הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 546263
הכנסת התשע-עשרה
יוזמות: חברות הכנסת זהבה גלאון
גילה גמליאל
שולי מועלם-רפאלי
מיכל בירן
תמר זנדברג
מיכל רוזין
פ/2170/19
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה), התשע"ד–2014
דברי הסבר
מוצע להגדיר "פגיעה מינית" בעבודה ולקבוע אותה כפגיעה נפרדת ועצמאית וזאת בהגדרת פגיעה בעבודה שבפרק ה' סימן ב' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי). התיקון בא להגן על הערכים המוכרים בזכויות היסוד של האדם: כבוד האדם, פרטיותו, חירותו ,שוויון בין המינים וקידום זכויות העובדים בישראל. ערכים אלה יהיו נר לרגליו של בית המשפט בבואו לפרש את הוראות החוק המוצעות. פגיעה מינית לא רק פוגעת בכבודו העצמי והחברתי של הנפגע, אלא פוגעת גם בכבודו, בעצם ההתעלמות של הפוגע מרצונו החופשי של הנפגע, ולמעשה שוללת את זכותו הבלעדית לגופו ומיניותו. פגיעה שכזו משפילה ומבזה וחותרת תחת האוטונומיה שכל אדם באשר הוא, זכאי לה. מטרת התיקון היא להגן על העובד ולאפשר ביטחון סוציאלי לנפגע, במקרה בו נגרם נזק ובמצב בו אינו מסוגל לשוב לאורח חיים תקין בשל הפגיעה.
בחוק הביטוח הלאומי קיימות חזקות רבות לעניין הכרה בתאונת עבודה כתוצאה מנזקים שונים. כך למשל, פגיעות גב ושמע מוכרות כפגיעה בעבודה לצורכי קבלת גמלה מהביטוח הלאומי. באופן דומה יש לקבוע בחוק הוראה מפורשת לעניין ההכרה בפגיעה מינית בעבודה.
נוסף על כך, עד היום נקט המוסד לביטוח לאומי במדיניות לפיה דמי פגיעה לרוב משולמים בגין פגיעות פיסיות שהתרחשו במקום העבודה. עם זאת, הוכרו לא פעם סוגים מסוימים של תאונות עבודה שאינן נופלות בגדר פגיעה פיסית ישירה. כך למשל, ד"ר ישראל גלעד ועמירם סבר הציעו במאמרם "אוטם שריר הלב כתאונת עבודה", שאוטם שריר הלב יחשב כתאונת עבודה על-אף שמדובר בהליך פיסי מורכב האורך שנים להתהוותו. לעצם העניין, המוסד לביטוח לאומי כבר הכיר בתביעתה של עובדת, אשר נאנסה על ידי מעבידה, ואף שולמה לה קצבת נכות. עם זאת, למוסד לביטוח לאומי אין מדיניות סדורה בנושא או הנחיות פנימיות לבחינת הציבור הרחב ולביקורת מינהלית. בשל כך, יש מקום לקבוע בחוק מפורש את מדיניות המוסד על מנת לאפשר שקיפות לציבור ובקרה על פעילות המוסד.
לפיכך מוצע כי פגיעה מינית שנעשתה במסגרת יחסי העבודה, כלומר תוך כדי עבודה ועקב העבודה יראו אותה כתאונת עבודה.
בנוסף מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות, לעניין הפגיעה המינית בלבד, ל-36 חודשים. מטרת הארכת תקופת ההתיישנות, מ-12 חודשים ל-36 חודשים, היא לאפשר לנפגע פרק זמן ארוך יותר, בשל המודעות לקושי בהתמודדות הנפשית ובהגשת תביעות בפגיעות מסוג זה. בנוסף, ייתכן והנזק הנפשי שנגרם לנפגע יצטבר ועילת התביעה תתגבש מספר שנים לאחר האירוע המזיק.
תחולת החוק על עצמאים – עצמאי שבמסגרת עבודתו נפגע מינית באופן המוביל לנזק, יהיה זכאי לקבלת הגמלה אף אם הפוגע הוא לקוח, ספק וכדומה. חזקת הסיבתיות לא תחול גם כשמדובר בתאונה שאירעה לעובד עצמאי. לפיכך, על העובד העצמאי יהא להוכיח את קיומו של הנזק שנגרם גם תוך כדי העבודה וגם עקב העבודה.
הצעת החוק נוסחה בסיוע הקליניקה לקידום זכויות נשים, המכללה למנהל ובסיוע האגף לקידום מעמד האישה בויצו.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת גדעון סער וקבוצת חברי הכנסת (פ/3848/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/231/18), על ידי חברות הכנסת אורית זוארץ וציפי חוטובלי (פ/2144/18), על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3230/18), ועל ידי חבר הכנסת יצחק הרצוג (פ/4069/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/308/19), ועל ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/765/19; הוסרה מסדר היום ביום כ"ד בכסלו התשע"ד (27 בנובמבר 2013)).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באדר א' התשע"ד – 10.2.14
הוספת סעיף 84ב 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא:
"פגיעה מינית בעבודה 84ב. פגיעה מינית בעובד שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו, רואים אותה כפגיעה בעבודה."
תיקון סעיף 296 2. בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
"(ד) על אף האמור בסעיף זה, תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך 36 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." "(ד) על אף האמור בסעיף זה, תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך 36 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." "(ד) על אף האמור בסעיף זה, תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך 36 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה."