הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 485328
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת עליזה לביא
רינה פרנקל
דוד צור
תמר זנדברג
מיכל רוזין
עיסאווי פריג'
ניצן הורוביץ
אילן גילאון
בנימין בן-אליעזר
מרב מיכאלי
נחמן שי
משה מזרחי
שמעון אוחיון
שלי יחימוביץ'
שולי מועלם-רפאלי
דב ליפמן
פ/1536/19
הצעה חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – פיצויים בשל נזק שאינו ממוני ונגישות למידע מהמעסיק), התשע"ג–2013
דברי הסבר
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996, הוא מהחוקים החשובים בספר החוקים. מטרתו להבטיח שוויון בין נשים וגברים במשפט העבודה בישראל, זאת על ידי עיגון חובה לשכר שווה לגבר ולאישה המבצעים תפקיד זהה או שווה ערך.
ואולם, בפועל, ישנם קשיים רבים ביישום החוק. קשיים אלה נובעים, בין היתר, מקושי לכמת את ערכה הכספי של פגיעה שבבסיסה עומדת הפליה, כמו גם קושי בהשגת הנתונים הנדרשים לצורך הגשת התביעה מלכתחילה.
התיקונים המפורטים מטה מבקשים לענות על קשיים אלה, ולהבטיח שכאשר קיימת עילת תביעה בגין הפרת החוק, תוכל הנפגעת לקבל את הסעד הראוי.
תיקון סעיף 4 לחוק
כיום, עובדת ששכרה נמוך משל גבר המועסק בתפקיד זהה או שווה ערך, רשאית לתבוע פיצוי מן המעסיק בגין פערי השכר. כמו כן, העובדת יכולה לתבוע בגין עילה נפרדת של הפליה, על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1998. לפי סעיף 1 לחוק המוצע, יוסף לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד סעיף שמאפשר פיצוי בגין נזק לא ממוני, בנוסח דומה לנוסח המופיע בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, זאת מעצם הפגיעה בכבודה ובמעמדה המקצועי של העובדת נוכח הפלייתה. בהקשר זה יצוין שבבג"ץ 1758/11 אורית גורן נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 17.5.2012) פסק בית המשפט הגבוה לצדק כי לא כל מקרה של פערי שכר מהווה בהכרח הפליה, ואולם ציין כי במקרה של פערי שכר הנטל עובר אל המעסיק להוכיח כי לא מתקיימת הפליה.
תיקון סעיף 7 לחוק
ניסיון החיים מלמד כי עובדות ממעטות לתבוע את מעסיקן מחשש לאובדן מקום העבודה שלהן. משכך, עיגן המחוקק את סעיף 9 לחוק, לפיו תובענה על פי החוק תוכל להיות מוגשת על ידי: (1) העובד; (2) ארגון העובדים היציג או ארגון העובדים שבו חבר העובד; (3) ארגון העוסק בזכויות נשים ככל שהסכים לכך העובד.
יחד עם זאת, לפי סעיף 7 לחוק, רק העובד יכול לפנות לבירור מידע בדבר תנאי ההעסקה של העובדים המועסקים אצלו. בכך מבוטל בפועל הרציונל שבבסיס סעיף 9, שכן אותו הקושי שבהגשת התביעה קיים גם בבקשת הנתונים לביסוסה.
התיקון המוצע מבקש להבטיח כי כל אותם 3 גופים המנויים לעיל יוכלו לפנות למעסיק לבירור המצב העובדתי בדבר תנאי העסקה של העובד ולהעצים את אפשרותו להבטיח תנאי העסקה הולמים ושוויוניים.
הצעת חוק זו היא פרי יוזמה של פרויקט שוות ערך לקידום שכר שווה בישראל בו חברים: שתיל, שדולת הנשים בישראל, מרכז אדווה ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באב התשע"ג – 22.7.13
תיקון סעיף 4 1. בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 4, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, בנוסף לכל סעד אחר, לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין."
תיקון סעיף 7 2. בסעיף 7 לחוק העיקרי, אחרי "לעובדו" יבוא "או לגופים המנויים בסעיף 9, לפי דרישת העובד או לפי דרישת הגופים האמורים".