קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2423/18; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס)
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני, הואיל ויש הצעה דומה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אז גם היא תבוא ותעלה לבמה, למרות שההנמקה מהמקום, על מנת לנמק את הצעתה, וכבוד המשנה לראש הממשלה ישיב לשניהם, ואחר כך נעבור להצבעה. חבר הכנסת זאב נסים, האם אני יכול להעביר לך חלק ממשמר הכנסת שיעזור לך במאבקך הצודק שם? כי אתה נראה נסער ביותר.
נסים זאב (ש"ס):
איך אפשר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא יודע מה אפשר, פה יש לנו כללים, חבר הכנסת. עם כל רצוני להזדהות אתך בכל האמוציות שלך, אנחנו לא יכולים בכנסת לאפשר את זה. בבקשה, גברתי.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
תודה רבה לך.
אדוני כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתה זוכר שגם בהצעות חוק אחרות שלא קשורות לתחום הצרכנות דווקא דיברתי על כך שצריך להתאים את החוק הקיים למציאות המשתנה שלנו. ובמציאות המשתנה שלנו כל אחד ואחד יודע כפרט, שבעבר רוב העסקאות נעשו בבית-העסק, אחד מול השני, כאשר לפני הצרכן מונח אותו הסכם שעליו הוא אמור לחתום, עם אותם תנאים, גם כשלפעמים הם מופיעים באותיות קטנות מדי, והוא יכול לטעון שלא ידע בדיוק, אבל לפחות הנייר היה מולו והוא יכול היה לדעת על מה הוא חותם.
לא מעט פעמים – ואני חייבת להגיד לך, אדוני כבוד היושב-ראש, לפני למעלה משנה נתקלתי בעצמי באירוע דומה תוך כדי שיחת טלפון. היום אנחנו עושים ביטוחי חיים, ביטוחי רכב, עסקאות טלפוניה, עסקאות תקשורת כאלה ואחרות, חינוך לילדים, קייטנות וכדומה, והמצב פה מוטה לכיוון אחד, כי כאשר אנחנו עושים את כל העסקאות האלה באמצעות הטלפון, אנחנו, כצרכנים – אין לנו הכלי הבסיסי להוכיח כאשר מתעוררת מחלוקת מה סוכם בטלפון.
אני חייבת להגיד לכם שכאשר זה התעורר אמרתי: חייבים לתקן את החוק. אבל באתי וגיליתי שאנחנו לא הראשונים. פניתי ל"אמון הציבור", לאחר שכתבתי את החוק, ושאלתי מה דעתו על כך – "אמון הציבור לקידום ההגינות בעסקים" – ומסתבר שבכל מדינות אירופה ובארצות-הברית החקיקה הצרכנית מטילה חובה על בתי-עסק המבצעים עסקאות באמצעות הטלפון לבצע הקלטה כחלק מההתקשרות בעסקה. לעומת זאת, במדינת ישראל אין החוק מטיל כל חובה לבצע הקלטה במקום שמדובר בעסקה טלפונית.
חברים, לא רק העניין הכספי נתון כאן לוויכוח. יש פה דברים שבגלל ההתקדמות יכולים לעלות לנו בבריאות. כאשר אנחנו צריכים להוכיח למשל שבעסקה הטלפונית שבה רכשנו ביטוח חיים סיכמנו על כך ועל כך, על א', ב', ג', וכאשר אנחנו באים ודורשים את אותם תנאים שסוכמו, את מה שמגיע לאותו צרכן ששילם במיטב כספו, אומרים לו: לא, זה מחוץ לתמונה.
אתם מכירים את הנושא הזה של ביטוח רכב, כשאתם מקבלים מכל מיני סוכנויות או מכל מיני חברות כאלה ואחרות הצעת מחיר, ואתם לפעמים חושבים – זה קרה לי שקיבלתי את ההצעה הנמוכה המעניינת, ואמרתי: ואללה, סגרתי בהפרש, חסכתי לי כמה מאות שקלים. רק מה? כאשר הגיע לי החיוב פלוס אותה פוליסה, גיליתי לתדהמתי שזה לא אותו סכום ובעצם לא חסכתי, אולי אפילו שילמתי יותר. כשבאתי לברר על מה ולמה, פתאום נאמר לי: זה בנפרד, שמשות בנפרד, ביטוח כזה ואחר בנפרד, זה מוסיף וזה מוסיף. מילא כשמדובר ברכב, מה קורה כאשר מדובר בחיי אדם, בביטוחי בריאות, בכל מיני דברים נוספים, שככל שאנחנו מתקדמים מבחינה טכנולוגית, אנחנו יותר נעזרים בשירותי הטלפוניה או האינטרנט על מנת לעשות את זה? הרי כרטיס האשראי שלנו רץ במקומות האלה בלי פיקוח ובלי יכולת לנתב את הכסף שלנו לכיוון שרצינו. בכל מקרה, לצרכן אין כל ראיה להוכיח את טענותיו. הוא גם לא יכול לחייב את בעל העסק להציג את ההקלטה, אם נעשתה.
ההצעה שלי אומרת דבר פשוט: בעל העסק, לא רק שיקליט, הוא מחויב לשמור בקובץ קולי – וקובץ קולי, חברים, מי שמבין קצת בכל מה שקשור למחשבים, זה משהו שלא לוקח נפח, לא על המחשב ולא בכלל – לכמה חודשים. כאשר יטען אותו צרכן: לא כך סוכמו הדברים, לא על כך התחייבתי, יהיה בית-העסק מחויב לשלוח לו את אותה הקלטה שבה סוכמו הדברים. ולפי אותה הקלטה יחליט אותו צרכן אם הוא ילך לבית-משפט. ברוב המקרים, כאשר זה יפעל לטובתו של הצרכן, הרי יגיעו אתו לדין ודברים, כי בבית-המשפט הוא יוכיח באמצעות אותה הקלטה. הם לא יגיעו – ירד הנטל מבתי-המשפט והתיזוז של אותם אנשים, שהיום הרבה פעמים נמנעים מלתבוע את החברות הגדולות האלו מתוך מחשבה שאין להם מספיק זמן – גם אם העסקה נעשתה, או שהוא גר בצד אחד של המדינה, מריצים אותו לצד השני, והוא משלם בזמן, משלם בתחבורה, משלם בדברים אחרים שהוא צריך לעשות, והרבה פעמים הוא מוותר.
אלה כספים שמסתובבים במשק, אלה כספים שאין להם כתובת, אלה כספים שנכנסים לכיס של החברות מהכיס של הצרכן הפרטי. את זה צריך לתקן. עשו את זה באירופה, עשו את זה בארצות-הברית, אני שמחה ומברכת שאנחנו עושים את זה עכשיו פה במדינת ישראל, ואני שמחה להיות צד לחקיקה הזאת. תודה רבה לכם, ונשתמע בהמשך החקיקה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אנחנו עוד רגע נצביע. כבוד המשנה לראש הממשלה יביע את עמדת הממשלה, ואם היא מסכימה, ואין מתנגד מבין חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעות.
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ותיקי לוחמי מלחמת העולם השנייה הנוכחים עמנו כאן לרגל ציון 66 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית, התבקשתי להשיב על הצעת החוק בשם השר שלום שמחון, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שנמנע ממנו להיות כאן היום.
הצעת החוק המונחת לפנינו מבקשת לקבוע כי עוסק העורך עם הצרכן עסקה מתמשכת בעל-פה חייב להקליט את השיחה שבמסגרתה נמסרו הפרטים המהותיים של העסקה, וכן חייב לאפשר לצרכן גישה לשיחה המוקלטת. אם העוסק לא פרסם את השיחה המוקלטת, תהיה חובת ההוכחה על העוסק ביחס לכל אחד מהפרטים המהותיים. כמו כן קובעת הצעת החוק כי אם גבה העוסק בעסקה מתמשכת סכום עודף, יהיה הצרכן זכאי בשל כל חיוב בסכום עודף לפיצוי בסכום של 1,000 שקלים, במטרה למנוע חיובי יתר.
הממשלה תומכת בהצעת החוק בקריאה טרומית, ובלבד שחברי הכנסת המציעים יתאמו את ההצעה במלואה עם הממשלה. עמדת הממשלה היא שחובת הקלטה ללא הבחנה בין עוסקים שונים או סוגי עסקאות מסוימים היא לא סבירה ועלולה לפגוע בעסקים קטנים יתר על המידה. עם זאת, הממשלה תומכת בהוראה הקובעת כי אם עוסק ממילא מקליט את שיחותיו עם צרכנים, אזי חובה עליו להעביר את ההקלטה לצרכן, ובמיוחד אם הצרכן מבקש זאת כדי להוכיח כי לא הסכים לתנאי מסוים בעסקה. כמו כן הממשלה תומכת בסעיף שמעביר את נטל ההוכחה לעוסק אם לא העביר את ההקלטה לצרכן.
לסיום, אדגיש כי הממשלה מתנגדת לסעיף הפיצוי ללא הוכחת נזק.
לסיכום, הממשלה תתמוך בהצעת החוק, ובתנאי שחברי הכנסת יתאמו עם הממשלה בתהליך ההכנה את הסעיפים שלגביהם אנחנו מסתייגים. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל, אתה מסכים להתניה של הממשלה שלא יהיה נזק בלי הוכחת נזק?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
קבעתי שאני אתאם עם הממשלה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת אורלי אזולאי – מילא אני אומר אורלי לוי אזולאי, אבל אורלי אזולאי?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כבר גמרו.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
היו בה איכויות, את אומרת, אני לא מכיר אותה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, האם גברתי מסכימה להתניה או שאת אומרת את הדברים שאמר אורי אריאל?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אני אומרת את הדברים שאמר אורי אריאל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני המשנה, אני מודיע שלפרוטוקול אמרו חברי הכנסת שהם יתאמו עם הממשלה. הם לא הביעו הסכמה שנושא זה צריך לרדת אוטומטית, אבל הם כמובן שמעו את מה שהממשלה אומרת. הממשלה תחליט בקריאה ראשונה, אם זה ייכנס – היא תחליט על הסכמתה. לכן יש הסכמת ממשלה, ואין התנגדות מצד אחד מחברי הכנסת. רבותי, נא לשבת.
אנחנו עוברים לשתי הצבעות, אחת על הצעתו של חבר הכנסת אורי אריאל ואחת על זו של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אנחנו מצביעים. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה ופרסום תנאי התקשרות בעסקה מתמשכת ופיצוי בשל חיוב שגוי), התשע"א–2011, של חבר הכנסת אורי אריאל – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 33
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה ופרסום תנאי התקשרות בעסקה מתמשכת ופיצוי בשל חיוב שגוי), התשע"א–2011,
לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, 33 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק של חבר הכנסת אורי אריאל, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה ופרסום תנאי התקשרות בעסקה מתמשכת ופיצוי בשל חיוב שגוי), התשע"א–2011, עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת הכלכלה על מנת להכינה לקריאה ראשונה.
נעבור עכשיו להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התש"ע–2010, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 37
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
37 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, עברה בקריאה טרומית, ותועבר יחד עם הצעת החוק של אורי אריאל לדיון ולהכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה. תודה רבה.