הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2219055
הכנסת העשרים וחמש
______________________________________________
פ/4788/25
הצעת חוק היקף עבודה במתכונת חודשית, התשפ"ד–2024
דברי הסבר
כיום, יותר ויותר עובדים בישראל מועסקים במתכונת עבודה שעתית (להלן – עובדים שעתיים); כלומר: שכרם מחושב לפי יחידות של שעת עבודה, ואינו שכר חודשי קבוע. לפי הערכות ארגונים אזרחיים, העובדים השעתיים מהווים כ-45% מהעובדים בישראל, ולפי סקר של הלמ"ס משנת 2018 מדובר בלא פחות מ-23% מהשכירים, כשיותר ממחציתם נשים. העסקה בשכר שעתי משמעותה הגנות פחותות בדין ביחס לעובד במשכורת (למשל לגבי הודעה מוקדמת, דמי לידה ועוד) ואף מובילה לשכר משתנה ולא יציב, שתלוי במספר ימי העבודה בחודש, ומשפיע על ההכנסה הכוללת של העובד כמו גם על זכאויות תלויות–שכר מגופים כמו המוסד לביטוח הלאומי.
רעיון העובדים השעתיים נולד על מנת למלא צרכים זמניים ומשתנים של מקום העבודה. למשל, פרויקטים חולפים שהיקפם משתנה תדיר, עובדים שימלאו תפקידים בשעות שאינן שעות העבודה של העובדים הרגילים, כגון שעות אחר הצהריים, וכל עובד שמסיבות ארגוניות המעסיק אינו יכול להתחייב להיקף משרה קבוע עבורו – מלא או חלקי. ניתן להניח כי המטרה המקורית של העסקת עובדים שעתיים הייתה להשיג גמישות בחלק ממצבת כוח האדם של הארגון, מתוך הכרה בצרכים המשתנים של הארגון. אולם במהלך הזמן, הבינו מעסיקים רבים כי עלות ההעסקה של העובדים השעתיים נמוכה יותר, ולכן עברו להעסקה של עובדים במתכונת שעתית, גם כאשר היקף המשרה מלא או קרוב לכך, וההעסקה מתמשכת וקבועה.
המציאות בעשורים האחרונים היא שעובדים שעתיים ככלל מגיעים מהפריפריה החברתית-כלכלית ומדובר בעובדים המוחלשים בשוק העבודה. מרביתם עובדים בשכר הקרוב לשכר המינימום, רבים מהם עובדי קבלן ועובדים שאינם נהנים מסל זכויות מורחב מכוח חוזים אישיים או הסכמים קיבוציים נדיבים. פעמים רבות מדובר בעובדים המועסקים שנים ארוכות כעובדים שעתיים.
מטרת הצעת חוק זו לקבוע כי ברירת המחדל לעניין מתכונת העסקה של עובד תהיה עובד במשכורת ולייצר חובת קביעת אחוזי משרה לכל עובד כדי לתת ביטוי לחזקה זו. הצעת חוק זו מתקנת עיוות וכשל לפיו עובדים מועסקים כעובדים שעתיים באופן פיקטיבי, כדי להקטין את עלויות העסקה, למרות שהם עובדים בהיקף ובוותק משמעותיים. מטרת הצעת החוק להגביל את קבוצת העובדים המועסקים כעובדים שעתיים, וכן להגביל את תקופת הזמן בה מועסקים עובדים כעובדים שעתיים כדי שלא לפגוע בזכויותיהם הסוציאליות בשוק התעסוקה.
לפיכך מוצע בסעיף 1 לקבוע בין היתר מי הוא עובד במתכונת עבודה חודשית. בסעיף 2 מוצע לקבוע את חובתו של מעסיק לקבוע לעובד אחוזי משרה ולמסור לו הודעה על כך במסגרת ההודעה לעובד על תנאי העבודה. סעיף 3 קובע מה הם התנאים שבהם עובד בשכר יוגדר כעובד במתכונת עבודה חודשית. כמו כן, הסעיפים מחייבים בדיקה על ידי בודק שכר מוסמך אחת לשנה לצורך בחינת מבנה ההעסקה, וקובעים מה קורה אם מעסיק לא עמד בדרישות הסעיף. סעיף 4 קובע את סמכות בית הדין האזורי לעבודה לדון בהליכים בשל הפרת הוראות החוק, ולקבוע את אופן חישוב הפרשי השכר והיקף המשרה לעובד שהיה אמור להיות מועסק במתכונת עבודה חודשית, וכן להטיל סנקציות על מעסיקים שלא ביצעו את הבדיקה וכן את סמכותו לקבוע פיצוי שאינו תלוי בנזק (פיצויים לדוגמא). בסעיף 5 מוצע לקבוע שדין המדינה כדינו של כל מעסיק לעניין חוק זה. בסעיף 6 מוסמך שר העבודה להחריג קבוצות מסוימות מתחולת החוק ככל שחל עליהן הסדר מיטיב ולאחר היוועצות עם ארגון עובדים וארגון מעבידים.
כדי לתת למשק להיערך, מוצע שהחוק ייכנס לתוקף תוך 4 חודשים ממועד פרסומו. כמו כן מוצע בסעיפים 8 ו9 לתקן את חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב–2002 ולכלול בהודעה לעובד את היקף המשרה וכן לתקן את חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, כך שניתן יהיה להטיל עיצום כספי על מעסיקים שהפרו את חובתם למסור הודעה.
הצעת חוק זו נוסחה בסיוע פורום זכויות עובדים ועובדות בהובלת הארגונים קו לעובד, איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, האגודה לזכויות האזרח, והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז בתמוז התשפ"ד (22.07.2024)
יוזמים: חברי הכנסת נעמה לזימי
משה גפני אברהם בצלאל
אחמד טיבי מירב בן ארי
עאידה תומא סלימאן אלעזר שטרן
נאור שירי מאיר כהן
סימון דוידסון יונתן מישרקי
ולדימיר בליאק ווליד טאהא
שלי טל מירון מטי צרפתי הרכבי
מתן כהנא טטיאנה מזרסקי
ינון אזולאי אפרת רייטן מרום
סימון מושיאשוילי חוה אתי עטייה
ששון ששי גואטה רון כץ
צגה מלקו ירון לוי
מנסור עבאס יוראי להב הרצנו
דבי ביטון מרב מיכאלי
יאסר חוג'יראת גלעד קריב
אליהו ברוכי מיכל שיר סגמן
מיכאל מרדכי ביטון יוסף טייב
פנינה תמנו גדי איזנקוט
חילי טרופר בועז טופורובסקי
אלון שוסטר אימאן ח'טיב יאסין
יוסף עטאונה קטי קטרין שטרית
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"בודק שכר מוסמך" – כהגדרתו בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011; "בודק שכר מוסמך" – כהגדרתו בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011; "בודק שכר מוסמך" – כהגדרתו בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011;
"דרישה לביצוע עבודה" – לרבות דרישה להיות העובד זמין לביצוע עבודה; "דרישה לביצוע עבודה" – לרבות דרישה להיות העובד זמין לביצוע עבודה; "דרישה לביצוע עבודה" – לרבות דרישה להיות העובד זמין לביצוע עבודה;
"היקף עבודה בפועל" – היקף העבודה שביצע העובד בחודש עבודה, וכן שעות וימי עבודה שהעובד לא ביצע בפועל אולם קיבל או היה זכאי לקבל עבורם תשלום על פי דין; "היקף עבודה בפועל" – היקף העבודה שביצע העובד בחודש עבודה, וכן שעות וימי עבודה שהעובד לא ביצע בפועל אולם קיבל או היה זכאי לקבל עבורם תשלום על פי דין; "היקף עבודה בפועל" – היקף העבודה שביצע העובד בחודש עבודה, וכן שעות וימי עבודה שהעובד לא ביצע בפועל אולם קיבל או היה זכאי לקבל עבורם תשלום על פי דין;
"חוק הודעה לעובד" – חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב–2002; "חוק הודעה לעובד" – חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב–2002; "חוק הודעה לעובד" – חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב–2002;
"היקף עבודה במתכונת חודשית" – היקף של 82 שעות בחודש לפחות; "היקף עבודה במתכונת חודשית" – היקף של 82 שעות בחודש לפחות; "היקף עבודה במתכונת חודשית" – היקף של 82 שעות בחודש לפחות;
"עובד במשכורת" – כהגדרתו בחוק דמי מחלה, התשל"ו–-1976; "עובד במשכורת" – כהגדרתו בחוק דמי מחלה, התשל"ו–-1976; "עובד במשכורת" – כהגדרתו בחוק דמי מחלה, התשל"ו–-1976;
"עובד בשכר" – כהגדרתו בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951; "עובד בשכר" – כהגדרתו בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951; "עובד בשכר" – כהגדרתו בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951;
"שנת מס" – כהגדרתה בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; "שנת מס" – כהגדרתה בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; "שנת מס" – כהגדרתה בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש];
"השר" – שר העבודה. "השר" – שר העבודה. "השר" – שר העבודה.
העסקת עובד במתכונת חודשית 2. עובד שהתחיל לעבוד אצל מעסיק ונדרש לבצע עבודה באופן קבוע מדי חודש בהיקף של עבודה במתכונת חודשית, יהיה עובד במשכורת וייקבעו לו היקף משרה ושכרו ישולם על בסיס חודשי, בהתאם ליחס שבין היקף השעות של עבודתו ובין היקף השעות במשרה מלאה במקום העבודה ולא יותר מ-182 שעות בחודש. עובד שהתחיל לעבוד אצל מעסיק ונדרש לבצע עבודה באופן קבוע מדי חודש בהיקף של עבודה במתכונת חודשית, יהיה עובד במשכורת וייקבעו לו היקף משרה ושכרו ישולם על בסיס חודשי, בהתאם ליחס שבין היקף השעות של עבודתו ובין היקף השעות במשרה מלאה במקום העבודה ולא יותר מ-182 שעות בחודש. עובד שהתחיל לעבוד אצל מעסיק ונדרש לבצע עבודה באופן קבוע מדי חודש בהיקף של עבודה במתכונת חודשית, יהיה עובד במשכורת וייקבעו לו היקף משרה ושכרו ישולם על בסיס חודשי, בהתאם ליחס שבין היקף השעות של עבודתו ובין היקף השעות במשרה מלאה במקום העבודה ולא יותר מ-182 שעות בחודש.
עבודה בפועל במתכונת עבודה חודשית 3. (א) עובד שעבד כעובד בשכר שלושה חודשים לפחות אצל מעסיק או באותו מקום עבודה בשנת המס, ובפועל היקף עבודתו ברוב חודשי עבודתו היה לפחות בהיקף עבודה במתכונת חודשית, יועסק החל מתחילת שנת המס העוקבת כעובד במשכורת ויחול עליו סעיף 2. (א) עובד שעבד כעובד בשכר שלושה חודשים לפחות אצל מעסיק או באותו מקום עבודה בשנת המס, ובפועל היקף עבודתו ברוב חודשי עבודתו היה לפחות בהיקף עבודה במתכונת חודשית, יועסק החל מתחילת שנת המס העוקבת כעובד במשכורת ויחול עליו סעיף 2. (א) עובד שעבד כעובד בשכר שלושה חודשים לפחות אצל מעסיק או באותו מקום עבודה בשנת המס, ובפועל היקף עבודתו ברוב חודשי עבודתו היה לפחות בהיקף עבודה במתכונת חודשית, יועסק החל מתחילת שנת המס העוקבת כעובד במשכורת ויחול עליו סעיף 2.
(ב) מעסיק יערוך באמצעות בודק שכר בדיקה תקופתית בתום כל שנת מס, לגבי כל עובד בשכר המועסק אצלו, כדי לבחון אם היקף עבודתו הוא היקף עבודה במתכונת חודשית לפחות; המעסיק יודיע לעובד על ממצאי הבדיקה לגביו בתוך שבעה ימים ממועד הבדיקה. (ב) מעסיק יערוך באמצעות בודק שכר בדיקה תקופתית בתום כל שנת מס, לגבי כל עובד בשכר המועסק אצלו, כדי לבחון אם היקף עבודתו הוא היקף עבודה במתכונת חודשית לפחות; המעסיק יודיע לעובד על ממצאי הבדיקה לגביו בתוך שבעה ימים ממועד הבדיקה. (ב) מעסיק יערוך באמצעות בודק שכר בדיקה תקופתית בתום כל שנת מס, לגבי כל עובד בשכר המועסק אצלו, כדי לבחון אם היקף עבודתו הוא היקף עבודה במתכונת חודשית לפחות; המעסיק יודיע לעובד על ממצאי הבדיקה לגביו בתוך שבעה ימים ממועד הבדיקה.
(ג) בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מתכונת העבודה, והמעסיק לא ביצע בדיקה או לא מסר הודעה כמפורט בסעיף קטן (ב), תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר מתכונת העבודה. (ג) בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מתכונת העבודה, והמעסיק לא ביצע בדיקה או לא מסר הודעה כמפורט בסעיף קטן (ב), תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר מתכונת העבודה. (ג) בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מתכונת העבודה, והמעסיק לא ביצע בדיקה או לא מסר הודעה כמפורט בסעיף קטן (ב), תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר מתכונת העבודה.
סמכות שיפוט ותרופות 4. (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי חוק זה, והוא רשאי – (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי חוק זה, והוא רשאי – (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי חוק זה, והוא רשאי –
(1) לפסוק הפרשי שכר וזכויות סוציאליות על פי דין, בשל העסקת עובד כעובד בשכר בניגוד לאמור בסעיפים 2 או 3, שלהם היה העובד זכאי לו היה מועסק כעובד במשכורת, בגין כל חודש עבודה; בבואו לקבוע פיצוי לפי פסקה זו, יקבע בית הדין את שכרו החודשי של העובד ואת היקף עבודתו החודשי לצורך הפיצוי, לפי החודש שבו שולם לעובד שכר הבסיס הגבוה ביותר לאותה שנת המס; (1) לפסוק הפרשי שכר וזכויות סוציאליות על פי דין, בשל העסקת עובד כעובד בשכר בניגוד לאמור בסעיפים 2 או 3, שלהם היה העובד זכאי לו היה מועסק כעובד במשכורת, בגין כל חודש עבודה; בבואו לקבוע פיצוי לפי פסקה זו, יקבע בית הדין את שכרו החודשי של העובד ואת היקף עבודתו החודשי לצורך הפיצוי, לפי החודש שבו שולם לעובד שכר הבסיס הגבוה ביותר לאותה שנת המס;
(2) לפסוק פיצויים, בגין אי מתן הודעה לעובד כאמור בסעיף 3(ב), אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין; (2) לפסוק פיצויים, בגין אי מתן הודעה לעובד כאמור בסעיף 3(ב), אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;
(3) ליתן צו עשה לתיקון ההפרה. (3) ליתן צו עשה לתיקון ההפרה.
(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לפי סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה); (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לפי סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה);
(2) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר; הסכום הנקוב בפסקה זו יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה – (2) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר; הסכום הנקוב בפסקה זו יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יולי 2024;
(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לא יפסוק פיצויים לפי סעיף קטן זה בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006; (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לא יפסוק פיצויים לפי סעיף קטן זה בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006;
דין המדינה 5. לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.
החרגת עובדים מתחולת החוק 6. השר רשאי לקבוע בצו, סוגי עובדים שחוק זה לא יחול עליהם, ובלבד שעל עובדים אלה חל צו הרחבה ענפי או הסכם קיבוצי ענפי והשר מצא, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את מספר העובדים הגדול ביותר בענף ועם ארגון המעבידים הגדול ביותר בענף, כי הדבר מוצדק לשם הגנה על העובדים ובלבד שצו ההרחבה הענפי או ההסכם הקיבוצי הענפי, לפי העניין, מעניק להם זכויות מיטיבות. השר רשאי לקבוע בצו, סוגי עובדים שחוק זה לא יחול עליהם, ובלבד שעל עובדים אלה חל צו הרחבה ענפי או הסכם קיבוצי ענפי והשר מצא, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את מספר העובדים הגדול ביותר בענף ועם ארגון המעבידים הגדול ביותר בענף, כי הדבר מוצדק לשם הגנה על העובדים ובלבד שצו ההרחבה הענפי או ההסכם הקיבוצי הענפי, לפי העניין, מעניק להם זכויות מיטיבות. השר רשאי לקבוע בצו, סוגי עובדים שחוק זה לא יחול עליהם, ובלבד שעל עובדים אלה חל צו הרחבה ענפי או הסכם קיבוצי ענפי והשר מצא, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את מספר העובדים הגדול ביותר בענף ועם ארגון המעבידים הגדול ביותר בענף, כי הדבר מוצדק לשם הגנה על העובדים ובלבד שצו ההרחבה הענפי או ההסכם הקיבוצי הענפי, לפי העניין, מעניק להם זכויות מיטיבות.
תחילה 7. תחילתו של חוק זה, שלושה חודשים ממועד פרסומו (להלן – יום התחילה); תחילתו של חוק זה, שלושה חודשים ממועד פרסומו (להלן – יום התחילה); תחילתו של חוק זה, שלושה חודשים ממועד פרסומו (להלן – יום התחילה);
תיקון חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) 8. בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב–2002, בסעיף 2(א) אחרי פסקה (5) יבוא: בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב–2002, בסעיף 2(א) אחרי פסקה (5) יבוא: בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב–2002, בסעיף 2(א) אחרי פסקה (5) יבוא:
"(5א) היקף המשרה לעובד במשכורת, ואם מתכונת העסקת העובד היא בשכר שעתי או יומי – את מספר השעות או הימים המינימאלי, או מספר המשמרות המינימאלי ואורכן, שעליו לעבוד בשבוע או בחודש, לפי העניין"; "(5א) היקף המשרה לעובד במשכורת, ואם מתכונת העסקת העובד היא בשכר שעתי או יומי – את מספר השעות או הימים המינימאלי, או מספר המשמרות המינימאלי ואורכן, שעליו לעבוד בשבוע או בחודש, לפי העניין"; "(5א) היקף המשרה לעובד במשכורת, ואם מתכונת העסקת העובד היא בשכר שעתי או יומי – את מספר השעות או הימים המינימאלי, או מספר המשמרות המינימאלי ואורכן, שעליו לעבוד בשבוע או בחודש, לפי העניין";
תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה 9. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ב', סימן א', אחרי פסקה (6) יבוא –
בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ב', סימן א', אחרי פסקה (6) יבוא –
בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ב', סימן א', אחרי פסקה (6) יבוא –
"(6א) תשלום על בסיס שכר במקום על בסיס משכורת לעובד בהיקף עבודה במתכונת חודשית בניגוד לסעיפים 2 ו-3 לחוק היקף עבודה במתכונת חודשית; "(6א) תשלום על בסיס שכר במקום על בסיס משכורת לעובד בהיקף עבודה במתכונת חודשית בניגוד לסעיפים 2 ו-3 לחוק היקף עבודה במתכונת חודשית; "(6א) תשלום על בסיס שכר במקום על בסיס משכורת לעובד בהיקף עבודה במתכונת חודשית בניגוד לסעיפים 2 ו-3 לחוק היקף עבודה במתכונת חודשית;
(6ב) אי מתן הודעה לפי סעיף 3(ב) לחוק היקף עבודה במתכונת חודשית;" (6ב) אי מתן הודעה לפי סעיף 3(ב) לחוק היקף עבודה במתכונת חודשית;" (6ב) אי מתן הודעה לפי סעיף 3(ב) לחוק היקף עבודה במתכונת חודשית;"