הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2161439 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת נעמה לזימי גלעד קריב מיכאל מרדכי ביטון יעקב מרגי עופר כסיף אוריאל בוסו מיכל רוזין אופיר כץ ינון אזולאי ______________________________________________ פ/2517/24 הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – שינוי מעסיקים), התשפ"ב–2021 דברי הסבר סעיף 18 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ח-1957 קובע את רציפות התחולה של הסכם קיבוצי במקרים של שינוי מעסיקים, כך שהסכם קיבוצי ימשיך לחול ברצף גם כשחל שינוי בזהות המעסיק, כמו למשל כניסת מעסיק חדש במקומו של המעסיק שחתם על ההסכם. זאת בהתאם לרציונל של החוק, המבקש להקנות יציבות מיוחדת להסכם קיבוצי לאורך יחסי העבודה. יציבות ההסכם הקיבוצי בעת שינוי מעסיקים נובעת מתפיסה לפיה ההסכם הקיבוצי "גופו הסכם ונשמתו חוק" כך שהוא חל על כל העובדים, הנוכחיים והעתידיים, ואינו מוגבל לזהותם של עובדים ספציפיים, וכן חל על מקום העבודה, גם כשזהות המעסיק משתנה וללא תלות במעסיק מסוים.  רציפות זכויות לעובדים בעת חילופי מעסיקים חיונית לשם הגשמת תכליות משפט העבודה הקיבוצי, הגנה על כוחם הקיבוצי של עובדים ועל מעמדם של ארגוני עובדים, מתן תוקף להתארגנות עובדים ולפירותיה, וכן שמירה על משטר ההסכמים הקיבוציים ושימור יציבות ביחסי העבודה במשק.  קיימות אף תכליות כלליות המצדיקות הגנה על זכויות העובדים בעת חילופי מעסיקים, ובכללן אינטרס היציבות של הפעילות העסקית והשירותים החברתיים, מניעת תחלופה בלתי פוסקת של כוח אדם, חיסכון במשאבים של הכשרת כוח אדם חדש והיעילות שבשימור כוח אדם מיומן, ועוד. סעיף 18 לחוק נוסח בשנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז חלו תמורות דרמטיות במבנה שוק העבודה, והתפתח מגוון של צורות העסקה מורכבות שלא היו קיימות במועד חקיקתו, ואשר קיבלו את הכינוי הכללי ״שוק העבודה השניוני״, דהיינו – העסקה משולשת ועקיפה, באמצעות זכיינים, מפעילים, נותני שירות, חברות כוח-אדם, קבלני משנה, חברות בת, ועוד. במסגרת צורות העסקה אלה, עוברים מקומות עבודה, אתרי עבודה, יחידות תעסוקתיות וקבוצות כוח אדם מיד ליד, כאשר גורמים שונים ומגוונים מעסיקים את העובדים ומפעילים את השירות או את הפעילות העסקית לפרקי זמן קצרים וקצובים. בהתאם, זהות המעסיק משתנה תדיר, גם כשהעובדים ממשיכים בפועל לבצע את אותה עבודה, באותה משרה, באותו אתר. ברבות השנים התרחב שוק העבודה השניוני, והוא חולש כיום על חלק ניכר של שוק העבודה.  סעיף 18 לחוק משתמש במונח "עבר מפעל מיד ליד", אך קיים חוסר בהירות באשר לשאלה אם חילופי מעסיקים בשוק העבודה השניוני חוסים תחת מונח זה. לנוכח ספק באשר לרציפות תחולתם של הסכמים קיבוציים בנסיבות של חילופי מעסיקים כאלה, יכולים החילופים לדרדר את שכרם ותנאי עבודתם של עובדים למינימום ולשלול מהם זכויות שהושגו במאמץ ארוך שנים של התארגנות ומשא ומתן קיבוצי, וכן לבטל יחסים קיבוציים שנבנו לאורך שנים ולאיין את מעמדה של נציגות העובדים. הכול, גם במצב בו לא חל שינוי משמעותי בכוח האדם, ביחידת המיקוח או במעמד היציגות של ארגון העובדים ביחידת המיקוח.   היבט מרכזי של זכות ההתארגנות הוא הזכות לקיים יחסי עבודה קיבוציים ארוכי טווח, לאורך תקופה המאפשרת משא ומתן, חתימה על הסכמים ומימושם, שיפורם, והסתמכות על הזכויות שהוקנו בהם. הפקעת זכויות קיבוציות בעת חילופי מעסיקים יוצרת תמריץ שלילי להתאמץ להתארגן ולנהל משא ומתן קיבוצי, שכן לא תהיה אפשרות להסתמך על תוקפן של הסכמות קיבוציות במקום העבודה. בכך מתרוקנת מתוכן זכות ההתארגנות החוקתית של עובדים בצורות העסקה מורכבות, ונמנע מימוש אפקטיבי שלה.  לכן מוצע להבהיר כי רציפות ההסכם הקיבוצי לפי סעיף 18 תחול גם בעת חילופי מעסיקים בשוק העבודה השניוני, המתרחשים באופן תדיר. מוצע לקבוע כי המונח ״מפעל״ כולל בתוכו את מקום העבודה במובנו הרחב ואף במתכונתו השניונית, קרי הפעילות המקצועית-תעסוקתית אותה מבצע העובד, ואף אתר העבודה או השירות בהם מועסק העובד, ללא קשר לזהות התאגיד המעסיק אותו, המשתנה מעת לעת. בתוך כך, ישנה חשיבות רבה להבהיר כי הסעיף יחול על מקומות עבודה הפועלים מכוח מכרז, היות שחילופי מעסיקים מתקיימים בהם בהגדרה, לפי תקופות המכרז המוגדרות.   כן מתחייב להבהיר כי המונח ״העברה מיד ליד״ כולל בתוכו את כל סוגי ההעברות המתבצעות תדיר בשוק העבודה השניוני – בין זכיינים ומפעילים, בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי או המגזר השלישי, בין תאגידים ציבוריים ופרטיים ובתוכם, ועוד. בנוסף, מוצע לקבוע, כי לאחר האירוע של חילופי המעסיקים ההסכם הקיבוצי ימשיך לעמוד בתוקפו עד למועד סיומו כנקוב בו או עד תום 12 חודשים ממועד ההעברה, החלוקה או המיזוג - לפי המאוחר. זאת על-מנת לספק הגנה זמנית מפני ביטול מהיר של ההסכם הקיבוצי על-ידי המעסיק החדש לאחר חילופי המעסיקים - במקרה שבו תוקף ההסכם הקיבוצי המועבר מסתיים זמן קצר לאחר אירוע החילוף. לפי סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, אמנם גם לאחר ביטול ההסכם ימשיכו לחול על העובדים ההוראות האישיות שהיו בו, אולם זאת רק עד אשר אלו יבוטלו כדין. אם תוקף ההסכם הקיבוצי מסתיים זמן קצר לאחר החילוף, עלול המעסיק החדש "לנצל את ההזדמנות" ולמעשה לחמוק מתחולת סעיף 18 לחוק, על-ידי ביטול מהיר של ההסכם הקיבוצי, בד בבד עם ביטול הוראות ההסכם האישיות. על-מנת למנוע את איון סעיף 18 במקרים מעין אלו, ולנוכח הסבירות הרבה להתרחשותם בין היתר בסיטואציה מכרזית, מוצע לקבוע כי רציפות ההסכם הקיבוצי לפי סעיף 18 לא תפחת משנה אחת, תקופה מינימלית וסבירה לצורך התארגנות-מחדש של ציבור העובדים ושל הארגון המייצג אותם, לטובת ניהול משא ומתן קיבוצי מול המעסיק החדש. העמדת משך התקופה על שנה אחת, עולה בקנה אחד עם התקופה הנקובה בסעיף 14 לחוק בדבר משך תוקפו של הסכם קיבוצי שנעשה מלכתחילה לתקופה בלתי-מסוימת.           -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בכסלו התשפ"ב (15.11.2021) החלפת סעיף 18 1. בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, במקום סעיף 18 יבוא: בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, במקום סעיף 18 יבוא: בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, במקום סעיף 18 יבוא: בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, במקום סעיף 18 יבוא: בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, במקום סעיף 18 יבוא: "שינוי מעסיקים "שינוי מעסיקים "שינוי מעסיקים 18. (א) עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, יראו את המעסיק החדש כמעסיק שעליו חל ההסכם הקיבוצי. (ב) ההסכם הקיבוצי ימשיך לעמוד בתוקפו עד למועד סיומו כנקוב בו, או עד תום 12 חודשים ממועד ההעברה החלוקה או המיזוג, לפי המאוחר. (ג) לעניין סעיף זה – "מפעל" – לרבות מקום עבודה, אתר עבודה, שירות, יחידת עבודה; ״עבר מיד ליד״ – לרבות בדרך של מיקור חוץ, חילופי זכיינים, חילופי מפעילים, העברה למגזר הציבורי, העברה בין גופים שונים במגזר הציבורי או העברה בין תאגידים או בתוכם, והכל בין אם הם רצוניים או כפויים, בין אם הם ישירים או עקיפים, ובין אם הם תוצאה של הליך מכרזי או שינוי התקשרות אחר."