קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 4), התשע"א–2011
[מס' כ/408; "דברי הכנסת", חוב' ל"ח, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 4), התשע"א–2011, קריאה שנייה ושלישית. בבקשה.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 4), התשע"א–2011, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חברת הכנסת מרינה סולודקין ושלי. אני רוצה לציין – אי-אפשר שלא – שהעבודה המשותפת של שלי ושלי שיפרה את מערך יחסי העבודה ואת תנאי העבודה של העובדים במדינת ישראל. שלי אחר כך תבוא ותברך ותודה – אם היא תרצה, כמובן – אבל אני חושב שתרומתך, הרעיונות והשילובים שלנו ביחד – זה היה שילוב מנצח לעובדים.
שלי יחימוביץ (העבודה):
היה ויהיה.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
היה ויהיה.
חוק הודעה לעובד, התשס"ב–2002, מחייב מעביד למסור לעובד הודעה בכתב בדבר תנאי העבודה בתוך 30 ימים מתחילת עבודתו. כמו כן מחייב החוק למסור לעובד הודעה בכתב על שינוי בתנאי עבודה אלה בתוך 30 ימים. לגבי נער עובד המועדים מקוצרים לשבעה ימים ממועד תחילת העבודה או ממועד השינוי.
להודעה בדבר תנאי העבודה חשיבות רבה עבור העובד, שכן היא מבטיחה שבידי העובד יהיה מידע בדבר תנאי עבודתו שיאפשר לו לעמוד על זכויותיו.
מאז חוקק החוק בשנת 2001 לא הופעלה אכיפה פלילית אפקטיבית בהתאם לעבירה שקבועה בחוק, והתופעה של אי-מסירת הודעה בדבר תנאי עבודה או שינוי בהם רווחת ביותר. הצעת החוק מונחת בפניכם מציעה כמה אמצעים מתחום המשפט האזרחי כדי להתמודד עם התופעה של הפרת הוראות החוק ולהבטיח מסירת הודעות לעובדים:
1. פיצוי לדוגמה – מוצע לאפשר לבית-הדין לעבודה לפסוק לעובד פיצוי לדוגמה בתובענה נגד מעבידו בשל הפרה ביודעין של הוראת החוק. זה המקום להסביר שוב ולומר מפורשות: המלה "ביודעין" משמעה שהמעביד היה מודע לביצוע ההפרה; אין משמעותה שהדברים נעשו בזדון או מתוך כוונה, כפי שבתי-הדין האזוריים לעבודה, בחלק מהמקרים לאחרונה, פירשו אותה. בשביל זה אנחנו מדגישים – בניגוד לכוונת המחוקק בהקשר לתיקון 24 לחוק להגנת השכר.
במקרים שבהם פעל המעסיק בזדון והפר את חוק ההודעה לעובד או את חוק הגנת השכר מתוך מטרה לשלול זכויות, הרי לבית-הדין לעבודה יש שיקול דעת לקבוע פיצוי גבוה יותר מהסכום הקבוע בחוק. פיצוי זה אינו תלוי כלל בקיומו של נזק, וסכומו יכול להגיע ל-15,000 שקלים חדשים, אם כי בית-הדין יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי לדוגמה בסכום אחר. פיצוי זה יהווה תמריץ לעובדים לעמוד על זכויותיהם וירתיע מעבידים אחרים מהפרת החוק. את הפיצוי לדוגמה רשאי בית-הדין לפסוק נוסף על כל סעד אחר, ומוצע אגב כך בהצעת החוק להבהיר במפורש כי לבית-הדין נתונה סמכות לפסוק גם צו עשה או פיצוי על נזק, כולל נזק שאינו ממוני.
נקבעו הוראות לעניין התחשבות, בעת פסיקת הפיצוי לדוגמה, בקנס שנגזר בהליך פלילי בשל אותו מעשה או בקנס מינהלי שהוטל כאמור. כמו כן, נקבעו הוראות המאפשרות להביא בחשבון את העובדה שנפסק פיצוי לדוגמה בעת שיש להטיל קנס בהליך פלילי או בעת שעומדת בפני מפקח, לפי חוק העבירות המינהליות, החלטה אם להטיל קנס מינהלי או לא, או שעומדת בפני תובע מוסמך, לפי אותו חוק, ההחלטה אם לבטל את הקנס המינהלי או לא.
מאחר שלפיצוי לדוגמה יש השלכות משמעותיות על המעבידים, מוצע כי תחילתה של הוראה זו, דהיינו התיקון המוצע לסעיף 5(ב) לחוק, תידחה בארבעה חודשים, והיא תחול על הודעה לעובד שיש למסור לאחר אותו מועד.
2. היפוך נטל ההוכחה – בתובענה של עובד נגד מעבידו שבה שנוי במחלוקת עניין המנוי לפי סעיף 2 לחוק שלגביו חייב היה המעביד למסור הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי העבודה, וההודעה כאמור לא נמסרה, יחול היפוך של נטל ההוכחה: אם המעביד לא מסר את ההודעה על תנאי העבודה שהיה עליו למסור, והעובד העיד, בעל-פה או בתצהיר, על טענתו לגבי העניין שהיה צריך להיכלל בהודעה, תהא חובת ההוכחה על המעביד לגבי אותו עניין.
מסירת הודעה ראשונה על תנאי עבודה במסגרת הסכם עבודה בכתב – הצעת החוק מאפשרת למעביד לכלול את הפרטים שיש למסור לגביהם הודעה לעובד לפי סעיף 1 לחוק במסגרת הסכם עבודה, ובלבד שההסכם נמסר בכתב במועדים הקבועים באותו סעיף ונכללו בו כל הפרטים הנדרשים לפי סעיף 2 לחוק. הוראה מיוחדת בקשר לכך, לעניין חוזה עבודה בכתב שנמסר לעובד זר, מצויה כבר היום בתקנות לפי החוק האמור.
עכשיו, אחרי שלושה חוקים, אני רוצה להודות ללשכה המשפטית של ועדת העבודה והרווחה, בראשות עו"ד נועה בן-שבת – כל אחד ואחד מהם היה מעורב בהכנת שלושת החוקים – לעו"ד שמרית גיטלין-שקד ולעו"ד אייל לב-ארי, לצוות הוועדה – וילמה מאור, למזכירות הוועדה מעיין, אתי וענת ולעוזרי הפרלמנטריים אילן מרסיאנו, לי קטקוב – ומסיבת פרידה לאיילת השחר, שזה יומה האחרון בכנסת ישראל; היא נוסעת למצוא את דרכה בפריס, ואני מקווה שהיא תמצא את דרכה בפריס – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כשהיא תמצא את דרכה – שתביא את דרכה לארץ.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
– – תודה על עבודה יזומה בחקיקה ועזרה בחקיקה ובכלל. ואני מודה לכל אלה שהיו מעורבים בחקיקה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אדוני ירד ויצביע. אנחנו מאחלים לכל מי שהולך למצוא את דרכו בפריס, שיביא את הדרך חזרה לארץ מייד. בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אנחנו מבקשים טקס מיוחד.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, רבותי, נא לשבת.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 4), הצעת חוק ביוזמתם של חברת הכנסת שלי יחימוביץ וחבר הכנסת חיים כץ ואחרים – –
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
ומרינה סולודקין.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – ומרינה סולודקין. קריאה שנייה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 121
בעד סעיפים 1–5 – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
האם להצביע בקריאה שלישית? תודה רבה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 4) בקריאה שלישית. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 122
בעד החוק – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 4), התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 4), של חברות הכנסת שלי יחימוביץ ומרינה סולודקין וחבר הכנסת חיים כץ, עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
חברת הכנסת יחימוביץ, את יכולה לעלות. מוותרת על התודות והברכות? מסתפקת בהעברת החוק כברכה הגדולה ביותר. תודה רבה.