הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה פ/589/17 הצעת חוק מפעלים בקשיים (אזהרת תעסוקה), התשס"ו-2006 דברי - הסבר משברים כלכליים, תהליכי גלובליזציה ופעילות בתנאי אי-וודאות משפיעים ישירות על תעסוקת עובדים בענפים הרלוונטיים. מפעלים רבים, למרות שבידיעתם נתונים כלכליים בדוקים על-ידי מומחים ותחזיות בדבר הרעת המצב, אינם מגלים זאת לעובדיהם אלא מנחיתים עליהם, בחלוף פרק זמן כזה או אחר, את "בשורת" הפיטורים. עם כל השוני שבין שוק המניות לעולם העבודה, אין להשלים עם מצב בו בעלי מניות יקבלו אזהרת רווחים ואילו עובדים שמטה לחמם עלול להיפגע קשות, אם לא להתמוטט כליל – לא ידעו מאומה עד לרגע האחרון עת תונף עליהם החרב המתהפכת של הפיטורים. במצב הקיים עתה, עובדים אלה, שנטלו על עצמם התחייבויות על בסיס המשכיות עבודתם (משכנתא וכד') עלולים להיות מופתעים וניזוקים ללא תקנה בהתמוטטות, פתאומית מבחינתם, של המפעל בו הם עובדים. מטרת הצעת חוק זו, לתת שהות הן למעביד והן לעובדים, כדי להתארגן לקידום פני הרעה שנחזתה מראש והיתה בידיעתם הספציפית של בעלי המפעל, אך הוסתרה מציבור העובדים ונציגותם, ללא השקיפות המתבקשת כלפיהם, כבעלי עניין אמיתיים. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת עמיר פרץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/564). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בסיוון התשס"ו - 19.6.06 הצעת חוק של חבר הכנסת דוד טל הגדרות 1. בחוק זה – "היקף משמעותי" - שינוי בהיקף תעסוקה העולה על 10% מכלל מספר העובדים המועסקים ביום מתן אזהרת תעסוקה כאמור בסעיפים 2 ו-3. "מעביד" - מעבידו של עובד במפעל, לרבות המעסיק בפועל כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם); "מפעל" - מקום עבודה שבו מועסקים 100 עובדים לפחות, לרבות עובדי קבלן כוח אדם כמשמעותו בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם; "מפעל בקשיים" – מפעל העלול להיקלע לקשיים כלכליים אשר סביר להניח כי במהלך שנת העסקים השוטפת יגרמו לאחד או ליותר מאלה: 1. פיטורי עובדים בהיקף משמעותי; 2. הוצאת עובדים בהיקף משמעותי לחופשה ללא תשלום; 3. הפסקה זמנית של עיקרי פעילותו של המפעל למשך 60 יום ומעלה; 4. סגירת המפעל. "השרים" - שר הרווחה ושר התעשיה, המסחר והתעסוקה. חובת מתן אזהרת תעסוקה 2. מעביד במפעל שעלול להפוך למפעל בקשיים, יתן לגבי האירועים האמורים בסעיף 1, לפי הענין, אזהרת תעסוקה מפורטת בכתב לשרים ולארגון העובדים היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957. מועד מתן האזהרה 3. אזהרת תעסוקה תינתן מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משישה חודשים לפני תחולתו של כל אירוע צפוי או חזוי, לפי הענין. תוצאות אי מתן אזהרה 4. לא נתן מעביד אזהרת תעסוקה לפי חוק זה, יהיה חייב לשלם לכל עובד שפוטר פיצוי בסכום השווה לשילוש השכר האחרון. שמירת זכויות 5. הוראות חוק זה, לרבות תשלום פיצוי כאמור בסעיף 4, אינו בא למעט זכויות מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. אחריות נושאי משרה 6. חובת מתן אזהרת תעסוקה לפי חוק זה וחובת תשלום פיצוי כאמור בסעיף 4 יחולו גם על נושא משרה במפעל אם לא הוכיח שאי-מתן אזהרת תעסוקה לא היה בידיעתו ושנקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת קיום החובה האמורה. לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל, שותף, פקיד האחראי על ניהול כוח האדם במפעל ורואה-חשבון של המפעל. דין המדינה 7. לענין חוק זה דין המדינה, לגבי עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, כדין כל מעביד אחר. ביצוע ותקנות 8. שר התעשיה, המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. תחילה 9. תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו.