הציבור. לפיכך מוצע לקבוע את ההליך התחרותי כתנאי למתן רשיונות להפעלת קווי שירות ואשכולות שירות באוטובוסים. כדי לחייב הוצאת קווים תקופתית להליך התחרותי מוצע גם להגביל את משך הזמן המקסימלי שלגביו יוכל להינתן רשיון קו שירות או אשכול שירות במסגרת אותו הליך לתקופה שלא תעלה על שש שנים, כאשר המפקח על התעבורה יהיה רשאי להאריך את תקופת התוקף האמורה בשתי תקופות נוספות בנות שלוש שנים כל אחת. הצעת החוק כוללת שורת הוראות שמטרתן שיפור ברמת השירות הניתנת לציבור, כגון הסמכת המפקח על התעבורה לכלול ברשיון להפעלת קו שירות או אשכול שירות תנאים והוראות שמטרתם העיקרית להבטיח רמת שירות נאותה, והסכמתו לבטל, להגביל או להתלות רשיון שניתן, לרבות בנסיבות שבהן בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון, לרבות תנאי שמטרתו להבטיח רמת שירות נאותה. עד כאן פרק א', איתן כבל. סיימת לכתוב? פרק ב' – – – איתן כבל (העבודה): אני לא אשה, אבל אני יכול להקשיב, לעשות שתי פעולות יחד. סגן שר האוצר יצחק כהן: נפוליאון, נפוליאון. פרק ב' – הגבלים עסקיים. חלק משמעותי של עבודת הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי ומסקנותיה עסק ביוקר המחיה בישראל וברמת התחרות בענפי המשק. אין ספק כי בטווח הארוך קיומה של דינמיקה תחרותית בשווקים בישראל הוא רכיב מרכזי וחשוב בהפחתת יוקר המחיה. מקום שבו ישנם כשלי תחרות הוא מקום שבו נגבים מחירים על-תחרותיים ונפגע ציבור הצרכנים, פעילות עסקית אשר פוגעת בתחרות, כגון ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי, מיזוג אנטי-תחרותי או קרטל בסופו של יום פוגעת בצרכן – במחיר, בחדשנות מועטה ובמגוון בלתי מספק. חוק ההגבלים העסקיים מהווה אבן יסוד בשמירה על תחרות בשווקים וקידום טובת הצרכן. על מנת לשפר את יכולתו של חוק ההגבלים העסקיים להתמודד עם פעולות הפוגעות בתחרות ולייעל את אכיפתו המליצה הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי על כמה תיקונים לחוק. הצעת החוק שעל הפרק מבוססת על המלצות הוועדה. תכליתה המרכזית של הצעת החוק, אם כן, היא חיזוק רשות ההגבלים העסקיים והרחבת ארגז הכלים העומד בפני מערך הפיקוח על ההגבלים העסקיים במדינת ישראל. בהתאם, הצעת החוק כוללת שלושה עיקרים: ראשית, מוצע לבטל את הפטור הסטטוטורי, מעין אור ירוק אוטומטי הקיים כיום בחוק, להסדרי בלעדיות הדדיים, ולהכניס אותם למשטר הפיקוח על הסדרים כובלים, בדומה לכל הסדר כובל אחר אשר עלול לפגוע בתחרות. כמו כן מבקשת הצעת החוק להרחיב את סמכותו של בית-הדין להגבלים עסקיים להורות לבעל מונופולין או לחבר בקבוצת ריכוז על מכירת נכסים או אחזקות, מקום שבו הדבר נדרש למניעת פגיעה בתחרות או על מנת להגבירה באופן משמעותי. בנוסף, הצעת החוק מסמיכה את הממונה על ההגבלים העסקיים לפעול באופן פרואקטיבי ולקיים בדיקות יזומות על מנת לאבחן כשלי תחרות וחסמי תחרות בשווקים; בדומה למצב במשטרי תחרות מתקדמים כמו בארצות-הברית ואנגליה. מסקנות בדיקות הממונה וההמלצות הנובעות מהן יועברו לגורמי הממשל הרלוונטיים ויסייעו לפעולת הממשלה בקידום התחרות במשק הישראלי. תיקון פקודת היבוא והיצוא – במסגרת הסכמי סחר בין-לאומיים שמדינת ישראל היא צד להם, נקבעות מכסות ייבוא מוצרים שונים במכס מופחת. מכסת יבוא מחולקת בין יבואנים שונים בדרך של מתן רשיונות ייבוא, כך שקבלת רשיון ייבוא מקנה למבקש הרשיון זכות לייבא מוצרים במכס מופחת. הטבה זו, שהיקפה מוגבל, חשוב שתינתן ליבואנים שונים תוך שימת דגש על שיקולי תחרות, כדי שמקבלי ההטבה ישתמשו בה באופן שייצור תחרות וכדי למנוע הצטברות כל כוח שוק בידי יצרן מקומי או בידי יבואן שיש לו נתח גדול מנתח היבוא. לפיכך מוצע לקבוע בחוק תנאים מחייבים לעניין אופי מתן רשיונות הייבוא במסגרת חלוקת מכסת יבוא כאמור. בין היתר, מוצע להורות כי לא יינתן רשיון לייבוא מוצר שאינו חומר גלם למי שהוכרז כמונופול ביחס לאותו תחום. כן מוצע להורות כי במתן רשיונות לייבוא מוצר שהוא חומר גלם תינתן העדפה למבקש רשיון ייבוא ששיעור המכירות שלו בישראל, של הטובין המיוצרים מחומר הגלם המבוקש, נמוך יותר משיעור המכירות של מבקש אחר. עוד מוצע, אדוני היושב-ראש, לקבוע כי אם הוגשו חמש בקשות או יותר לרשיון ייבוא, לא יינתן רשיון ייבוא למבקש בשיעור העולה על 20% מהמכסה לייבוא אותו מוצר, אלא אם שאר מבקשי רשיונות הייבוא קיבלו את מלוא הכמות של המוצר שביקשו. אבקש מחברי חברי הכנסת – קודם כול תודה על ההקשבה – לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני. אנחנו נעבור לדיון על הצעת החוק. ראשון הדוברים – חבר הכנסת דב חנין. אחריו – חבר הכנסת אייכלר; ואם הוא לא נמצא – חבר הכנסת אריאל. אה, אתה נמצא. סליחה. אני מסתכל לשם עדיין. שלוש דקות לכל דובר. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מסגרת הזמן היא קצרה מכדי לאפשר לי לעבור על הסייגים והכשלים שאני מוצא בחוק הזה, שאני אצביע נגדו, עמיתי חברי הכנסת. אבל אני לא אדבר על הנקודות הפרטניות מכיוון שעליהן נוכל לדון, כך אני מקווה, בעת הדיון שיהיה בוועדת הכלכלה. אני מוצא בחוק לא מעט שאלות וקשיים שמחייבים דיון רציני. אני את הזמן הפעם רוצה להקדיש, אדוני היושב-ראש, לשאלת הקונספציה. והקונספציה שביסודו של החוק הזה היא קונספציה מוטעית. זו בדיוק הקונספציה שאומרת: הדבר הטוב ביותר לכלכלה זה לייצר שוק ותחרות, ובואו ניתן לגורמים השונים להתחרות זה בזה ואז נגיע לתוצאה המיטבית. בתחום התחבורה, אדוני היושב-ראש, זו איננה השיטה הנכונה. כולנו מכירים את הלקח הקשה והכואב של הפרטת הרכבת בבריטניה. הפריטו את הרכבת בבריטניה, יצרו "יער" של חברות שמתחרות זו בזו. התוצאה – מערכת שבה הרכבות לא מתואמות אחת עם השנייה, לוחות זמנים לא מתואמים. כל אחד, כמובן, מנסה למקסם את התועלות שלו. והמערכת, בסופו של דבר, יצרה ירידה בכל הפרמטרים – בפרמטר של השירות, בפרמטר של תנאי העבודה של העובדים, בפרמטר של הבטיחות. כל הפרמטרים, אדוני היושב-ראש, ירדו, חוץ מפרמטר אחד שעלה וזה המחיר. המחיר עלה. אבל אני רוצה לתת דוגמה בנושא של אוטובוסים דווקא, דוגמה שאולי לא מעט ישראלים יזכרו אותה. בזמנם הרבה מאוד ישראלים נסעו לעשות את החופשה שלהם בטורקיה, שהיתה ידועה בחופשות הזולות שלה. והנה, גם אני פעם נסעתי לטורקיה, ולא נסעתי באיזה דיל אלא נסעתי לכפר קטן ליד העיר אנטליה. ואני מגיע לתחנה המרכזית באנטליה ורואה, אדוני היושב-ראש, עשרה אוטובוסים ממוזגי אוויר, שכולם ממתינים לצאת לדרך בשעה 09:00 לעיר איסטנבול, כי עשו כל החברות מחקר וגילו שהשעה 09:00 זאת השעה הכי מתאימה לקו אוטובוס שייסע לאיסטנבול, והיו שם עשרה אוטובוסים, ובאו סוכנים וניסו לשדל אותנו שנעלה על האוטובוס הזה או על האוטובוס הזה, כי אתם יודעים – כל חברה מיקסמה את התועלות שלה, וכל חברה רצתה שאנשים יעלו לאוטובוס שלה, שנוסע בשעה שאומרים כל המחקרים שהיא השעה הכי נכונה לצאת לאיסטנבול אם אתה רוצה לצאת מאנטליה. אבל אם רצית, אדוני היושב-ראש, לצאת אל הכפר הסמוך או אל העיירה הסמוכה – לשם לא היה אף אוטובוס של אף חברה, כי לאף חברה לא היה כדאי לממן, כנראה, את האוטובוס הזה. זאת התוצאה, כשנותנים הפרטה ותחרות במערכת של תחבורה ציבורית – התוצאה היא שכל חברה מתנהגת לפי הרציונל הכלכלי שלה, אבל התועלת החברתית הכללית, ובמיוחד שירותים לפריפריה וליישובים עניים וליישובים שפחות אנשים רוצים לנסוע אליהם, לשם התחבורה הציבורית פשוט נעלמת. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מסכם ואומר: יש הרבה פרטים לא נכונים בהצעת החוק הזאת, אבל קודם כול לא נכונה פה הקונספציה, ולכן צריך להתנגד לה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אריאל, ואם לא יהיה – חבר הכנסת בן-ארי. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לעצם העניין של התחבורה הציבורית, שהממשלה אומרת שיש ירידה במספר האנשים שנוסעים בתחבורה הציבורית, כיושב-ראש הוועדה לתחבורה הציבורית, ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, אני קובע שיש אזורים שיש בהם עלייה מתמדת בתחבורה הציבורית, והמדינה אינה ערוכה ואינה מאפשרת את עידוד התחבורה הציבורית אלא ההיפך – האנשים חיים במצוקה קשה מאוד בתחבורה הציבורית. אבל אני רוצה, אדוני היושב-ראש, ברשותך, בשתי הדקות וחצי שיש לי, לדבר על משהו הרבה יותר חמור שהתפרסם היום. התפרסם היום שאנשים מתבוללים בחוץ-לארץ מממנים את מאהל הפראיירים ואת כל הפגנות הזעם והשנאה והאיבה נגד הציבור החרדי. כשבא אזרח וכועס ומפגין – לגיטימי; כשבאים אנשים זרים, שלא חיים בארץ, וזה אותם אנשים שמממנים את הקרן החדשה ואת כל הקרנות האלה שתפקידן להרוס את מדינת ישראל מבפנים, ולעורר סכסוכים ומדנים בין האזרחים. המתבוללים האלה, כשהם באים, משקיעים כסף – מילא כשהם באים – – – היו"ר מוחמד ברכה: אדוני חבר הכנסת אייכלר, אני חושב שהאמירה המאוד-מאוד מרחיקת לכת על הקרן החדשה, שרוצה להחריב את מדינת ישראל מבפנים, אני חושב שזה לא ראוי ולא מקובל. אתה יכול לבקר. ישראל אייכלר (יהדות התורה): מי שמסית נגד היהדות והדת היהודית בארץ-ישראל עלול לגרום חלילה להרס וחורבן של מדינת ישראל. אני לא אומר שאין פעילות אחרת – אני מבין שאתה מתכוון לקרן אברהם, שמקרבת את הערבים – אין לי בקטע הזה שום בעיה; אני מדבר על אותן קרנות פוליטיות אנטי-דתיות, שעושות שלילת לגיטימיות לציבור החרדי. קרנות רבות. יש קרן אחת שהרב גפני גילה, של שני אנשים שעובדים שם, שמקבלים מיליון שקל לשנה. זה נקרא חדו"ש – חופש דת ושוויון. יש יורד ישראלי אחד בשם סטנלי גולד, שיושב בארצות-הברית, ונותן 1.5 מיליון בשנה, וכל תפקידה של העמותה זה להילחם נגד החרדים בישראל. ומי מקבל בעמותה הזאת 4,000 שקל לחודש, 40,000 שקל לשנה? האשה היחידה שעובדת שם. אנשים שיושבים בחוץ-לארץ מסיתים את ההמונים. ומה יקרה, כשעובר בחור חרדי ברחוב, ובחור חילוני מסכן צועק לו: משתמט, כועס עליו, למה – כי הוא צריך ללכת לצבא והוא לא – מישהו הזין את האש הזאת. ומי זה? אנשים מתבוללים מחוץ-לארץ. זו הרי חוצפה שאין כדוגמתה, זה עוול שאין כדוגמתו. אני לא רוצה להרחיק לכת, כי אני רוצה דווקא בימים אלה לנסות להוריד להבות, אבל אני הרי צופה, מה יקרה אחרי המאבקים האלה, אחרי האיבה הזאת. אני צופה גם מה קורה מסביב במדינות השכנות. גם שם אנשים מחוץ-לארץ מזינים את המלחמות הפנימיות. האם אותם מתבוללים בחוץ-לארץ ישלמו את המחיר האישי על אותם אנשים שיפגעו אחד בשני פה? והכי מצחיק, שבדרך כלל העמותות האלה הן עמותות שמאלניות אנטי-מלחמתיות; פתאום הם הפכו ללאומנים שנלחמים בעד הגיוס לצבא ובעד הגיוס של הערבים לשירות האזרחי. בכלל, אדוני היושב-ראש, בנאום האחר, אם יהיה לי זמן, אני אדבר על עצם הרעיון שדורשים מהערבים שיתגייסו לשירות אזרחי, אבל על זה נדבר פעם אחרת. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת בן-ארי. אחריו – חבר הכנסת יריב לוין, אחרון הדוברים. שלוש דקות. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): יושב-ראש, סגן השר, חברי הכנסת, אנחנו מדברים על תחבורה. עמד פה לפני כחודש וחצי, חודשיים, שר הפנים והבטיח לנו שבתוך שנה לא יישאר פה מסתנן אחד. אמרתי לו: אם יישארו 10,000, אנחנו נסלח לך. אחרי שבוע אמר: בתוך שלוש שנים. רבותי, עברו למעלה מארבעה שבועות מאז התחיל המבצע הגדול לגירוש המסתננים. הנתונים מראים שעד עכשיו לא עזבו את הארץ אפילו 400 איש, וגם אלה שעזבו, עזבו מרצונם, תוך פיתוי כספי מפליג, מטורף, שמדינת ישראל משלמת לעבריינים שנכנסו לארץ. אנחנו שומעים פה כל מיני רחמנים, כל מיני ארגוני זכויות. תשמעו סיפור: יום חמישי האחרון, אני בתל-אביב, בא אלי יהודי מבוגר מאוד, הוא בן 84, הוא גר במה שנקרא הדיור הציבורי. שפתו קשה, קשה לשמוע אותו, הקושי בדיבור; שייך למשפחת הרב חי טייב המפורסם, מגדולי עולם, מרבני תוניס. הוא אומר לי: אני רוצה דיור מוגן. אני אומר לו: אני רואה שאתה דווקא מסתדר. אומר: אני פוחד, אני פוחד. אמרתי לו: ממה אתה פוחד? אומר: כל הגוף שלי מלא מכות, חבלות. שאלתי: למה? אומר: בלילה אני פוחד להדליק את האור בבית, כי סביב הבית שלי הם זורקים בקבוקים, כל המסתננים, משתכרים כל הלילה, ואם יהיה לי אור דלוק, הם יפרצו אלי הביתה, אז אני פוחד להדליק את האור בלילה. תעזור לי, בבקשה, אני מוותר על הדיור הזה; תסדרו לי בבקשה דיור מוגן, אני פוחד. רבותי, השעה הולכת ונעשית שעה מאוחרת מאוד, סוג של נקודת אל-חזור. אנחנו מתעסקים פה בכל מיני בעיות שהן מאוד-מאוד פופוליסטיות. אפשר לעשות אתן המון רעש, אפשר להתחכך עם החרדים, לריב אלה עם אלה. יש פה בעיה מהותית. נוח לראש הממשלה לברוח ממנה, אבל עדיין נכנסים לכאן מאות מסתננים מדי שבוע. עכשיו נכנסים פחות ברישום, כי הם חוששים שמחר יכניסו אותם למתקני השהייה, אבל איך אמרו היום, מישהו בוועדת החוץ והביטחון – עד שהקימו מתקן שהייה ל-1,000 איש, נכנסו 2,000. לכן מתקן השהייה הוא לא הפתרון; הפתרון הוא, רבותי, גירוש. לכן אני אומר, ישי ונתניהו, תפסיקו לקשקש, תתחילו לגרש את אלה שבוזזים את הארץ שלנו. תודה רבה. היו"ר מוחמד ברכה: חבר הכנסת יריב לוין – בבקשה, אדוני. יריב לוין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אתה ותיק ממני בהרבה בבית הזה, אבל נדמה לי שהשערורייה שכרוכה בהצעת החוק הזאת אולי אפילו תפתיע גם אותך. אדוני, ביום 18 באוקטובר 2010 הגישה הממשלה את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 100) (רשיון מפעיל וכרטיס חכם), התשע"א–2010 – הצעה שמורכבת משני חלקים; מחציתה עסק בכל הסוגיה של רשיונות מפעיל לקווי אוטובוס. בין היתר אני יכול לתת דוגמה: סעיף 14כ(א) אומר כך, בהצעת החוק ההיא: "לא יעסוק אדם בהפעלת קווי שירות לאוטובוסים, אלא אם כן נתן לו המפקח על התעבורה רשיון המעיד על כשירות לעיסוק כאמור ובהתאם לתנאי הרשיון". הצעת החוק הזאת הועברה לדיון בוועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת, שאני עומד בראשה. והנה אני יושב כאן במליאה, ואני לא יודע אפילו באיזה מלים להשתמש – ההצעה הזאת, אגב, נדונה מאז, ואינני מצליח להשלים את הכנתה לקריאה שנייה ושלישית בגלל עיכובים חוזרים ונשנים של משרדי הממשלה הרלוונטיים שאינם מכינים את כל מה שצריך. בין היתר, תקנות שדרושות והכרחיות – – – היו"ר מוחמד ברכה: איפה סגן השר? אני חושב שחשוב שהוא ישמע את הדברים. יריב לוין (הליכוד): אדוני סגן השר – – – היו"ר מוחמד ברכה: איציק כהן, אני חושב שמאוד חשוב וראוי שתקשיב לדברים כי זה – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – יריב לוין (הליכוד): אם אדוני ירשה לי, אני אולי בקצרה בכל זאת אחזור – – היו"ר מוחמד ברכה: תתמצת את מה שאמרת, כן. יריב לוין (הליכוד): – – לטובת סגן השר, על עיקרי הדברים. אדוני סגן השר, יש לי יותר מתחושה שגם אותך אני אפתיע. ביום 18 באוקטובר 2010 הממשלה הגישה את הצעת חוק מ/541 שכותרתה: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 100) (רשיון מפעיל וכרטיס חכם). ההצעה הזו עוסקת, במחציתה, בכל הסוגיה של רשיונות מפעיל, בדיוק באותם הנושאים, באותם הסעיפים, באותם המרכיבים שנמצאים בהצעת החוק שהבאת כאן היום לפנינו. יתר על כן, אדוני סגן השר, הצעת החוק הזו הובאה, הממשלתית, ההיא – – – היו"ר מוחמד ברכה: הצעת החוק – – – אחרי ראשונה. יריב לוין (הליכוד): אחרי ראשונה. הועברה לדיון בוועדה משותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכנסת שאני עומד בראשה, ואנחנו קיימנו בה כבר כמה דיונים. אלא שלא ניתן להשלים אותה כתוצאה מהעובדה שמשרדי הממשלה הנוגעים בדבר לא מצליחים להביא, לא את התשובות שאנחנו צריכים לקבל, לא את הניסוחים שאנחנו צריכים לקבל, ולא מכינים את התשתית בתקנות שדרושה לצורך הפעלת הנושא הזה. והנה, בניסיון – אני לא יודע איך לכנות אותו – לעקוף את הוועדה, לעקוף את ההליך, הבה ונתחכמה, מובאת בפנינו היום הצעת החוק הזו, אדוני השר, העוסקת באותו עניין בדיוק, עם אותם מספרי סעיפים. אני יכול אפילו להגיד לך, כמעט באותו לשון, בחלק מהמקרים. אני אקריא – אני הקראתי קודם את סעיף 14כ(א) לחוק ההוא. עכשיו אני אראה לכם את סעיף 14כ(א) לחוק הזה: "המפקח על התעבורה ייתן רשיון להפעלת" – אה, סליחה – "לא יפעיל אדם קו שירות לאוטובוסים או אשכול שירות לאוטובוסים, אלא אם כן נתן לו המפקח על התעבורה רשיון להפעלת אותו קו שירות". ככה, הפכו קצת את המלים, והנה לכם אותו חוק, באותו עניין, שנדון, והכנסת לא מאשרת אותו כי משרדי הממשלה לא עושים את מה שצריך – מביאים אותו בדרך עוקפת. אדוני סגן השר, זו שערורייה שאין כדוגמתה, חוצפה ועזות מצח. אני חושב שמי שאחראי לדבר הזה צריך לתת את הדין, צריך לתת הסבר איך יכול להיות שמובא דבר כזה לכאן. אני גם מודיע, אדוני סגן השר, מה לעשות, חוסר מזל. אני נוהג לשבת במליאה, אני גם קורא את ההצעות שמונחות על השולחן, אני גם מקשיב. ואני כמובן אמשוך את ההצעה הזו לוועדת הכנסת, כמובן. ואם היא תעבור לאנשהו, היא תעבור רק לאותה ועדה משותפת. היו"ר מוחמד ברכה: בדיוק. יריב לוין (הליכוד): אבל זה דבר שאי-אפשר לעבור עליו בשתיקה. זאת פשוט חוצפה ועזות מצח. היו"ר מוחמד ברכה: נא לסיים. יריב לוין (הליכוד): ואני מבקש, אדוני השר, שהדבר הזה ייבדק. תודה. היו"ר מוחמד ברכה: להצביע? טוב, אנחנו נצביע על הצעת החוק לשינוי חברתי-כלכלי (תיקוני חקיקה) (הגברת התחרות), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? ומי נמנע? הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשינוי חברתי-כלכלי (תיקוני חקיקה) (הגברת התחרות), התשע"ב–2012, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר מוחמד ברכה: הצעת החוק התקבלה ברוב של שבעה תומכים, עם ארבעה מתנגדים. ואני אחרוג ממנהגי, מהמנהג של יושב-ראש, בעקבות דבריו של חבר הכנסת יריב לוין, אני מציע שההצעה תועבר לוועדת הכנסת כדי להחליט לאן היא תעבור. זה מקובל. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – היו"ר מוחמד ברכה: כן, כן. לא, אבל הדברים שנאמרו כאן, הם פשוט מוכיחים שמישהו התרשל מאוד בעבודתו.