הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2081748 הכנסת העשרים ושתיים יוזם: חבר הכנסת אילן גילאון ______________________________________________ פ/411/22 הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – הזכות לפיצויי פיטורים בעת סיום יחסי עבודה), התש"ף–2019 דברי הסבר חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963 (להלן – החוק), קובע כי עובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ופוטר, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. כמו כן קובע החוק כי יראו התפטרות של עובד בנסיבות מיוחדות כפיטורים המזכים בפיצויי פיטורים. בין נסיבות אלה ניתן למנות, בין היתר, הרעה ממשית בתנאי העבודה, נסיבות שבהן אין לצפות מהעובד כי ימשיך בעבודתו, התפטרות לשם גיוס לצבא, לשירות אזרחי, לכוחות המשטרה או לשם כהונה ברשות מקומית, התפטרות לשם טיפול בילד שטרם מלאו לו 9 חודשים או בשל מחלה או מחלת בן משפחה, בשל שהייה במקלט לנשים מוכות או בשל העתקת מקום מגורים בתנאים מסוימים. בחוק קבועות נסיבות נוספות של סיום יחסי העבודה שמזכות בפיצויי פיטורים, כגון פטירה או פשיטת רגל של המעסיק, פטירת העובד, אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה או התפטרות בגיל הפרישה. לפי צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה מחויבים המעסיקים להפריש עבור עובדיהם, כחלק מהמרכיבים לפנסיה, גם מרכיב בעד פיצויי הפיטורים, ששיעורו החל מינואר 2014 הוא 6% מהשכר. מרכיב זה יהיה חלק מהפנסיה של העובד, בין אם יתפטר ובין אם יפוטר. ואולם, ההסדר בצו ההרחבה אינו מעניק לעובד שהתפטר את מלוא שיעור פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר), וכן מחייב את השארת הסכומים שהופרשו במסגרת קופת הפנסיה. לפי צו ההרחבה חלות הוראות אלה על כל העובדים במשק שאין להם הסדר פנסיה מיטיב כהגדרתו בצו האמור. הצעת חוק זו נועדה לקבוע כי עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שלוש שנים לפחות, ויחסי העבודה ביניהם הסתיימו שלא בשל פיטורי העובד, יהיה זכאי גם הוא לפיצויי פיטורים. הוראה זו לא תגרע מההסדר הקבוע היום בחוק לעניין עובד מפוטר, לרבות מי שרואים אותו מפוטר לפי סעיפים 4 או 5 לחוק. לעניין סכום פיצויי הפיטורים המשולמים לעובד בשכר, להבדיל מעובד במשכורת חודשית, מוצע לעגן בחקיקה ראשית הוראה הקבועה בתקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ"ג–1983, שלפיה גם פיצויי הפיטורים של עובד בשכר יחושבו לפי שכר חודש עבודה בעד כל שנת עבודה, ולא לפי שכר שבועיים עבודה, כפי שחל לפני מועד תחילת אותן תקנות, 1 באוגוסט 1983. לפי סעיף 1(ב) לחוק, אם התחלפו המעסיקים במקום עבודה לאחר שהעובד עבד אצל המעסיק הקודם גם במקום עבודה אחר, זכאי העובד לפיצויי פיטורים ממעסיקו הקודם או שהמעסיק החדש נוטל עליו את האחריות לפיצויי פיטורים. מוצע להבהיר כי גם אם הסתיימו יחסי העבודה שלא מפאת פיטורים, עם מעסיק חדש שנטל על עצמו את האחריות לפיצויי הפיטורים בטרם התגבשה זכותו של העובד לפיצויי פיטורים בשל סיום יחסי עבודה שלא מפאת פיטוריו, לא יגרע הדבר מזכותו של העובד לפיצויי פיטורים ממעסיקו החדש, בעד תקופת עבודתו אצל המעסיק הקודם. לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק, ניתן להגביל את זכותו של עובד לפיצויי הפיטורים, כולם או חלקם, בנסיבות מסוימות שבהן היו פיטוריו מוצדקים. מוצע להתאים הוראות אלה כך שיחולו גם במקרים החריגים שבהם בשל הנסיבות המיוחדות מוצדק יהיה לשלול את פיצויי הפיטורים גם ממתפטר או להפחית את סכומיהם. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון (פ/307/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3248/18), ועל ידי חבר הכנסת אילן גילאון (פ/4205/18). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/38/19), על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/287/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת אילן גילאון (פ/46/21). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בחשוון התש"ף – 18.11.19 תיקון סעיף 1 1. בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) מי שעבד שלוש שנים ברציפות – ובעובד עונתי ארבע עונות בארבע שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ויחסי העבודה הסתיימו שלא בשל פיטוריו, זכאי לקבל ממעסיקו פיצויי פיטורים."; (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) חלו חילופי המעסיקים לפי סעיף קטן (ב) לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לעבודתו של העובד אצל המעסיק הקודם או במקום העבודה הקודם, ולפני שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א1) הסתיימו יחסי העבודה עם המעסיק החדש שקיבל על עצמו את האחריות לפיצויי הפיטורים כאמור בסעיף קטן (ב), שלא מפאת פיטורי העובד, לא יהיה בכך כדי לגרוע מזכאותו של העובד לפיצויי פיטורים ממעסיקו החדש כאמור בעד תקופת עבודתו עד חילופי המעסיקים." תיקון סעיף 12 2. בסעיף 12(א) לחוק העיקרי, אחרי "בעובד במשכורת" יבוא "או בעובד בשכר", ובמקום "ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור" יבוא "ולגבי עובד בשכר לכל שנת עבודה עד כ"א באב התשמ"ג (31 ביולי 1983) – שכר שבועיים לכל שנת עבודה". בסעיף 12(א) לחוק העיקרי, אחרי "בעובד במשכורת" יבוא "או בעובד בשכר", ובמקום "ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור" יבוא "ולגבי עובד בשכר לכל שנת עבודה עד כ"א באב התשמ"ג (31 ביולי 1983) – שכר שבועיים לכל שנת עבודה". תיקון סעיף 16 3. בסעיף 16 לחוק העיקרי – בסעיף 16 לחוק העיקרי – (1) בכותרת השוליים, במקום "פיטורים ללא פיצויים" יבוא "הגבלת הזכות לפיצויים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "פיטורים ללא פיצויים" יבוא "הגבלת הזכות לפיצויים"; (2) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: (2) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: "(ב) היו נסיבות סיום יחסי העבודה נסיבות שלגביהן נקבע בהסכם קיבוצי כאמור בסעיף קטן (א) כי בהתקיימן לא יהיה העובד זכאי לפיצויי פיטורים או יהיה זכאי לפיצויי פיטורים חלקיים בלבד, לא יהיה העובד זכאי לפיצויי פיטורים, אלא בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי." תיקון סעיף 17 4. בסעיף 17 לחוק העיקרי – בסעיף 17 לחוק העיקרי – (1) בכותרת השוליים, במקום "פיטורים ללא פיצויים" יבוא "הגבלת הזכות לפיצויים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "פיטורים ללא פיצויים" יבוא "הגבלת הזכות לפיצויים"; (2) במקום "שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע" יבוא "שסיום יחסי העבודה היה בנסיבות המצדיקות אי תשלום פיצויי פיטורים, או הפחתת סכומיהם כפי שיקבע". (2) במקום "שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע" יבוא "שסיום יחסי העבודה היה בנסיבות המצדיקות אי תשלום פיצויי פיטורים, או הפחתת סכומיהם כפי שיקבע". שמירת זכויות 5. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל זכות הנתונה לעובד לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל זכות הנתונה לעובד לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.