הצעת חוק לדיון מוקדם
2199935 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
מרב מיכאלי
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
1987/25/פ
2023–הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשפ"ג
חוק זה מטרתו לאסור התעמרות בעבודה בשירות או במוסד להשכלה
לבוגרים, כדי להגן על כבוד האדם וחירותו, על רווחתו ועל חופש העיסוק.
.1מטרת החוק
– בחוק זה.2הגדרות
"התייחסות" – בכתב, בעל פה, באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי, לרבות
באמצעות מחשב או חומר מחשב, או בהתנהגות;
"כוחות הביטחון" – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר
וארגוני הביטחון האחרים של המדינה;
()ה( לחוק למניעת הטרדה6)()א3 "מוסד להשכלה לבוגרים" – כהגדרתו בסעיף
; 11998–מינית, התשנ"ח
א)ד( לחוק שעות עבודה20 "מזמין שירות" ו"קבלן שירות" – כהגדרתם בסעיף
;21951–ומנוחה, התשי"א
;31995–"מחשב" ו"חומר מחשב" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה
"מסגרת עבודה" – מקום העבודה, מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם
המעסיק, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל
מקום שהוא;
לחוק שכר17 "מעסיק" – לרבות מפעיל במפעל מוגן כמשמעותו בסעיף
;41987–מינימום, התשמ"ז
.166 ' ס"ח התשנ"ח, עמ1
.204 ' ס"ח התשי"א, עמ2
.366 ' ס"ח התשנ"ה, עמ3
.68 ' ס"ח התשמ"ז, עמ4
2
לחוק העסקת1 "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בסעיף
; 51996–עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו
"מפעיל שירות" – כוחות הביטחון לעניין שירות בכוחות הביטחון, ולעניין
אזרחי – הגוף המפעיל;-שירות לאומי או שירות לאומי
"שירות" – שירות בכוחות הביטחון, מקום שאין בינם לבין המשרת בהם יחסי
אזרחי;-עבודה, או שירות בשירות לאומי או בשירות לאומי
"שירות לאומי" – שירות לאומי או התנדבות קהילתית כמשמעותם בחוק
;62017–שירות אזרחי, התשע"ז
–אזרחי, התשע"ד-אזרחי" – כמשמעותו בחוק שירות לאומי-"שירות לאומי
;72014
."השר" – שר הכלכלה והתעשייה
התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר
אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה,
לרבות אחת או יותר מהתנהגויות אלה:
.3 התעמרות במסגרת
עבודה
התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות
(1)
;צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות
שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת
(2)
דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים
לביצוע התפקיד ואינם מטעמים עניניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו,
הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן
בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של
סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים
וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת;
הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר
(3)
;ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו
;הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים
(4)
.201 ' ס"ח התשנ"ו, עמ5
.632 ' ס"ח התשע"ז, עמ6
.380 ' ס"ח התשע"ד, עמ7
3
ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם
(5)
;כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן
נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של
(6)
;האדם
נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של
(7)
.האדם
.לא יתעמר אדם בזולתו במסגרת עבודה.4
איסור התעמרות
במסגרת עבודה
התעמרות במסגרת עבודה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת
)א(
הנזיקין ]נוסח חדש[, יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.
.5 התעמרות במסגרת
עבודה – עוולה
אזרחית
בית המשפט או בית הדין לעבודה רשאי לפסוק בשל התעמרות במסגרת
)ב(
שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק;120,000 עבודה פיצוי שלא יעלה על סך
בינואר של כל שנה )בסעיף זה – יום העדכון(, בהתאם1-סכום זה יעודכן ב
לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי והודעה על הסכום המעודכן
תפורסם ברשומות; לעניין סעיף קטן זה –
;"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
;"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון
.2014 "המדד הבסיסי" – מדד חודש פברואר
מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע
)א(
התעמרות במסגרת עבודה על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו
עובדו, או על ידי ספק או לקוח, ולטפל בכל מקרה כאמור, ולשם כך עליו:
.6
נקיטת אמצעים
בידי המעסיק
לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל התעמרות במסגרת עבודה
(1)
;ולבירור התלונה
לטפל ביעילות וללא דיחוי במקרה של התעמרות במסגרת
(2)
העבודה שידע אודותיו, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות
ההתעמרות כלפי המתלונן וכלפי אחרים במסגרת העבודה, וכדי לתקן
את הפגיעה שנגרמה למתלונן בעקבותיה;
4
במקרה של התעמרות במסגרת עבודה כשהנילון הוא ספק או
(3)
( רק ככל2) לקוח של המעסיק, חייב המעסיק לפעול כאמור בפסקה
שהוגשה תלונה.
,( עובדים חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן )א25-מעסיק המעסיק יותר מ
)ב(
לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר התעמרות בעבודה ויפורטו
בו דרכי הגשת התלונות שעניינן התעמרות במסגרת עבודה ודרכי הטיפול בה,
כפי שקבע המעסיק )להלן – תקנון(; המעסיק יפרסם את התקנון בין עובדיו.
)ב( יהיה- מעסיק שלא מילא את חובותיו לפי סעיפים קטנים )א( ו
)ג(
, שעשה עובדו, או ממונה מטעמו אף אם5 אחראי לעוולה אזרחית לפי סעיף
אינו עובדו, או ספק או לקוח, במסגרת עבודה.
– השר , באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע
)ד(
כללים לביצוע חובות המעסיק על פי סעיף זה; כללים כאמור
(1)
יכול שיהיו כלליים או לפי סוגים של מקומות עבודה, ענפי עבודה או
מקצועות;
.(תקנון לדוגמה שישמש דוגמה למעסיק )להלן – תקנון לדוגמה
(2)
לצורך קיום חובותיו של המעסיק לפי סעיף קטן )ב(, יערוך המעסיק
)ה(
בתקנון לדוגמה את ההתאמות הנדרשות.
)ב(, דינו – הקנס הקבוע בסעיף6 לא פרסם מעסיק תקנון כאמור בסעיף
, וקנס נוסף לכל שבוע שבו נמשכה81977–( לחוק העונשין, התשל"ז1)()א61
.)ג( לחוק העונשין61 העבירה, בשיעור הקנס הקבוע בסעיף
.7 – אי פרסום תקנון
עבירה
הוראות חוק זה לעניין מעסיק ועובד יחולו, בשינויים המחויבים ולפי
)א(
העניין, גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם ועל אדם
המועסק כאמור, וגם על מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק
אצלו.
.8הרחבת תחולה
הוראות חוק זה לעניין מעסיק, עובד ומסגרת עבודה יחולו, בשינויים
)ב(
המחויבים ולפי העניין, גם על מפעיל שירות, משרת בשירות ומסגרת השירות.
.226 ' ס"ח התשל"ז, עמ8
5
הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, על יחסי מורה
)ג(
או מרצה כלפי תלמיד או סטודנט במוסד להשכלה לבוגרים, ולעניין זה
יחול על מורה או מרצה4 האיסור על התעמרות במסגרת עבודה כאמור בסעיף
במוסד כאמור, כלפי תלמיד או סטודנט במוסד זה, וחובות המעסיק כאמור
יחולו על המוסד להשכלה לבוגרים גם לעניין זה. 6 בסעיף
– יכול שתוגש בידי6 או5 ,4 תובענה בשל הפרת הוראות סעיפים
)א( .9
זכות תביעה
והתערבות
בתובענות
;העובד
(1)
ארגון העובדים היציג במקום העבודה או ארגון העובדים היציג
(2)
;באותו ענף או ארגון עובדים שהעובד חבר בו, והכל בהסכמת העובד
ארגונים העוסקים בזכויות מי שאסור להתעמר בו – ובלבד
( 3)
.שהסכים לכך
בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית המשפט או בית הדין
)ב(
לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להתעמר בו להשמיע את
דברו, בדרך שיורה.
לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי לפי סעיפים
)א(
)א( שעניינו אחד מאלה:8- ו6 ,5
.10
סמכות בית הדין
לעבודה ותרופות
התעמרות מעסיק, או ממונה מטעמו, בעובדו, או התעמרות עובד
(1)
;בעובד אחר, במסגרת עבודה
בשל התעמרות ממונה מטעם6 אחריות מעסיק כאמור בסעיף
(2)
,המעסיק אף אם אינו עובדו, בעובדו, התעמרות עובד בעובד אחר
התעמרות ספק או לקוח של המעסיק בעובדו, במסגרת עבודה.
– (בין הדין לעבודה רשאי בהליך כאמור בסעיף קטן )א
)ב(
לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו
(1)
;()ב5 בנסיבות העניין, או בהתאם להוראות סעיף
ליתן צו מניעה או צו עשה; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית
(2)
הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום
העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע.
6
הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך אזרחי שעניינו התעמרות במסגרת
)ג(
שירות או במוסד להשכלה לבוגרים.
.חוק זה חל על המדינה.11דין המדינה
.אין בהוראת חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.12שמירת דינים
,השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה
)א(
הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
.13
ביצוע, תקנות
ותקנות ראשונות
)ד( יוגשו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של6 תקנות לפי סעיף
)ב(
הכנסת, בתוך חמישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
, בתוספת השנייה, בסופה יבוא91969–בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט
". 2023– לחוק למניעת התעמרות בעבודה, התשפ"ג7 "סעיף
.14תיקון חוק בית הדין
לעבודה
)ה(, אחרי18 , בסעיף101988–בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח
לחוק למניעת התעמרות בעבודה,7 "הטרדה מינית" יבוא "והוראות סעיף
".2023–התשפ"ג
.15
תיקון חוק שוויון
ההזדמנויות
בעבודה
.תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.16תחילה
ד ב ר י ה ס ב ר
במדינת ישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, התעמרות בעבודה היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת
בעובדים רבים: מחקרים מראים שלפחות אחד מכל ארבעה עובדים ועובדות בישראל נתון במהלך שנות
עבודתו להתעמרות במסגרת עבודה.
התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות פוגענית המופנית כלפי אדם באופן חוזר ונשנה, לא במסגרת
פעמי אלא במספר אירועים נפרדים, ויוצרת עבור האדם סביבה עוינת במסגרת -אירוע "חריג" וחד
העבודה. המתעמר יכול להיות, בין השאר, ממונה בעבודה או עמית לעבודה או לקוח או ספק. התעמרות
בעבודה יכולה לקרות בכל ארגון, לכל אדם.
התעמרות במסגרת עבודה פוגעת בכבוד האדם, בחירותו, ברווחתו, ביכולתו לבצע את עבודתו
ובתפקודו המקצועי. ישנם מקרים בהם התעמרות פוגעת אף בבריאותו הגופנית או הנפשית של אדם.
,ביטוייה המעשיים של התעמרות בעבודה הם רבים ומגוונים. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצעקות
בקללות, בהאשמות שווא, בהפצת שמועות מזיקות, בגרימת נידויו של אדם או החרמתו, במתן משימות
משפילות, בפגיעה בדימויו, בפגיעה ביכולתו לבצע את תפקידו או בפגיעה בסיכוייו להצליח או להתקדם
בעבודה וכיוצ"ב.
מחקרים מלמדים שנזקי ההתעמרות בעבודה אינם מתמצים בתחומו של מושא ההתעמרות; גם מי
שנכחו בסיטואציה של התעמרות בעבודה עשויים להגיב באופן דומה לצד הנפגע. בנוסף, התעמרות
בעבודה מזיקה למעסיק, נוכח גידול בימי היעדרויות של עובדים )ימי מחלה וכיוצ"ב(. נזק עקיף למעסיק
עלול להיגרם בשל פגיעה במוטיבציה של העובדים, דבר המשליך על איכות השירות הניתן על ידם לצדדים
שלישיים )לקוחות(.
.70 ' ס"ח התשכ"ט, עמ9
.38 ' ס"ח התשמ"ח, עמ10
7
בשנים האחרונות מתרחבת תנועה חובקת עולם הנאבקת בתופעת ההתעמרות במקום העבודה
(, גם במסגרת הזירה המשפטית. חוקים אשר נועדו להתמודד עם workplace mobbing אוworkplace bullying)
.התופעה נחקקו במדינות רבות, ובמדינות אחרות מתקיימת מערכה נמרצת לקידומה של חקיקה דומה
בתי הדין לעבודה ובתי המשפט בישראל מתמודדים עם מקרים של התעמרות בעבודה המגיעים
לפתחם באמצעות חקיקה ספציפית ככל שהיא רלבנטית למקרה הנדון )התנכלות בחוק למניעת הטרדה
; חוק איסור לשון 1988–; התנכלות בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח1998–מינית, תשנ"ח
(, באמצעות הכרה בהתפטרות עקב נסיבות התעמרות בעבודה כהתפטרות המזכה 1965-הרע, התשכ"ה
( ובאמצעות השתת פיצויים על 1963–)א( לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג11 בפיצויי פיטורים )סעיף
המתעמר בגין עגמת נפש. בתי הדין למשמעת של עובדי המדינה מתמודדים עם מקרים של התעמרות
)פגיעה 1963- לחוק שירות המדינה )משמעת(, התשכ"ג17 בקרב עובדי מדינה כעבירת משמעת לפי סעיף
במשמעת שירות המדינה, אי קיום המוטל על עובד מדינה, התנהגות לא הולמת, התנהגות בלתי הוגנת(.
במקורות אלה אין מענה לכלל המקרים של התעמרות בעבודה, הם אינם מקיפים, בהירים ויעילים דיים
למיגור ולטיפול בתופעה הרחבה של התעמרות בעבודה. החוק המוצע נועד לענות על צורך בוער זה.
החוק המוצע נועד להגביר את המודעות הציבורית לחומרת התופעה, תוך חינוך המשתתפים במסגרת
העבודה והמעסיק בכללם, לשמור על סביבת עבודה נטולת התנהגויות פוגעניות.
להצעת החוק קובע שהתעמרות בעבודה פוגעת בערכי היסוד: כבוד האדם, חירותו וחופש1 סעיף
העיסוק, שנקבעו בחוקי היסוד של מדינת ישראל, כמו גם ברווחתו של אדם במסגרת עבודה.
המוצע קובע הגדרה כללית של התעמרות במסגרת עבודה, תוך מתן דוגמאות להתנהגויות3 סעיף
העשויות להיחשב כהתעמרות כאמור, כנלמד ממקרים רבים.
הגדרת התעמרות במסגרת עבודה כוללת גם מבחן אובייקטיבי. זאת, כדי שלא ללכוד ברשת החוק
מקרים בהם אולי נגרמה לאדם פגיעה רגשית אך בחינה אובייקטיבית של המקרה מובילה למסקנה
הסבירה שאין מקום להתערבות המשפט.
מעוגן האיסור הכללי על התעמרות במסגרת עבודה. האיסור חל על כל אדם כלפי כל אדם4 בסעיף
במסגרת עבודה. נוסח הסעיף מחיל את האיסור גם על צדדים שלישיים כמו ספק או לקוח, במסגרת
עבודה.
המוצע קובע כי התעמרות במסגרת עבודה היא עוולה נזיקית. עוד קובע הסעיף שאדם זכאי5 סעיף
שקלים חדשים, בדומה 120,000 להיפרע בגין התעמרות בעבודה גם ללא הוכחת נזק, עד לתקרה של
. הזכות לפיצוי ללא הוכחת נזק נחוצה למי שסבלו 1998-לקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח
מפגיעה בכבודם, בחירותם, בחופש העיסוק או ברווחתם, אך אינם יכולים להוכיח נזק מוחשי דוגמת
פיטורים, הפסד כלכלי, או הוצאות על טיפול רפואי. הנזקים לאדם טבועים בעצם ההתנהגות המתעמרת
כלפיו, לכן יש בהוכחת ההתנהגות המתעמרת גם הוכחת הנזק. יובהר כי ככל שהתובע בגין התעמרות
במסגרת עבודה מוכיח בפני בית המשפט את נזקו עקב ההתעמרות, בית המשפט אינו מוגבל לפסיקת
שקלים חדשים.120,000 פיצויים של
הצעת החוק מגדירה את ההתעמרות במסגרת עבודה כעוולה נזיקית ולא כעבירה פלילית, מתוך
מחשבה שראוי להרגיל את כל השותפים בעולם העבודה להוראות החוק ולרוחו באמצעים מן המשפט
האזרחי. ייתכן שלאחר מספר שנות הכשרה יהיה נכון להוסיף איסור פלילי.
המוצע קובע את חובת המעסיק לעשות כל שביכולתו על מנת לשמור על סביבת העבודה6 סעיף
"נקייה מהתעמרות". יחד עם זאת, חובתו של המעסיק משתנה בהתאם למי שנטען כלפיו כי הוא מתעמר
במקום העבודה: כשהמתעמר לכאורה הוא עובדו של המעסיק או אדם מטעמו אף אם אינו עובדו, חובת
המעסיק לטפל במקרה כאמור קמה מיד עם היוודע המקרה למעסיק, ללא צורך בהגשת תלונה;
כשהמתעמר לכאורה הוא ספק או לקוח, חובת המעסיק לטפל במקרה קמה רק כשההתעמרות הובאה
לידיעתו באמצעות תלונה.
. עובדים לפרסם תקנון בין עובדיו25-על מעסיק של יותר מ
מעסיק שלא יפעל על פי הוראות החוק המוצע בעניין זה יישא באחריות נזיקית להתעמרות במסגרת
(.7 . בנוסף, אי פרסום תקנון מהווה עבירה פלילית )סעיף5 עבודה, לפי סעיף
מוצע להחיל את הוראות החוק גם על משרת בשירות בכוחות הביטחון, משרת בשירות לאומי8 בסעיף
8
,אזרחי ובהתאמה להחיל את חובות המעסיק על מפעיל השירות-או בהתנדבות קהילתית ובשירות לאומי
שהוא כוחות הביטחון או גוף מפעיל, וההוראות החלות על מסגרת עבודה יחולו בהתאמה על מסגרת
השירות. כמו כן, מוצע להחיל את הוראות החוק גם על יחסי מורים ומרצים עם תלמידים או סטודנטים
(, נוכח תופעה של התעמרות מרצים ומורים 2 במוסדות להשכלה לבוגרים כהגדרתם בהצעת החוק )סעיף
בסטודנטים ובתלמידים. על המוסד מוטלת האחריות למנוע מקרים כאמור ולטפל בהם.
המוצע קובע שתקום זכות תביעה לעובד או לארגון עובדים יציג או לארגון עובדים שהעובד9 סעיף
חבר בו, בהסכמת העובד, בדומה לדיני עבודה דומים הקובעים הוראות מעין אלה כמו חוק שכר שווה
לעובד ולעובדת, הזכות לעבודה בישיבה, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ועוד. כמו כן תהיה זכות תביעה
לארגון העוסק בזכויות של מי שלטובתו נקבע איסור ההתעמרות – בתנאי שהסכים לכך.
המוצע קובע כי לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתביעה אזרחית לפי חוק זה10 סעיף
כאשר המדובר במסגרת עבודה, אך לא במסגרת שירות או במוסד להשכלה לבוגרים.
המוצעים קובעים את תחולת החוק על המדינה, שמירת דינים וסמכות לקביעת13 עד11 סעיפים
חודשים מתחילתו של החוק.5 תקנות וכן חובה לקבוע תקנות ראשונות בעניין תקנון, בתוך
המוצע מטיל על מפקח שהוסמך לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה גם את הפיקוח על15 סעיף
להצעת חוק זו.7 הוראת סעיף
.הצעת החוק נוסחה בסיוע ד"ר אורית קמיר מהמרכז הישראלי לכבוד האדם
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת
(, על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על 1352/22/; פ971/20/הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת )פ
( ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב 450/23/ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי )פ
( ועל ידי חברי הכנסת אפרת רייטן 2233/24/(, על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי )פ1312/24/מיכאלי )פ
(. 2417/24/מרום ורם שפע )פ
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי
( ועל שולחן הכנסת 3200/24/( ועל ידי חברת הכנסת נעמה לזימי וקבוצת חברי כנסת )פ2993/24/)פ
(.334/25/העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1312/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(30.01.2023) ח' בשבט התשפ"ג