הצעת חוק לדיון מוקדם
מס' פנימי: 477189
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון
אילן גילאון
ניצן הורוביץ
מיכל רוזין
עיסאווי פריג'
תמר זנדברג
פ/38/19
הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – הזכות לפיצויי פיטורים בעת סיום יחסי עובד ומעביד), התשע"ג–2013
תיקון סעיף 1
1.
בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–19631 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) מי שעבד שלוש שנים ברציפות – ובעובד עונתי ארבע עונות בארבע שנים רצופות – אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ויחסי עובד ומעביד הסתיימו שלא בשל פיטוריו, זכאי לקבל ממעבידו פיצויי פיטורים.";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) חלו חילופי המעבידים לפי סעיף קטן (ב) לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לעבודתו של העובד אצל המעביד הקודם או במקום העבודה הקודם, ולפני שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א1) הסתיימו יחסי עובד ומעביד עם המעביד החדש שקיבל על עצמו את האחריות לפיצויי הפיטורים כאמור בסעיף קטן (ב), שלא מפאת פיטורי העובד, לא יהיה בכך כדי לגרוע מזכאותו של העובד לפיצויי פיטורים ממעבידו החדש כאמור בעד תקופת עבודתו עד חילופי המעבידים."
תיקון סעיף 12
2.
בסעיף 12(א), לחוק העיקרי, אחרי "בעובד במשכורת" יבוא "או בעובד בשכר", ובמקום "ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור" יבוא "ולגבי עובד בשכר לכל שנת עבודה עד כ"א באב התשמ"ג (31 ביולי 1983) – שכר שבועיים לכל שנת עבודה".
תיקון סעיף 16
3.
בסעיף 16 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, במקום "פיטורים ללא פיצויים" יבוא "הגבלת הזכות לפיצויים";
(2) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) היו נסיבות סיום יחסי עובד ומעביד נסיבות שלגביהן נקבע בהסכם קיבוצי כאמור בסעיף קטן (א) כי בהתקיימן לא יהיה העובד זכאי לפיצויי פיטורים או יהיה זכאי לפיצויי פיטורים חלקיים בלבד, לא יהיה העובד זכאי לפיצויי פיטורים, אלא בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי."
תיקון סעיף 17
4.
בסעיף 17 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, במקום "פיטורים ללא פיצויים" יבוא "הגבלת הזכות לפיצויים";
(2) במקום "שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע" יבוא "שסיום יחסי עובד ומעביד היה בנסיבות המצדיקות אי תשלום פיצויי פיטורים, או הפחתת סכומיהם כפי שיקבע".
שמירת זכויות
5.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל זכות הנתונה לעובד לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
דברי הסבר
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963 (להלן – החוק), קובע כי עובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, ופוטר, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. כמו כן קובע החוק כי יראו התפטרות של עובד בנסיבות מיוחדות כפיטורים המזכים בפיצויי פיטורים. בין נסיבות אלה ניתן למנות, בין היתר, הרעה ממשית בתנאי העבודה, נסיבות שבהן אין לצפות מהעובד כי ימשיך בעבודתו, התפטרות לשם גיוס לצבא, לשירות לאומי, לכוחות המשטרה או לשם כהונה ברשות מקומית, התפטרות לשם טיפול בילד שטרם מלאו לו 9 חודשים או בשל מחלה או מחלת בן משפחה, בשל שהייה במקלט לנשים מוכות או בשל העתקת מקום מגורים בתנאים מסוימים. בחוק קבועות נסיבות נוספות של סיום יחסי עובד ומעביד שיראו בהן פיטורים, כגון פטירה או פשיטת רגל של המעביד, פטירת העובד, אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה או התפטרות בגיל הפרישה.
לפי הסכם קיבוצי כללי (7019/2007) מחויבים המעבידים להפריש עבור עובדיהם, כחלק מהמרכיבים לפנסיה, גם מרכיב בעד פיצויי הפיטורים, ששיעורו החל מינואר 2013 יהיה 5% מהשכר. מרכיב זה יהיה חלק מהפנסיה של העובד, בין אם יתפטר ובין אם יפוטר. ואולם, ההסדר בהסכם הקיבוצי אינו מעניק לעובד שהתפטר את מלוא שיעור פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר), ומחייב את השארת הסכומים במסגרת קופת הפנסיה. לפי צו הרחבה להסכם הקיבוצי האמור, חלים הוראות ההסכם, החל מ-1 בינואר 2008, על כל העובדים במשק שאין להם הסדר פנסיה מיטיב כהגדרתו בצו האמור.
הצעת חוק זו נועדה לקבוע כי עובד שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שלוש שנים לפחות, ויחסי עובד ומעביד ביניהם הסתיימו שלא בשל פיטורי העובד, יהיה זכאי גם הוא לפיצויי פיטורים. הוראה זו לא תגרע מההסדר הקבוע היום בחוק לעניין עובד מפוטר, לרבות מי שרואים אותו מפוטר לפי סעיפים 4 או 5 לחוק.
לעניין סכום פיצויי הפיטורים המשולמים לעובד בשכר, להבדיל מעובד במשכורת חודשית, מוצע לעגן בחקיקה ראשית הוראה הקבועה בתקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ"ג–1983, שלפיה גם פיצויי הפיטורים של עובד בשכר יחושבו לפי שכר חודש עבודה בעד כל שנת עבודה, ולא לפי שכר שבועיים עבודה, כפי שחל לפני מועד תחילת אותן תקנות, 1 באוגוסט 1983.
לפי סעיף 1(ב) לחוק, אם התחלפו המעבידים במקום עבודה לאחר שהעובד עבד אצל המעביד הקודם גם במקום עבודה אחר, זכאי העובד לפיצויי פיטורים ממעבידו הקודם או שהמעביד החדש נוטל עליו את האחריות לפיצויי פיטורים. מוצע להבהיר כי גם אם הסתיימו יחסי עובד ומעביד שלא מפאת פיטורים, עם מעביד חדש שנטל על עצמו את האחריות לפיצויי הפיטורים, בטרם התגבשה זכותו של העובד לפיצויי פיטורים בשל סיום יחסי עבודה שלא מפאת פיטוריו, לא יגרע הדבר מזכותו של העובד לפיצויי פיטורים ממעבידו החדש, בעד תקופת עבודתו אצל המעביד הקודם.
לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק, ניתן להגביל את זכותו של עובד לפיצויי הפיטורים, כולם או חלקם, בנסיבות מסוימות שבהן היו פיטוריו מוצדקים. מוצע להתאים הוראות אלה גם למקרים החריגים שבהם בשל הנסיבות המיוחדות מוצדק יהיה לשלול את פיצויי הפיטורים גם ממתפטר או להפחית את סכומיהם.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון (פ/307/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3248/18), ועל ידי חבר הכנסת אילן גילאון (פ/4205/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13