הצעת חוק לדיון מוקדם
2219055 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
נעמה לזימי
יוזמים: חברי הכנסת
אברהם בצלאל
משה גפני
מירב בן ארי
אחמד טיבי
אלעזר שטרן
עאידה תומא סלימאן
מאיר כהן
נאור שירי
יונתן מישרקי
סימון דוידסון
ווליד טאהא
ולדימיר בליאק
מטי צרפתי הרכבי
שלי טל מירון
טטיאנה מזרסקי
מתן כהנא
אפרת רייטן מרום
ינון אזולאי
חוה אתי עטייה
סימון מושיאשוילי
רון כץ
ששון ששי גואטה
ירון לוי
צגה מלקו
יוראי להב הרצנו
מנסור עבאס
מרב מיכאלי
דבי ביטון
גלעד קריב
יאסר חוג'יראת
מיכל שיר סגמן
אליהו ברוכי
יוסף טייב
מיכאל מרדכי ביטון
גדי איזנקוט
פנינה תמנו
בועז טופורובסקי
חילי טרופר
אימאן ח'טיב יאסין
אלון שוסטר
קטי קטרין שטרית
יוסף עטאונה
______________________________________________
4788/25/פ
2024–הצעת חוק היקף עבודה במתכונת חודשית, התשפ"ד
– בחוק זה .1הגדרות
2
,"בודק שכר מוסמך" – כהגדרתו בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה
;12011–התשע"ב
;"דרישה לביצוע עבודה" – לרבות דרישה להיות העובד זמין לביצוע עבודה
"היקף עבודה בפועל" – היקף העבודה שביצע העובד בחודש עבודה, וכן שעות
וימי עבודה שהעובד לא ביצע בפועל אולם קיבל או היה זכאי לקבל
עבורם תשלום על פי דין;
"חוק הודעה לעובד" – חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה )תנאי עבודה
;22002–והליכי מיון וקבלה לעבודה(, התשס"ב
; שעות בחודש לפחות82 "היקף עבודה במתכונת חודשית" – היקף של
;31976-–"עובד במשכורת" – כהגדרתו בחוק דמי מחלה, התשל"ו
;41951–"עובד בשכר" – כהגדרתו בחוק חופשה שנתית, התשי"א
;5["שנת מס" – כהגדרתה בפקודת מס הכנסה ]נוסח חדש
."השר" – שר העבודה
עובד שהתחיל לעבוד אצל מעסיק ונדרש לבצע עבודה באופן קבוע מדי חודש
בהיקף של עבודה במתכונת חודשית, יהיה עובד במשכורת וייקבעו לו היקף
משרה ושכרו ישולם על בסיס חודשי, בהתאם ליחס שבין היקף השעות של
182-עבודתו ובין היקף השעות במשרה מלאה במקום העבודה ולא יותר מ
שעות בחודש.
.2
העסקת עובד
במתכונת חודשית
עובד שעבד כעובד בשכר שלושה חודשים לפחות אצל מעסיק או באותו
)א(
מקום עבודה בשנת המס, ובפועל היקף עבודתו ברוב חודשי עבודתו היה
לפחות בהיקף עבודה במתכונת חודשית, יועסק החל מתחילת שנת המס
.2 העוקבת כעובד במשכורת ויחול עליו סעיף
.3
עבודה בפועל
במתכונת עבודה
חודשית
,מעסיק יערוך באמצעות בודק שכר בדיקה תקופתית בתום כל שנת מס
)ב(
לגבי כל עובד בשכר המועסק אצלו, כדי לבחון אם היקף עבודתו הוא היקף
עבודה במתכונת חודשית לפחות; המעסיק יודיע לעובד על ממצאי הבדיקה
לגביו בתוך שבעה ימים ממועד הבדיקה.
.62 ' ס"ח התשע"ב, עמ1
.210 ' ס"ח התשס"ב, עמ2
.206 ' ס"ח התשל"ו, עמ3
.234 ' ס"ח התשי"א, עמ4
.120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש5
3
בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מתכונת
)ג(
העבודה, והמעסיק לא ביצע בדיקה או לא מסר הודעה כמפורט בסעיף קטן
)ב(, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר מתכונת העבודה.
)א( לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי חוק
זה, והוא רשאי –
.4
סמכות שיפוט
ותרופות
לפסוק הפרשי שכר וזכויות סוציאליות על פי דין, בשל העסקת
(1)
, שלהם היה העובד3 או2 עובד כעובד בשכר בניגוד לאמור בסעיפים
זכאי לו היה מועסק כעובד במשכורת, בגין כל חודש עבודה; בבואו
לקבוע פיצוי לפי פסקה זו, יקבע בית הדין את שכרו החודשי של העובד
ואת היקף עבודתו החודשי לצורך הפיצוי, לפי החודש שבו שולם לעובד
שכר הבסיס הגבוה ביותר לאותה שנת המס;
,()ב3 לפסוק פיצויים, בגין אי מתן הודעה לעובד כאמור בסעיף
(2)
;אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין
.ליתן צו עשה לתיקון ההפרה
(3)
,מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין
(1)
, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים3 הודעה לפי סעיף
בנזק )להלן – פיצויים לדוגמה(;
()ב
( יהיו בסכום שלא יעלה על1) ( פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה2)
שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים15,000
מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר; הסכום הנקוב בפסקה זו
בינואר בכל שנה )בפסקה זו – יום העדכון(, בהתאם לשיעור1-יעודכן ב
עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה;
;"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון
;2024 "המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יולי
4
( אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או3)
לכל סעד אחר לפי כל דין בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לא יפסוק
פיצויים לפי סעיף קטן זה בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות
;62006–ייצוגיות, התשס"ו
.לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.5דין המדינה
השר רשאי לקבוע בצו, סוגי עובדים שחוק זה לא יחול עליהם, ובלבד שעל
עובדים אלה חל צו הרחבה ענפי או הסכם קיבוצי ענפי והשר מצא, לאחר
התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את מספר העובדים הגדול ביותר בענף
ועם ארגון המעבידים הגדול ביותר בענף, כי הדבר מוצדק לשם הגנה על
העובדים ובלבד שצו ההרחבה הענפי או ההסכם הקיבוצי הענפי, לפי העניין,
מעניק להם זכויות מיטיבות.
.6
החרגת עובדים
מתחולת החוק
;(תחילתו של חוק זה, שלושה חודשים ממועד פרסומו )להלן – יום התחילה .7תחילה
בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה )תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה
( יבוא:5) )א( אחרי פסקה2 , בסעיף2002–לעבודה(, התשס"ב
.8 תיקון חוק הודעה
לעובד ולמועמד
לעבודה )תנאי
עבודה והליכי מיון
וקבלה לעבודה(
א( היקף המשרה לעובד במשכורת, ואם מתכונת העסקת העובד היא5)"
בשכר שעתי או יומי – את מספר השעות או הימים המינימאלי, או מספר
המשמרות המינימאלי ואורכן, שעליו לעבוד בשבוע או בחודש, לפי העניין";
,, בתוספת השנייה2011–בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב
( יבוא –6) בחלק ב', סימן א', אחרי פסקה
.9 תיקון חוק להגברת
האכיפה של דיני
העבודה
א( תשלום על בסיס שכר במקום על בסיס משכורת לעובד בהיקף עבודה6)"
; לחוק היקף עבודה במתכונת חודשית3- ו2 במתכונת חודשית בניגוד לסעיפים
";)ב( לחוק היקף עבודה במתכונת חודשית3 אי מתן הודעה לפי סעיף
ב(6)
ד ב ר י ה ס ב ר
;(כיום, יותר ויותר עובדים בישראל מועסקים במתכונת עבודה שעתית )להלן – עובדים שעתיים
כלומר: שכרם מחושב לפי יחידות של שעת עבודה, ואינו שכר חודשי קבוע. לפי הערכות ארגונים
.264 ' ס"ח התשס"ו, עמ6
5
2018 מהעובדים בישראל, ולפי סקר של הלמ"ס משנת45%-אזרחיים, העובדים השעתיים מהווים כ
מהשכירים, כשיותר ממחציתם נשים. העסקה בשכר שעתי משמעותה הגנות 23%-מדובר בלא פחות מ
פחותות בדין ביחס לעובד במשכורת )למשל לגבי הודעה מוקדמת, דמי לידה ועוד( ואף מובילה לשכר
משתנה ולא יציב, שתלוי במספר ימי העבודה בחודש, ומשפיע על ההכנסה הכוללת של העובד כמו גם על
זכאויות תלויות–שכר מגופים כמו המוסד לביטוח הלאומי.
,רעיון העובדים השעתיים נולד על מנת למלא צרכים זמניים ומשתנים של מקום העבודה. למשל
פרויקטים חולפים שהיקפם משתנה תדיר, עובדים שימלאו תפקידים בשעות שאינן שעות העבודה של
העובדים הרגילים, כגון שעות אחר הצהריים, וכל עובד שמסיבות ארגוניות המעסיק אינו יכול להתחייב
להיקף משרה קבוע עבורו – מלא או חלקי. ניתן להניח כי המטרה המקורית של העסקת עובדים שעתיים
הייתה להשיג גמישות בחלק ממצבת כוח האדם של הארגון, מתוך הכרה בצרכים המשתנים של הארגון.
אולם במהלך הזמן, הבינו מעסיקים רבים כי עלות ההעסקה של העובדים השעתיים נמוכה יותר, ולכן
עברו להעסקה של עובדים במתכונת שעתית, גם כאשר היקף המשרה מלא או קרוב לכך, וההעסקה
מתמשכת וקבועה.
כלכלית-המציאות בעשורים האחרונים היא שעובדים שעתיים ככלל מגיעים מהפריפריה החברתית
ומדובר בעובדים המוחלשים בשוק העבודה. מרביתם עובדים בשכר הקרוב לשכר המינימום, רבים מהם
עובדי קבלן ועובדים שאינם נהנים מסל זכויות מורחב מכוח חוזים אישיים או הסכמים קיבוציים
נדיבים. פעמים רבות מדובר בעובדים המועסקים שנים ארוכות כעובדים שעתיים.
מטרת הצעת חוק זו לקבוע כי ברירת המחדל לעניין מתכונת העסקה של עובד תהיה עובד במשכורת
ולייצר חובת קביעת אחוזי משרה לכל עובד כדי לתת ביטוי לחזקה זו. הצעת חוק זו מתקנת עיוות וכשל
לפיו עובדים מועסקים כעובדים שעתיים באופן פיקטיבי, כדי להקטין את עלויות העסקה, למרות שהם
עובדים בהיקף ובוותק משמעותיים. מטרת הצעת החוק להגביל את קבוצת העובדים המועסקים כעובדים
שעתיים, וכן להגביל את תקופת הזמן בה מועסקים עובדים כעובדים שעתיים כדי שלא לפגוע בזכויותיהם
הסוציאליות בשוק התעסוקה.
מוצע לקבוע2 לקבוע בין היתר מי הוא עובד במתכונת עבודה חודשית. בסעיף1 לפיכך מוצע בסעיף
את חובתו של מעסיק לקבוע לעובד אחוזי משרה ולמסור לו הודעה על כך במסגרת ההודעה לעובד על
קובע מה הם התנאים שבהם עובד בשכר יוגדר כעובד במתכונת עבודה חודשית. 3 תנאי העבודה. סעיף
כמו כן, הסעיפים מחייבים בדיקה על ידי בודק שכר מוסמך אחת לשנה לצורך בחינת מבנה ההעסקה,
קובע את סמכות בית הדין האזורי 4 וקובעים מה קורה אם מעסיק לא עמד בדרישות הסעיף. סעיף
לעבודה לדון בהליכים בשל הפרת הוראות החוק, ולקבוע את אופן חישוב הפרשי השכר והיקף המשרה
לעובד שהיה אמור להיות מועסק במתכונת עבודה חודשית, וכן להטיל סנקציות על מעסיקים שלא ביצעו
מוצע לקבוע שדין 5 את הבדיקה וכן את סמכותו לקבוע פיצוי שאינו תלוי בנזק )פיצויים לדוגמא(. בסעיף
מוסמך שר העבודה להחריג קבוצות מסוימות 6 המדינה כדינו של כל מעסיק לעניין חוק זה. בסעיף
מתחולת החוק ככל שחל עליהן הסדר מיטיב ולאחר היוועצות עם ארגון עובדים וארגון מעבידים.
חודשים ממועד פרסומו. כמו כן מוצע4 כדי לתת למשק להיערך, מוצע שהחוק ייכנס לתוקף תוך
לתקן את חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה )תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה(, 9 ו8 בסעיפים
ולכלול בהודעה לעובד את היקף המשרה וכן לתקן את חוק להגברת האכיפה של דיני 2002–התשס"ב
, כך שניתן יהיה להטיל עיצום כספי על מעסיקים שהפרו את חובתם למסור 2011–העבודה, התשע"ב
הודעה.
– הצעת חוק זו נוסחה בסיוע פורום זכויות עובדים ועובדות בהובלת הארגונים קו לעובד, איתך מעכי
משפטניות למען צדק חברתי, האגודה לזכויות האזרח, והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל
אביב.
6
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(22.07.2024) ט"ז בתמוז התשפ"ד