הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2081256
הכנסת העשרים ושתיים
יוזמת: חברת הכנסת קארין אלהרר
______________________________________________
פ/36/22
הצעת חוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התש"ף–2019
דברי הסבר
"אף שחלף עשור מאז תוקן חוק החינוך המיוחד ומאז אמר בית המשפט את דברו, עדיין לא מומש העיקרון שלפיו יש להעדיף שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. השיעור של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים ששולבו במסגרת החינוך הרגיל מכלל תלמידי החינוך המיוחד הצטמצם; חלקו של תקציב השילוב בשנת 2011 מסך התקציב לחינוך מיוחד נותר כפי שהיה בשנת 2002, כעשר שנים קודם לכן, והנטל הכספי של השילוב עדיין מוטל במידה ניכרת על הורי התלמיד. המלצותיה של ועדת דורנר, שהוגשו בשנת 2009, היו בסיס להובלת שינוי ולמימוש העיקרון האמור המשתקף בחוק החינוך המיוחד והעקרונות שנקבעו בפסיקה. נכון למועד סיום הביקורת אין כלל ודאות שהמשרד אכן יחולל שינוי כזה" (מתוך דוח מבקר המדינה 63ג, 1014).
פסק דין יתד (בג"ץ 2599/00) קבע כי לא ניתן לממש את זכותם של ילדים עם צרכים מיוחדים לחינוך אלא אם יזכו לחינוך העונה על צרכים אלו. בית המשפט קבע כי חינוך מיוחד הוא שירות ולא מקום ועל כן יש לחלק באופן שוויוני את תקציב החינוך המיוחד. קביעה זו הובילה לתיקונו של חוק החינוך המיוחד, ב- 13 בנובמבר 2002 והוספת פרק השילוב, אשר עיגן לראשונה את שילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך.
למרות החלטת בית המשפט והתיקון לחוק, תקציב השילוב הופלה לרעה ביחס לתקציב החינוך המיוחד, ובנסיבות אלו נמנע, הלכה למעשה, שילובם של ילדים רבים עם צרכים מיוחדים נוכח הנטל הכלכלי הכבד המוטל על כתפי ההורים.
על רקע טענות אלו ובעקבות הפגנה שיזמו הורים לילדים בגילאי 3 ו-4 שנמנע שילובם בגני החינוך הרגיל, החליטה שרת החינוך דאז חברת הכנסת יולי תמיר על הקמת ועדה ציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, אשר שמה לה כתכלית לבחון את מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, את אופן הקצאת התקציב של משרד החינוך בכל הנוגע לטיפול בילדים אלו ותכניות למימוש המדיניות.
עיקרי ההמלצות עסקו בזכות הבחירה של ההורה בסוג המסגרת החינוכית, שינוי שיטת התיקצוב לשיטה בה "התקציב הולך אחר הילד" ושינוי שיטת האפיון של הילד מאפיון על פי מוגבלות לאפיון על פי תפקוד. כמו כן, התייחסה הוועדה לחובת הכשרת הסייעות ועובדי ההוראה על ידי משרד החינוך. בהמשך להמלצותיה של הוועדה, הכינה הוועדה טיוטת הצעת חוק להחלפת החוק הנוכחי.
עם מינויו של חבר הכנסת גדעון סער לשר החינוך הוקמה וועדה לבחינת יישום ההמלצות בראשותה של מנכ"לית משרד החינוך לשעבר גב' שלומית עמיחי. המלצתה הייתה לביצוע פיילוט.
למרות תחילתו של הפיילוט, עלה מתוך דוח מבקר המדינה כי גם ביצוע הפיילוט הוכשל ונכשל, ועד היום לא נקבע למעשה לוח זמנים מחייב להרחבת יישום הדוח ולא עוגנו מסקנות הדוח בחקיקה ראשית ומחייבת, וההפליה עודנה נמשכת וכפועל יוצא, גם היישום המצומצם של השילוב.
הצעה זו מושתתת על הצעת החוק שצורפה לדוח ועדת דורנר ועל עיקרי מסקנות הוועדה וכן על עקרונותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות וכן אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, וזאת מתוך התפיסה שאומצה בפסיקה לפיה זכותו של ילד עם צרכים מיוחדים לחינוך לא תמומש אם לא תותאם לצרכיו, וחובתה של המדינה לספק התאמות אלו בכל מקום.
ההצעה קובעת כי תוקם ועדת אפיון אשר תקבע את צרכי הילד ובהתאם להם ייגזר הסל תקציבי של הילד שילך עימו לכל מסגרת שיבחרו הוא או הוריו. עוד נקבע, כי ועדה בין מקצועית במסגרת החינוכית בה ישובץ הילד תקבע בשיתוף עמו ועם הוריו את סל השירותים לו הוא זקוק ואת התכנית האישית שלו. זכות נוספת המוקנית במסגרת הצעה זו היא יום לימודים ארוך והארכת שנת הלימודים, זאת בכפוף לצרכי הילד. כמו כן, נקבע לראשונה כי הפלית ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרת החינוכית מחמת המוגבלות הינה עבירה פלילית ומהווה אף עילה לשלילת רישיון המסגרת החינוכית על ידי מנכ"ל משרד החינוך.
הצעת חוק זו נכתבה בסיוע ארגון "בזכות", המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות וקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת עמרם מצנע וקבוצת חברי הכנסת (פ/2655/19), על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר (פ/589/20), על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/635/20) ועל ידי חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2511/20).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מסעוד גנאים (פ/5223/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר (פ/236/21).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בחשוון התש"ף – 4.11.19
הגדרות ופרשנות 1. (א) בחוק זה – (א) בחוק זה –
"ארגון ציבורי" – ארגון ארצי המקדם את עניינם של ילדים עם צרכים מיוחדים, שהשר הכיר בו בצו;
"ילד עם צרכים מיוחדים" – אדם בגיל 3 עד 21, עם אחת או יותר מהמוגבלויות האלה: מוגבלות פיסית, רגשית, תקשורתית, נפשית, חושית, התנהגותית, התפתחותית, שפתית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, שבגללה מוגבל תפקודו באופן מהותי באחד או יותר מתחומי החיים העיקריים והוא נזקק לשירותי חינוך מיוחדים;
"מסגרת חינוך כללית" – מוסד חינוך מוכר, כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, שאינו מסגרת חינוך מיוחד כהגדרתו בחוק זה;
"מסגרת חינוך מיוחד" – מוסד חינוך מוכר, כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, שבו ניתנים שירותי חינוך מיוחדים, לרבות כיתה במוסד חינוך מוכר שבה ניתנים שירותי חינוך מיוחדים;
"מלווה אישי" – עובד משרד החינוך המלווה ילד עם צרכים מיוחדים, מסייע לו בכל צרכיו ובכלל זה, מתאם עבורו את הפעילות החברתית והפדגוגית ומתווך בינו לבין חברת הילדים;
"מתי"א" – מרכז תמיכה יישובי-אזורי המהווה מרכז ידע, גורם מפקח, מדריך ונותן שירות עבור ילדים עם צרכים מיוחדים בתוך מערכת החינוך;
"פסיכולוג מומחה" – פסיכולוג מומחה כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977;
"שירותי חינוך מיוחדים" – הוראה, לימוד, הדרכה וטיפול שיטתיים הניתנים לפי חוק זה לילד עם צרכים מיוחדים, לרבות שירותים רפואיים, פארא–רפואיים, פסיכולוגיים וסוציאליים, אבחונים דידקטיים, תיווך חברתי ורגשי וטיפולים בתחומי מקצועות נוספים שיקבע השר בצו, ולרבות, שירותי הסעה וארוחות, עזרים מסייעים ואביזרים טכנולוגיים, שירותי סיוע, מלווה אישי וכל שירות נוסף שהשר קבע בצו, הכול לפי צרכיו של הילד עם הצרכים המיוחדים;
"השר" – שר החינוך.
(ב) למונחים אחרים בחוק תהא המשמעות שיש להם בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 ובחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, אלא אם כן ניתן להם פירוש אחר בחוק זה. (ב) למונחים אחרים בחוק תהא המשמעות שיש להם בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 ובחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, אלא אם כן ניתן להם פירוש אחר בחוק זה.
מטרות החוק 2. מטרותיו של חוק זה – מטרותיו של חוק זה –
(1) לקבוע עקרונות לזכויות ילד עם צרכים מיוחדים ברוח זכויות היסוד של האדם במדינת ישראל ובהן הזכות לחינוך, הזכות לכבוד, הזכות לשוויון והזכות לשילוב זאת על פי העקרונות הקבועים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ואמנת האו"ם בדבר זכויות הילד; (1) לקבוע עקרונות לזכויות ילד עם צרכים מיוחדים ברוח זכויות היסוד של האדם במדינת ישראל ובהן הזכות לחינוך, הזכות לכבוד, הזכות לשוויון והזכות לשילוב זאת על פי העקרונות הקבועים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ואמנת האו"ם בדבר זכויות הילד;
(2) לקדם ולפתח את כישוריו ויכולותיו של ילד עם צרכים מיוחדים, את ערכו העצמי, אישיותו, כישוריו ויכולותיו הגופניים, השכליים, הנפשיים, החברתיים וההתנהגותיים ולהקנות לו ידע, מיומנות, הרגלים, כישורי חיים וכישורים חברתיים; (2) לקדם ולפתח את כישוריו ויכולותיו של ילד עם צרכים מיוחדים, את ערכו העצמי, אישיותו, כישוריו ויכולותיו הגופניים, השכליים, הנפשיים, החברתיים וההתנהגותיים ולהקנות לו ידע, מיומנות, הרגלים, כישורי חיים וכישורים חברתיים;
(3) לעגן את זכותו של ילד עם צרכים מיוחדים להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה, בכל תחומי החיים, וכן לתת תמיכה, התאמות ומענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו להשתלב בחברה, לממש את זכותו לחינוך, ולחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו; (3) לעגן את זכותו של ילד עם צרכים מיוחדים להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה, בכל תחומי החיים, וכן לתת תמיכה, התאמות ומענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו להשתלב בחברה, לממש את זכותו לחינוך, ולחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו;
(4) לחתור להכללתם של ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הכלליות, תוך מתן מענה לצרכיהם ולמנוע הפלייה על רקע מוגבלות, שתוצאתה הדרת ילד עם צרכים מיוחדים ממסגרת חינוך כללית; (4) לחתור להכללתם של ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הכלליות, תוך מתן מענה לצרכיהם ולמנוע הפלייה על רקע מוגבלות, שתוצאתה הדרת ילד עם צרכים מיוחדים ממסגרת חינוך כללית;
(5) לקדם מערכת קבלת החלטות משותפת בין כלל הגורמים העוסקים בענייניו של הילד, ובכללם הילד והוריו או אפוטרופסיו. (5) לקדם מערכת קבלת החלטות משותפת בין כלל הגורמים העוסקים בענייניו של הילד, ובכללם הילד והוריו או אפוטרופסיו.
זכות לשירותי חינוך מיוחדים 3. לכל ילד עם צרכים מיוחדים זכות לשירותי חינוך מיוחדים חינם בהיקף שלא יפחת מן הדרוש לו למימוש חוק זה במסגרת חינוך כללית או במסגרת חינוך מיוחד, לפי בחירתו. לכל ילד עם צרכים מיוחדים זכות לשירותי חינוך מיוחדים חינם בהיקף שלא יפחת מן הדרוש לו למימוש חוק זה במסגרת חינוך כללית או במסגרת חינוך מיוחד, לפי בחירתו.
אופן מימוש הזכות 4. ילד עם צרכים מיוחדים יוכל לממש את זכותו לשירותי חינוך מיוחדים באחד מאלה: ילד עם צרכים מיוחדים יוכל לממש את זכותו לשירותי חינוך מיוחדים באחד מאלה:
(1) בגן ילדים כללי או במסגרת חינוך כללית; (1) בגן ילדים כללי או במסגרת חינוך כללית;
(2) בכיתת חינוך מיוחד בתוך מסגרת חינוך כללית; (2) בכיתת חינוך מיוחד בתוך מסגרת חינוך כללית;
(3) בגן לחינוך מיוחד או בכיתת חינוך מיוחד בתוך מסגרת לחינוך מיוחד. (3) בגן לחינוך מיוחד או בכיתת חינוך מיוחד בתוך מסגרת לחינוך מיוחד.
אחריות המדינה 5. (א) המדינה, באמצעות רשות החינוך המקומית, אחראית למתן שירותי חינוך מיוחדים חינם לפי חוק זה; השר רשאי לחייב רשות חינוך מקומית אחת או יותר לפתוח ולקיים מסגרת חינוך מיוחד או לספק שירות משירותי החינוך המיוחדים ולהשתתף בהוצאות קיום מסגרת כאמור או שירות כאמור. (א) המדינה, באמצעות רשות החינוך המקומית, אחראית למתן שירותי חינוך מיוחדים חינם לפי חוק זה; השר רשאי לחייב רשות חינוך מקומית אחת או יותר לפתוח ולקיים מסגרת חינוך מיוחד או לספק שירות משירותי החינוך המיוחדים ולהשתתף בהוצאות קיום מסגרת כאמור או שירות כאמור.
(ב) השר רשאי לחייב מסגרת חינוכית לקבל ילד עם צרכים מיוחדים למסגרת החינוכית ללא תלות במקום מגורי הילד ולעשות את כל הדרוש על מנת שישולב בה באופן מיטבי. (ב) השר רשאי לחייב מסגרת חינוכית לקבל ילד עם צרכים מיוחדים למסגרת החינוכית ללא תלות במקום מגורי הילד ולעשות את כל הדרוש על מנת שישולב בה באופן מיטבי.
(ג) המדינה אחראית לפקח על מי שמספק שירותי חינוך מיוחדים הממומנים במישרין או בעקיפין מתקציבה. (ג) המדינה אחראית לפקח על מי שמספק שירותי חינוך מיוחדים הממומנים במישרין או בעקיפין מתקציבה.
(ד) המדינה אחראית על הכשרת אנשי מקצוע המועסקים במתן שירותי חינוך מיוחדים, לרבות מורים, מטפלים ומלווים אישיים. (ד) המדינה אחראית על הכשרת אנשי מקצוע המועסקים במתן שירותי חינוך מיוחדים, לרבות מורים, מטפלים ומלווים אישיים.
(ה) השר יקבע בתקנות את סוג ההכשרות המקצועיות, היקפן ותדירותן. (ה) השר יקבע בתקנות את סוג ההכשרות המקצועיות, היקפן ותדירותן.
ועדת אפיון צרכים 6. (א) השר ימנה בכל רשות מקומית ועדת אפיון צרכים (להלן – ועדת האפיון), אשר תקבע את זכאותו של ילד בגיל שלוש עד עשרים ואחת לשירותי חינוך מיוחדים, את צרכיו ואת התקציב שיוקצה עבורו בהתאם לצרכים אלו, באופן שיגשים באופן מיטבי את מטרות חוק זה. (א) השר ימנה בכל רשות מקומית ועדת אפיון צרכים (להלן – ועדת האפיון), אשר תקבע את זכאותו של ילד בגיל שלוש עד עשרים ואחת לשירותי חינוך מיוחדים, את צרכיו ואת התקציב שיוקצה עבורו בהתאם לצרכים אלו, באופן שיגשים באופן מיטבי את מטרות חוק זה.
(ב) בוועדת האפיון יכהנו שבעה חברים, כמפורט להלן: (ב) בוועדת האפיון יכהנו שבעה חברים, כמפורט להלן:
(1) מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית או נציג מטעמו ממחלקת החינוך והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) פסיכולוג חינוכי לפי חוק הפסיכולוגים, תשל"ז–1977 (להלן – פסיכולוג חינוכי), מטעם הרשות המקומית;
(3) מפקח של החינוך המיוחד או נציג מטעמו;
(4) נציג ארגון ציבורי;
(5) מומחה ברפואת ילדים או בהתפתחות הילד מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות;
(6) מפקח של משרד החינוך, שאינו מפקח בחינוך המיוחד;
(7) הורה לילד עם צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך;
(ג) ועדת האפיון תדון בעניינו של הילד עם הצרכים המיוחדים במועדים קבועים, ובלבד שיוכלו לדון במקרים חריגים גם שלא במועדים הקבועים. (ג) ועדת האפיון תדון בעניינו של הילד עם הצרכים המיוחדים במועדים קבועים, ובלבד שיוכלו לדון במקרים חריגים גם שלא במועדים הקבועים.
(ד) ועדת האפיון תזמן את הילד והוריו לדיון. (ד) ועדת האפיון תזמן את הילד והוריו לדיון.
(ה) הזימון לוועדה יתבצע באמצעות דואר רשום וכן באמצעות דואר אלקטרוני, לכתובת שמסר ההורה בעת רישום הילד למערכת החינוך, לפחות שלושה שבועות לפני המועד שנקבע לדיון; לזימון יצורפו כל המסמכים שהוגשו לוועדה. (ה) הזימון לוועדה יתבצע באמצעות דואר רשום וכן באמצעות דואר אלקטרוני, לכתובת שמסר ההורה בעת רישום הילד למערכת החינוך, לפחות שלושה שבועות לפני המועד שנקבע לדיון; לזימון יצורפו כל המסמכים שהוגשו לוועדה.
(ו) הילד והוריו זכאים להשמיע את עמדתם בפני ועדת האפיון, בעצמם או על ידי מי מטעמם; נדרשו התאמות לצורך שמיעת עמדת הילד או הוריו תספק הרשות המקומית את ההתאמות הנדרשות. (ו) הילד והוריו זכאים להשמיע את עמדתם בפני ועדת האפיון, בעצמם או על ידי מי מטעמם; נדרשו התאמות לצורך שמיעת עמדת הילד או הוריו תספק הרשות המקומית את ההתאמות הנדרשות.
(ז) דיוני הוועדה יירשמו בפרוטוקול והעתק ממנו יימסר לידי ההורים בתום הדיון. (ז) דיוני הוועדה יירשמו בפרוטוקול והעתק ממנו יימסר לידי ההורים בתום הדיון.
(ח) הוועדה רשאית לבקש מכל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו, לפני מועד הדיון. (ח) הוועדה רשאית לבקש מכל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו, לפני מועד הדיון.
(ט) ועדת האפיון תקבע את צרכיו של הילד בהתאם למסמכים ולשאלון צרכים שתמלא המסגרת החינוכית בשיתוף עם הילד והוריו ובהתחשב בעמדתם כפי שהובעה בדיון. (ט) ועדת האפיון תקבע את צרכיו של הילד בהתאם למסמכים ולשאלון צרכים שתמלא המסגרת החינוכית בשיתוף עם הילד והוריו ובהתחשב בעמדתם כפי שהובעה בדיון.
(י) אדם שלידיעתו הובא פרוטוקול או כל מסמך אחר שהוצג בוועדה, ישמרם בסוד ולא יגלה אותם אלא אם נדרש לכך על פי דין. (י) אדם שלידיעתו הובא פרוטוקול או כל מסמך אחר שהוצג בוועדה, ישמרם בסוד ולא יגלה אותם אלא אם נדרש לכך על פי דין.
(יא) החלטת הוועדה תתקבל ברוב דעות חבריה, ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה ושאחד מהם לפחות הוא הורה או נציג ארגון ציבורי. (יא) החלטת הוועדה תתקבל ברוב דעות חבריה, ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה ושאחד מהם לפחות הוא הורה או נציג ארגון ציבורי.
(יב) הוועדה תשלח את החלטתה והנימוקים לה לילד והוריו בתוך שבעה ימים ממועד הדיון. (יב) הוועדה תשלח את החלטתה והנימוקים לה לילד והוריו בתוך שבעה ימים ממועד הדיון.
(יג) השתנו צרכיו של הילד, רשאים הילד, ההורה או מנהל המסגרת החינוכית, בכל עת, לפנות לוועדת האפיון ולבקש דיון חוזר בעניינו, ובלבד שיצורפו לבקשה מסמכים המעידים על השינוי והצורך. (יג) השתנו צרכיו של הילד, רשאים הילד, ההורה או מנהל המסגרת החינוכית, בכל עת, לפנות לוועדת האפיון ולבקש דיון חוזר בעניינו, ובלבד שיצורפו לבקשה מסמכים המעידים על השינוי והצורך.
(יד) הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין כינוס הוועדה במקרים חריגים כאמור בסעיף קטן (ג) או בסעיף קטן (יג). (יד) הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין כינוס הוועדה במקרים חריגים כאמור בסעיף קטן (ג) או בסעיף קטן (יג).
(טו) על החלטת ועדת אפיון רשאים הילד והוריו להגיש ערר לוועדת ערר בתוך 30 ימים. (טו) על החלטת ועדת אפיון רשאים הילד והוריו להגיש ערר לוועדת ערר בתוך 30 ימים.
פניה והפניה לוועדת אפיון 7. (א) ועדת אפיון תדון בעניינו של ילד אשר פנה אליה בעצמו או באמצעות הוריו. (א) ועדת אפיון תדון בעניינו של ילד אשר פנה אליה בעצמו או באמצעות הוריו.
(ב) ועדת אפיון תדון בעניינו של מי שהופנה אליה בידי מסגרת חינוכית, רשות חינוך מקומית או מי ששר הרווחה או שר הבריאות הסמיכו לכך. (ב) ועדת אפיון תדון בעניינו של מי שהופנה אליה בידי מסגרת חינוכית, רשות חינוך מקומית או מי ששר הרווחה או שר הבריאות הסמיכו לכך.
ועדת שיבוץ 8. (א) בכל רשות מקומית תמונה ועדת שיבוץ (להלן – ועדת השיבוץ), אשר תקבע את שיבוצו של הילד עם הצרכים המיוחדים במסגרת חינוך מיוחד. (א) בכל רשות מקומית תמונה ועדת שיבוץ (להלן – ועדת השיבוץ), אשר תקבע את שיבוצו של הילד עם הצרכים המיוחדים במסגרת חינוך מיוחד.
(ב) השר יקבע בתקנות את הרכב ועדת השיבוץ, סדרי עבודתה ודרכי הערעור על החלטותיה. (ב) השר יקבע בתקנות את הרכב ועדת השיבוץ, סדרי עבודתה ודרכי הערעור על החלטותיה.
בחירת מסגרת חינוכית לקבלת שירותי חינוך מיוחדים ושיבוץ הילד בה 9. (א) קבעה ועדת אפיון את זכותו של ילד עם צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחדים, זכותם של הורי הילד והילד, ככל שהוא מסוגל לכך, לבחור את סוג המסגרת החינוכית שבה ילמד. (א) קבעה ועדת אפיון את זכותו של ילד עם צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחדים, זכותם של הורי הילד והילד, ככל שהוא מסוגל לכך, לבחור את סוג המסגרת החינוכית שבה ילמד.
(ב) בחרו הורי הילד והילד את סוג המסגרת החינוכית, יודיעו על כך ליושב ראש ועדת השיבוץ תוך 7 ימים. (ב) בחרו הורי הילד והילד את סוג המסגרת החינוכית, יודיעו על כך ליושב ראש ועדת השיבוץ תוך 7 ימים.
(ג) בחרו הוריו של הילד או הילד כי ילמד במסגרת חינוך כללית או בגן כללי, ישובץ הילד במסגרת החינוכית או בגן שבאזור הרישום עמו הוא נמנה בהתאם להוראות הרישום שנקבעו לפי חוק לימוד חובה, התש"ט–1949, ולפי חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953. (ג) בחרו הוריו של הילד או הילד כי ילמד במסגרת חינוך כללית או בגן כללי, ישובץ הילד במסגרת החינוכית או בגן שבאזור הרישום עמו הוא נמנה בהתאם להוראות הרישום שנקבעו לפי חוק לימוד חובה, התש"ט–1949, ולפי חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953.
(ד) בחרו הוריו של הילד או הילד כי ילמד במסגרת לחינוך מיוחד או בגן חינוך מיוחד, ישובץ בהסכמת הילד והוריו במסגרת חינוכית המתאימה לצרכיו והקרובה ביותר למקום מגוריו. (ד) בחרו הוריו של הילד או הילד כי ילמד במסגרת לחינוך מיוחד או בגן חינוך מיוחד, ישובץ בהסכמת הילד והוריו במסגרת חינוכית המתאימה לצרכיו והקרובה ביותר למקום מגוריו.
(ה) הייתה המסגרת החינוכית הקרובה ביותר למקום מגוריו של הילד, מהסוג שבו בחרו ההורים או הילד, בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת (להלן – הרשות המקבלת), חובה על הרשות המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד (להלן – הרשות השולחת) לאשר את רישומו של הילד ולהשתתף בהוצאות בגין הילד עם הצרכים המיוחדים ששלחה וחובה על הרשות המקבלת לקבל את הילד למסגרת החינוכית הנבחרת. (ה) הייתה המסגרת החינוכית הקרובה ביותר למקום מגוריו של הילד, מהסוג שבו בחרו ההורים או הילד, בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת (להלן – הרשות המקבלת), חובה על הרשות המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד (להלן – הרשות השולחת) לאשר את רישומו של הילד ולהשתתף בהוצאות בגין הילד עם הצרכים המיוחדים ששלחה וחובה על הרשות המקבלת לקבל את הילד למסגרת החינוכית הנבחרת.
(ו) קיבלה ועדת שיבוץ חוות דעת של פסיכולוג מומחה, הקובעת כי קיים חשש של ממש כי ילד עם צרכים מיוחדים יסכן באופן ממשי את עצמו או את זולתו רשאית לשבץ את הילד שלא לפי בחירת ההורה או הילד. (ו) קיבלה ועדת שיבוץ חוות דעת של פסיכולוג מומחה, הקובעת כי קיים חשש של ממש כי ילד עם צרכים מיוחדים יסכן באופן ממשי את עצמו או את זולתו רשאית לשבץ את הילד שלא לפי בחירת ההורה או הילד.
(ז) החליטה ועדת שיבוץ בניגוד לבחירת ההורים, רשאים ההורים לערער על החלטה זו לועדת הערר, תוך 21 יום מיום קבלת ההחלטה. (ז) החליטה ועדת שיבוץ בניגוד לבחירת ההורים, רשאים ההורים לערער על החלטה זו לועדת הערר, תוך 21 יום מיום קבלת ההחלטה.
תקציב השירות עבור ילד עם צרכים מיוחדים 10. (א) תקציב לשירותי חינוך מיוחדים עבור ילדים עם צרכים מיוחדים ייקבע בהתאם לצרכיו של הילד ויכלול: (א) תקציב לשירותי חינוך מיוחדים עבור ילדים עם צרכים מיוחדים ייקבע בהתאם לצרכיו של הילד ויכלול:
(1) תקציב אישי כפי שנקבע בידי ועדת האפיון בהתאם לצו שייתן השר (להלן – תקציב אישי).
(2) תקציב נוסף על פי אמות מידה שיקבע השר, בהתאם למספר התלמידים במסגרת החינוכית (להלן – תקציב כללי).
(ב) צו כאמור בסעיף קטן (א) יובא לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. (ב) צו כאמור בסעיף קטן (א) יובא לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ג) משרד החינוך יעביר את התקציב האישי למסגרת החינוכית שתיבחר על ידי הילד והוריו, כתקציב ייעודי על שמו של הילד. (ג) משרד החינוך יעביר את התקציב האישי למסגרת החינוכית שתיבחר על ידי הילד והוריו, כתקציב ייעודי על שמו של הילד.
(ד) סבר צוות בית הספר כי צרכיו של הילד מרובים מאלו שקבעה הוועדה, והילד זקוק לשירותים נוספים, תפנה לוועדת אפיון לדיון מחודש. עד לכינוסה מחדש של ועדת איפיון תקצה המסגרת החינוכית בעבור הילד תקציב מתוך התקציב הכללי המוקצה לכל מסגרת חינוכית. (ד) סבר צוות בית הספר כי צרכיו של הילד מרובים מאלו שקבעה הוועדה, והילד זקוק לשירותים נוספים, תפנה לוועדת אפיון לדיון מחודש. עד לכינוסה מחדש של ועדת איפיון תקצה המסגרת החינוכית בעבור הילד תקציב מתוך התקציב הכללי המוקצה לכל מסגרת חינוכית.
שירותי חינוך מיוחדים ותוכנית אישית 11. (א) עם קבלת ההודעה על שיבוצו של הילד והתקציב שנקבע בעבורו, יכנס מנהל בית הספר צוות בין-מקצועי, הכולל את המחנכת או הגננת, מורה או גננת לחינוך מיוחד, נציגי המתי"א וכל בעל מקצוע אחר הנדרש לפי העניין (בסעיף זה – הצוות) אליו יזמן את הילד והוריו, ולא יאוחר משבעה ימים מיום שקיבל מנהל המסגרת את ההודעה על השיבוץ. (א) עם קבלת ההודעה על שיבוצו של הילד והתקציב שנקבע בעבורו, יכנס מנהל בית הספר צוות בין-מקצועי, הכולל את המחנכת או הגננת, מורה או גננת לחינוך מיוחד, נציגי המתי"א וכל בעל מקצוע אחר הנדרש לפי העניין (בסעיף זה – הצוות) אליו יזמן את הילד והוריו, ולא יאוחר משבעה ימים מיום שקיבל מנהל המסגרת את ההודעה על השיבוץ.
(ב) הצוות, בשיתוף הילד והוריו, יקבעו את שירותי החינוך המיוחדים של הילד, בהתאם לצרכיו ובכפוף לתקציב שנקבע בוועדת האפיון. (ב) הצוות, בשיתוף הילד והוריו, יקבעו את שירותי החינוך המיוחדים של הילד, בהתאם לצרכיו ובכפוף לתקציב שנקבע בוועדת האפיון.
(ג) בהתאם לשירותי החינוך המיוחדים שנקבעו, יתכנן הצוות, בשיתוף עם הילד והוריו, את התכנית האישית של הילד, לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד תחילת שנת הלימודים או 14 יום ממועד קבלת ההודעה על השיבוץ, לפי המאוחר. (ג) בהתאם לשירותי החינוך המיוחדים שנקבעו, יתכנן הצוות, בשיתוף עם הילד והוריו, את התכנית האישית של הילד, לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד תחילת שנת הלימודים או 14 יום ממועד קבלת ההודעה על השיבוץ, לפי המאוחר.
(ד) במידת הצורך יערוך הצוות שינויים בשירותי החינוך המיוחדים ובתוכנית האישית גם במהלך השנה, בתאום עם הוריו של הילד עם הצרכים המיוחדים או הילד, במידת האפשר. (ד) במידת הצורך יערוך הצוות שינויים בשירותי החינוך המיוחדים ובתוכנית האישית גם במהלך השנה, בתאום עם הוריו של הילד עם הצרכים המיוחדים או הילד, במידת האפשר.
(ה) התכנית האישית תתאר את צרכיו של הילד, ותקבע מטרות ויעדים לימודיים, חברתיים וטיפוליים, פרק הזמן להשגתם, ההתאמות הדרושות להשגתם, האחראים על השגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם וכן אורך יום הלימודים המתאים לצרכיו של הילד. (ה) התכנית האישית תתאר את צרכיו של הילד, ותקבע מטרות ויעדים לימודיים, חברתיים וטיפוליים, פרק הזמן להשגתם, ההתאמות הדרושות להשגתם, האחראים על השגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם וכן אורך יום הלימודים המתאים לצרכיו של הילד.
(ו) בסיום כל מחצית יקבלו הורי הילד הערכה בכתב על מידת התקדמותו של הילד בתחומים השונים בהתייחס לתכנית האישית. (ו) בסיום כל מחצית יקבלו הורי הילד הערכה בכתב על מידת התקדמותו של הילד בתחומים השונים בהתייחס לתכנית האישית.
ועדת ערר מחוזית 12. (א) השר ימנה ועדות ערר מחוזיות. (א) השר ימנה ועדות ערר מחוזיות.
(ב) חברי ועדת הערר יהיו: (ב) חברי ועדת הערר יהיו:
(1) מנהל המחוז של משרד החינוך או נציגו והוא יהיה היושב ראש;
(2) פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך;
(3) מומחה ברפואת ילדים או מומחה בהתפתחות הילד, מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות;
(4) בעל תעודה במקצוע בריאות, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008;
(5) מפקח של משרד החינוך;
(6) הורה לילד עם צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך;
(7) נציג ארגון ציבורי.
(ג) היה חבר ועדת ערר נוכח גם בוועדת האפיון, ימונה נציג אחר במקומו. (ג) היה חבר ועדת ערר נוכח גם בוועדת האפיון, ימונה נציג אחר במקומו.
(ד) ועדת ערר תתכנס בתוך 15 ימים מיום שהוגש הערר. (ד) ועדת ערר תתכנס בתוך 15 ימים מיום שהוגש הערר.
סמכות ועדת ערר והדיון בה 13. (א) הוועדה תזמין את הילד והוריו ותאפשר להם ולמי מטעמם להשמיע את טיעוניהם. (א) הוועדה תזמין את הילד והוריו ותאפשר להם ולמי מטעמם להשמיע את טיעוניהם.
(ב) הזימון לוועדה יתבצע טלפונית וכן באמצעות דואר אלקטרוני, לכתובת שמסר ההורה בעת רישום הילד למערכת החינוך, לפחות 10 ימים לפני המועד שנקבע לדיון; לזימון יצורפו כל המסמכים שהוגשו לוועדה. (ב) הזימון לוועדה יתבצע טלפונית וכן באמצעות דואר אלקטרוני, לכתובת שמסר ההורה בעת רישום הילד למערכת החינוך, לפחות 10 ימים לפני המועד שנקבע לדיון; לזימון יצורפו כל המסמכים שהוגשו לוועדה.
(ג) הגיעו מסמכים נוספים לידי הוועדה לאחר שנשלחו המסמכים האמורים בסעיף קטן (ג), יועברו גם הם לידי הילד והוריו. (ג) הגיעו מסמכים נוספים לידי הוועדה לאחר שנשלחו המסמכים האמורים בסעיף קטן (ג), יועברו גם הם לידי הילד והוריו.
(ד) דיוני הוועדה יירשמו בפרוטוקול והעתק ממנו יימסר לידי הילד והוריו בתום הדיון. (ד) דיוני הוועדה יירשמו בפרוטוקול והעתק ממנו יימסר לידי הילד והוריו בתום הדיון.
(ה) אדם שלידיעתו הובא הפרוטוקול או כל מסמך אחר שהוצג בוועדה, מחויב בשמירת סודיות. (ה) אדם שלידיעתו הובא הפרוטוקול או כל מסמך אחר שהוצג בוועדה, מחויב בשמירת סודיות.
(ו) הוועדה תודיע לילד ולהוריו בכתב על החלטתה והנימוקים לה תוך 7 ימים מיום הדיון. (ו) הוועדה תודיע לילד ולהוריו בכתב על החלטתה והנימוקים לה תוך 7 ימים מיום הדיון.
(ז) הוועדה רשאית לבקש מכל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו, לפני מועד הדיון. (ז) הוועדה רשאית לבקש מכל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו, לפני מועד הדיון.
(ח) לכל חבר יהא קול אחד והחלטת הוועדה תתקבל ברוב דעות חבריה, ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה. (ח) לכל חבר יהא קול אחד והחלטת הוועדה תתקבל ברוב דעות חבריה, ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה.
משך יום לימודים ושנת לימודים 14. (א) במסגרות לחינוך מיוחד יתקיים יום חינוך ארוך לפי חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז–1997, למעט אם נקבע אחרת בתכנית האישית. (א) במסגרות לחינוך מיוחד יתקיים יום חינוך ארוך לפי חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז–1997, למעט אם נקבע אחרת בתכנית האישית.
(ב) בעבור ילדים עם צרכים מיוחדים תוארך שנת לימודים מעבר לשנת לימודים רגילה, על פי תכנית שיקבע השר בהסכמת שר הבריאות, ולמעט אם נקבע אחרת בתוכנית האישית. (ב) בעבור ילדים עם צרכים מיוחדים תוארך שנת לימודים מעבר לשנת לימודים רגילה, על פי תכנית שיקבע השר בהסכמת שר הבריאות, ולמעט אם נקבע אחרת בתוכנית האישית.
(ג) בעבור ילדים עם צרכים מיוחדים יתקיימו לימודים גם בחופשות החגים, על פי תכנית שיקבע השר ובהסכמת שר הבריאות, ולמעט אם נקבע אחרת בתוכנית האישית של הילד. (ג) בעבור ילדים עם צרכים מיוחדים יתקיימו לימודים גם בחופשות החגים, על פי תכנית שיקבע השר ובהסכמת שר הבריאות, ולמעט אם נקבע אחרת בתוכנית האישית של הילד.
גודל כיתות 15. השר יקבע בתקנות את מספר התלמידים המרבי בכיתה של מסגרת לחינוך מיוחד ושל כיתה במסגרת חינוכית כללית בה לומד ילד עם צרכים מיוחדים ובלבד שבכיתה במסגרת חינוך כללית בה לומד ילד עם צרכים מיוחדים מספר הילדים בכיתה לא יעלה על 30. השר יקבע בתקנות את מספר התלמידים המרבי בכיתה של מסגרת לחינוך מיוחד ושל כיתה במסגרת חינוכית כללית בה לומד ילד עם צרכים מיוחדים ובלבד שבכיתה במסגרת חינוך כללית בה לומד ילד עם צרכים מיוחדים מספר הילדים בכיתה לא יעלה על 30.
איסור הפלייה 16. (א) במתן שירותי חינוך מיוחדים אין להפלות לרעה ילד עם צרכים מיוחדים מטעמים בלתי ענייניים, לרבות כאלו הנוגעים למוגבלות שיש לו או לצרכיו המיוחדים. (א) במתן שירותי חינוך מיוחדים אין להפלות לרעה ילד עם צרכים מיוחדים מטעמים בלתי ענייניים, לרבות כאלו הנוגעים למוגבלות שיש לו או לצרכיו המיוחדים.
(ב) לעניין סעיף קטן (א), רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין. (ב) לעניין סעיף קטן (א), רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין.
(ג) לעניין סעיף זה, "הפליה" – לרבות אי-ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של ילד. (ג) לעניין סעיף זה, "הפליה" – לרבות אי-ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של ילד.
(ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977. (ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
שמירת דינים 17. (א) הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע ממנו. (א) הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע ממנו.
(ב) שירותי בריאות הניתנים לפי חוק זה, אינם שירותי בריאות לעניין סעיף 3(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994. (ב) שירותי בריאות הניתנים לפי חוק זה, אינם שירותי בריאות לעניין סעיף 3(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994.
ביצוע ותקנות 18. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו, לרבות לעניין: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו, לרבות לעניין:
(1) סוג ההכשרות המקצועיות, היקפן ותדירותן;
(2) מספר התלמידים המרבי בכיתה בה לומד ילד עם צרכים מיוחדים.
(ב) תקנות לפי חוק זה יותקנו באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. (ב) תקנות לפי חוק זה יותקנו באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.
(ג) תקנות ראשונות לפי חוק זה יובאו לאישור הוועדה תוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) תקנות ראשונות לפי חוק זה יובאו לאישור הוועדה תוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
פרסום הוראות 19. (א) הוראות חוק זה והתקנות על פיו יובאו לידיעת הילדים עם הצרכים המיוחדים והוריהם בדרך שיקבע השר. (א) הוראות חוק זה והתקנות על פיו יובאו לידיעת הילדים עם הצרכים המיוחדים והוריהם בדרך שיקבע השר.
(ב) הוראות המנהל הכללי של משרד החינוך למנהלי מוסדות החינוך וכן כל ההוראות הניתנות על ידי מנהלי מוסדות החינוך יפורסמו ויובאו לידיעת הילדים עם הצרכים המיוחדים והוריהם בדרך שיקבע השר. (ב) הוראות המנהל הכללי של משרד החינוך למנהלי מוסדות החינוך וכן כל ההוראות הניתנות על ידי מנהלי מוסדות החינוך יפורסמו ויובאו לידיעת הילדים עם הצרכים המיוחדים והוריהם בדרך שיקבע השר.
תחילה ותחולה 20. (א) הוראות חוק זה יחולו על כל מוסד חינוך מוכר. (א) הוראות חוק זה יחולו על כל מוסד חינוך מוכר.
(ב) תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו. (ב) תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו.
ביטול חוק חינוך מיוחד 21. חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988 – בטל. חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988 – בטל.
תיקון חוק פיקוח
על בתי ספר 22. בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969, בסעיף 32, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969, בסעיף 32, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:
"(א2) נוכח השר כי מסגרת חינוכית סירבה לקבל ילד עם צרכים מיוחדים או הפלתה ילד עם צרכים מיוחדים בניגוד לסעיף 15 לחוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשע"ט–2019, רשאי הוא לדרוש בכתב מבעל הרישיון לתקן את הדבר תוך מועד סביר שיקבע; לא פעל בעל הרישיון כנדרש בתוך הזמן שהוקצב לכך, רשאי השר לצוות על סגירת המסגרת". "(א2) נוכח השר כי מסגרת חינוכית סירבה לקבל ילד עם צרכים מיוחדים או הפלתה ילד עם צרכים מיוחדים בניגוד לסעיף 15 לחוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשע"ט–2019, רשאי הוא לדרוש בכתב מבעל הרישיון לתקן את הדבר תוך מועד סביר שיקבע; לא פעל בעל הרישיון כנדרש בתוך הזמן שהוקצב לכך, רשאי השר לצוות על סגירת המסגרת".