הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 572844
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת רויטל סויד
דוד אמסלם
יואב בן צור
______________________________________________
מצטרפים: חברי הכנסת זאב בנימין בגין
עמיר פרץ
איציק שמולי
יואב קיש
אורלי לוי אבקסיס
אברהם נגוסה
מירב בן ארי
איילת נחמיאס ורבין
יואל חסון
נורית קורן
יחיאל חיליק בר
אראל מרגלית
קסניה סבטלובה
מיקי רוזנטל
זהבה גלאון
יעל גרמן
איתן ברושי
מיכל רוזין
______________________________________________ פ/3107/20
הצעת חוק לעידוד העסקת אנשים עם מוגבלות שכלית, התשע"ו–2016
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק לעודד העסקת אנשים עם מוגבלות שכלית ובכך לקדם את שילובם בחברה הישראלית. אוכלוסיית המוגבלים בשכלם זו אוכלוסייה המונה כ-40,000 איש ואשר קולה אינה נשמע בחברה הישראלית וצרכיה אינם באים לידי ביטוי ייחודי ונבלעים בייצוג צרכיהם המיוחדים של בעלי מוגבלויות אחרות.
מחקרים מצביעים על כך שבעלי מוגבלות שכלית הם בעלי כישורים שאינם מונעים מהם לקחת חלק בשוק התעסוקה, ושיעורי האבטלה הגבוהים המאפיינים אוכלוסייה זו נובעים בעיקר מחששות המעסיקים אשר נובעים מסטיגמות ודעות קדומות הקשורות לאוכלוסייה זו. מעסיקים אשר בחרו להעסיק אנשים עם מוגבלות שכלית מדווחים על שביעות רצון מיכולותיהם של עובדים אלו.
סוגיה זו הינה לכאורה סוגיה כלכלית גרידא, והיא בחלקה אכן כזו, אך בעיקר זוהי סוגיה חברתית. שילוב אנשים עם מוגבלות שכלית בשוק העבודה יאפשר לחברה הישראלית להיוודע בצורה בלתי אמצעית לאנשים בעלי מוגבלות שכלית ולהכירם מעבר לסטיגמות ולמגבלות. לכן על המדינה לעודד את שילובם של אנשים אלו ובכך להפריך את הסטיגמות שדבקו, שלא בצדק, באוכלוסייה זו, ובנוסף לתת לאנשים בעלי מוגבלות שכלית את האפשרות להפוך לאזרחים תורמים ויצרניים בעלי מעמד שווה בחברה.
חוקים כדוגמת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מעלים על נס את עקרון השוויון בשוק העבודה ואוסרים על הפליה מכל סוג שהיא. הצעת חוק זו הינה נדבך נוסף במאבק לשוויון והיא פועלת לעידוד העסקתם של בעלי מוגבלות שכלית תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים למגזר זה. הצעת חוק זו מספקת מענה ראוי למצב הנוכחי, בו אנשים השייכים למגזר זה ניצבים בפני חסמים חברתיים המקשים על השתלבותם.
בחינה יסודית של סוגיה זאת עשויה להצביע על כך שהצדדים המעורבים: המדינה, המעסיקים ובעלי המוגבלות השכלית, עשויים כולם לצאת נשכרים משילובם של האחרונים בשוק העבודה.
הצעת החוק שלהלן נועדה להציג מנגנון כלכלי-חברתי שיביא ליישום האמור לעיל. כמו כן, יישום החוק המוצע ישפר את מצבם של כלל הגורמים המעורבים.
ראשית, הוא יאיץ את השתלבותם של אנשים עם מוגבלות שכלית בשוק העבודה ויקרב אותם לחברה ובכך ימתן את הניכור כלפי מגזר זה. במקביל, הוא יאפשר למעסיקים לזכות בכוח עבודה בעל מיומנויות ייחודיות כמו משמעת עבודה גבוהה, ביצוע מטלות מונוטוניות לאורך זמן, פריון גבוה וכיו"ב. לצד היתרונות האינהרנטיים בהעסקת אנשים עם מוגבלות בשכלם, תוענק למעסיקים הטבה כלכלית.
בנוסף לרווח החברתי הנובע משילוב אוכלוסייה זו בשוק העבודה, גם המדינה תצא נשכרת כתוצאה מהצעת חוק זו, בכך שיהיה עליה לשאת בעלויות פנסיה חובה נמוכות שכן פנסיית החובה תהיה בשיעור של ההפרש שבין שכר המינימום לבין סכום הזכאות הקבוע בחוק. בכך תתרום החברה לחילוצם של אלו מן הבדידות בה הם מצויים כיום. לפיכך, מוצע להעניק הטבה כלכלית והכרה למעסיק אשר יעסיק אדם בעל מוגבלות שכלית ובכך לעודד את ציבור המעסיקים להעסיק אנשים עם מוגבלות שכלית.
הצעת החוק נכתבה בסיוע ארגון "גיבורים קטנים".
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בסיוון התשע"ו – 27.6.16
הגדרות 1. בחוק זה –
"אדם עם מוגבלות שכלית" – אדם עם לקות שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, שמגבילה את תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים;
״השר״ – שר הרווחה והשירותים החברתיים.
מטרה 2. מטרת חוק זה לעודד מעסיקים להעסיק אנשים עם מוגבלות שכלית באמצעות מתן הטבות למעסיקים שיעסיקו אנשים עם מוגבלות שכלית.
מתן הטבה למעסיק 3. מעסיק שיעסיק אדם עם מוגבלות שכלית יהא זכאי להטבה מן ההטבות הבאות, לפי בחירתו של המעסיק:
(1) העדפה במכרזים ציבורים לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992; שר האוצר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין העדפה כאמור;
(2) קבלת תו איכות ייחודי למעסיק הפועל לשילוב אנשים עם מוגבלות שכלית, לרבות מענק כספי חד פעמי בשיעור של 5,000 ש"ח; השר יקבע הוראות לעניין הענקת התו והמענק;
(3) פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 בעד העובד בעל המוגבלות השכלית לתקופה שיקבע השר;
(4) תשלום חודשי בגובה 5% אחוזים משכר העובד בעל המוגבלות השכלית שמשולם עד לגובה השכר שקבוע בחוק שכר המינימום, התשמ"ז–1987.