הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 541965
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת מיכל בירן
יריב לוין
פנינה תמנו-שטה
מיקי רוזנטל
שלי יחימוביץ'
משה מזרחי
ראובן ריבלין
זהבה גלאון
יחיאל חיליק בר
חנא סוייד
באסל גטאס
דב חנין
משה גפני
יצחק כהן
קארין אלהרר
מירי רגב
שולי מועלם-רפאלי
יוני שטבון
מיכל רוזין
תמר זנדברג
נחמן שי
סתיו שפיר
עמר בר-לב
רינה פרנקל
איתן כבל
אילן גילאון
פ/1964/19
הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – עצמאות נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה), התשע"ד–2013
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק היא הענקת עצמאות מקצועית לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה באכיפת חקיקת השוויון בעבודה וקידום ההכרה בזכויות הקיימות מכוח חקיקה זו.
בשנת 2008 הוקמה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מכוח תיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988. מטרתה של הנציבות, כפי שנקבע בחוק, הוא קידום השוויון ומיגור ההפליה בעבודה. המחוקק נתן בידי נציבות השוויון סמכויות רחבות, כפי שעלה גם מישיבות הכנסת שעסקו בחקיקת החוק, ואף קבע כי נציב שוויון הזדמנויות יתמנה על ידי הממשלה בדומה ליועץ המשפטי לממשלה. בפועל, סמכויות אלה הולכות ומוצרות ובפני הנציבות ניצבים קשיים בייצוג עובדים או מועמדים לעבודה שהופלו על ידי המדינה או על ידי גופים ציבוריים. דבר הפוגע בהפרדת הרשויות והאתיקה המקצועית ויוצר איפה ואיפה בין מעסיק פרטי למעסיק ממשלתי על אף שהמחוקק לא ערך הבחנה שכזו, וקבע דין אחד לשניהם.
בהגבלת פעילות עובדי הנציבות או מי מטעמה יש גם משום הפרת כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין הקובעים כי "חובת עורך דין היא לייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט."
לאחרונה, בשנים 2012-2013, נמנע מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להביע את עמדתה בהליך שיפוטי על אף פסק דין (בר"ע 38261-09-12 - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' אילנה ברימה מיום 20.9.2012) אשר קבע כי עליה לעשות כן בנסיבות בהן עמדתה לא תואמת את עמדת הגוף הממשלתי שנתבע בשל הפליה בין גברים ונשים.
במניעת התייצבות עצמאית של הנציבות או בהגבלה של אופי הייצוג שעובדי הנציבות מספקים ללקוחות הפונים אליהם, יש משום הכשלת הנציבות ופגיעה בתפקידה החשוב להיאבק באי-שוויון בשוק העבודה. מיותר לציין שאי-שוויון כזה מופיע גם בגופים ממשלתיים וברור מאליו שתפקידה של הנציבות כולל גם מקרים כאלה.
יש לציין כי התפיסה המקובלת בעולם היא שעצמאותן של נציבויות שוויון היא תנאי הכרחי על מנת שאלו תוכלנה לעמוד במשימותיהן.
מטרת תיקון סעיף 18ח(5) היא לקבוע בצורה ברורה את עצמאותה בהפעלת שיקול דעת של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ואת אי כפיפותה המקצועית.
מטרת הוספת סעיף 18יג(ה) היא להבהיר את המצב המשפטי ולקבוע בצורה חד משמעית את חובת הנאמנות של הנציבות לפונים אליה, המיוצגים על ידה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בטבת התשע"ד – 16.12.13
תיקון סעיף 18ח 1. בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 18ח, במקום פסקה (5) יבוא: בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 18ח, במקום פסקה (5) יבוא:
"(5) ייזום או התייצבות בהליכים משפטיים שעניינם חוק זה, והכל לפי שיקול דעתה המקצועי;". "(5) ייזום או התייצבות בהליכים משפטיים שעניינם חוק זה, והכל לפי שיקול דעתה המקצועי;".
תיקון סעיף 18יג 2. בסעיף 18יג לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: בסעיף 18יג לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) מייצגת הנציבות אדם במילוי תפקידיה לפי סעיף 18ח(6) יחולו הוראות אלה: "(ה) מייצגת הנציבות אדם במילוי תפקידיה לפי סעיף 18ח(6) יחולו הוראות אלה:
(1) עובדי הנציבות או מי מטעמה יפעלו כעורך דין לטובת לקוחו, בנאמנות ובמסירות, ויחולו עליהם כללי האתיקה החלים על עורך דין המייצג לקוח;
(2) מקום שיש ניגוד בין חובות עובדי נציבות שוויון הזדמנויות כלפי לקוח לבין חובותיהם כעובדי המדינה – חובותיהם כלפי הלקוח גוברות על חובותיהם כעובדי המדינה."