הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2013613
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת דוד ביטן
נאוה בוקר
מירב בן ארי
טלי פלוסקוב
יפעת שאשא ביטון
שרן השכל
מיכל רוזין
תמר זנדברג
איתן כבל
______________________________________________
פ/3919/20
הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – העברת נטל הראיה למעסיק במקרה של סירוב למסירת מידע וחובת מסירת מידע לארגון עובדים יציג), התשע"ז–2017
דברי הסבר
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 (להלן – חוק שכר שווה), קובע כי עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק, באותו מקום עבודה ומבצעים את אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך, זכאים לשכר שווה בעד העבודה.
אף שמדינות רבות מחייבות בחקיקה תשלום שכר עבודה שווה לנשים ולגברים, תופעת פערי השכר בין נשים לגברים היא תופעה עולמית רחבת היקף.
בישראל, חרף הזמן הרב שעבר מאז חקיקתו של חוק שכר שווה לעובדת ולעובד שנחקק בשנת 1964, וחקיקתו של החוק החדש בשנת 1996, התופעה של הפלית נשים בשכר עבודתן עדיין נפוצה. כך, שכרה הממוצע של אישה בשנת2013 עמד על 68% משכרו של גבר, ושכרן הממוצע של נשים לשעת עבודה עמד בשנת 2013 על כ-86% משכרם של הגברים.
אין די בנוסחו הקיים של חוק שכר שווה כדי להביא לצמצום פערי השכר בשל הקושי הרב ביישומו של החוק, בין היתר משום שנטל ההוכחה מוטל בעיקרו על העובדת, שבמקרים רבים מתקשה עד מאד בהוכחת אפלייתה, בין אם לנוכח סירוב המעסיק למסור לה מידע על שכר עמיתיה הגברים, ובין אם לנוכח הקושי להוכיח שעבודתה שוות ערך לעבודת עמיתיה הגברים. לכן, למרות הזמן הרב שעבר מאז חקיקתו של חוק שכר שווה, נדונו בבתי הדין לעבודה מספר מועט מאד של תביעות מכוח החוק, וגם בתביעות מעטות אלו, התובעות נתקלו בקשיים רבים מאד להוכחת תביעתן.
סעיף 7 לחוק שכר שווה שעניינו מסירת מידע, קובע כי המעסיק יהיה חייב למסור לעובד, לפי דרישת העובד, מידע לעניין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמידע יימסר במידה הדרושה לפי העניין, באופן שימנע גילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר.
בפועל, עובדות מעטות בלבד דורשות את המידע, וגם אלו הדורשות אותו נתקלות בחומה בצורה של התנגדות מצד המעסיק למסירת המידע, אף בשלב שבו התביעות הספורות המוגשות בעניין, מגיעות לפתחם של בתי הדין לעבודה.
התיקון המוצע לחוק, הקובע כי חובת מסירת המידע תהא גם "לארגון עובדים יציג לפי דרישתו", יגביר את כושר ההרתעה אל מול מעסיק הנוקט בהפליה על רקע מגדרי, יקל על ביצוע האכיפה המונעת וישפר באופן משמעותי את בעיית כושר המיקוח של הנשים כגורם להפליה בשכרן. בנוסף, התיקון יאפשר לארגון העובדים היציג לפעול למיגור הבעיה ולקבלת המידע בגין פערי השכר, ללא הצורך בבקשה מטעם העובדת, אשר מטבע הדברים חוששת מכך עד מאד.
תיקון זה מתבקש ומהווה המשך ישיר וטבעי נוכח האפשרות להגשת תביעה לפי חוק שכר שווה על ידי ארגון העובדים היציג בהתאם להוראות סעיף 9, וכן להצטרפותו והתערבותו בהליך בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק שכר שווה.
כמו כן, מוצע להעביר את נטל ההוכחה למעסיק במקרה של הפרת חובתו למסירת מידע לעובד כדי להתמודד עם הקושי הראייתי הגדול בהוכחת הפליה לפי החוק, כשלמעשה במצב בו מעסיק מסרב למסור לעובדת מידע, אין לעובדת כל יכולת להוכיח את עילת תביעתה. תיקון זה יקל באופן משמעותי על הוכחת התביעה, יגביר את נטל ההוכחה על המעסיק במקרים שבהם יש חשד להפליה בשכר והתחמקות של המעסיק לאור זאת ויעודד גילוי מידע מקדים על ידי המעסיק. הסדר דומה של היפוך נטל ההוכחה, קיים בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 (להלן – חוק השוויון) בהוראות סעיף 9 לחוק.
נוכח הקשיים בהוכחת הפליה בשכר על פי חוק שכר שווה, מוצע להוסיף לחוק אמצעי למניעת ההפליה ולהטיל חובה על מעסיקים ונציגות עובדים המקיימים משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי, לדון על שוויון מגדרי בתחום השכר ולגבש תכנית לצמצום פערי שכר ולקידום שוויון מגדרי.
תיקון מוצע זה יהווה צעד מניעתי חשוב ביותר למניעת הפליה בשכר וירתום הן את המעסיק והן את ארגון העובדים לנהל דיון בנושא ולגבש תכנית משותפת לצמצום פערי השכר. במסגרת התכנית ניתן יהיה לפרט צעדים שונים לצמצום פערי השכר המגדריים, ובכלל זה שינוי אופן חלוקת השכר והתגמולים, מנגנון הערכת עובדים מבוסס ביצועים, קידום נורמות תעסוקתיות המקלות על הורים לשלב בין האחריות בעבודה לאחריות בבית (כדוגמת דוח ועדת שטראובר לקידום נשים בשירות המדינה) וכיוצא באלה.
יצוין כי במספר מדינות הוכנסו להסכמים קיבוציים הוראות בדבר השקיפות הנדרשת בנושא שוויון. חוק שהתקבל בשנת 2006 בצרפת עוסק במשא ומתן בין מעסיקים לנציגי עובדים ומטיל עליהם חובה לדון גם בשוויון מגדרי בתחום השכר. בבלגיה, במשא ומתן הנערך בין איגודי העובדים לבין נציגי המעסיקים, המדינה מעודדת לדון במפורש בפער השכר בין גברים ונשים, ובלוקסמבורג הדיון בנושא הוא חובה (דרכים לצמצום פערי שכר בין גברים לנשים בכמה מדינות באיחוד האירופי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 11.2.2014).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באדר התשע"ז – 27.2.17
תיקון סעיף 7 1. בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996, בסעיף 7 – בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996, בסעיף 7 – בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996, בסעיף 7 – בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996, בסעיף 7 –
(1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, אחרי "לפי דרישת העובד" יבוא "או לארגון עובדים יציג, לפי דרישתו"; (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, אחרי "לפי דרישת העובד" יבוא "או לארגון עובדים יציג, לפי דרישתו"; (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, אחרי "לפי דרישת העובד" יבוא "או לארגון עובדים יציג, לפי דרישתו"; (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, אחרי "לפי דרישת העובד" יבוא "או לארגון עובדים יציג, לפי דרישתו";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) סירב מעסיק למסור מידע כאמור בסעיף קטן (א) וטרם הוגשה תובענה לפי חוק זה, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי התקיימו הוראות סעיף 2." "(ב) סירב מעסיק למסור מידע כאמור בסעיף קטן (א) וטרם הוגשה תובענה לפי חוק זה, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי התקיימו הוראות סעיף 2." "(ב) סירב מעסיק למסור מידע כאמור בסעיף קטן (א) וטרם הוגשה תובענה לפי חוק זה, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי התקיימו הוראות סעיף 2."
תיקון חוק הסכמים קיבוציים 2. בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, אחרי סעיף 33ח1 יבוא: בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, אחרי סעיף 33ח1 יבוא: בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, אחרי סעיף 33ח1 יבוא: בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, אחרי סעיף 33ח1 יבוא:
"חובת דיון בפערי שכר מגדריים בחתימת הסכם קיבוצי "חובת דיון בפערי שכר מגדריים בחתימת הסכם קיבוצי 33ח2. במשא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי, חייבים הצדדים לדון בפערי שכר בין המינים כחלק מהדיון בתנאי העבודה ולגבש תכנית בדבר צמצום פערי השכר וקידום שוויון מגדרי".