הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2167981 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת יוראי להב הרצנו יסמין פרידמן שירלי פינטו קדוש גבי לסקי מיכל רוזין נעמה לזימי ולדימיר בליאק סימון דוידסון מופיד מרעי מיכאל מרדכי ביטון עאידה תומא סלימאן רון כץ מאי גולן שרון רופא אופיר ______________________________________________ פ/3092/24 הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ב–2022 דברי הסבר חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק), מטיל על מעסיקים חובה לדאוג לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיהם. בנוסף לכך, בהתאם להוראות צו ההרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות (להלן – צו ההרחבה) מוטלת על מעסיקים של 100 עובדים או יותר (להלן – מעסיקים פרטיים גדולים), חובה לעמוד בשיעור הייצוג ההולם לאנשים עם מוגבלות הקבוע באותו צו. שיעור הייצוג ההולם לפי צו ההרחבה עומד על 3%. כיום אין למעסיקים פרטיים גדולים כלים למדוד כמה מעובדיהם הם אנשים עם מוגבלות, שכן עובדים אינם מחויבים לדווח על כך למעסיקיהם מטעמי פרטיות. בהתאם לכך אין למעסיקים פרטיים גדולים דרך לדעת אם הם עומדים בחובות הייצוג ההולם המוטלות עליהם על פי הדין, כאמור. לעומת מעסיקים פרטיים גדולים, למעסיקים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים או יותר (להלן – מעסיקים ציבוריים גדולים), יש כלים למדוד את מספר העובדים שהם אנשים עם מוגבלות משמעותית המועסקים אצלם. כלים אלה נקבעו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15), התשע"ו–2016 (להלן – תיקון 15 לחוק). יצוין כי תיקון 15 לחוק גם החמיר את הקריטריונים שעל פיהם נמדד שיעור הייצוג ההולם לפי צו ההרחבה כך שרק עובדים עם מוגבלות משמעותית העומדים בקריטריונים מחמירים המנויים בחלק א' לתוספת הרביעית לחוק (להלן – אנשים עם מוגבלות משמעותית), ייחשבו כאנשים עם מוגבלות לצורך מדידה של עמידת המעסיק בשיעור הייצוג ההולם. בהתאם לסעיף 9ד(ב) לחוק, שנוסף במסגרת תיקון 15 לחוק, על הגופים המוסמכים לכך, כגון משרד הבריאות, משרד הביטחון, רשות המסים ומשרד הרווחה, להעביר למוסד לביטוח לאומי נתונים על אנשים עם מוגבלות משמעותית, שמתקיימים בהם הקריטריונים המנויים בחלק א' לתוספת הרביעית לחוק. המוסד לביטוח לאומי בוחן נתונים אלה ואת הנתונים שברשותו, מצליב את הנתונים עם רשימת הגופים הציבוריים המעסיקים 100 עובדים או יותר ומעביר לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן – הנציבות) הודעה על מידת עמידתם של המעסיקים הציבוריים הגדולים ביעד הייצוג לפי רמות שנקבעו בחוק. הצעת החוק דנן מבקשת להחיל, בהתאמות מסוימות, את עיקרי ההסדר שנקבע בתיקון 15 לחוק גם על מעסיקים פרטיים גדולים, והיא מהווה הסדר משלים לתיקון 15 לחוק, כך שההוראות לעניין עמיגב ביעד הייצוג ההולם יחולו על כלל המעסיקים במשק המעסיקים 100 עובדים או יותר. מטרות התיקון המוצע הן כמפורט להלן: לאפשר למעסיקים הפרטיים הגדולים לדעת אם הם עומדים בחובות הייצוג ההולם המוטלות עליהם לפי הדין. זאת בדרך של בדיקת שיעור הייצוג ההולם של המעסיקים הפרטיים הגדולים בידי המוסד לביטוח לאומי, שיעביר הודעה על תוצאות הבדיקה לנציבות. לפרסם לציבור את המידע בדבר שיעור העמידה של המעסיקים הפרטיים הגדולים ביעד הייצוג ההולם, המועבר מהמוסד לביטוח לאומי לנציבות. זאת, בשל הערך הציבורי בפרסום המידע לציבור. פרסום המידע יעודד מעסיקים לפעול ביתר שאת כדי לעמוד בהוראות הדין בקשר לחובות הייצוג ההולם, ויגביר העסקה של אנשים עם מוגבלות במשק. לקבוע כי יעד הייצוג ההולם המוצע יימדד גם לגבי מעסיקים פרטיים גדולים רק לגבי העסקת אנשים עם מוגבלות משמעותית, שמתקיימים בהם הקריטריונים שבחלק א' לתוספת הרביעית לחוק. זאת בדומה לקריטריונים של החלטת ועדת המעקב מיום 1.10.2015 שנחתמה בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים העסקיים, שבה נקבע, כי יראו "אדם עם מוגבלות" לעניין העמידה בחובת הייצוג ההולם, כאדם עם מוגבלות כמשמעותו בחוק שמתקיימים בו בנוסף קריטריונים מחמירים כמפורט בהחלטה. לקבוע כי החל משנת 2025 ישווה יעד הייצוג ההולם לגבי מעסיקים פרטיים גדולים ליעד החל לגבי מעסיקים ציבוריים גדולים. לתמרץ מעסיקים פרטיים גדולים ליישם את החוק, על ידי הוספת החובה לבחון את העמידה המלאה ביעד הייצוג ההולם כתנאי להגשת מועמדות למכרזים ממשלתיים וציבוריים. להלן פירוט הוראות החוק: סעיף 1 מוצע להכליל את כל החברות הממשלתיות והגופים המבוקרים תחת ההגדרה של גוף ציבורי, בהתאמה למטרות הממשלה בשילוב אנשים עם מוגבלות משמעותית בתעסוקה. סעיף 2 מוצע כי המידע שמועבר למוסד לביטוח לאומי לגבי אנשים עם מוגבלות משמעותית לפי סעיף 9ד(ב) לחוק, לצורך בחינת עמידה ביעד הייצוג ההולם לגבי מעסיקים ציבוריים גדולים, ישמש את המוסד לביטוח לאומי גם לצורך בדיקת העמיד ביעד אצל מעסיקים פרטיים גדולים. סעיפים 3 ו-4 מוצע לקבוע כי המוסד לביטוח לאומי יבחן נתונים שברשותו ואת הנתונים שמועברים אליו לפי סעיף 9ד(ב) לחוק כאמור לעיל, לגבי עובדיו של כל מעסיק פרטי גדול, וימסור לנציבות עד ה-31 ביולי בכל שנה, הודעה על מידת עמידתם של כל המעסיקים הפרטיים הגדולים ביעד הייצוג ההולם, בהתאם לדירוג הקבוע בסעיף. הנציבות תפרסם באתר האינטרנט שלה את מידת עמידתו של כל מעסיק פרטי גדול ביעד הייצוג ההולם לפי ההודעה שמסר לה המוסד לביטוח לאומי, בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לה ההודעה. מוצע כי הקריטריונים שעל פיהם יקבע הביטוח הלאומי אם עובד המועסק אצל מעסיק פרטי גדול הוא אדם עם מוגבלות משמעותית, יהיו אותם קריטריונים הקבועים בחלק א' לתוספת הרביעית שלפיהם קובע המוסד לביטוח לאומי אם עובד המועסק אצל מעסיק ציבורי גדול הוא אדם עם מוגבלות משמעותית. עוד מוצע כי יעד הייצוג ההולם יעמוד על 3% בהתאם לקבוע בצו הרחבה – עד סוף שנת 2024 ומאותו מועד יעמוד על 5%, אלא אם כן ייקבע שיעור גבוה יותר בצו הרחבה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957. סעיף 5 מבקש לתקן את חוק עסקאות גופים ציבוריים כך שגופים ציבוריים לא יוכלו להתקשר עם גופים פרטיים אשר לא עומדים ביעדי הייצוג באופן מלא. על מנת לתת למגזר הפרטי להיערך לשינויים הנדרשים, מוצע לקבוע כי תחילת דרישה זו תהיה רק משנתיים מפרסום החוק. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברי הכנסת עינב קאבלה ומשה ארבל (פ/1506/23). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב בשבט התשפ"ב (24.01.2022) תיקון סעיף 5 1. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5, בהגדרה "גוף ציבורי" – בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5, בהגדרה "גוף ציבורי" – בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5, בהגדרה "גוף ציבורי" – בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5, בהגדרה "גוף ציבורי" – בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5, בהגדרה "גוף ציבורי" – (1) בפסקה (8), המילים "שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור" – יימחקו; (1) בפסקה (8), המילים "שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור" – יימחקו; (1) בפסקה (8), המילים "שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור" – יימחקו; (1) בפסקה (8), המילים "שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור" – יימחקו; (1) בפסקה (8), המילים "שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור" – יימחקו; (2) בפסקה (11), המילים "שקבע שר המשפטים, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת" – יימחקו. (2) בפסקה (11), המילים "שקבע שר המשפטים, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת" – יימחקו. (2) בפסקה (11), המילים "שקבע שר המשפטים, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת" – יימחקו. (2) בפסקה (11), המילים "שקבע שר המשפטים, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת" – יימחקו. (2) בפסקה (11), המילים "שקבע שר המשפטים, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת" – יימחקו. תיקון סעיף 9ד 2. בסעיף 9ד(ב) לחוק העיקרי, אחרי "לפי סעיף זה" יבוא "ולפי סעיף 9ח". בסעיף 9ד(ב) לחוק העיקרי, אחרי "לפי סעיף זה" יבוא "ולפי סעיף 9ח". בסעיף 9ד(ב) לחוק העיקרי, אחרי "לפי סעיף זה" יבוא "ולפי סעיף 9ח". בסעיף 9ד(ב) לחוק העיקרי, אחרי "לפי סעיף זה" יבוא "ולפי סעיף 9ח". בסעיף 9ד(ב) לחוק העיקרי, אחרי "לפי סעיף זה" יבוא "ולפי סעיף 9ח". תיקון סעיף 9ז 3. בסעיף 9ז לחוק העיקרי, במקום "סעיף 9ד" יבוא "סעיפים 9ד או 9ח" ובמקום "אותו סעיף" יבוא "אותם סעיפים". בסעיף 9ז לחוק העיקרי, במקום "סעיף 9ד" יבוא "סעיפים 9ד או 9ח" ובמקום "אותו סעיף" יבוא "אותם סעיפים". בסעיף 9ז לחוק העיקרי, במקום "סעיף 9ד" יבוא "סעיפים 9ד או 9ח" ובמקום "אותו סעיף" יבוא "אותם סעיפים". בסעיף 9ז לחוק העיקרי, במקום "סעיף 9ד" יבוא "סעיפים 9ד או 9ח" ובמקום "אותו סעיף" יבוא "אותם סעיפים". בסעיף 9ז לחוק העיקרי, במקום "סעיף 9ד" יבוא "סעיפים 9ד או 9ח" ובמקום "אותו סעיף" יבוא "אותם סעיפים". הוספת סעיף 9ח 4. אחרי סעיף 9ז לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 9ז לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 9ז לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 9ז לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 9ז לחוק העיקרי יבוא: "מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם "מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם "מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם 9ח. (א) בסעיף זה – "עובד עם מוגבלות משמעותית" – אדם עם מוגבלות שמתקיים בו אחד מהתנאים המנויים בחלק א' לתוספת הרביעית; "יעד הייצוג ההולם" – העסקה של עובדים עם מוגבלות משמעותית בשיעור של 5% לפחות מכלל עובדיו של מעסיק פרטי גדול; "מעסיק פרטי גדול" – מעסיק שאינו גוף ציבורי, המעסיק 100 עובדים או יותר. (ב) המוסד לביטוח לאומי יבחן נתונים שברשותו ואת הנתונים שהועברו לו לפי סעיף 9ד(ב), לגבי עובדיו של כל מעסיק פרטי גדול, וימסור לנציבות, עד ה-31 ביולי בכל שנה, הודעה על מידת עמידתם של כל המעסיקים הפרטיים הגדולים ביעד הייצוג ההולם, לפי הרמות שלהלן ובהתאם לנתונים כאמור: (ג) הנציבות תפרסם באתר האינטרנט שלה את מידת עמידתו של כל מעסיק פרטי גדול ביעד הייצוג ההולם לפי ההודעה שמסר המוסד לביטוח לאומי כאמור בסעיף קטן (ב), בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לה ההודעה. (ד) ההוראות לפי סעיף 9ד(ו) ו-(ז) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מידע לפי סעיף זה. (ה) נקבע בצו הרחבה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957 יעד ייצוג הולם למעסיקים פרטיים גדולים, העולה על 5%, יבוא יעד הייצוג ההולם שנקבע בצו במקום יעד הייצוג ההולם כהגדרתו בסעיף זה, וחישוב השיעורים לעניין סעיף קטן (ב) ייעשה בהתאמה ליעד הייצוג ההולם שנקבע בצו. (ו) על אף האמור בסעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ב–2022 ועד ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), יהיה יעד הייצוג ההולם 3%, ומידת העמידה ביעד הייצוג תימדד ברמות כלהלן: תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים 5. בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976 (להלן – חוק עסקאות גופים ציבוריים), בסעיף 2ב1 במקום האמור בו יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976 (להלן – חוק עסקאות גופים ציבוריים), בסעיף 2ב1 במקום האמור בו יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976 (להלן – חוק עסקאות גופים ציבוריים), בסעיף 2ב1 במקום האמור בו יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976 (להלן – חוק עסקאות גופים ציבוריים), בסעיף 2ב1 במקום האמור בו יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976 (להלן – חוק עסקאות גופים ציבוריים), בסעיף 2ב1 במקום האמור בו יבוא: "לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף ציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, כי הספק עומד עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם לגופים פרטיים, לפי סעיף 9ח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998. "לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף ציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, כי הספק עומד עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם לגופים פרטיים, לפי סעיף 9ח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998. "לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף ציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, כי הספק עומד עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם לגופים פרטיים, לפי סעיף 9ח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998. "לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף ציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, כי הספק עומד עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם לגופים פרטיים, לפי סעיף 9ח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998. "לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף ציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, כי הספק עומד עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם לגופים פרטיים, לפי סעיף 9ח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998. תחילה 6. תחילתו של סעיף 5 לחוק זה שנתיים מיום פרסומו, והוא יחול לעניים התקשרות שנערכה מאותו מועד ואילך. תחילתו של סעיף 5 לחוק זה שנתיים מיום פרסומו, והוא יחול לעניים התקשרות שנערכה מאותו מועד ואילך. תחילתו של סעיף 5 לחוק זה שנתיים מיום פרסומו, והוא יחול לעניים התקשרות שנערכה מאותו מועד ואילך. תחילתו של סעיף 5 לחוק זה שנתיים מיום פרסומו, והוא יחול לעניים התקשרות שנערכה מאותו מועד ואילך. תחילתו של סעיף 5 לחוק זה שנתיים מיום פרסומו, והוא יחול לעניים התקשרות שנערכה מאותו מועד ואילך.