הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 484695
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת יצחק הרצוג
נחמן שי
דב חנין
יחיאל חיליק בר
איציק שמולי
דב ליפמן
אלעזר שטרן
עליזה לביא
יפעת קריב
אורית סטרוק
פ/1631/19
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעה בעבודה), התשע"ג–2013
דברי הסבר
מטרת התיקון המוצע היא להבהיר כי מי שנפגע כתוצאה מהטרדה מינית (חד פעמית או מתמשכת) תוך כדי עבודתו יוכל לממש את זכויותיו כנפגע עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי.
פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי קובע את היסוד להכרה בפגיעה אשר אירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו כפגיעה בעבודה, אולם בכל זאת נותר הצורך בהוספת סעיף מוגדר בגין פגיעה מינית, מאחר שכיום על פי הנחיות הביטוח הלאומי נדחות תביעות אשר עניינן פגיעה נפשית הנובעת מלחץ נפשי מתמשך.
במקרים רבים כתוצאה מהטרדה מינית סובל הנפגע מתגובה רגשית נפשית. במוסד בביטוח הלאומי פגיעה נפשית תוכר רק במקרים שבהם ניתן לנקוב באירוע ספציפי שניתן להגדיר בזמן ובמקום.
משמעות הדבר היא כי עובדים אשר חוו הטרדה מתמשכת יומיומית במשך תקופה ממושכת אשר בעטיה נגרמה להם פגיעה נפשית, לא תוכר פגיעתם כפגיעה עבודה.
בביטוח לאומי קיימים שני מסלולים להכרה כפגיעה בעבודה – תאונת עבודה ומחלת מקצוע. אירוע שניתן לאתר אותו מבחינת זמן ומקום ייחשב לתאונת עבודה ופגימה שמתפתחת לאט ובהדרגה תוגדר כמחלת מקצוע. הצעת חוק זו מתייחסת הן למצב שבו נפגע העובד עקב אירוע ספציפי, כגון אונס (כלומר תאונת עבודה) והן למצב שבו נפגע עובד עקב הטרדה מינית מתמשכת (כלומר מחלת מקצוע).
על ידי יישום התיקון יוכלו עובדים אשר נגרם להם נזק פיזי או נפשי עקב פגיעה מינית לתבוע את זכויותיהם על פי חוק הביטוח הלאומי.
התיקון מאמץ את הגדרת המונח 'הטרדה מינית' שבחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, וכך הוא מאפשר להכיר בנפגעי עבודה גם בגין הטרדות והתנהגויות פוגעניות מתמשכות, ולא רק בגין הטרדה חד-פעמית.
ההסדר המוצע קובע שני תנאים להכרה כנפגע עבודה בגין הטרדה מינית: האחד – שההטרדה נעשתה תוך כדי עבודה (ובמקרה של עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו); והשני – שהפגיעה אירעה עקב ההטרדה. יובהר כי אין דרישה שהמטריד יהיה בהכרח מעביד, ממונה או עובד אחר.
התיקון המוצע כולל תיקון עקיף לסעיף 296 לחוק. ברירת המחדל לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, בנוסחו הנוכחי קובע כי לא תשולם גמלה בגין תקופה העולה על 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו הגיש המבוטח את תביעתו למוסד (תשלום רטרואקטיבי). התיקון המוצע מאריך את תקופת ההתיישנות לצורך תשלום גמלה רטרואקטיבית בגין פגיעה כתוצאה מהטרדה מינית ל-36 חודשים. מטרת הארכת התקופה כאמור מ-12 חודשים ל-36 חודשים היא לאפשר לנפגע פרק זמן ארוך יותר להגשת תביעה, וזאת בשל העובדה כי עובדים רבים החשופים להטרדה מינית, ממתינים זמן רב עד שהם מסוגלים לדווח על פגיעתם (כפי שעלה לאחרונה ממקרים שהתפרסמו באמצעי התקשורת).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/231/18), על ידי חברות הכנסת אורית זוארץ וציפי חוטובלי (פ/2144/18), על ידי חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא (פ/2204/18), על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3230/18), ועל ידי חבר הכנסת יצחק הרצוג (פ/4069/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/308/19) ועל ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/765/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באב התשע"ג – 31.7.13
הוספת סעיף 80א 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 80 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 80 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 80 יבוא:
"פגיעה כתוצאה מהטרדה מינית בעבודה 80א. רואים כפגיעה בעבודה גם פגיעה כתוצאה מהטרדה מינית, כהגדרתה בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, של עובד, שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו."
תיקון סעיף 296 2. בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 80א תוגש למוסד בתוך 36 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 80א תוגש למוסד בתוך 36 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 80א תוגש למוסד בתוך 36 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה."