הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2021018 הכנסת העשרים יוזמת: חברת הכנסת ענת ברקו ______________________________________________ פ/4693/20 הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – יתרון לשירות צבאי), התשע"ח–2017 דברי הסבר מדינת ישראל מחייבת על פי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, כל מי שהוא אזרח ישראלי או תושב קבע לשרת בצבא שירות ארוך בין 24 חודשים ל-36 חודשים. בזמן זה, המשרתים בצבא אינם רשאים להשתכר למחייתם, הם מקבלים דמי קיום בלבד והעיקר, בזמן הזה הם נותנים מזמנם, מכישרונם וממרצם לטובת הכלל. ויש אף שמסכנים את חייהם. השירות הצבאי, שהוא תובעני מטבעו, דורש מהמשרתים לציית לכללי משמעת נוקשים, מאתגר אותם בביצוע מטלות, עמידה בזמנים וקבלת אחריות. כמו כן, השירות בצבא חושף את המשרתים בו להתמודדות עם מפקדים, עמיתים וכפופים. לפיכך, ללא קשר להכשרה מקצועית ולרכישת ידע ספציפי, המשרת בצבא רוכש מיומנויות שהן רלוונטיות בכל עבודה ובכל מקום עבודה אזרחי ולכן מגיע למי ששירת שירות בן 18 חודשים לפחות לזכות ביתרון. אין מדובר רק בעניין של הכרת תודה, דבר חשוב וראוי כשלעצמו, אלא בעיקר הבנה שהזמן שאדם היה בשירות הצבאי הכשיר אותו והקנה לו מיומנויות חשובות, שלא ניתן להתעלם מהן בכל אשר יפנה. מי שלא שירת בצבא, מכל סיבה שהיא, מבחינה עובדתית חסר את המיומנויות הללו ולכן יש למשוחרר משירות צבאי יתרון עליו. מובן שמי שלא שירת בצבא היה חופשי לעשות לביתו בזמן שהמשרת בצבא תרם לחברה ורכש השכלה או ניסיון תעסוקתי. ואולם, לא תהיה זו הפליה אם מעביד ייתן יתרון למי ששירת בצבא והתנסה בשירות במסגרת דורשנית ותובענית, שם רכש כאמור בפרק זמן ארוך מיומנויות חשובות. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז בחשוון התשע"ח – 6.11.17 תיקון סעיף 2 1. בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) לא יראו הפליה במתן יתרון למי ששירת שירות צבאי בן 18 חודשים לפחות לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986."