הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2078934 הכנסת העשרים ואחת יוזמת: חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ______________________________________________ פ/112/21 הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג) (תיקון – הרחבת התחולה על חברות ציבוריות), התשע"ט–2019 דברי הסבר בשנת 2012 נכנס לתוקף חוק החברות (תיקון מס' 20 (התשע"ג–2012, שהסדיר את מבנה התגמול לנושאי משרה בחברות ציבוריות וקבע הליך מיוחד לאישורו. לאחר מכן, בשנים 2013 ו-2014, קבעו הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים הנחיות לגבי מדיניות תגמול בגופים מוסדיים ובתאגידים בנקאיים, הקושרות בין ביצועי בעל התפקיד והגוף הפיננסי ומגבילות תמריץ לנטילת סיכונים מופרזים. ההנחיות האמורות לא נעשו באמצעות התערבות ישירה של המחוקק בגובה השכר אלא דרך התערבות עקיפה במנגנוני קבלת ההחלטות, במבנה התגמול ובאופן הענקתו. שני מהלכים אלה, לא הועילו ולא שינו דבר, ושכר הבכירים המשיך לטפס, בניגוד גמור לחוק, שהאפקטיביות שלו היתה מידית. חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו–2016 (להלן – החוק), התקבל בכנסת פה אחד ביום י"ט באדר ב' התשע"ו (29 במרס 2016). חוק זה הגביל את תקרת השכר של נושא משרה בכירה בתאגיד פיננסי ל2.5 מיליון שקלים חדשים בשנה לצורכי מס, אך יחד עם זאת קבע שניתן ששכר ישתלם מעבר לתקרה האמורה, ובלבד שלא יעמוד על יותר מפי 35 משכרו של העובד שמשתכר בשכר הנמוך ביותר באותה חברה, לרבות עובדי קבלן ועובדים של ספקי שירותים לחברה. כשנה וחצי לאחר תחילת החוק, חל ריסון בשכר בכירים במגזר הפיננסי, והיו עליות שכר בקרב העובדים בעלי השכר הנמוך ביותר בתאגידים הפיננסיים. עד לחקיקת החוק פערי השכר בין קבוצות אלו היו ניכרים עוד יותר. נראה שלא זו בלבד שנבואות הזעם בדבר נטישה המונית של מנהלים את הסקטור הפיננסי לא התממשו, אלא שמטרת החוק הושגה והיא צמצום פערי השכר ויצירת זיקה, לראשונה, בין שכר העתק של נושאי המשרה הבכירים, לזה של העובדים המוחלשים ובעלי השכר הנמוך ביותר העובדים באותו מקום עבודה. על שכר הבכירים בחברות ציבוריות, מתקיים דיון ציבורי, כלכלי וערכי כאחד, זה כעשור. זאת נוכח גובהו המופרז, וחולשתם של מנגנוני הבקרה והפיקוח בגופים אלה. היקפי שכר הבכירים בחברות הציבוריות גדלו בשנים האחרונות באופן ניכר ולעיתים קרובות, ללא קשר לביצועיהם של המנהלים וללא קשר לשכר המשולם בחברות אלה לעובדים אחרים, המועסקים לעיתים באמצעות קבלני כוח אדם וספקי שירותים, על חשבון הציבור ובאופן המאפשר לעיתים לבעל השליטה, לתגמל מנכ"לים על פעולות שעשויות להיות רווחיות לבעל השליטה אך אינן בהכרח לטובת החברה או בעלי מניותיה. בהצעת חוק זו מוצע להגביל את שכר הבכירים בחברות הציבוריות כפי שנקבע לגבי התאגידים הפיננסיים, כך שתתקיים זיקה מסוימת בין שכר נושאי המשרה לבין השכר הנמוך ביותר בחברה. הרחבת תחולת החוק נוכח הראיות המוצקות להצלחתו של החוק במימוש מטרותיו במגזר הפיננסי, תביא לצמצום פערי השכר במשק, בעזרת המנגנון לריסון שכר בלתי סביר של מנהלים מחד גיסא, ועלייה בשכר העובדים החלשים ביותר מאידך גיסא. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ (פ/5389/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו באייר התשע"ט – 20.5.19 תיקון שם החוק 1. בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו–2016 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, אחרי "בתאגידים פיננסיים" יבוא "ובחברות ציבוריות". בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו–2016 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, אחרי "בתאגידים פיננסיים" יבוא "ובחברות ציבוריות". בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו–2016 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, אחרי "בתאגידים פיננסיים" יבוא "ובחברות ציבוריות". תיקון סעיף 1 2. בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "תאגיד פיננסי" יבוא: בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "תאגיד פיננסי" יבוא: בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "תאגיד פיננסי" יבוא: ""חברה ציבורית – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק חוק החברות, התשנ"ט–1999, שאינה תאגיד פיננסי;". ""חברה ציבורית – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק חוק החברות, התשנ"ט–1999, שאינה תאגיד פיננסי;". ""חברה ציבורית – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק חוק החברות, התשנ"ט–1999, שאינה תאגיד פיננסי;". תיקון סעיף 2 3. בסעיף 2 לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "בתאגיד פיננסי," יבוא "או בחברה ציבורית". בסעיף 2 לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "בתאגיד פיננסי," יבוא "או בחברה ציבורית". בסעיף 2 לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "בתאגיד פיננסי," יבוא "או בחברה ציבורית". תיקון סעיף 3 4. בסעיף 3 לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "בתאגיד פיננסי" יבוא "או בחברה ציבורית". בסעיף 3 לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "בתאגיד פיננסי" יבוא "או בחברה ציבורית". בסעיף 3 לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "בתאגיד פיננסי" יבוא "או בחברה ציבורית". תיקון פקודת מס הכנסה 5. בפקודת מס הכנסה – בפקודת מס הכנסה – בפקודת מס הכנסה – (1) בסעיף 32(17), בכל מקום, אחרי "בתאגיד פיננסי" יבוא "או בחברה ציבורית"; (1) בסעיף 32(17), בכל מקום, אחרי "בתאגיד פיננסי" יבוא "או בחברה ציבורית"; (1) בסעיף 32(17), בכל מקום, אחרי "בתאגיד פיננסי" יבוא "או בחברה ציבורית"; (2) בסעיף 141ב – (2) בסעיף 141ב – (2) בסעיף 141ב – (א) בסעיף קטן (א), בכל מקום, אחרי "תאגיד פיננסי" יבוא "או חברה ציבורית"; (א) בסעיף קטן (א), בכל מקום, אחרי "תאגיד פיננסי" יבוא "או חברה ציבורית"; (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "לתאגיד הפיננסי" יבוא "או לחברה הציבורית"; (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "לתאגיד הפיננסי" יבוא "או לחברה הציבורית"; (ג) בסעיף קטן (ד), במקום ההגדרה ""תאגיד פיננסי" ו"תאגיד שליטה"" יבוא: (ג) בסעיף קטן (ד), במקום ההגדרה ""תאגיד פיננסי" ו"תאגיד שליטה"" יבוא: ""חברה ציבורית", "תאגיד פיננסי" ו"תאגיד שליטה"–כהגדרתם בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו–2016". תחילה ותחולה 6. (א) הוראות חוק זה יחולו על התקשרות כאמור בסעיף 2(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שאושרה בחברה ציבורית החל ביום פרסום חוק זה (להלן – יום הפרסום) ואילך, ואולם לגבי התקשרות כאמור שאושרה לפני יום הפרסום, יחולו הוראות חוק זה החל מתום שישה חודשים מיום הפרסום והיא תהיה טעונה אישור לפי הסעיף האמור עד לאותו מועד. (א) הוראות חוק זה יחולו על התקשרות כאמור בסעיף 2(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שאושרה בחברה ציבורית החל ביום פרסום חוק זה (להלן – יום הפרסום) ואילך, ואולם לגבי התקשרות כאמור שאושרה לפני יום הפרסום, יחולו הוראות חוק זה החל מתום שישה חודשים מיום הפרסום והיא תהיה טעונה אישור לפי הסעיף האמור עד לאותו מועד. (א) הוראות חוק זה יחולו על התקשרות כאמור בסעיף 2(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שאושרה בחברה ציבורית החל ביום פרסום חוק זה (להלן – יום הפרסום) ואילך, ואולם לגבי התקשרות כאמור שאושרה לפני יום הפרסום, יחולו הוראות חוק זה החל מתום שישה חודשים מיום הפרסום והיא תהיה טעונה אישור לפי הסעיף האמור עד לאותו מועד. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 32(17) ו-141ב לפקודת מס הכנסה, כנוסחם בסעיף 5 לחוק זה, תהיה כמפורט להלן, והם יחולו לגבי עלות שכר, כהגדרתה בסעיף 32(17) האמור, שנשאה בה חברה ציבורית מהמועדים האמורים בפסקה (1) או (2), לפי העניין: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 32(17) ו-141ב לפקודת מס הכנסה, כנוסחם בסעיף 5 לחוק זה, תהיה כמפורט להלן, והם יחולו לגבי עלות שכר, כהגדרתה בסעיף 32(17) האמור, שנשאה בה חברה ציבורית מהמועדים האמורים בפסקה (1) או (2), לפי העניין: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 32(17) ו-141ב לפקודת מס הכנסה, כנוסחם בסעיף 5 לחוק זה, תהיה כמפורט להלן, והם יחולו לגבי עלות שכר, כהגדרתה בסעיף 32(17) האמור, שנשאה בה חברה ציבורית מהמועדים האמורים בפסקה (1) או (2), לפי העניין: (1) לעניין התקשרות שאושרה בחברה ציבורית לפני יום הפרסום – שישה חודשים מיום הפרסום, והתקרה לתשלום, כהגדרתה בסעיף 32(17) האמור, תחושב באופן יחסי למספר חודשי העבודה של נושא המשרה הבכירה או עובד החברה הציבורית; (1) לעניין התקשרות שאושרה בחברה ציבורית לפני יום הפרסום – שישה חודשים מיום הפרסום, והתקרה לתשלום, כהגדרתה בסעיף 32(17) האמור, תחושב באופן יחסי למספר חודשי העבודה של נושא המשרה הבכירה או עובד החברה הציבורית; (2) לעניין התקשרות שאושרה אחרי יום הפרסום – יום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019). (2) לעניין התקשרות שאושרה אחרי יום הפרסום – יום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019).