הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 481535 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת באסל גטאס חנין זועבי ג'מאל זחאלקה עפו אגבאריה אילן גילאון ניצן הורוביץ יצחק הרצוג דב חנין איתן כבל מרב מיכאלי חנא סוייד עיסאווי פריג' אברהים צרצור אחמד טיבי איציק שמולי עדי קול מצטרפים: חברי הכנסת פנינה תמנו-שטה מסעוד גנאים תמר זנדברג יואל רזבוזוב פ/1313/19 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הזכות למינוי מתורגמן רפואי), התשע"ג–2013 דברי הסבר במדינת ישראל ישנן שתי שפות רשמיות ועיקריות, השפה העברית והשפה הערבית. האוכלוסייה הערבית מהווה כ-20% מכלל האוכלוסייה. בנוסף לשתי השפות הרשמיות, נפוצות בארץ גם השפות הרוסית והאמהרית. מרביתו של הדור הראשון מבני האוכלוסייה הערבית אינו דובר את השפה העברית כלל, ובקרב הדור השני – אחוז גבוה אינו שולט בשפה העברית ברמה גבוהה שתאפשר לו לנהל שיחה עם הצוות הרפואי. נוצר מצב בו בשל קשיי שפה, התקשורת בין המטופלים לבין צוות בתי חולים היא במקרים רבים לקויה. מצב דומה של קשיי שפה קיים גם אצל הדור הראשון והשני בעדה האתיופית והרוסית. בעקבות השוני הלשוני וקשיי השפה בין המטפל והמטופל נעשה מחקר בנושא "מחסום השפה" בבית חולים אסף הרופא. במחקר בדקו גורמים אפשריים המשפיעים על הטיפול בחולי לב, ונמצא שבקרב החולים המבוגרים יותר, אשר אינם דוברי עברית, עלה הסיכוי לפתח מחלת לב כללית, וכאשר המטופל שמבקר בבית החולים מנסה להתמודד עם בעיה זו דרך שימוש במתורגמנים מזדמנים, כגון שירותיו של בן משפחה מלווה דובר עברית, או בעוברי אורח, התרגום יהיה לא מקצועי ועלולות להיות לו השלכות קליניות וסכנה לחייהם של המטופלים. המצב מהווה הפרה של סעיפים 10 ו-13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, העוסקים בשמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל, ובחובה שתהיה הסכמה מדעת לטיפול רפואי, תוך הבנה של המטופל בנוגע לכל הסוגיות הרפואיות הקשורות אליו. יצוין כי, משרד הבריאות כבר התחיל להתמודד עם קשיי השפה בבתי חולים, כאשר במרס 2011 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, המחייב כל מוסד רפואי להנגיש תרבותית ולשונית את השירות הרפואי. עם זאת, עד היום אף מוסד רפואי לא התחיל ביישום הוראות אלו. מטרת הצעת החוק היא להמשיך עם המדיניות המוצהרת של משרד הבריאות, ולשמור על הזכות האוניברסליות של כל מטופל, לקבל שירות רפואי נאות וסביר, בשפה המובנת לו, תוך כדי שמירה על פרטיותו ועל והסודיות הרפואית בנוגע למצבו הבריאותי. מוצע להסדיר שירות של מתורגמן רפואי מקצועי במוסד רפואי, בשלושת השפות הנפוצות בישראל, אחרי השפה העברית, והן השפה הערבית, הרוסית והאמהרית. המתורגמן יספק שירותי תרגום רפואיים מוסדרים בבית החולים, תוך שמירה על זכות החולה לקבל טיפול רפואי מקצועי, תוך הבנת הדברים והסכמה לטיפול. בנוסף יעזור המתורגמן בתרגום כל מסמך רפואי חשוב, לרבות טפסים הדורשים חתימת המטופל. על המתורגמן יחולו כל החובות החלות על נותן שירות רפואי בבית החולים או במוסד הרפואי. ראוי כי מדינה דמוקרטית, החורטת על דגלה הגנה על זכויות אדם בסיסיות, תמנע מפגיעה בהן ואף תישא בנטל הכלכלי לשם הגנה עליהן. הזכות לקבל טיפול רפואי, תוך הבנת המצב הרפואי, האפשרויות העומדות בפני המטופל, והסכמה אמיתית לטיפול, הן זכות בסיסית של כל אדם. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בסיוון התשע"ג – 27.5.13 הוספת סעיף 13א 1. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 13 יבוא: "מינוי מתורגמן רפואי מקצועי "מינוי מתורגמן רפואי מקצועי "מינוי מתורגמן רפואי מקצועי 13א. (א) הובהר למוסד רפואי כי מטופל אינו דובר עברית – ימנה לו המוסד הרפואי מתורגמן רפואי מקצועי, עובד המוסד הרפואי, אשר יתרגם ויסביר למטופל בשפתו את דברי המטפל ואת המידע הרפואי שהוא נדרש לקבל, לרבות תרגום הטפסים הדורשים חתימת המטופל; לעניין סעיף זה – (א) הובהר למוסד רפואי כי מטופל אינו דובר עברית – ימנה לו המוסד הרפואי מתורגמן רפואי מקצועי, עובד המוסד הרפואי, אשר יתרגם ויסביר למטופל בשפתו את דברי המטפל ואת המידע הרפואי שהוא נדרש לקבל, לרבות תרגום הטפסים הדורשים חתימת המטופל; לעניין סעיף זה – "מטופל שאינו דובר עברית" – מטופל שאין ביכולתו לדבר ולהבין את השפה העברית, והוא דובר אחת משלוש השפות – ערבית, רוסית או אמהרית; "מתורגמן רפואי מקצועי" – אדם בעל כישורי שפה דו-לשונית מתאימים וידע בתרגום היבטים רפואיים מקצועיים, המסוגל לתרגם מעברית לאחת מהשפות: ערבית, רוסית, או אמהרית. (ב) מתורגמן רפואי יהיה עובד המוסד הרפואי ויחולו עליו כל החובות החלות על מטפל, לרבות שמירת סודיות רפואית, כאמור בסעיף 19. (ב) מתורגמן רפואי יהיה עובד המוסד הרפואי ויחולו עליו כל החובות החלות על מטפל, לרבות שמירת סודיות רפואית, כאמור בסעיף 19. (ג) שירות של מתורגמן רפואי מקצועי ימומן מתקציב המדינה והמטופל לא ישא בכל עלות הכרוכה בשירות זה." (ג) שירות של מתורגמן רפואי מקצועי ימומן מתקציב המדינה והמטופל לא ישא בכל עלות הכרוכה בשירות זה."