הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת חיים אורון
פ/307/17
הצעת חוק פיצויי פרישה ממקום עבודה, התשס"ו-2006
הזכות לפיצויי פרישה ממקום עבודה
1.
מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי ארבע עונות בארבע שנים בשתי שנים רצופות - אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ועזבו, זכאי לקבל ממעבידו פיצויי פרישה (להלן - פיצויים).
"עונה" לעניין חוק זה – שלושה חודשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום.
רציפות בעבודה
2.
לעניין סעיף 1 יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת-
(1)
שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–19491 (להלן – חוק חיילים משוחררים), למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים בסעיף 1(ד) לחוק האמור, וכן שירות מילואים לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-19862 (להלן – חוק שירות בטחון), ושירות על פי צו לפי סעיף 34 לחוק האמור;
(2)
יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם וכן אחד במאי;
(3)
חופשה שנתית;
(4)
חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד;
(5)
חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד;
(6)
שביתה או השבתה;
(7)
תאונה או מחלה;
(8)
ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
(9)
הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד מעביד או הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד מעביד שאינה עולה על שלושה חודשים;
(10)
אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–19673.
פיטורים אינם פוגעים בזכויות
3.
פיטורים סמוך לסוף שנת העבודה הראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פרישה ואין פיטורים כאלו פוגעים בזכות הפיצויים.
מעביד שנפטר
4.
עובד שעבודתו נפסקה לפני שעבד שנה ברציפות מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעבידו, ובתאגיד - פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויים.
עובד שנפטר
5.
(א)
נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים.
"שאירים" לעניין זה - בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-19954 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), ובאין בן-זוג או ילדים כאמור -ילדים והורים שעיקר פרנסתם היה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם הייתה על הנפטר.
(ב)
היו פיצויים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
(ג)
פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעיזבון.
התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי
6.
התפטר עובד, לפני שעבד שנה ברציפות, לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות – זכאי לפיצויים.
בסעיף זה "בן-משפחה" – בן משפחה כפי שנקבע בתקנות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
התפטרות של הורה
7.
(א)
התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה - יראוה לעניין חוק זה כזכאית לפיצויים; והוא הדין בעובדת שקיבלה לאימוץ, לבדה או עם בעלה ילד שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, ותוך תשעה חדשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה על מנת לטפל בו, ובלבד שניתן צו אימוץ, בין לפני התפטרותה ובין לאחריה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחויבים, על עובד, והכול אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)
בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לעניין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עובד מעביד;
(2)
הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו;
(3)
בת זוגו של העובד היתה עובדת עצמאית במשך שנים-עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, לפי העניין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד;
(ג)
התפטר אחד מבני הזוג כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי הענין, לא יחולו הוראות סעיף זה על בן הזוג השני.
(ד)
שר התעשיה, המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעביד לעניין סעיף זה מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
(ה)
שר התעשיה, המסחר והתעסוקה יקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הוראות בדבר הגדרת עובדת עצמאית לעניין סעיף קטן (ב)(3) וכן כללים בדבר הוכחת עיסוקה כעובדת עצמאית ודרכי הוכחה בעניין אי הפסקת עיסוקה, כאמור באותו סעיף קטן.
התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות
7א.
התפטרה עובדת לפני שעבדה שנה ברציפות, עקב שהייה במקלט לנשים מוכות, אשר אושרה על ידי לשכת סעד או משרד הרווחה, זכאית לפיצויים ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות;
לעניין סעיף זה, "אישור", "לשכת סעד" ו"מקלט לנשים מוכות" - בהגדרתם בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-19545.
התפטרות לרגל העתקת
8.
זכאי לפיצויים עובד שהתפטר לפני שעבד שנה ברציפות עקב העתקת מקום מגוריו -
מגורים
(1)
לרגל נישואיו - לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת;
(2)
לישוב חקלאי - מישוב שאינו ישוב חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת או מישוב שאינו עיר פיתוח כמשמעותה בחוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח-19886, לעיר פיתוח לעניין סעיף 9 לחוק האמור, ובלבד שהוכיח כי הוא תושב, כהגדרתו בחוק האמור, בעיר הפיתוח; לענין פסקה זו "ישוב חקלאי" או "ישוב באזור פיתוח" - ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכול לפי העניין;
(3)
מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, כסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד.
התפטרות אחרת המזכה בפיצויים
9.
זכאים לפיצויים לפי חוק זה -
(א)
עובד שהתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו.
(ב)
עובד עונתי שהתפטר לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה עונתית רצופה באותו מקום עבודה.
(ג)
עובד שהתפטר סמוך להתגייסותו לשירות סדיר כמשמעותו בסעיף 1 לחוק חיילים משוחררים בשל התגייסותו כאמור; והוא הדין בעובדת שהתפטרה סמוך לפני שהתנדבה לשרת בשירות לאומי כמשמעותו בפסקה 3(ב) להגדרת "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי ובלבד ששירתה בשירות לאומי שישה חודשים לפחות.
(ד)
עובד שהתפטר מחמת שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית וכהונתו במשכורת מקופת הרשות המקומית; הוראה זו לא תחול אם המעביד הסכים בכתב כלפי העובד כי התקופה שבה יכהן העובד בכהונתו תיחשב כחופשה ללא תשלום.
(ה)
התפטרה עובדת לאחר שהגיעה לגיל הפרישה או התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה; ואולם מותר לזקוף על חשבון הפיצויים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובדת או לעובד מקופת גמל, עקב תשלומי המעביד לקופה, ושנועד לשמש כפיצויים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיפים 14 או 20 לחוק זה; בסעיף קטן זה, "גיל הפרישה" – כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-20047. בחוק זה, "קופת גמל" – כהגדרתה בפקודת מס הכנסה8 (להלן – פקודת מס הכנסה).
פיצויים למתגייס למשטרה
10.
המתגייס למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר, ובסמוך לפני גיוסו היה עובד והתפטר מעבודתו על מנת להתגייס כאמור, יהיו הוא או שאיריו זכאים לפיצויים אם נתקיימה בו אחת מאלה:
(1)
הוא שירת במשטרה או בשירות בתי הסוהר ששה חדשים לפחות;
(2)
שירותו כאמור נפסק מחמת אחת העילות המזכות בפיצויים לפי חוק זה;
(3)
שירותו כאמור נפסק מחמת שנמצא בלתי מתאים לשירות, ובלבד שלא נפסק השירות בנסיבות שלא היו מזכות אותו בפיצויי פרישה מהמשטרה או משירות בתי הסוהר, הכול לפי העניין.
שיעור הפיצויים
11.
(א)
שיעורם של הפיצויים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה כעובד במשכורת אצל אותו מעביד, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה כעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי - חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה.
לעניין זה, "עובד במשכורת" - עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; "עובד-בשכר" - עובד שאינו עובד במשכורת.
(ב)
שר התעשיה, המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הרווחה והבריאות של הכנסת, להגדיל בתקנות את שיעור הפיצויים לעובד בשכר; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי ענפי עבודה.
חישוב שכר עבודה
12.
שר התעשיה, המסחר והתעסוקה באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בתקנות, דרך כלל או לסוגים את הרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לעניין הפיצויים, את שיטות חישוב השכר שישמש בסיס לחישוב הפיצויים ואת ההפסקות שחלו בעבודה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), למעט שירות מילואים ושירות על פי צו לפי סעיף 34 לחוק שירות בטחון, (5)
(7) או (9) לסעיף 2 שלא יבואו במניין לקביעת סכום הפיצויים; בהתקנת תקנות אלה יתחשב שר התעשיה, המסחר והתעסוקה בהוראות לעניין זה שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים שהתקנות נוגעות להם.
חישוב הפיצויים כשהשכר הופחת זמנית
12א.
נקבע בהסכם קיבוצי כי שכרם של העובדים יופחת זמנית או לתקופה מסוימת בלבד שנקבעה בו, לעומת השכר שהיו זכאים לו אילולא כן יראו לעניין חישוב הפיצויים של עובד שההסכם חל עליו, כאילו שכרו לא הופחת; לעניין זה, "הסכם קיבוצי" - לרבות הסדר קיבוצי.
חישוב הפיצויים לפי שכר מינימום
12ב.
על אף הוראות סעיף 12, לא יפחת שכר העבודה שיובא בחשבון לעניין חישוב הפיצויים, משיעור שכר המינימום כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-19879, לפי היקף המשרה.
פיצויים ותגמולים
13.
תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר בצו על ידי שר התעשיה, המסחר והתעסוקה ובמידה שאושר.
פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי
14.
לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכול לפי העניין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד - ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף - מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד.
פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין
15.
בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בעניין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.
אישור
16.
אישור של שר התעשיה, המסחר והתעסוקה או של מי שהוסמך לכך על ידיו, כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעביד ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף או על המספר הגדול ביותר של עובדים, הכול לפי העניין, יהיה ראיה מכרעת לעניין הסעיפים 14 ו- 15.
זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים
17.
פוטר עובד עקב צמצום בהיקף העבודה במפעל והובטחה לו זכות עדיפות לחזור לעבודה במפעל תוך זמן קצוב, יחולו בכל הנוגע לפיצויים ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על העובד והמעביד - ובאין הסכם קיבוצי לאותו עניין, ההוראות שבהסכם מיוחד בין הרשאים להיות צד להסכם קיבוצי - ובלבד שלא יהיה בהסכמים כאמור ויתור של קבע על פיצויים.
הבטחת צבירת הפיצויים בהסכם קיבוצי
18.
מותר שהסכם קיבוצי יקבע את הדרכים והשיטות לתשלום פיצויים לרבות הפקדתם לזכות העובד, כדי להבטיח הצטברותם לזכותו ומשנקבע כך ישולמו הפיצויים בהתאם להסכם.
צו הפקדה
19.
שר התעשיה, המסחר והתעסוקה לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעבידים להפקיד בקופת גמל, סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של הפיצויים שהמעבידים עשויים לשלם לעובדיהם על פי חוק זה (להלן - צו הפקדה).
סוגי מעבידים
20.
בצו הפקדה שיפורסם ברשומות, יוגדרו סוגי המעבידים שעליהם הוא חל לפי ענפי כלכלה, גודל מפעלים או אזורים ותחילת תקפו ובלבד שתחילתו לא תקדם לתאריך פרסומו.
תקנות בדבר הכספים שהופקדו
21.
שר התעשיה, המסחר והתעסוקה רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בעניינים שלהלן במידה ולא נקבע אחרת בכללים שהותקנו על פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה:
(1)
אופן השקעת הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה;
(2)
אופן תשלום הפיצויים לעובדים שלזכותם הופקדו הכספים על פי צו הפקדה, והנוהל בקשר לכך;
(3)
ייעוד הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה בקופת גמל בנסיבות בהן האישור שניתן לה על פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה תם תקפו או בוטל, או שהקופה התפרקה או נמחקה;
(4)
הגדלת הסכומים שיש להפקיד בהתאם לצו הפקדה במקרה של פיגור בהפקדתם ושיעור ההגדלה.
גביה
22.
(א)
פקודת המסים (גביה)10- להוציא סעיף 12 שבה - חלה על גביית הכספים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.
(ב)
שר התעשיה, המסחר והתעסוקה רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של ממונה על המחוז ושל קצין מחוז לעניין הפקודה האמורה והוא ימלא לעניין סעיף זה את התפקידים המוטלים על ממונה על מחוז ועל קצין מחוז לפי הפקודה האמורה.
מועד ההפקדה
23.
סכומים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה יופקדו תוך 42 יום לאחר תשלום השכר בעד אותה תקופת עבודה; שר התעשיה, המסחר והתעסוקה או מי שיוסמך לכך על ידיו, רשאי להאריך את המועד האמור לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
סכומים משוריינים
24.
(א)
סכומים ששולמו במקום פיצויים לפי סעיף 13, או שהופקדו לפי סעיף 18 או לפי סעיף 19, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –
(1)
אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול, הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
(2)
אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
(ב)
הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה שנוספו על סכומים כאמור.
זכות בכורה
25.
לעניין גביית חובות, אשר לפי פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש"מ-198011, או לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-198312, סילוקם קודם לכל יתר החובות - רואים פיצויים כשכר עבודה שיש לסלקו קודם לכל יתר החובות, אלא שסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד המסולקים כאמור לא יעלה על 150% מהסכום המכסימלי של שכר העבודה שאפשר לסלקו קודם לכל יתר החובות לפי הפקודות האמורות; כן יהיו פיצויים כאמור חוב מהחובות שסילוקם קודם לחובות אחרים בפירוק אגודה שיתופית, או אגודה לפי החוק העותמני.
שכר הכולל פיצויים
26.
הסכם בין מעביד לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר התעשיה, המסחר והתעסוקה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לעניין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד המחייב תשלום פיצויים.
פשרה והודאת סילוק
27.
פשרה לעניין פיצויים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויים.
המדינה כמעביד
28.
(א)
לעניין חוק זה דין המדינה בתור מעביד כדין כל מעביד אחר.
(ב)
לגבי הנמנה עם חיל המשטרה או שירות בתי הסוהר, לרבות סוהר נוסף זמני-
(1)
לא יחולו סעיפים 2(6), 8, ו- 15
(2)
סעיף 3 לא יחול על פיטורים לפי סעיף 12 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-197113 (להלן – פקודת המשטרה), ולפי סעיף 82 לפקודת בתי הסוהר, [נוסח חדש], התשל"ב-197114 (להלן – פקודת בתי הסוהר);
(3)
אין רואים שינוי בתנאי עבודה כהרעה מוחשית בתנאי עבודה כאמור בסעיף 9 אם השינוי נעשה מכוח סמכות לפי פקודת המשטרה, פקודת בתי הסוהר, תקנות לפיהן, כללי השירות במשטרה או כללי השירות בבתי הסוהר;
שמירת זכויות
29.
חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולעניין סעיף 11 גם לפי הנוהג, ולא יתפרש כממצה זכויותיו של עובד בכל משא ומתן לקביעת זכויות בקשר לפרישה מעבודה.
חובת התייעצות
30.
לא יתקין שר התעשיה, המסחר והתעסוקה תקנות אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.
ביצוע ותקנות
31.
שר התעשיה, המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
ביטול חוק פיצויי פיטורים
32.
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-196315 - בטל.
דברי - הסבר
הצעת חוק זו באה להחליף את חוק פיצויי פיטורים, שלמרות היותו חוק חברתי מתקדם המעניק למפוטר פיצוי בגובה שכר של חודש אחד על כל שנת עבודה, והכולל מרכיב חשוב של הבטחת חיסכון, שולל מעובד המתפטר מעבודתו, גם אם בהתראה ראויה, את זכותו לפיצויים.
מוסדות ציבור רבים משלמים לעובדיהם פיצויים בכל מקרה, "בכירים" במשק זוכים לקבל פיצויי פיטורים גבוהים מהסכום הקבוע בחוק, החוק אף מכיר במינוי אדם לתפקיד ראש מועצה מקומית כעילת התפטרות, שאינה פוטרת מתשלום דמיי פיצויים.
יחד עם זאת מי שאינו עובד מדינה, אינו "בכיר", אינו עומד להיבחר לראש עיר, ואינו מעוניין להתרשל בעבודתו כדי לאלץ את מעבידו לפטרו, יאבד חיסכון משמעותי מאוד כשינסה למצות את אפשרויותיו בשוק העבודה באמצעות עזיבת מקום העבודה ומעבר למקום עבודה אחר תוך שיפור תנאי שכרו ועבודתו.
הצעת חוק זו נועדה לתקן עיוות זה תוך חיוב המעסיקים להפקיד באופן שוטף את דמי הפיצויים בקופת חיסכון, שתעמוד לרשות העובד כאשר יסיים את התקשרותו עם המעביד, תהיה הסיבה לכך אשר תהיה, ובלבד שעבד אצל המעסיק שנה רציפה.
למרות האמור, בהצעת החוק מפורטות גם נסיבות מיוחדות המזכות בפיצויים במקרים בהם נאלץ עובד להתפטר לפני שעבד שנה.
הצעת חוק זו הינה פרי יוזמתו של פרופסור אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל לכלכלה לשנת 2002.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/938) והוסרה מסדר יומה של הכנסת ביום 16.7.2003; כמו כן, הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1321), והוסרה מסדר יומה של הכנסת ביום 12.1.0005; וכן הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3454).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בסיוון התשס"ו - 29.5.06