קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (החמרת הענישה בעבירת הפקרה אחרי פגיעה), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2308/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת משה מטלון)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (החמרת הענישה בעבירת הפקרה אחרי פגיעה), של חבר הכנסת מוץ מטלון. בבקשה לעלות לבמה. נא לעזור רק אם יש צורך; רק בעצם לבקשתו של חבר הכנסת מטלון. תודה רבה, אדוני.
משה מטלון (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי הכנסת, חברי, אני מחזיק בידי, אדוני היושב-ראש, עצומה שעליה חתומים 3,500 ילדים, בני-נוער משוהם, מהיישוב שוהם, היישוב של הילד אמיר בלחסן, שנפגע בתאונת פגע וברח. אני יודע שחברי חבר הכנסת בילסקי הדליק אתו נר חנוכה שלשום בערב. אני מברך אותך על האימוץ של הילד הזה והמשפחה. אני חושב שאתה עושה עבודה נפלאה בקטע של לשקם אותו וללוות אותו ואת בני המשפחה. יישר כוח, חבר הכנסת בילסקי.
התארגנות של מועצת התלמידים הביאה לחתימה על עצומה שקראו לה – פגעת, ברחת, שילמת. לצערנו הרב, פגעת וברחת, אדוני היושב-ראש, חברי, מתקיים, שילמת – אנחנו בספק, ולכן אני ניצב פה בפניכם עם הצעת חוק שאני מבקש להציע.
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, לאחר חודשים רבים של המתנה ומאבק עיקש, אושרה השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת החוק הנוגעת להחמרת הענישה של מי שמורשע בעבירת פגע וברח. אני רוצה להודות לוועדת השרים, לשר התחבורה, לשר המשפטים, לשרים האחרים שתמכו בהצעה החשובה הזאת.
מאות רבות של תאונות פגע וברח מתרחשות בכבישי ישראל מדי שנה. מאות רבות של אנשים שרכבם פוגע באדם אחר, גם אם בשוגג – גם אם בשוגג – מחליטים למלט את נפשם מזירת התאונה גם במחיר של הפקרת חיי אדם. מחיר של הפקרת חיי אדם, דבר שהוא בערכי היסוד, המוסר, של כל אחד מאתנו. מאות רבות של תאונות פגע וברח בשנה. על-פי דוח של עמותת "אור ירוק", אדוני היושב-ראש, כ-10,000 פשעים מהסוג הזה התבצעו בעשור האחרון; 10,000 פשעים. לא מדובר בתופעה חד-פעמית – במגפה נפשעת במדינה מוכת תאונות דרכים כמדינתנו. תרבות הנהיגה בישראל, ועל זאת נסכים כולנו, היא מתחת לכל ביקורת. אופנת ה"פגע וברח", וזו אופנה, היא חלק בלתי נפרד ממנה.
לצערי הרב, מהרגע שנתפס אותו פושע שברח, פגע, פצע, הפקיר למוות את הנדרס, מסכת העוולות אינה נפסקת. העונש המקסימלי הקבוע בחוק הוא מגוחך, ואליו מתווספת מכת עסקאות הטיעון המלווה כל משפט כזה כמעט. עונשים מגוחכים, מקוצרים בשליש, תחת דיונים כאלה ואחרים בלתי מתקבלים על הדעת.
אדוני היושב-ראש, המצב עגום. כדי לעקור את הפשע הזה מן השורש נדרש מגוון של פעילויות, שאחת מהן, ובאמת רק אחת מהן, אני מעלה היום בפניכם בתמיכה ממשלתית. כשאני מדבר על מגוון פעילויות, אני מדבר על חינוך, אני מדבר על נהיגה מונעת, אני מדבר על חינוך בבתי-הספר, על ערך חיי אדם, על הערך החשוב ביותר – ערך חיי אדם.
סעיף 64א לחוק בפקודת התעבורה ישונה, כך שעונש המינימום, אדוני היושב-ראש, יעלה משמעותית משבע או תשע שנות מאסר, כפי שקבוע היום, עד ל-20 שנה. זו הדרך, גם אם לא היחידה, לאותת לחברה, למערכת המשפט, שמדובר ברצח ופשע נתעב לכל דבר ועניין.
אנחנו נעביר מסר אמיתי לחברה הישראלית עם אישור החוק, גם לאותו פוטנציאל של נהגים פושעים שהיתה להם אולי המחשבה שאולי אפשר להימלט ולברוח ולהפקיר את הפצוע על הכביש, שידמם.
במהלך הכנת החוק אני מתכוון להתעכב ולבחון מקרוב את סוגיית עסקאות הטיעון, שבקלות כל כך ומעל לראשיהם של הנפגעים, בני משפחותיהם, נסגרות כלאחר יד, כאילו לא היו קורבנות לתאונה.
את הצעת החוק הזאת אני מגיש בהבנה כי שר המשפטים ומשרדו המליצו לתמוך בו אף כי יש בה סוגיות נוספות שחייבים ללבן במהלך הכנתה, כמו המחשבה על עונשי מינימום ודברים נוספים אחרים.
יש לקיים דיון ציבורי שקוף, פתוח, בדבר הקלות הבלתי-נסבלת של אותן עסקאות במקרים דנן, או לחלופין בעובדה כי הקורבן ומשפחתו נדחקים הצדה, אינם לוקחים חלק אקטיבי באשרור עסקאות הטיעון הנרקמות בין הפרקליטים למיניהם.
המספר 20, אדוני היושב-ראש, הוא לא מספר קדוש. הוא אינו קדוש. מצד שני, שבע שנים, תשע שנים, כפי שקבוע היום בחוק, רחוקות עוד יותר מלהיות קדושות, והן אפילו מגוחכות. החברה בכלל והמערכת המשפטית בפרט חשוב שידעו שאפשר, ניתן וחובה לשלוח אדם שפגע והפקיר למאסר בן שנים רבות וארוכות.
מי ייתן והצעת החוק הזו תהיה מקל בגלגלי הרכב הפוגע והבורח הבא. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת מוץ מטלון. ישיב שר התחבורה ישראל כץ. אדוני שר התחבורה, בבקשה.
רוני בר-און (קדימה):
יש הסכמת ממשלה?
היו"ר ראובן ריבלין:
יש הסכמה. אין כאן עונש מינימום.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת להחמיר את העונש המרבי בשל ביצוע עבירת הפקרה אחרי תאונה, הקבועה בסעיף 64א לפקודת התעבורה. בהצעת החוק מוצע לקבוע, כי דינו של נוהג רכב המעורב בתאונה, שידע או שהיה עליו לדעת כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, והוא לא עצר במקום התאונה, עבירה שדינה היום שבע שנות מאסר, או לא הגיש עזרה שהיה ביכולתו להגיש, לרבות הסעת הנפגע לטיפול רפואי, עבירה שדינה כיום תשע שנות מאסר, יהיה 20 שנות מאסר.
הצעת החוק מבקשת להתמודד עם התופעה הפסולה והחמורה של תאונות פגע וברח, השכיחות, לצערנו, במדינת ישראל, באמצעות קביעת עונש כבד ומרתיע על עבירה מסוג זה.
כמובן, אדוני היושב-ראש, כמו שמודגש, מדובר במי שידע או שהיה עליו לדעת, וכל זה, כמובן, אחרי קביעה משפטית שתצטרך להיות. ואז באמת אדם שיודע שהוא פגע והוא מפקיר – זו עבירה שהיא לא שונה בהרבה מעבירת רצח, או ניסיון לרצח, ולפיכך עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק, בכפוף לתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. אשר על כן, אבקש לתמוך בהצעת החוק.
אני רק רוצה להעיר, שהיתה הצעת חוק דומה אבל שונה, של חבר הכנסת זאב בילסקי, לגבי, נדמה לי, עונשי מינימום, שגם באה להחמיר. ועדת השרים פסלה אותה. אני עצמי, בניגוד אגב למה שאמרו לי – מאחר שאני עובד, אני לא כל כך מקשיב לתקשורת. אמרו לי שתקפת אתמול בתקשורת אותי ואת עמדתי. אין לי בעיה שתעשה את זה, אבל בתנאי שזה נסמך על עובדות. אני הגשתי ערעור. כמו שהודעתי, הגשתי ערעור לממשלה על החלטת ועדת השרים לחקיקה. הערעור שלי מונח. עשינו את זה גם בתיאום. אמרתי שאם לא תצביע אני אגיש ערעור.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר, שמעתי גם אני את חבר הכנסת בילסקי. נדמה לי שהוויכוח הוא על עצם הנושא של עונש מינימום, השולל מבית-משפט. הוא יכול לזכות אנשים – – –
זאב בילסקי (קדימה):
אף אחד לא בא ואמר לי אפילו מלה אחת.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה עניין אחר.
זאב בילסקי (קדימה):
שלחתי מכתב לשר המשפטים.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה עניין אחר, חבר הכנסת בילסקי. זכות הטענה של חבר הכנסת עומדת לו גם אם אין לו טענה.
זאב בילסקי (קדימה):
שר התחבורה אמר לי שיש לו הצעה אחרת. אני לא נולדתי אתמול, אדוני היושב-ראש. תאמין לי שלא.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע, אין לי כל ספק. אני אפילו יודע מתי נולדת.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אדוני היושב-ראש, זה בסדר. אם כבר חזרתם למקור הלידה, אתה נולדת במקומות טובים, כנראה, בילסקי. היית גם במקומות טובים. אבל דבר אחד – בנושא כל כך רגיש, אני מצפה לדיוק רב בנושאים האלה. אני הגשתי ערעור לממשלה, וגם הערת היושב-ראש היא נכונה. אבל במסגרת הערעור והתיאום עם הממשלה, אני מניח שהיינו מגיעים לנוסחה שהיא דומה, נגיד, להצעת החוק, וגם להצעת החוק הזאת היתה התנגדות. סיפר לי השר פלד על הדיון בוועדת השרים. משרד המשפטים, נדמה לי, ואחרים נוטים להתנגד להצעות החוק האלה. אני, בגלל החומרה שבמעשה, כמו שאמרתי, הגשתי, ומונח ערעור בממשלה לגבי הצעת החוק שלך, חבר הכנסת בילסקי.
זאב בילסקי (קדימה):
אמרו לי שאתה דחית את הערעור הזה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
ואני אבקש בדיון בערעור אכן כן לאשר את זה, ולאשר אולי למזג גם את הצעות החוק ולטפל ביחד בנושא כל כך חשוב. ומה שאני מצפה, שתבדוק עשר פעמים לפני שאתה אומר משהו כאן, או בכל מקום, בוודאי בכלי התקשורת, לפני שאתה אומר, כי אתה עצמך התנצלת כבר פעם.
זאב בילסקי (קדימה):
ישראל, אני הגנתי עליך ברדיו. אני הגנתי עליך.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתן לך את זכות התגובה, חבר הכנסת בילסקי.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אתה עצמך התנצלת פעם בשם גוף, עמותה שבאה והאשימה וכו'. אמרת שאתה מרשה לעצמך, כאחד המייסדים, להתנצל בשמם. אז אתה יודע, מודה ועוזב ירוחם, פעם אחת. יושב-ראש הכנסת, שבקי במקורות, יספר לך מה דינו של מי שאומר, אחטא ואשוב, אחטא ואשוב. דינו כבר אחר.
היו"ר ראובן ריבלין:
גם מי שאומר "מודה ועוזב", הוא צריך לעזוב את השרץ שהוא מחזיק בו. הוא לא אומר "מודה ועוזב" ולא עוזב. אבל לא בעניין בילסקי.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
קל וחומר. לכן, אם אתה רוצה לנצל את הבמה ולהתנצל על דבריך מאתמול ולהגיד שלא בדקת ושאכן אני הגשתי את הערעור, כמו שאני התחייבתי לעשות – אני חושב שהבמה כאן היא נאותה. בכל מקרה, הממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת, ואם הערעור יתקבל אני אציע, אדוני היושב-ראש – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לאחד.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
– – לאחד את ההצעות ולהגיע לנוסח מוסכם.
היו"ר ראובן ריבלין:
כוונתו של חבר הכנסת בילסקי היא כוונה חשובה ביותר. אני רק רוצה לומר לך שהיו חברות כנסת שהגישו פה בזמנו, עוד בכנסת הארבע-עשרה או אפילו השתים-עשרה, הצעות חוק לעונשי מינימום בנושא של אלימות כלפי נשים, ולצערי הרב, אנחנו רואים היום פעם נוספת נטייה שאם אין ברור כשמש ההוכחה, נוטים – לא מבחינת הספק, אם יש ספק בספק – כבר לא להרשיע, משום שעונש המינימום עומד ותלוי מול השופט. זה גם בתת-הכרה. ולכן נושאי עונשי מינימום בכלל לא מתייחסים דווקא לנושא של מוץ מטלון, אבל כמובן זכות התגובה לחבר הכנסת בילסקי.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
רק לעובדים זרים, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
גם שם אסור לעשות עונשי מינימום.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
רק לעובדים זרים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני שמעתי, אני יודע. גם היו הצעות כאלה. אתה צודק, חבר הכנסת רותם. העקביות היא דבר מאוד חשוב, אבל אם היא היתה חשובה כל כך, אז לא היו אומרים שהיא חשובה. למה היא חשובה? כי אין עקביות.
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני שר התחבורה, אתה באת אלי ואמרת לי שאתה תומך בהצעת החוק שלי. אני האמנתי לך. חמש דקות לפני הדיון עוזר שלך שלח מייל לוועדת השרים ופירט למה המשרד מתנגד. שבוע לאחר מכן היינו בתוכנית רדיו, והאשימו אותך בשקר. אני הייתי זה שאמר בתוכנית: לא כך הוא. השר אמר, יכול להיות שהיה איזה מייל מהפקידים שלו, אבל השר יעמוד בהתחייבות שלו. ואכן, פניתי וביקשתי, והגשת את הערר. לאחר שהוגש הערר, לא קרה שום דבר. הוועדה לא דנה בזה, היא דנה בהצעת חוק אחרת, ואני מברך את ידידי מוץ מטלון על כך שאושרה הצעת החוק שלו.
אדוני השר, אני אגיד לך עוד משהו. יכול להיות שאני לא בקי פה בבית בכל ההלכות, איך מסדרים ואיך עושים ואיך שולחים. יכול להיות. אני לומד, בשלבי ההתלמדות שלי. ייקח לי, כנראה, הרבה זמן ללמוד את זה. אבל אני מבין בדברים אחרים. אני מבין מה זו תאונת פגע וברח; אני הייתי אצל אמיר בלחסן בבית, אני הייתי אצל האנשים האלה, מה שהרבה מאוד אנשים אחרים לא עשו, ואני הגשתי הצעת חוק מדם לבי, כדי שתתמוך בה וכדי שתעזור בה. ולכן אני פונה אליך, במקום להתחיל מה אמרתי, מה לא אמרתי – לך יש הרבה יותר אפשרויות מאשר לי, ואם אתה רוצה, בוא תעזור, נעביר את הצעת החוק, שנינו יחד, ואז נצא כולנו פטורים ולא נתחיל להתווכח מי אמר, מי לא אמר. בסופו של דבר, מה שקורה זה האם הצעת חוק עוברת והאם היא לא עוברת.
בשולי הדברים, קשה לי מאוד להשתחרר מעצם העובדה שאני הגעתי לכנסת, אני חבר פה באופוזיציה, מנסה למלא את שליחותי, ומשום מה כל מיני הצעות חוק שהיד שלי נוגעת בהן, בצורה זו או אחרת לא מגיעות לאישור פה, במליאה הזאת. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת בילסקי. כבוד השר.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
טוב, הטענות של חבר הכנסת בילסקי כלפי המוסדות שמאשרים הצעות חוק שלו או לא, אם זו הממשלה, ועדת שרים לחקיקה שאני לא חבר בה, או הכנסת, הן טענות שהוא יכול להעלות אותן בדיון בפני עצמו. אבל דבר אחד לא ראוי שייעשה, ואני חוזר ואומר, וגם בדבריך עכשיו עוד פעם נפלת לאי-דיוק מהותי.
הדבר החשוב הוא, שמהרגע הראשון תמכתי בהצעת החוק הזאת. התקשרת אלי בערב לפני שוועדת השרים דנה – לפני או אחרי – ואמרת שהנציג שלי לא תמך. הרמתי טלפון, ביררתי. לנציג קוראים עורך-דין חזי, נציג הלשכה המשפטית. התברר שהוא תמך בהצעת החוק, והוועדה, למרות תמיכתי, פסלה את הצעת החוק ולא אישרה אותה. לאחר מכן היתה תוכנית רדיו שבה הושמעו דברי שקר מאוד קשים. מה שהיה שם, שאף אחד מעוזרי לא הודיע לוועדה על עמדה אחרת, אלא הדובר שלי, בטעות, לאותו עיתונאי פירט עמדה אחרת, כי הוא לא היה מעודכן. הוא ננזף על הדבר הזה, אבל הוא עדכן אותו, לפני שידור הרדיו, מה היתה עמדתי האמיתית, ואת זה אותו עיתונאי לא טרח להגיד בשידור.
מדוע אני נכנס לרשומון הזה? משום שמדובר בנושא חשוב. אתה תיארת גם מקרה שאתה ראית בעצמך. אני כמובן גם שומע מקרים, כמו כולם. היו הרבה טרגדיות. ההתייחסות שלי, ואף אחד לא יכול לשנות אותה, היא לתמוך בהחמרת החקיקה והענישה בנושאים האלה. זו היתה עמדתי בוועדת השרים. לאחר מכן הגשתי ערעור, כמו שהבטחתי לך, לממשלה. עם כל הכבוד, יושב כאן יושב-ראש הכנסת, אני שר בממשלה, ומזכירות הממשלה צריכה להעלות לסדר-היום את הנושא.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
– – – שרים לממשלה. זה נמשך יותר זמן. אבל למה – – –
רחל אדטו (קדימה):
מאוד מעניין.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אני לא מנהל את מזכירות הממשלה, וברגע שהנושא הזה יעלה, אני חושב שלא צריך להפלות כאן בין קואליציה לאופוזיציה, אלא לתמוך בכל מי שבא לקדם חקיקה בעניין, ואז אני אמרתי שאני אציע לאחד את הצעות החוק האלה.
רחל אדטו (קדימה):
תגיד את זה לחברים שלך שיושבים בוועדת השרים.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אדוני השר, הרי כבודו יודע שאם מגישים ערעור לוועדת שרים, עד לרגע שזה נדון עוברים בדרך כלל שבועיים, עד אשר ועדת השרים דנה בזה שוב. כאשר מגישים ערעור לממשלה, עד שמכניסים את זה לסדר-יומה של הממשלה, שהיא ממילא כל כך עסוקה, זה באיזה מקום – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כמו להעביר לוועדה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
לא, לא.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
– – ובאיזשהו אופן – – –
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אני רוצה לומר בהקשר הזה: עוד לא הגשתי לממשלה, כי לא היה רוב בוועדת השרים.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
זאב אלקין (הליכוד):
– – –
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
מאחר שדיווחו שבוועדת השרים היתה התנגדות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הדרך היא רק לערער לממשלה.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אבל אפשר לפעול – זה לא קשור.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אגב, ההצעה הזאת, ממה שהסבירו לי, מדברת על עונשי מקסימום ולא מינימום. ההתנגדות לעונשי מינימום היא עוד יותר חריפה, גם במשרד המשפטים וגם בוועדה. זאת כנראה הסיבה. מאחר שבוועדה לא היה רוב, הגשתי לממשלה את הערעור. אני בהחלט אפנה, כדי שיזרזו את הדיון ויאפשרו לאחד.
לכן אני אומר לחבר הכנסת בילסקי: ראוי לעסוק בנושאים חשובים, ראוי גם להביא ניסיון חיים וידע לתוך התחומים – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
– – אבל הראוי ביותר זה לדייק בנושאים שנוגעים בדיני נפשות. אם היתה לי עמדה אחרת – אני לא ידוע כאחד שמסתתר או מתבייש – הייתי אומר אותה, ולגיטימי שלאנשים יש גם עמדה אחרת – מבחינת הקונסטיטוציה. אני תומך בחוק, אני תומך בחוקים, לנוכח הנסיבות, לשנים האלה אלה החוקים. לכן, אדוני היושב-ראש, היה חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם.
אני עוד פעם מבקש לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת מטלון.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. הערתי לחבר הכנסת בילסקי – היה פעם איזה ניסיון להבחין בין חברת כנסת מהקואליציה לחברת כנסת מאופוזיציה, בחוק מאוד חשוב, של יום לימודים ארוך או של מזון – –
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
ארוחה חמה.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – ארוחה חמה בבית-ספר. אישרו דווקא לאחת מחברות הכנסת המצטיינות, שהיתה לשרה – – –
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
לא. תבדיל בין שני החוקים.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברור. הקואליציה והאופוזיציה לפעמים – – –
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
לא לא לא, כבוד היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר. אני לא לוקח את הדוגמה הזאת.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
מהותית – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
היה פעם יכול להיות שאופוזיציה מתייחסת לחבר כנסת אחד. אני מוכרח לומר לך שאני לא מצביע בכנסת לפי סטטיסטיקה – בא חבר כנסת, מנהיג בעם היהודי בשלושת מחוזותיו, גם ברשות המרכזית, גם מנהיג העם היהודי בסוכנות, גם ראש עיר אחד מהטובים בארץ, ואני אבוא ואומר: אני עכשיו אצביע בעד חוק שאני מתנגד לו ברמה העקרונית בעניין עונשי מינימום, רק משום שהוא מקופח לפי דעתו. דרך אגב, אני נמצא פה בכנסת כמעט כמוך. אתה מאוד בולט. אתה בכלל לא מקופח, אבל איזה דגל חדש שעשית, של דגל הקיפוח: עורו האשכנזים. תודה רבה.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אתה לא אשכנזי – – –
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אדוני היושב-ראש, רק הערה – – – דיווחו לי שביום ראשון – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יפה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
– – הערעור.
היו"ר ראובן ריבלין:
הערעור עולה בוועדת השרים ביום ראשון, אז יכול להיות שכדאי לבכות. אתה רואה?
יוחנן פלסנר (קדימה):
מקפחים אותו רק כי הוא מרעננה.
רחל אדטו (קדימה):
– – – לדחות את ההצבעה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת סולודקין, אני ציפיתי שאת תאמרי לחבר הכנסת בר-און שאני נקטתי תקדים אחר כאשר נתתי לשניים לדבר. אחר כך תאמרי לו. לא רציתי להשתמש בשמךְ אז.
חבר הכנסת טלב אלסאנע, חופש הדיבור בכנסת הוא מוחלט, כשעומדים פה על הבמה, אבל אי-אפשר בקריאת ביניים להחליט שאתה רוצה לדבר לאומה. זה לא הולך ככה. קריאת ביניים היא קריאה, היא לא הרצאות. ואתה, יש רגעים שבהם אתה מחליט שאתה רוצה להשתלט. אני מוכרח לומר שבאמת יש לי יחס מיוחד אליך, אבל הוא בדיוק בצד ההפוך, ופעמים רבות אני מואשם בכך. תודה רבה.
חבר הכנסת מוץ מטלון, אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת בילסקי, אנחנו רשמנו לעצמנו שאם החוק יעבור, הוא יאוחד – אף שאני רואה בו הבדל גדול בין שני הנוסחים – הוא יאוחד בדיון, וכך אתה תקבל קידום. אז אתה רואה שיש שכר לטענותיך.
רבותי, נא להצביע. מי בעד הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (החמרת הענישה בעבירת הפקרה אחרי פגיעה)? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 40
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (החמרת הענישה בעבירת הפקרה אחרי פגיעה), התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד – 40, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (החמרת הענישה בעבירת הפקרה אחרי פגיעה), התש"ע–2010, עברה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדת הכלכלה, כדי להכינה לקריאה – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חוקה? לדעתי, צודק חבר הכנסת רותם. חבר הכנסת רותם מציע ועדת חוקה. זה יועבר לוועדת הכנסת כדי שהיא תקבע. אני חושב שיש טעם רב בדבריו של יושב-ראש ועדת החוקה. זה עניין חוקתי.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו מברכים את עובדי ועובדות המועצה המקומית גדרה, שהגיעו לכנסת והם נמצאים ביציע האורחים. לא למחוא כפיים בכנסת. אני מודה להם ולראש העיר, שאחותו היא גם סגנית שר וחברת הכנסת במערכת השלטון המרכזי, גילה גמליאל. תודה רבה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. רבותי, מעיר לי סגן מזכירת הכנסת. חבר הכנסת רותם, לא היה מישהו שביקש – חבר הכנסת מטלון, אתה ביקשת ועדת הכלכלה?
משה מטלון (ישראל ביתנו):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז אין ועדת הכלכלה. זו היתה המלצה של המחלקה המשפטית של כנסת ישראל, אבל חשבתי שזה של חבר הכנסת מוץ מטלון. לכן אני אומר שהצעת החוק תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולא לוועדת הכנסת, כדי להכינה לקריאה ראשונה. תודה רבה. מאה אחוז.