הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2168828 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת קרן ברק ______________________________________________ פ/3257/24 הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת מסירת מידע), התשפ"ב–2022 דברי הסבר שוויון מגדרי בתחום השכר מוגדר לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 (להלן – חוק שכר שווה) כשכר שווה לגברים ונשים המבצעים אותה עבודה או עבודה בעלת ערך שווה או שווה בעיקרו. תופעת פערי השכר בין נשים לגברים היא תופעה עולמית רחבת היקף, למרות קיומה של חקיקה המחייבת הימנעות מאפליה בשכר על רקע מגדרי. בישראל, חרף הזמן הרב שעבר מאז חקיקתו של חוק שכר שווה (לראשונה בשנת 1964 וחקיקתו של החוק החדש בשנת 1996), התופעה החמורה של פערי השכר על רקע מגדרי קיימת באופן רחב ומדאיג ביותר. כך, שכרה הממוצע של אישה בשנת 2013 עמד על 68% משכרו של גבר ושכרן הממוצע של נשים לשעת עבודה עמד בשנת 2013 על כ-86% משכרם של הגברים. נראה כי אין די בנוסחו הקיים של חוק שכר שווה להביא לצמצום פערי השכר, בשל הקושי הרב ביישומו של החוק. עולה כי החסמים העיקריים באכיפתו של החוק, נובעים מקשיי העובדת, אשר נטל ההוכחה מוטל בעיקרו עליה ואשר במקרים רבים מתקשה עד מאד בהוכחת אפלייתה, בין אם לאור סירוב המעסיק למסור לה מידע על שכר עמיתיה הגברים, ובין אם לאור הקושי להוכיח שעבודתה שוות ערך לעבודת עמיתיה הגברים. חרף הזמן הרב שעבר מאז חקיקתו של חוק שכר שווה, נדונו בבתי הדין לעבודה מספר מועט מאד של תביעות מכוח החוק, וגם בתביעות מעטות אלו, התובעות נתקלו בקשיים רבים מאד להוכחת תביעתן והחוק כמעט ולא נאכף. סעיף 7 לחוק שכר שווה דן במסירת מידע וקובע כי על המעסיק למסור לעובד, לפי דרישת העובד, מידע לעניין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמעסיק אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי העניין, שיימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר. בפועל, מעט מאד עובדות דורשות את המידע, וגם אלו הדורשות, נתקלות בחומה בצורה של התנגדות מצד המעסיק למסירת המידע, אף בשלב בו התביעות מגיעות לפתחם של בתי הדין לעבודה (וכאמור מדובר במספר נמוך מאד של תביעות). לכן מוצע לקבוע כי החובה למסור מידע תחול גם "לארגון עובדים יציג או ארגון העוסק בזכויות נשים, לפי דרישתם". קביעה זו עשויה לסייע מאד בשימוש בכלי יעיל זה של קבלת מידע וכפועל יוצא תוביל להגברת אכיפתו של חוק זה והגברת כושר ההרתעה אל מול מעסיק הנוקט באפליה. נוסף על כך, התיקון המוצע יקל על ביצוע האכיפה המונעת וישפר באופן משמעותי את בעיית כושר המיקוח של הנשים כגורם לאפליה בשכרן. כמו כן, התיקון יאפשר לארגון העובדים היציג לפעול למיגור הבעיה ולקבלת המידע בגין פערי השכר, ללא הצורך בבקשה מטעם העובדת, אשר מטבע הדברים חוששת מכך עד מאד. תיקון זה מתבקש והינו המשך ישיר וטבעי נוכח האפשרות להגשת תביעה לפי החוק על ידי ארגון העובדים היציג או ארגון העוסק בזכויות נשים (סעיף 9 לחוק שכר שווה) ולהצטרפותם והתערבותם בהליך בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק. התיקון הנוסף המוצע לסעיף 7 לחוק, קובע שנטל הראיה יעבור למעסיק במקרה של הפרת חובתו למסירת מידע לעובדת, כך שמעסיק שמסרב למסור לעובדת את המידע המבוקש בהתאם לסעיף 7 לחוק, בטרם הגשת התובענה, תחול עליו חובת ההוכחה כי לא פעל בניגוד לסעיף 2 לחוק ולא על העובדת. כאמור, ישנו קושי ראייתי גדול מאד בהוכחת אפליה לפי החוק, ולמעשה במצב בו מעסיק מסרב למסור לעובדת מידע, אין לעובדת כל יכולת להוכיח את עילת תביעתה. תיקון זה, יקל באופן משמעותי על הוכחת התביעה על ידי העובדת, יגביר את נטל ההוכחה על המעסיק במקרים שבהם יש חשד לאפליה בשכר והתחמקות של המעסיק מלמסור מידע. תיקון זה גם יעודד גילוי מידע מקדים על ידי המעסיק וכפועל יוצא את אכיפתו של החוק. יצוין כי הסדר דומה של היפוך נטל הראיה, קיים בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 (להלן – חוק השוויון) בהוראות סעיף 9 לחוק. כך לדוגמא, תיקון מס' 15 לחוק השוויון (נכנס לתוקף ביום 7.7.2010), אשר מעביר את חובת ההוכחה על מעסיק שדרש במישרין או בעקיפין מעובד או מדורש עבודה מידע בנושא שההפליה שלו אסורה על פי החוק – שאכן לא הפלה את העובד. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/861/24; פ/1920/23). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג באדר א' התשפ"ב (14.02.2022) תיקון סעיף 7 1. בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7 – בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7 – (1) האמור בו יסומן כסעיף קטן "(א)", ובו, אחרי "לפי דרישת העובד," יבוא "או לארגון עובדים יציג או לארגון העוסק בזכויות נשים, לפי דרישתם,"; (1) האמור בו יסומן כסעיף קטן "(א)", ובו, אחרי "לפי דרישת העובד," יבוא "או לארגון עובדים יציג או לארגון העוסק בזכויות נשים, לפי דרישתם,"; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) בתובענה לפי חוק זה, תהא חובת ההוכחה על המעסיק שלא פעל בניגוד להוראות סעיף 2, אם הוכח כי נעשתה פניה למעסיק כאמור בסעיף קטן (א) טרם הגשת התובענה והמעסיק סירב למסור את המידע." תיקון סעיף 9 2. בסעיף 9(א)(3) לחוק העיקרי, במקום "בסעיף זה, "ארגון עובדים יציג"" יבוא "בחוק זה, ארגון עובדים יציג"". בסעיף 9(א)(3) לחוק העיקרי, במקום "בסעיף זה, "ארגון עובדים יציג"" יבוא "בחוק זה, ארגון עובדים יציג"".