הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת מיכאל איתן
פ/1081/17
הצעת חוק התרגום בהליכים אזרחיים בבית המשפט, התשס"ו-2006
הגדרות
1.
בחוק זה –
"אינו דובר עברית"- כל בעל דין המשתתף בהליך משפטי שאינו פלילי אשר אין ביכולתו להבין או לדבר בשפה העברית.
"מתרגם מוסמך"- אחד מאלה:
(1)
אדם שמונה ע"י בית המשפט ואשר מסוגל לתרגם בו זמני מעברית לשפתו של האדם שאינו מבין עברית ולהיפך.
(2)
המתרגם יהיה בעל כישורי שפה מתאימים וידע בתרגום בהליכים משפטיים.
מינוי מתרגם מוסמך
2.
הוברר לביהמ"ש שבעל דין בהליכים משפטיים שאינם פליליים אינו דובר עברית –
(א) אם הוא זכאי לשירותי תרגום לפי סעיף 3, ימנה לו מתרגם מוסמך אשר
יתרגם את ההליכים לשפה המובנת לו.
(ב) אם אינו זכאי למינוי מתרגם מוסמך לפי סעיף 3, ימליץ לו בית המשפט
למנות לעצמו מתרגם.
זכאות למינוי מתרגם מוסמך
3.
(1)
ראה ביהמ"ש כי אין לבעל דין במשפט, שאינו דובר עברית, אמצעים לממן לעצמו שירותי תרגום, ימנה לו מתרגם מוסמך מטעמו.
(2)
תעודת זכאות לסיוע משפטי עפ"י חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-19721, תהווה ראייה לכאורה לעניין זה.
חובות המתרגם
4.
על המתרגם יחולו כל החובות החלות על עד המעיד בשבועה כהגדרתן בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980 2.
שכרו של מתרגם מוסמך
5.
שכרו של מתרגם מוסמך ישולם מאוצר המדינה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
ביצוע ותקנות
6.
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
דברי - הסבר
אין עוררין על החשיבות של המשפט בחברה ועל הזכות והחובה לאפשר לכל מתדיין שיהיה לו יומו בבית המשפט, בניסיון להוציא את צדקו לאור. זכות הפרט להבין את ההליכים המשפטיים בהם הוא נוטל חלק, המתנהלים בין כותלי בית המשפט בערכאות השונות, הינה זכות בסיסית כחלק מכללי הצדק הטבעי. לפיכך, כאשר אדם אינו שולט בשפה בה מתנהלים ההליכים המשפטיים (שפעמים רבות נכפו עליו), אין באפשרותו לממש זכות בסיסית כגון זכות הטיעון - בעל כורחו.
תרגום ההליכים המשפטיים מהווה נדבך חשוב בצורך לקיום הליך הוגן. בשל כך, מדינת ישראל הכירה בחשיבות של מתן שירותי תרגום לנאשם בהליך הפלילי.
גם מדינות רבות בעולם (כדוגמת ארה"ב, שבדיה, רומניה) הכירו בחשיבות מתן שירותי תרגום בהליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים כאחד. ראוי כי מדינה דמוקרטית החורטת על דגלה הגנה על זכויות אדם תמנע מפגיעה בהן ואף תשא בנטל הכלכלי לשם הגנתן. קל וחומר, במדינה קולטת עלייה כמדינת ישראל המורכבת מערב רב של לאומים ושפות.
סעיף 1
"אינו דובר עברית"- מוצע כי יותקנו תקנות שיסדירו הגשה של תצהיר ע"י בעל הדין, המעיד על חוסר שליטתו בשפה העברית בטרם תחילת הדיון. גם בהעדר תצהיר לשופט יש שיקול דעת לעניין מינוי מתרגם מוסמך במידה ונוכח כי בעל הדין אינו דובר את השפה העברית.
"מתרגם מוסמך"- מדובר בהרחבת מערך המתרגמים הקיים כיום במסגרת ההליך הפלילי. יש לציין כי הכרחי שיהיה פיקוח על איכות המתרגמים ואופן מינויים, שכן יש להם תפקיד מרכזי בהליך המשפטי.
סעיף 2
(א) חובת התרגום אינה לשפת האם של בעל הדין אלא לשפה המובנת לו. בכך אנו מאפשרים לבעל הדין להבין את ההליכים המתנהלים בפניו ולקחת חלק בהם, אולם המדינה אינה מחויבת להעמיד שירותי תרגום לשפות שאינן שכיחות באוכלוסיה.
(ב) על ביהמ"ש מוטלת החובה ליידע את בעל הדין כי קיימת בפניו האפשרות להביא מתרגם מטעמו, גם אם אינו זכאי למתרגם מטעם בית המשפט.
סעיף 3
(א) מוצע לצמצם את חובת המדינה לממן שירותי תרגום רק לבעל דין שידו אינו משגת לממן שירותים אלה.
(ב) תעודת זכאות לסיוע משפטי תהווה ראייה לכאורה, אולם לביהמ"ש יש שיקול דעת למנות מתרגם לבעל דין שאינו עומד בתנאי הזכאות של חוק הסיוע המשפטי.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל איתן וקבוצת חברי הכנסת (פ/3864).
_______________________
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שלחן הכנסת ביום
כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06