קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק פיצויי פרישה ממקום עבודה, התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/307/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חיים אורון) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעתו של חבר הכנסת חיים אורון – הצעת חוק פיצויי פרישה ממקום העבודה, התשס"ו-2006. חבר הכנסת אורון, בבקשה. אני מבקש מכל מי שמדבר לצאת החוצה, כי לא ניתן לקיים ישיבות ברעש כזה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג הצעת חוק פיצויי פרישה ממקום עבודה, שבא להחליף חוק קיים. החוק הקיים חוקק בשנת 1963, אחד מחוקי העבודה הראשונים שחוקק במדינת ישראל ובתקופתו נחשב לחוק מתקדם מאוד, שהבטיח פיצויי פיטורים בחוק בגובה שכר של חודש אחד למי שפוטר ממקום העבודה. הצעת החוק הזאת באה להציע שהזכות לפיצויי פיטורים יעמדו לעובד לא רק כאשר הוא מפוטר, אלא גם כאשר הוא מתפטר. כאשר העליתי את הצעת החוק הזאת בפעם הראשונה בשנת 2003 - יזם אותה ידידי, פרופסור אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל לכלכלה, במאמר בעיתון – אמרתי שהתפלאתי איך יכול להיות שעד עכשיו אין חוק כזה. הפעם איני יכול להתפלא, משום שפעמיים ניסיתי ודרכי לא צלחה. ממשלות שונות הורידו את החוק הזה. יכול להיות, אדוני שר התמ"ת, שהיום יש פתח תקווה, משום ששר המסחר והתעשייה אמר לי עכשיו שהוא מבקש לא להצביע היום, כי הוא רוצה לערער בממשלה על ההחלטה להתנגד לחוק ובכל זאת לאפשר את תהליך החקיקה. אני רוצה לומר במה מדובר, חברי השרים וחברי הכנסת, אבל במיוחד השרים, כי הנושא הזה יגיע אליכם לערעור בממשלה - יש מושג אחד שמעורר בי מידה רבה של הסתייגות, אם לא לומר תיעוב, כאשר אני שומע אותו: "ניידות בשוק העבודה". מהי ניידות בשוק העבודה? ניידות בשוק העבודה זה מושג אחר לפיטורי עובדים מתי שמתחשק. פה אני מדבר על זכותו של העובד להיות נייד כאשר הוא הגיע למסקנה שהוא רוצה להחליף מקום עבודה. נכון שבעולם העבודה של שנות ה-50 וה-60 מקום עבודה היה נכס, וברוב המקרים העובד החזיק בו לאורך כל חיי העבודה שלו. עולם העבודה של האלף השלישי הרבה יותר מורכב, הרבה יותר מפוצל, ועובדים מחליפים מקום עבודה יותר מפעם אחת במהלך חיי העבודה שלהם. היום הבכירים, העובדים ברמות הגבוהות, מבטיחים לעצמם תגמולים ופיצויי פיטורים בצורות שונות, גם אם הם פורשים, כמובן על-פי הליך מסודר של הודעה מראש. הציבור הרחב של העובדים, שדרך אגב הוא רחב מאוד - הוא מכיל אקדמאים, עובדי צווארון לבן וכחול, עובדי שירותים - לכאורה תלויים במצב שלפיו אם העובד מחליט מיוזמתו להחליף מקום עבודה, הוא מאבד את זכותו לפיצויים. אני חושב שחייבים לתקן את המצב הזה. הצעת החוק מאוד מפורטת - לא מדובר בבריחה מהיום למחר ממקום העבודה, אלא בהליכים שיחייבו גם את העובד להודיע למעסיקו שהוא מתכוון לעבור למקום עבודה אחר. ואז זכותו לפיצויים לא יכולה להיות שוט או אזיקים על ידיו או על רגליו שימנעו ממנו את האפשרות להחליט את מה שהוא רוצה. איך אתם אומרים לי תמיד? זה שוק חופשי. אז שוק חופשי בכל דבר, חוץ מדבר אחד: שהעובד לא יכול להחליט שהוא לא רוצה יותר לעבוד במקום מסוים ולא ייפגע בגלל החלטתו. במה? - בזכות צבורה לו על-פי חוק של פיצויי פיטורים. האיום הזה – אם אתה עוזב אותי עכשיו, דע לך שאתה מפסיד - לעתים מדובר בהרבה עשרות אלפי שקלים שהעובד צבר – נכון, עם המעסיק - בקרן הפיצויים. לכן, ההצעה אומרת שקרן הפיצויים תהיה חיסכון ששמור לעובד לא בשליטת המעביד. הוא יוכל להפעיל אותה, כאשר גם הוא יצטרך לעמוד בכללים מסוימים. ומי שלא רוצה לקבל את החוק כפי שהוא ורוצה להוסיף כללים – נתווכח על כך בחקיקה. העיקרון הבסיסי אומר, שבמציאות שבה אנחנו חיים היום, בתנועה של עובדים ממקום עבודה למקום עבודה, חייבים לאפשר את המצב שלא רק תהיה חובה בחוק על המעסיק להפריש לקרן פיטורים, אלא החובה תהיה כזאת שהעובד יוכל לממש אותה כאשר הוא יחפוץ בכך. אדוני היושב-ראש, נעניתי לבקשתו של השר לדחות את התשובה וההצבעה על החוק הזה, כי הוא מבקש לערער בממשלה על החלטת ועדת שרים להתנגד להצעת החוק הזאת. היות שגם הוא לא ידע להסביר לי למה מתנגדים – ומזה צמחה השיחה בינינו – אני מקווה שזה ישתנה. אני יודע מה יגידו, שזה מעלה את עלות העבודה. אני תמיד מתפלא על זה - כאשר עלות העבודה עולה בגין זכויות יסוד של העובד, זה מעלה את עלות העבודה. כאשר נותנים משכורת לרבות פיצויי פיטורים, לרבות אופציות, לרבות תגמולים גדולים לפקיד בכיר בשיעורים שאף אחד לא חולם עליהם בכלל, זה לא מעלה את עלות העבודה, זה בא מאיזה קרן פלא, פך שמן של חנוכה, אז אני מקווה שלא ישתמשו בנימוק השחוק הזה – אני מכיר את התשובות שענו לי כבר פעמיים, אלא יתמודדו עם השאלה עצמה בכל היקפה, ואני מקווה ופונה לחברים בקואליציה שיפעילו את השפעתם על השרים שלא יושבים פה, כי לפחות על-פי הבטחתו של השר אלי ישי שיושב פה, ואני מודה לו שנשאר לשמוע את דברי, העניין יבוא לממשלה, איני יודע אם בשבוע הבא או בעוד שבועיים, איני מתכוון להרפות ובתוך שלושה שבועות הנושא יגיע להצבעה. איני מצליח למצוא נימוק – אני לא אומר באופן רטורי - למה לא לחוקק את החוק הנכון, הצודק הזה במתכונת המוצעת פה. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. ההצבעה במועד אחר. אנו עוברים לנושא הבא, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מהחובה לחגור חגורת בטיחות), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת כחלון - אינו נוכח. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת מלווה נהג אלקטרוני בהסעות תלמידים), התשס"ו-2006 - חברי הכנסת רונית תירוש וגלעד ארדן. גלעד ארדן (הליכוד): רונית אמורה להציג את זה. היו"ר יצחק זיו: נעבור הלאה, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת יעקב מרגי, תשובה והצבעה במועד אחר. ה