פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 46
מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים
יום שני, ל' בסיון התשפ"ו (15 ביוני 2026), שעה 09:33
סדר היום:
<< נושא >> החסמים לרציפות חכירה בקרקעות בבעלות כנסיות בישראל – ישיבת מעקב << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
מוזמנים:
דניאל סרגי
–
רפרנט רמ"י, אגף תקציבים, משרד האוצר
תמר עברי שטרן
–
עו"ד, רפרנטית ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים
ניצה טיטלבוים
–
יועמ"שית, מרחב ירושלים, רשות מקרקעי ישראל
אמיר גנוסר
–
ראש אגף אסטרטגיה, רשות מקרקעי ישראל
אלקנה דודיין
–
עו"ד, עוזר ליועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון
אמיר ביידא
–
עו"ד, מנהל אשכול מפ"ק ומקרקעין, לשכה משפטית, קק"ל
רועי דלח
–
עו"ד חיצוני, קק"ל
אלון גלרט
–
עו"ד, משרד מיתר, מלווה את קק"ל
יוסי חביליו
–
עו"ד, סגן ראש עיריית ירושלים
אלעד גונן
–
עו"ד, מנהל אגף נכסי עיריית ירושלים
ד"ר מיכאל צור
–
עו"ד, יו"ר משותף, המטה להצלת חוכרי הדירות בישראל
אלון בן-דוד
–
מתווך, המטה להצלת חוכרי הדירות בישראל
ד"ר עדו לחובסקי
–
חבר מטה, המטה להצלת חוכרי הדירות בישראל
יהונתן צבי
–
עו"ד, חבר מטה, המטה להצלת חוכרי הדירות בישראל
בן שפירא
–
חבר מטה, המטה להצלת חוכרי הדירות בישראל
אבישי קראוס
–
עו"ד, מנכ"ל אקסטל ישראל - קרקעות ירושלים
אוהד עיני
–
שמאי מקרקעין, אקסטל ישראל - קרקעות ירושלים
דורון שמואלי
–
עו"ד, יו"ר פורום חוכרי קרקעות ירושלים
יצחק הנאו
–
הורים בעלי נכס
מנהלת הוועדה:
אפרת מורלי
רישום פרלמנטרי:
יפית גולן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> החסמים לרציפות חכירה בקרקעות בבעלות כנסיות בישראל << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בוקר טוב. אנחנו ממשיכים את דיוני הוועדה המיוחדת לפיקוח על החלטות ממשלה ותהליכי הסרת חסמים. היום אנחנו רוצים לקבל תמונת סטטוס של הסוגייה הכואבת, הגדולה והענקית – מעבר של קרקעות, של כנסיות שונות, לחכירת משנה או בעלות של חברות פרטיות, ההשלכות של זה על האזרחים והאפשרויות לפתרון בנושא.
אנחנו נאפשר לכל הקולות להישמע, ואני מקווה שגם אפשר להתחיל לחשוב בצורה מעשית. יש קרקעות שהחרב המרחפת על ראשן תתקיים רק ב-2051, ולכאורה יש עוד 25 שנה עד למציאת פתרון, אבל הדבר הזה משפיע מיידית על שוק הנדל"ן, מחירי הבתים ואי ודאות.
אבל קרקעות מסוימות, בגן רחביה ובראש רחביה, אלה הסכמי חכירה שמסתיימים ב-2034, דהיינו שמונה שנים מהיום, פחות, ושמונה שנים במושגים של נדל״ן זה דבר מהיר ובעיה בוערת, ולכן אנחנו רוצים להאיץ את הדיון ולהתחיל לגבש כיוונים ופתרון.
באופן חריג, אנחנו קודם ניתן לחברות שקנו את הקרקעות האלה להגיד את דבריהן. כל חברה תדבר לא יותר מחמש דקות, אחרי זה נציגי התושבים ואחרי זה נציגי הגופים הציבוריים. איזה חברות נמצאות כאן בשולחן כרגע? אקסטל בלבד? יש לכם חמש דקות. אחרי זה נציגות של התושבים, ואחרי זה נציגות משרדי הממשלה. נתחיל עם האוצר, יש לו ענייני זמן, ואחרי זה קק״ל וגופים אחרים. בבקשה.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אדוני היו"ר, קודם כל תודה רבה על ההזדמנות. האמת שחשבנו שהסדר נכון שיהיה הפוך, אבל אנחנו נעשה כמובן כמו שאתה רוצה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אם אתם מעדיפים, ניתן לכם. כאילו, אתם רוצים להיות מגיבים?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אני חושב שיותר נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בסדר גמור. נציגי התושבים, קצר ולעניין.
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
כבוד היו"ר, אני מיכאל צור, מעמותת המטה להצלת החוכרים בישראל, עמותה רשומה. שילוב כוחות של רמ"י, האוצר, משרד המשפטים וכמובן הכנסת, הביא ב-2009 לתיקון חוק רמ"י, שגרם לכך שמאז מעל 600,000 חוכרים שרכשו את דירותיהם על קרקעות בבעלות רמ"י או קק״ל זכו לבעלות חינם ללא מיסים על דירותיהם. מן הראוי היה שכוחות אלה ידאגו גם למי שנשאר מאחור, לרוכשי דירות על קרקעות חכורות פרטיות, שגם הם משלמי מיסים שמימנו את המתנה הזו.
משרדי המשפטים, האוצר והשיכון, יש להזכיר, הצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל ביטון, יו"ר הוועדה הזו, המחייבת את הבעלים להאריך את החכרת הקרקע בתמורה לפי תעריף רמ"י, הינה למטרה ראויה, לא פוגעת בערכי יסוד של המדינה, לא שוללת את הבעלות מהבעלים, מאזנת בין זכויות קניין של מי שהשקיע ופיתח את המקרקעין לבין הבעלים.
מקום שחוקי הקניין יוצרים עיוותים חברתיים וכלכליים, מותר למחוקק ואף חובתו לשנות מדיני הקניין הקיימים לתיקון העיוות. על בסיס זה נחקקו חוקים דומים גם באנגליה וארצות הברית, שאושרו על ידי בית הדין האירופי לזכויות האדם ובית המשפט העליון בארצות הברית.
43 חברי כנסת חתמו על הצעת החוק ועוד 20 חתימות נאספו, וממש לא מובן איך התנגדות לא מנומקת של אגודת ישראל, ולאחר מכן חסימה של שר האוצר סמוטריץ', בהשפעת בעלי הקרקעות האינטרסנטיים, מנעו מוועדת השרים לחקיקה לתמוך בחוק, כשללא תמיכה ממשלתית לא ניתן היה להעביר את החוק בכנסת, למרות שרוב חברי הכנסת תומך בה.
כך מתאפשר המשך המצב ההזוי שבו בעלי קרקעות אחדים מחזיקים באריסיהם בגרונם, ומאפשרים התעשרות עצומה של מעטים על חשבון רכושם ועמל חייהם של רבים. עיריית ירושלים, שבה הרבה מאוד בתים נבנו על קרקעות פרטיות חכורות ותמכה במאבקם של תושביה החוכרים, התחייבה, כפי שצוין גם בדיון הקודם, שהיא לא תאפשר שום בנייה לקרקעות החכורות לפני שייפתר עניינם של החוכרים. אבל לפני כחודש אושר בוועדה המחוזית פרויקט הלכת הקרקעות הללו בגבעת התנ״ך, ונודה להבהרה מהעירייה איך קרה שאושרה בנייה שכזו, והעירייה הגישה ערר.
ואחרונה, הקרן הקיימת לישראל. קק"ל היא הבעלים המהותי של 570 הדונמים בירושלים שאותם רכשה במסווה של חכירה בשנות ה-50, ויש לה לפי אחוזים זכות להאריך את החכירה שוב ושוב בכל פעם מחדש במחיר סמלי. זו גם עמדתה המשפטית.
קק"ל טענה כל השנים שהיא בוחנת וחושבת מה לעשות, אבל עתה למדנו מהצהרת יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי, שקק"ל לא תנקוט עוד ב-'שב ואל תעשה', אלא בוחן את רכישה של הבעלות החלולה שנותרה לבעלים, כך שלא תצטרך לחדש חכירה בעתיד ותקבל החלטה עקרונית עד ספטמבר. אנו מברכים אותה על כך, אולם מה מונע ממנה בינתיים להודיע מיידית שתאריך את החכירה? הרי לרכוש היא תוכל גם אחרי זה.
פניות חוזרות ונשנות שלנו להיפגש עם הנהלת קק"ל הנוכחית לא נענו כלל. איך זה יכול להיות שעל כל החלטת בנייה הכי קטנה מזמנים לדיון ושומעים מה יש לאזרחים להגיד, אך כשמדובר בעניין כה גורלי לבתינו, קק"ל מסרבת לפגוש אותנו?
לסיכום, אנו מצפים שהנוכחים יפעלו לקדם את הצעת החוק של יו"ר הישיבה, שעיריית ירושלים תמשיך לעמוד בהתחייבותה שלא לאפשר בנייה על הקרקעות החכורות כל עוד לא הוסדר מצב החוכרים, ושקק"ל תודיע מיידית על הארכת החכירה, גם אם תחליט בסמוך לכך לרכוש את הבעלות החלולה שנותרה בידי הבעלים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה זה, לאנשים פשוטים, רכישה של...
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
בעלות חלולה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
לפי החוזים הקיימים, אין לבעלי הקרקעות שום זכות בקרקע חוץ מאשר לקבל דמי חכירה כל שנה בסכום שנקבע. אין להם שום זכות להגיש הצעות, לא לעשות פרצלציה. כלום.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כשאתה אומר בעלי הקרקעות, אלה שרכשו מהכנסייה.
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
אלה שרכשו מהכנסייה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ועל בסיס מה אתה אומר שאין להם זכות?
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
אני אומר את זה גם על בסיס החוזים ועל בסיס פסק הדין שבו הם הודו שהבעלות שלהם חלולה, פסק הדין בעניין מס שבח שניתן לפני יותר משלוש שנים, שניתן כבר עוד לאלה שמהם הם רכשו את זה. הם הודו שהבעלות שלהם אין עימה שום דבר, אין עימה שום זכויות, שהיא בעלות חלולה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז מה, אנשים קונים בעלות חלולה ב-800 מיליון שקל? תסביר לי את המושג 'חלולה' לעצם הדבר.
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
אנחנו לא יודעים איך הם עשו את הטעות הזאת, לקנות בעלות חלולה ב-870 מיליון שקל, והמחשבה שלנו שהדבר נועד על מנת להפעיל לחץ ומתוך מחשבה שזה שהם שמו סכום כל כך גדול, המשמעות של זה שכולם ייבהלו וכנראה שזה מה שקורה. כנראה שהאוצר נבהל מהסכום הגדול, כנראה שזה שווה המון, אבל בעצם ברגע שקק"ל מאריכה את החכירה, אין להם שום דבר. הם הודו שאין להם שום זכות עד 1,160, הם הודו בפסק הדין.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
1,160? 2,000?
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
סליחה, 2,160.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
על בסיס מה המספר הזה? מאיפה לקוח ה-2,160?
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
הייתה עסקה ב-2011 כשקנו מהכנסייה, קנו מהכנסייה את הזכות לקבל דמי חכירה מקק"ל עד 2,161, שילמו בשבילה 34 מיליון שקל. זאת אומרת, כל השווי של דמי החכירה שהכנסייה ציפתה לקבל, בגלל שהיא מכרה את כל הזכויות, הוא שווי סמלי. גם קק"ל אישרה את זה בחוות דעת משפטית שהיא הגישה לבית משפט, וגם בתגובה שלה לעתירה לבג"ץ.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רק בשביל התחנות בזמן, זאת העסקה של בן דוד?
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
כן.
<< אורח >> אלון בן-דוד: << אורח >>
אדוני היו"ר, אני רוצה לבקש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא להתפרץ. אני אתן לך לדבר, אבל לא להתפרץ. סיימתם?
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
כן, כבודו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה את רוצה להגיד? תציג את עצמך.
<< אורח >> אלון בן-דוד: << אורח >>
אני אלון בן-דוד. קודם כל תודה, אדוני היו"ר, על ההזדמנות. אני מתווך ויועץ נדל״ן בירושלים. אני מתווך שפועל בשכונות מול הדיירים ומול אקסטל, ועיקר עיסוקי בשנים האחרונות היה בשיחות עם חוכרי המשנה עצמם. שמעתי את החששות שלהם, את הכעסים שלהם, את התקוות שלהם, את החלומות שלהם.
לכן אני היום מבקש לדבר בשם האינטרס הציבורי ואינטרס החוכרים, כפי שאני מבין אותו, ואני מייצג הרבה מאוד חוכרים בתור מתווך. ולידי יושב דורון שמואלי, שהוא חוכר בעצמו והוא יו"ר הפורום של החוכרים. ואני מבקש, כמו שבפעם שעברה נתת לאבי בלדי ולמיכאל צור לדבר כל אחד, גם אחריי תיתן חמש דקות לדורון.
בכל אופן, למרות המחלוקות הרבות סביב הנושא הזה, יש דבר אחד שכמעט אין עליו מחלוקת. רוב רובם של החוכרים רוצים בדיוק את אותם דברים – ביטחון מלא לגבי עתיד הנכסים, התחדשות עירונית שתספק להם ממ״ד ועמידות לרעידות אדמה, תוספת שטח לדירה תוך שמירה על אופי השכונה, לוחות זמנים סבירים, ברורים וכמה שיותר מהירים, וכמובן השבחה מקסימלית של ערך הנכסים.
והשאלה האמיתית היא לא מי צודק יותר מבחינה משפטית, ולטענות שאמר מיכאל צור, אני אתן לאחרים לענות, יש תשובות מאוד מאוד פשוטות, לא אני צריך להידרש להן. השאלה היא, איזה מסלול נותן לחוכרים יותר ודאות? איזה מסלול נותן לחוכרים יותר ערך? ואיזה מסלול ייתן להם את זה במהירות רבה יותר?
ואני אומר לכם, לאחר מאות שעות של שיחות עם חוכרים, לימוד החומר, בחינת החלופות השונות, הגעתי למסקנה ברורה. המסלול של רכישת בעלות מלאה יחד עם התחדשות עירונית, מעניק לחוכרים תוצאה טובה יותר בכל אחד מהפרמטרים המרכזיים שהזכרתי. אז ברור לכולם שבאותו מחיר, בעלות מלאה עדיפה על חכירה.
אבל הסיפור הוא לא רק הבעלות. אני הכנתי חוברת שאני אחלק, בעזרת השם, אחרי הישיבה שלנו, ואתם תראו שם, אני מדגים איך שדירת 100 מטר בפרויקט שכבר התחילו לעבוד עליו, בסוקולוב, הדירה הזאת משביחה ב-6 מיליון שקלים. זה המספר. והדברים האלה, אני עומד מאחוריהם, וכל אחד יוכל לראות את זה בחוברת שאני אשמח לחלק לכולם אחר כך.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה לך, אני לא רוצה עכשיו שיווק עסקאות.
<< אורח >> אלון בן-דוד: << אורח >>
שום דבר. הסיפור זה הזמן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, שנייה. בן-דוד, ביקשת להעיר, לא קיבלת רשות לדפוק לי נאום פה. זה לא השלב שאתה נואם.
<< אורח >> אלון בן-דוד: << אורח >>
לא, לא, לא. מחילה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רגע. אני אתן לנציג התושבים לדבר, ואחרי זה אני אתן לך להשלים. אבל אני לא רוצה ניתוחים נדל"ניים, אנחנו רחוקים מהדבר הזה כרגע. האוצר, עמדתכם בסוגיה. אני אתן לך אחר כך, אל תפריעו לי. אני בן אדם נחמד, אבל אני אעיף את שניכם. אף אחד לא מתפרץ פה. חכו בסבלנות. האוצר, בבקשה.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
שלום, בוקר טוב. דניאל סרגי, אגף תקציבים במשרד האוצר. ההתייחסות שלי תהיה יחסית קצרה. מלמעלה, נפתח בזה שברור שזה מקרה שדורש פתרון. ברור שיש פה חוכרים שצריך לתת להם מענה, בהתחשב במגבלות הקיימות ובהשלכות רוחב כאלה ואחרות.
אני אגיד עוד פעם, לעניין החקיקה, כפי שכבר אמרנו גם בוועדת שרים לענייני חקיקה, החקיקה הזאת היא משהו שאנחנו מתנגדים לה. השלכות הרוחב שלה הן מאוד משמעותיות, גם על קרקעות המדינה והסכמי חכירה שהיא מנהלת וגם על השוק הפרטי, ובעצם מהווה התערבות בעסקאות בין אנשים פרטיים, שזה משהו שאנחנו לא סבורים שהחקיקה צריכה להיכנס בו.
יש להבנתנו גם שיח שמתקיים מול קק״ל. יש גם עתירה על הפרק, אני אתן אבל לגורמים המשפטיים מנציגי הממשלה להרחיב בעניין בהמשך. בנוסף, לקראת הדיון הזה היו"ר גם ביקש את עמדת השר. שוב, אני מציג את העמדה כגורם מקצוע מאגף תקציבים. עמדת השר אצלנו לא התקבלה. עשינו גם בדיקה יותר מעמיקה אם נשלחו שאילתות לשר לאורך השנה-שנתיים האחרונות, ולא מצאנו כאלה, פרט לדיון האחרון שקיימנו לפני סדר גודל של שנה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אם ועדה שואלת שר, זו לא שאילתה.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
אני לא נציג השר, אני רק אומר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
גם הוועדה הזאת ביקשה תשובות משר האוצר. זה יותר משאילתה בכנסת.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
פעם נוספת אני אומר, אני לא נציג השר. אני אומר, אני עשיתי מעקב.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל אם אתה אוהב שאילתות, תכיני לי שאילתה היום לשר האוצר.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש ועדה, היא דנה, שולחת שאלות למשרדי ממשלה, רוצים לחזור עם תשובות.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
מעולה. אני שוב פעם אומר, עמדתי כגורם מקצוע הוצגה. עמדת השר, כמו שאמרתי, לא התקבלה. עשיתי בדיקה נוספת כדי לוודא אם היו שאילתות, ולכן ציינתי את זה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתם נגד החוק הקיים.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש לכם רעיונות אחרים לפתרון?
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
עוד פעם, אני חושב שצריך לייצר פתרון שנותן מענה מצד אחד, אבל מהצד השני לא פוגע ולא מביא להשלכות רוחב מאוד מאוד משמעותיות, הן על המדינה והן על השוק הפרטי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למשל?
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
לא, אין לי כרגע פתרון לשים פה על השולחן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
האם נכון שעסקו אצלכם צוותים בפתרון, מתן יגל, רותם ברמלי, באפשרות לחוק שקראו לו חוק רגוע יותר, שייצר מעמד של דיירים מוגנים עד להשלמת הסכמות של תמ״א והתחדשות? אתה מכיר את זה?
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
אני לא רוצה להתייחס רגע לאנשים פרטיים, האם מתן התעסק בחוק או לא התעסק בחוק. אני אומר ככה, אנחנו כגורמי מקצוע, כמובן, שמנהלים שיח בין משרדים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
האם יש רעיון כזה שמתגלגל באוצר, לחוק שנקרא דייר מוגן עד להסכמה מול הדיירים להתחדשות עירונית?
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
אין לי כרגע. עוד פעם, ברגע שיהיה משהו קונקרטי על הפרק, אנחנו כמובן נעדכן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
סרגי, מה זה, אתה לא רוצה לדבר אמת? אני שואל אותך בוועדה האם נדון באוצר חוק אפשרי למעמד של דייר מוגן, כן או לא? נדון או לא נדון? מה אתה עכשיו מורח אותי?
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
לא, אני לא חושב שאני מורח.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז תענה לי על השאלה, האם נדונה האפשרות של דייר מוגן עד למעמד של התחדשות עירונית?
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
היו"ר, אבל אני שוב פעם אומר ואני חוזר על מה שאני אומר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה לא עונה, אתה לא עונה. אתה מורח.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
אוקיי, בסדר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ואתה לא אמין ולא ישר. אני שואל שאלה פשוטה – האם באוצר דנו באפשרות לחוק שייתן להם מעמד של דייר מוגן עד להתחדשות עירונית? האם ידוע לך? האם השתתפת בדיון כזה?
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
היו"ר, אז ככה, קודם כל אמירות, להגיד שאני לא ישר או משהו כזה - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז תענה על שאלה.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
אני עניתי על השאלה. אני יכול לקבל את זה אם היא לא עונה למה שאתה מבקש, אז אני אנסה לחזור על זה שוב. אני אישית, בעצמי, לא השתתפתי בשום ישיבה כזאת. האם מתן יגל קיים ישיבה כזאת? אני יכול לעשות בדיקה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
האם ידוע לך שנדונה אפשרות לחוק רך יותר שייתן להם מעמד של דיירים מוגנים עד להתחדשות עירונית?
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
אני לא מכיר. אני שנייה אומר, בסדר? הנושא הזה שאנחנו דנים בו, הרי זה לא נושא חדש, הוא לא הגיע לפתחנו עכשיו בישיבה הזאת. כחלק מהעבודה הממשלתית שלנו, אנחנו עוסקים בהרבה ישיבות פנימיות על המון נושאים. אני פשוט חושב שזה לא המקום עכשיו לבוא ולהגיד. אם יש פרוטוקול רשמי או משהו כזה, ברור שהייתי מציין.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא פרוטוקול, אני שואל האם נדון רעיון כזה, כן או לא? זה כל מה שאני מבקש לדעת.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
אני אומר, אנחנו, אגב החקיקה הזאת, קידמנו הרבה דיונים פנימיים אצלנו לאיך נכון לתת פתרון, לא במסגרת חוק כזה. זה כמובן משהו שנדון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא בחוק הנוכחי.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
האם רעיון של חוק של דייר מוגן עד להתחדשות עירונית בהסכמה נדון אצלכם? זה כל מה שאני שואל.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
זה אני לא יודע לענות כרגע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה לא היית בדיונים כאלה?
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
לא, נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז אני חוזר בי מהעניינים של האמינות והיושר.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא היית בדיונים כאלה?
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
נכון מאוד, לא הייתי בדיון כזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בסדר. יירשם בפרוטוקול של הוועדה שהאוצר דן באפשרות לעשות חוק שייתן מעמד של דיירים מוגנים לחוכרים עד להתחדשות עירונית בהסכמה, שהם יסכימו לה, מתוך מחשבה שזה אולי חוק רך יותר ואין לו השלכות רוחב. וזה מעיד על כך שהאוצר לא רק נקט עמדה של התנגדות לחוק הקיים, אלא רצון למצוא פתרון.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
בהמשך לדברים שאתה אומר, היו"ר, וגם בזה פתחתי את הדברים שלי, ברור שצריך לתת פה פתרון, וברור שמהצד השני חקיקה שהיא מאוד, לתפיסתנו, כן? שהיא מאוד נרחבת ועם השלכות רוחב גם שליליות, אנחנו חושבים שצריך למצוא פתרון אחר, אבל ברור שצריך לתת פתרון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
האם בדקתם במבט בינלאומי על הסוגייה הזאת?
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כי יש תמונה של חוקים כאלה בעולם, בבריטניה, במקומות אחרים.
<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>
אני לא מכיר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש פה נציגות של משרד המשפטים? האם בדקתם דבר כזה?
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
כחלק מהבדיקה שעשינו לפני מספר שנים כבר, בדקנו, אנחנו מכירים את החקיקה באנגליה, שקיבלה עוד איזשהם שינויים נוספים ב-2024, אם אני לא טועה. הדבר הזה מוכר, זה לא בהכרח מותאם אחד לאחד אלינו. הדין האנגלי שונה מהדין הישראלי בחלק מהדברים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כל כך שונה שנתקענו עם 1,000 חוקים אנגליים עד היום בחוק הישראלי.
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
זו בעיה אחרת. אני אחזור שנייה על מה שנציג האוצר אמר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל האם הרעיון הזה שהצגנו פה, להתאים את חידוש החכירה לפי תעריף רמ"י דומה למה שנעשה בעולם?
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
הוא לא דומה למה שקורה כרגע באנגליה. אני מודה שזו החקיקה היחידה שאנחנו בחנו, לא מכירה את החקיקה בארצות הברית. אולי כדאי שנתעמק בה גם. באנגליה אכן יש חקיקה מאוד נרחבת לאסדרה של כל עולם החכירה, הארכה של חכירה ל-999 שנה או קניית בעלות, אבל רכיב התמורה שם עד היום עוד לא הוכרע. זאת אומרת, יש הכרעה של המחוקק בהיבט שצריך לתת איזושהי תמורה הוגנת לבעל הזכות במקרקעין, ככל שמחליטים באמת לקחת לו באופן בלעדי את הזכות שלו, אבל היא תלויה בשווי השוק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
גם בחוק שלנו זה תלוי בשווי השוק.
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
לא, 5% מערך הקרקע. זה לא שווי השוק של הבית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שווי הקרקע בשוק.
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
אבל באנגליה יש הפרדה בין הבעלות על המקרקעין לבין הבעלות על המבנה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
גם פה יש הפרדה.
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
בחלק מהחוזים כן, בחלק מהחוזים לא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
פה ההצעה היא שה-5.5% יהיו מהאדמה.
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
נכון, אבל החקיקה הנוכחית חלה על כל חוזה חכירה, כאשר כל אלה שנחקקו לאחר הדין הישראלי, הדין לגביהם הוא שונה. הבעלות על הקרקע כוללת גם את המחוברים, מה שלא קיים בדין המנדטורי, ולכן יש לנו פה שוני בין הסכמים. ספציפית ההסכמים של קק"ל הם משנות ה-50, הדין המנדטורי כן חל עליהם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בכללי משיחות שלי עם שר המשפטים, הוא בעד החוק שלנו.
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
השר, שוב, אני לא הנציגה שלו, אבל להבנתי מאוד רוצה למצוא פתרון. הוא מבין את הקשיים, וזו הסיבה גם למה הצעת החוק בוועדת שרים לא הצליחה לעבור, כי יש פה קשיים משפטיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתם שוקלים לעשות חוק ממשלתי בנושא?
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
זה תמיד היה על הפרק לתת מענה גם בחקיקה. אנחנו כל הזמן בחשיבה על זה. מודה שאין לי כרגע פתרון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא עוסקים בחקיקה ממשלתית.
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
אני לא מכירה כרגע חקיקה ממשלתית שמקדמים, אלא אם כן מישהו אחר יגיד לי אחרת. אנחנו כן חשבנו שיש מקום לתת לשוק, אולי לתת לזה פתרון בדרך של התחדשות עם זכויות עודפות שקיימות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני שואל אותך ואת האוצר, האם העובדה שקק״ל הייתה גורם משמעותי בניהול הקרקעות, ויש לה מעמד של מוסד לאומי בישראל עם זיקה ממשלתית, בכלל בעולם הקרקעות בין הממשלה לקק״ל ורמ"י, האם הדבר הזה לא מצדיק התערבות ממשלתית?
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
אנחנו חושבים שזה בהחלט מייצר איזשהו אינטרס הסתמכות של אותם חוכרים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תגידי את המשפט הזה עוד פעם, לא הבנתי.
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
אנחנו חושבים שמאחר שבחלק מההסכמים קק״ל הייתה הגורם המתווך פה, חד משמעית מול החוכרים היה איזשהו אינטרס הסתמכות, ויש לזה משקל כשמקדמים חקיקה. אבל, שוב אני חוזרת, בגלל שהחקיקה הנוכחית חלה על כל הסכמי החכירה, גם אלו של הפרטיים, שראינו דוגמאות שלהם, דוגמאות של הסכמים של עמוד אחד, מספר פסקאות בודדות, שאומרים בצורה מפורשת חכירה ל-49 שנה ואז הכול חוזר לבעלים. אנחנו לא יכולים לשים את כל אותם הסכמים תחת אותה קורת גג.
האם בסיטואציה של קק״ל יש פה איזשהו אלמנט גם ציבורי, של איך החוכרים ראו את ההסכמים שלהם? זה שמדובר בהסכמים מאוד דומים להסכמים אחרים, אפילו זהים ברובם? חד משמעית יש לזה משמעות, וזה יכול להילקח כחלק מקידום חקיקה. אבל שוב, פה זה רוחבי, יש לזה משמעות יותר משמעותית מהסכמים אחרים, ולכן אנחנו לא תמכנו בזה בוועדת שרים, וגם פה אנחנו לא יכולים לתמוך בחקיקה כזאת.
אני חייבת רק לציין נקודה אחת. דיברת על ה-5%. 5% מערך הקרקע, גם בהקשר של החקיקה הבריטית, הוא רחוק מאוד מהעלויות ששם מדובר עליהן. מדובר שם על איזשהו היוון של שווי הנכס בעת החזרת החכירה. מחכים שם לתקנות שמאיות שאמורות להסדיר איך לחשב את זה, ומשיח שאנחנו מכירים עם מחוקקים בריטים, שאומנם נעשה כבר לפני מספר שנים, אני מודה, אבל הם דיברו על אחוזים הרבה יותר גבוהים משווי הקרקע מאשר 5%. וזה משמעותי כשבאים לעשות איזונים בין זכויות קניין.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל עצם העניין, המדינה התערבה בקניין לכאורה "פרטי" כדי לעגן קניין של אנשים פרטיים.
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
בחקיקה הזאת?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אם באנגליה עשו חוק, לא משנה, עם הבדלים בינינו, החוק שלנו הוא רק בסיס, כן?
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זאת אומרת שהמדינה שם ראתה לנכון שזה מוצדק להתערב בשוק, על אף הטענה שלכאורה יש פה קניין פרטי שאין להתערב בו.
<< אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >>
אני מסכימה. שם באמת גם זה הגיע לבית הדין, וגם שם נקבע שיש בסיטואציות מסוימות אינטרס ציבורי להתערבות. אנחנו לא שוללים שלא ניתן בשום סיטואציה. אנחנו רק אומרים שבגלל שבדין האנגלי יש דין אחד על כולם, פה יש דינים שונים בגלל המועדים שההסכמים נחתמו. גם, שוב, יש שוני שונה בתוך ההסכמים, יש אופציית הערכה, אין אופציית הערכה, יש כל מיני רבדים שונים.
אבל חוץ מזה, גם סוגיית המחיר היא מאוד אקוטית והיא קיבלה משמעות מאוד גדולה בחקיקה הבריטית, שפה זה רחוק משם. וזה חלק מהאיזונים שבית המשפט, יום יבוא ויבחן את החקיקה שנקדם, אם נקדם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה רבה. נציגי קק״ל, תשיבו, אבל גם תשיבו איך נקלענו לסיטואציה, איך אנחנו במשבר הזה. לכאורה טבע העולם היה שקק״ל תיקח את הזכויות האלה ותקנה גם את החכירה וגם את הבעלות ותשמור על רציפות. איך נקלענו למשבר ומה בכוונתכם לעשות?
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
אדוני היו"ר, אלון גלרט, משרד מיתר, מלווה את קק״ל באירוע הזה מספר שנים. עו״ד רועי דלח לידי מהמשרד, מלווה אותו מאז שנת 2000. שאלת איך הגענו למצב הזה? אני אתחיל מכך שבשנת 2000 אכן היה ניסיון, דיברנו על זה בישיבה הקודמת, לרכוש את הזכויות. הניסיון הזה לא צלח, והנושא הזה מוכר וידוע, ואני לא אחזור על זה. אפשר לכתוב על זה אולי ספרים, ספרי מתח וספרי בלשות.
אבל יחד עם זאת, קק״ל, כפי שדובר גם בפעם הקודמת, נותנת חשיבות גדולה לניסיון למציאת פתרון, אלא שהנושא סבוך ביותר. הישיבה הקודמת הייתה במאי שנה שעברה. אנחנו בהמשך לישיבה הזאת ניסינו לקיים דין ודברים עם אקסטל, שהנציגים יושבים כאן.
קק״ל הקדישה לזה הרבה מאוד שעות, כולל ימים של משא ומתן אינטנסיבי, שהדבר החשוב ביותר היה לנסות למצוא פתרון לדיירים. צריך לזכור שקק״ל, יחד עם זאת, צריכה גם לשמור על האינטרסים של קק״ל, שהיא חברה לתועלת הציבור, אבל המשא ומתן התנהל בעיקר על מנת למצוא פתרון לסוגיית הדיירים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה הרעיונות? מה הכיוון?
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
אני חושב שאני לא אכנס לפרטים, ברשות אדוני.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עקרונות, משהו.
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
עקרונות, שהדיירים יזכו להארכת חכירה או בעלות בתנאים טובים. המשא ומתן שהתנהל בחודשים יוני-יולי, סמוך לאחר מכן הוגשה עתירה על ידי קבוצת דיירים בראשות מיכאל צור, וכן קבוצה של גורמים מסחריים שהיה להם חלק, שאגב, אנחנו חושבים שהפתרון לאותם גורמים מסחריים הוא אחר מאשר הפתרון לדיירים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה הכוונה גורמים מסחריים?
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
בתי מלון, שגם יש להם זכויות חכירה שמסתיימות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הפתרון הוא אחר באיזה מובן?
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
שהדיירים, יש להם המשקל של לתת להם את הפתרון, הוא כמובן בעלויות אחרות. זה לא אותו פתרון, אני לא רוצה להיכנס שוב לפרטים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן. מלון ענבל, מה שנקרא.
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
כן. עוד פעם, אני לא יכול להגיד בוודאות שהמשא ומתן היה מסתיים בהצלחה, אבל היה הרבה רצון טוב וגם הרבה רצון של אקסטל להציע פתרונות שייתנו מענה לדיירים. עם זאת, ולמרות שהיינו שקופים לדיירים ואמרנו שאנחנו פועלים בכיוון הזה, הוגשה עתירה, כשהעותר מספר אחד, כמו שאמרתי. העתירה הזאת הוגשה לבג"ץ, בה התבקשה הארכה של החכירה, ונקבע דיון. גם התבקש צו ביניים למנוע מאיתנו את המשך המשא ומתן, והצו נדחה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למנוע את המשא ומתן.
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
וניתן צו ביניים?
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
לא, לא ניתן צו ביניים, אבל קק״ל אמרה מהרגע הראשון עוד לפני המשא ומתן שאנחנו לא נגיע לשום הסכמה מבלי ליידע את הדיירים, מבלי לשתף אותם ומבלי שנחשוב שזה פועל לטובת הדיירים. וגם עכשיו הודענו לבית המשפט שככל שנמשיך במשא ומתן, לא נגיע לשלב סיום בלי לעדכן את הדיירים. כרגע המשא ומתן תקוע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כשאומרים את המילה לעדכן דיירים, הכוונה ש-600 או 700 חתמו על הסכמה עם קק״ל על פתרון או רעיון? כאילו, איזה רוב מכריע חוקי? המילה 'לדבר עם דייר' זה יכול להיות עם שני דיירים, עם עשרה, עם מישהו שהוא טוען שהוא מייצג אותם.
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
המתווה, כשאנחנו נתעדכן אותם מה נצטרך לקבל, איזה סוג של, אני לא רוצה להגיד הסכמה, כי אני לא רוצה להגיד שום אמירה שיש לה משמעות משפטית, אבל בוודאי ובוודאי שכל הסכמה שהיינו מגיעים אליה, כי כרגע אנחנו לא הגענו והעניין נעצר, אבל כל הסכמה כזאת מבחינת קק״ל לא הייתה מתקדמת אם קק״ל לא הייתה חושבת שזה לטובת הדיירים, ושיש ציבור משמעותי מקרב הדיירים שחושב שזה פתרון נכון. בסוף קק״ל מאוד רוצה למצוא מענה לדיירים, אבל כמו שאמרתי, לקק״ל גם יש את המחויבויות שלה והאינטרסים שלה, והיא בסוף חברה לתועלת הציבור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל האם היא גם צד מבחינת הדייר? כאילו, הוא יטען מולה שהיא אשמה במצב שהוא נקלע אליו, ואז זה לא רק קק״ל כמתווכת או כמגבשת הסכם או הסכמה, אלא היא נתבעת על נזק קנייני.
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
זו כבר סוגיה משפטית שאני לא רוצה להיכנס כאן לעניין הזה, ולא רוצה לתת מענה לזה כאן. אני חושב שזה פשוט לא נכון. אבל אמרתי, קק״ל רוצה למצוא פתרון ועושה מאמצים גדולים למצוא פתרון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה ההודעה של יו"ר קק״ל? שאני אבין אותה עד תאריך מסוים.
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
זה בדיוק המשפט הבא שעמדתי להגיד. אחת הסיבות שגם היה משא ומתן אינטנסיבי, היא כי הנהלת קק״ל הקודמת עמדה לסיים את תפקידה לקראת דצמבר שנה שעברה. מונתה הנהלה חדשה, מונה יו"ר חדש שרק לומד את הנושא. הנושא הזה מאוד מורכב. אני חושב שקשה לתאר עד כמה יש משמעות לכל החלטה. מבקשים כאן את הארכת החכירה, לדוגמה, מדברים על הארכת חכירה, יש הרבה מאוד סוגיות שקשורות אליה, ומטבע הדברים ההנהלה לומדת את הדברים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל היא נקפה בתאריך, לא?
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
אנחנו לא מכירים שום נקיפה בתאריך, ובטח לא שום התחייבות כזאת כמו שצוינה כאן על ידי מיכאל צור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הבנתי. ברוך הבא, סגן ראש העיר.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
תודה, סליחה על האיחור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה רוצה להגיד משהו?
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
כן, אבל נראה לי שגם העירייה פה, אז אולי אני מעדיף שהם ידברו ואני אדבר אחריהם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה גם עירייה בשבילנו.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
נכון, אבל בכל זאת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה, אתה לא העירייה?
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
אין בעיה, אני יכול לדבר לפני.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה שאתה רוצה, אתם תחליטו ביניכם.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
תדבר, ואחרי זה אני. יש לי מה להגיד. תודה.
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
מצוין. אני אלעד גונן, עו"ד, מנהל אגף הנכסים בעירייה. שמעתי את הדברים של החברים פה, ואני חושב שהמצוקה שלהם היא ברורה, אמיתית, והיא דורשת פתרון, ופתרון בטווח הזמן הקרוב. אני חושב שהביטחון הקנייני והוודאות הקניינית של אדם היא זכות בסיסית ויסודית, וככה אנחנו רואים את הדברים בעיריית ירושלים.
אנחנו הצהרנו בעבר, ואנחנו עומדים מאחורי ההצהרה הזאת – אנחנו רוצים לעשות ככל יכולתנו ולנסות לסייע בכלים שיש לנו לחברים פה, להשיג את אותה הוודאות שדיברתי עליה. העניין הוא, שארגז הכלים שיש לנו בהיבט הזה הוא מצומצם יחסית.
למה אני אומר את זה? כי דיבר חברי פה על תוכנית שמקודמת עכשיו, תוכנית שעוברת בוועדה המחוזית, נדונה בוועדה המחוזית, שלא כפופה לעיריית ירושלים. כשמקודמת תוכנית כזאת, אנחנו אומנם כוועדה מקומית ממליצים ומשתתפים בדיונים, אבל בסוף ההחלטה היא של הוועדה המחוזית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הוועדה, בהיסטוריה הירושלמית תקבע תוכנית בינוי לירושלים בלי לשאול את העירייה? בלי הסמכה של העירייה?
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
אני אומר, פה לא מדובר בתוכנית בינוי, מדובר בתוכנית אחרת, מסוג אחר, תוכנית בניין.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
איזו תוכנית? בגבעת התנ״ך אתה מתכוון?
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
כן, בגבעת התנ״ך.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
אני גם אתייחס לזה אחר כך.
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
מקודמת תוכנית. תוכנית מהסוג הזה כן מאושרת על ידי הוועדה המחוזית ולא על ידי עיריית ירושלים, ולכן פה ארגז הכלים שיש לנו באמת מצומצם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל אם העירייה מודיעה בוועדה המחוזית, שהיא לא תקדם תב"עות מקומיות והיתרי בנייה לתוכנית שלא על דעתה?
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
הוועדה המחוזית לא כפופה לאמירה הזו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל אי אפשר לבנות בלי שוועדה מקומית מאשרת בנייה.
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
בשלב הבא כשמוציאים היתר, זה נמצא בוועדה המקומית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל אמירה כזאת בתוך המחוזית, שתוכנית מסוימת מקודמת שלא על דעת העירייה ולכן העירייה לא תקדם את ההיתרים הנובעים ממנה?
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
אז זו אמירה שהוועדה המחוזית לא כפופה לאמירה כזו. יכולה להיות אמירה כזו, אבל עוד פעם אני אומר, אנחנו גם כפופים להוראות החוק. אמירה כזו היא אמירה שצריכה להיבחן גם ברמה המשפטית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני הייתי ראש עיר. עיירה קטנה בנתה 30 בתים עד שבאתי, ב-30 שנה. בניתי 3,000 בתים. מה שלמדתי זה שאין בית שייבנה בלי שאני רוצה שהוא ייבנה, ולעירייה יש מספיק דרכים שהוא לא ייבנה.
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
אז יש דרכים, ועוד פעם, ארגז הכלים בהיעדר חקיקה מתאימה ארצית הוא מצומצם. בארגז הכלים שיש לנו אנחנו משתמשים ונשתמש. יש לנו סמכויות בהיבטים מסוימים, ואנחנו נעשה את הדברים. אמרנו שנסייע, אנחנו מסייעים במסגרת ארגז הכלים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתם נותנים גב לתושבים. עכשיו, שאלת ביניים. הרי האירוע של קק״ל הוא נוקב וקשה, אבל האירוע של גן רחביה הוא עוד שמונה שנים. מה יש לכם לעשות בדחיפות של הסיפור של רחביה?
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
האירוע של גן רחביה פחות מוכר לי באופן ספציפי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני שומע משפחות עם סכנת פינוי ב-2034.
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
גם פה, אותו דבר. בארגז הכלים שיש לנו, להתנגד לתוכניות או לקבל החלטות בוועדה המקומית במסגרת הליכי רישוי, זה אנחנו נעשה. הכול כמובן במסגרת החוק, גם במקרה הזה וגם במקרים אחרים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
או שתובילו שולחן עגול. אתם סוג של זרוע ממשלתית, זרוע של הממשלה בביצוע מדיניות הממשלה, ואולי תחת מטריית העירייה ייחתם הסכם שאולי ניתן לו אפילו מעמד חוקי איפשהו.
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
אני בהחלט מוכן להעלות את זה אצלנו בהנהלת העירייה, ולראות אם זה אפשרי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן. רביליו.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
תודה. בגדול אני מדבר בשמי, גם בשם העירייה, אבל לא תמיד פורמלי. דווקא בנושא הזה אני וראש העיר רואים עין בעין, אז יותר נוח לי. קודם כל, אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת ביטון, שאתה מקדם את הדבר הנכון הזה. בשם הציבור בירושלים, אני רואה את עצמי כמייצג הציבור, ובהקשר הזה, את 2,000 בערך חוכרי דירות המגורים, אני מתמקד בהם באמת, ולא בעסקים, ולכן רציתי להודות לך.
עכשיו, אני אהיה ברור ונחרץ. אני חושב שהפתרון הנכון הוא חקיקה. אני חושב שהחקיקה, או בהצעה הזאת, שלהערכתי יכולה לעבור עם שינויים לא גדולים את המבחן של בג״ץ. אני בזמנו דיברתי עם כרמית יוליס, וזה בערך גם היה מה שהיא אמרה. אז יכול להיות שצריך להגדיל את התשלום, יכול להיות שצריך לדרג אותו. בכל מקרה, זה לא יהיה תשלום שוק חופשי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אולי להוסיף שגם אם גובשה הסכמה בין כלל הצדדים, יכול להיות שההסכמה תעוגן בחקיקה וזה ייתן תוקף יותר גדול ליישום העתידי. שלכולם תהיה ודאות שזה הכיוון.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
נכון, אבל אני גם רוצה להגיד משהו על ההסכמה. אני אגיד עוד דקה על ההסכמה, שבוודאי היא הכי טובה, אבל השאלה באיזה מחיר. כי הדעות שלי יותר נחרצות. לא רוצה להגיד אולי פחות רכות, אבל עדיין די רכות. לכן, אני חושב שמצבים מיוחדים מצריכים פתרונות מיוחדים. אני חושב שיש פה מצב מיוחד, ולכן אני חושב שאין ברירה. המדינה צריכה להיכנס לאירוע הזה.
הייתה בזמנו הצעה של רחל עזריה, שהייתה קרובה לאישור, ואז נמסר שהכנסייה לחצה. לכאורה, מה האינטרס של הכנסייה? ועכשיו ההצעה של אדוני, חבר הכנסת מיכאל ביטון, שאני חושב שהיא טובה. ואני אומר, כמו שדיברתי גם בזמנו עם כרמית יוליס, אפשר לעשות בה כמה תיקונים, ואני חושב שהיא תעבור את המבחן של בג"ץ. אני תכף אחזור לחקיקה.
יש אפשרות לפתרון של הקרן הקיימת. אני נפגשתי עם יו"ר הקרן הקיימת. אני לא אכנס לפרטים, נראה לי שהעו"ד שלהם גם לא רצה, אני אגיד כמה דברים כלליים, אבל בהחלט אני רואה נכונות של הקרן הקיימת להיכנס לאירוע יותר עכשיו, כשנכנס היו"ר אייל אוסטרינסקי, מאשר בימים שהיו קודם.
צריך לקחת בחשבון שהקרן הקיימת רלוונטית רק לחלק מהדירות, ולכן אני חושב שהפתרון צריך להיות פתרון החקיקה. אני חושב שהפתרון הנכון הוא שהקרן הקיימת תאריך את החכירה ותקבל איזושהי רשת ביטחון מסוימת ממדינת ישראל. בניגוד למה שנאמר פה, אני לא חושב שיש פה השלכות רוחב דרמטיות, אני לא חושב שהסיכון של המדינה, אם בכלל, הוא משמעותי.
ולכן, אם היו שואלים אותי, זה הדבר הנכון מבחינת הקרן הקיימת, אבל זה עדיין כפוף לעמדתי, וזו הדעה שלי. עוד פעם, דיברנו, אבל לא נאמר לי מה הקרן הקיימת חושבת. אני אומר את עמדתי, אבל אני רואה כן נכונות.
עכשיו אני אגיד משהו לגבי העסקה, ואולי היזמים יכעסו עליי. אני חושב שמה שיש פה בכלל מלכתחילה זה עושק. כלומר, הרי אקסטל וגארי ברנט, הוא כבר הסיבוב השני. כלומר, היו אנשים שקנו את זה בה, הייתי אומר, בנזיד עדשים. הרי מה, יש גם סבירות. ועכשיו גארי ברנט, לפי הפרסומים, קנה את זה ב-750 מיליון, או מה שנאמר שם, אז כבר הראשון הרוויח 700%.
ואני חושב שבנושא מקרקעין, ובנושא בית, ובנושא הדבר הכי חשוב לאדם בחייו, חוץ מהחיים עצמם והבריאות כמובן, אז כן, המדינה צריכה להתערב במצבי הקיצון האלה. גארי ברנט קנה את זה כשהוא כבר ידע שיש בעיות. זאת אומרת, הוא לקח על עצמו את הסיכון. אז אם אפשר להגיע איתו להסדר סביר, סבבה, אבל אם הוא רוצה להרוויח עוד אחוזים גדולים, אז אני גם חושב על כספי ציבור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רק בשביל הנתונים, מה שאני הבנתי, כלל הרכישה הראשונה הייתה באזור ה-150 מיליון שקל.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
והשנייה, 750.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
נכון, אז מישהו כבר גזר קופון ענק וברח.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה בסביבות ה-400%-500% על פני 6-7 שנים. תשואה.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
או אלה טמבלים שמכרו, או שהוא גאון שקנה, או מה הוא ראה שהם לא ראו.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
נכון. אבל אני בא ואומר, קודם כל אני חושב שהחקיקה או ההסדרים היו צריכים להיות אז, כי אם האדם קנה את זה ב-150 מיליון, ונגיד שפה עושים איזה פתרון שהוא מקבל 250 מיליון, אז אני לא חושב שבג״ץ היה מתערב. עם כל הכבוד, יש פה סבירות. עכשיו, בא מישהו ואומר אני שילמתי 750, אז אני גם רוצה להרוויח. כמה? אולי גם אני רוצה עוד פעם 500%.
אני חושב שזה לא נכון. גם אם מישהו מוכן לשלם את זה, גם אם הקרן הקיימת או מישהו, זה לא נכון, זה כספי ציבור. אז אם מוסיפים לו עוד קצת וזה סביר, בסדר, אני לא מתנגד. זכות הקניין היא לא מוחלטת, עושים איזונים בין זכויות. עכשיו, חלק מהדירות הן עדיין בסיבוב הראשון של חברת קונטי, שעכשיו גם מעבירה את זה לחברה אחרת שקוראים לה גבעת התחנה, בשביל לבוא לוועדה המחוזית ולהגיד לנו אין דירות, אז מה אתם רוצים? אז צריך להבין מה הולך פה, ולכן הפתרון צריך להיות חקיקה.
עכשיו אני אגיד משהו. לצערי, ואתה יודע את זה, חבר הכנסת ביטון, כי היו לנו הרבה שיחות, אני חושב שלא יהיה מנוס פה אלא לחכות לממשלה הבאה. אני מקווה שהיא תהיה ממשלה אחרת, ממשלת שינוי. אנחנו מדברים היום כבר עם חלק מראשי הסיעות הרלוונטיות, ואני מאמין שאפשר יהיה לקדם את ההצעה הזאת, וברגע שתהיה רוח גבית מהממשלה, משרד המשפטים ייכנס לזה. בזמנו היה ארז קמיניץ, שרית דנה, היו אחרים, כרמית יוליס, וכן ייתנו את הדיוקים על מנת שזה יעבור בבג"ץ.
אני אגיד מילה אחת לגבי עיריית ירושלים. אני חושב שראש העיר הלך למהלך נכון, שהודיע גם בתקשורת וגם בבג"ץ שהוא לא יאפשר לבנות על הקרקעות של הכנסייה. אני בזה איתו, מחזק את ידיו. זה מהלך שהוא לא פשוט, יש בו שאלות משפטיות, אבל עובדה שזה נאמר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מהלך אמיץ, אגב.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
אמיץ, ונאמר, וגם בהודעה לבג"ץ. זאת אומרת, אני לא מסתמך פה על תקשורת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בעקבות הבג"ץ, אתם הגשתם את עמדת העירייה.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
כן, הלשכה המשפטית, שאלעד היה חבר שם קודם, לא משנה, אני קיבלתי אותו לעבודה כשהייתי יועץ משפטי לעירייה, אבל עכשיו הוא זז הצידה. אני לא מדבר רק על תקשורת, אומרים לי, תצטט את העיתון, כל הזמן אני מדבר עם משה ליאון, אבל הייתה הודעה לבג"ץ. זה אחד.
אני חושב שהתוכנית של גבעת התנ״ך הייתה תקלה, כי עד היום כל התוכניות, לא הרבה, אבל שהיו על קרקע כנסייה, בסופו של דבר לא קודמו. זה נכון שבוועדה הפורמלית, אתה צודק, חבר הכנסת ביטון, וגם אלעד צודק. בגדול, נדיר שוועדה מחוזית מקדמת תוכנית נגד עיריית ירושלים ונגד ראש העיר.
קרתה פה תקלה בגבעת התנ״ך, שבאמת, למרות עמדת ראש העיר, אני הייתי בוועדה המחוזית ואמרתי לאנשים את העמדה של ראש העיר, הם לא באו לידי ביטוי. הייתה פה גם תקלה, שהייתה החלטה מוקדמת של הוועדה המקומית, שהיא לא התייחסה לקרקעות הכנסייה ואז היא הייתה בעד התוכנית, תכנונית, אבל לא קשור לכנסייה. ואז עלתה מצד אחד ועדה מקומית, מצד אחד ראש העיר.
אני לא האמנתי שזה יעבור, שיו"ר הוועדה תלך ראש בראש עם ראש העיר, זה קרה. אני עדיין מקווה שעיריית ירושלים, יש בקשות לרשות ערר. אגב, עלול להיות שם גם משבר דיפלומטי, כי גם הכנסייה והממשלה הבריטית מתנגדות לזה, אבל זה נושא אחר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
היא מתנגדת לתוכנית.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
כן, היא מתנגדת משיקולים אחרים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מי זה יו"ר המחוזית?
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
שירה תלמי. אני הייתי שם, ביקשתי, צעקתי, התחננתי. בסופו של יום אני חושב שהייתי לבד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז בעצם המחוזית התבססה על כך שבמקומית לא הייתה התנגדות לתוכנית או לא הסתייגות?
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
נכון. זו לא הייתה ההחלטה. זה היה לפני שהייתי חבר בוועדה המקומית, כי אם הייתי חבר הייתי כמובן מתנגד נחרצות. עוד פעם, אני חושב שההחלטה לא ראויה. יכול להיות שיש עוד כמה ימים שאפשר להגיש ערר. יש בקשות רשות ערר של כל מיני גורמים. ועוד פעם, זאת תקלה. אני לא יודע מה יהיה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בסדר, אבל אפשר עדיין להסתייג, לערער. אבל הקו שלכם זה שלא יאושרו תוכניות ללא פתרון מהותי בסוגיות שדיברנו.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
נכון. אם אני רוצה לסכם, קודם כל אני שוב חוזר ואני מודה לאדוני. אני חושב שהפתרון הנכון הוא חקיקה. אני חושב שעם דיוקים של משרד המשפטים, החקיקה הזאת בוודאי תעבור בג"ץ. אה, אני אגיד משהו רגע על התחדשות עירונית ובזה אני אסיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני ביקשתי מהעירייה להיות מנהיגה של שולחן עגול להסכם בין הדיירים לקק״ל ולחברות, ואת אותו הסכם אולי לעגן בחוק, לתקן את החוק בהתאם להסכם. זה הכיוון שאפשר לעשות?
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
קודם כל, אני מוכן. אני רוצה להגיד משהו רגע על התחדשות עירונית, וזה גם מה שאמרתי ליו"ר הקרן הקיימת. יש רגע עוד זווית, ולכן היזם צריך לשמוע את זה. אני בעד התחדשות עירונית, ואם אפשר לעשות את זה בתנאים סבירים, סבבה, כולם מרוויחים. יש מקומות, בקרקעות האלה של הכנסייה דווקא, שבעיניי הם לא מתאימים להתחדשות עירונית. אני חושב שבראש רחביה, שזה המקום הראשון, אי אפשר לבנות שם מגדל, שכולם ירוויחו.
הרי מה בא היזם ואומר? נגיד שבהתחדשות עירונית רגילה אני מרוויח ב-10-20 קומות, עכשיו תיתנו לי 40 קומות ובתמורה אני אתן לכם את הבעלות. אז בסדר, במקום שזה אפשרי וזה לא פוגע בכלל הציבור, כי יש פה 2,000 משפחות, אבל יש גם ציבור. אני בכלל לא קשור, יש לי התנגדות למגדלים באזורים רגישים בירושלים, כמו הבורג' חליפה בהר הרצל, כמו חסבון.
אז אני אומר, התחדשות עירונית זה פתרון טוב, אבל צריך להבין, הוא לא יכול להיות ישים בכל המקומות, ולכן היזם צריך להתגמש מאוד. ואני חושב שאם תהיה ממשלה שתנסה לקדם חקיקה, אני חושב שאז היזם יבין איפה הוא נמצא ואז הוא יהיה מוכן להתפשר על פחות כסף. זהו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שמואלי, אני אתן לך, ואז אני רוצה לשאול את היזם כמה שאלות. מה שאני מוטרד בדיון הזה, זה שהקצינו זמן לקק״ל, אבל הבעיה הגדולה היא 2034, שזה עוד שבע שנים, והממשלה הבאה עד שתקום זה כבר יהיה שש שנים, זה כבר מאני טיים, זה כבר אירוע קשה.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
כבוד היו"ר, בוקר טוב וחודש טוב. שמי עו"ד דורון שמואלי, אני יו"ר הפורום של חוכרי קרקעות ירושלים מול קק״ל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יענו, יש עוד פורום. כל אחד הוא היו"ר.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
יש שני פורומים, ובעצם יש כאן התפלגות של שניים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בסדר גמור, רק שנבין את הסיטואציה.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
נכון. יש פורום של מטה, שהוא יותר מיליטנטי ומאבק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ואתה? אתה שלום עכשיו.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
לא, אני יותר בכיוון של אדוני יו"ר הוועדה, שהיה בישיבה ב-13 במאי 2025, פתח בדבריו, אני יכול לצטט, ואומר – "אני מעדיף הידברות והסכמות ופשרה".
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תמיד.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
תמיד, נכון. אני יכול לצטט. זה אדוני אומר ב-13 במאי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, עומד מאחורי הדבר. נשאר רק מה הן אותן הסכמות, ואיך הן מעוגנות בלי פטנטים.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
וגם בתחילת הישיבה מהיום, ב-15 ביוני, פתחת ואמרת שאתה רוצה פתרון מעשי. אז אני פחות אדבר בפן המשפטי, אף על פי שאני מייצג גם בבג"ץ את מירב החוכרים ומירב הדיירים במספר מתחמים מאוד גדולים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא הבנתי. מה זה מירב? איך מירב? רוב ה-1,000 מיוצגים אצלך?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
היום יש לנו את המתחמים של דיסקין, סוקולוב, אחד העם, פינסקר וצ'רניחובסקי, שאנחנו בהידברות מלאה מול חברת אקסטל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אמרת מייצג את רוב הדיירים.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
כמה דירות אתה מייצג? תגיד מספר, נדע להשוות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אבל המשפט 'מייצג את רוב הדיירים', אני חייב להבין אותו.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
כשאני אומר שזה מתחם, יש לנו דוגמה כמו מתחם דיסקין. במתחם דיסקין יש סדר גודל כמעט של 80 דירות, אנחנו היום ברוב של למעלה מ-60%.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כבר?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
כבר היום.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
חתומים אצלך?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
כן, חתומים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כמה סך הכול חתומים אצלך?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
כרגע יש לנו במתחמים - - -
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
לא במתחמים, הסך הכול הכללי. אתה מתחמק מהתשובה.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
אני לא מתחמק, אני רוצה להשיב ליו"ר. אני לא אמור להשיב לך, אני יכול להשיב ליו"ר, הוא יכול לשאול אותי ואנחנו נגיב לו. יש לנו כרגע מספר מתחמים, שאנחנו בהידברות מלאה עם חברת אקסטל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שנייה, אתה משתמש במילה מתחם, כי אם יש רוב דיירים שהולך איתך על פי חוק, כל המתחם איתך, נכון?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש אחוז מסוים לדבר הזה בחוק. מה האחוז? זה לפי אחוז של התחדשות עירונית.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כמה אחוז צריך?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
67%.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זאת אומרת, מתחם שיש לך בו 67%, אתה יכול לייצג את כל המתחם, כי יש לך רוב של 67%.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
נכון. אני יכול לתת דוגמה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז כמה דירות באופן מוחלט יש, וכמה מתחמים שיש לך 67%?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
מבחינת 67% יש לנו כרגע מתחם אחד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש שני מספרים. כמה דירות אישיות חתמו אצלך פרטניות, וכמה דירות בסך המתחמים שכבר הגעת ל-67%?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
אני אשיב. אני יכול לדבר על מתחם אחד כרגע שיש לנו מעל 67%, שאנחנו כבר בהסכמים כמעט סופיים עם חברת אקסטל להגיע להסדר. יש לנו גם עו"ד שמייצג אותנו, עו"ד יצחק מירון. ואנחנו רואים את זה בשלבים, איך שפותרים את הבעיה, שיש לנו את החוכר הראשי שזו קק״ל, חוכר המשנה שזה אנחנו, ויש את הבעלים שזו חברת אקסטל. הרי אנחנו נמצאים כרגע בוועדה של לפתור את בעיית החסמים. איך שאנחנו רואים את זה, יש היום חלון מאוד מאוד קצר ועם פתח מאוד צר שיכולים לפתור את הבעיה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה קצר?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
למה קצר? כי אנחנו כבר נמצאים בפחות מ-25 שנה. ברגע שאתה נמצא בפחות מ-25 שנה לפי חוק המקרקעין, יש לזה גם עניינים של מיסוי, יש לזה עניינים של מי הבעלים, עם החוכר. אם אתה מוכר דירה, לדוגמה כמו ראש רחביה או גן רחביה - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא צריך לעסוק בהיפותטי. זה לא שלך גן רחביה, אתה בקק"ל עוסק עכשיו.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
אני עוסק בקק״ל, אני יכול לדבר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בוא נישאר בדוגמה של קק״ל.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
אבל אני מכיר היטב גם את ראש רחביה. מי שקונה היום דירה בראש רחביה, פטור ממס רכישה. מי שמוכר, פטור ממס שבח. כלומר, העסקה היא עסקה נטו. אנחנו נכנסים כרגע לפחות מ-25 שנה, אנחנו חוששים שתהיה כרגע את אותה בעיה גם אצלנו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא הבנתי, אם הוא פטור מרכישה ושבח, זו בעיה או יתרון?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
לא, כי זה לא נחשב כדירה. בגלל שזה לא נחשב כדירה, הכול יכול להיפתח לכיוונים שאני לא יודע אפילו איך להתמודד איתם כרגע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איך אתה מסביר ששם זה עוד שמונה שנים פוקע והם פטורים ממס השבח ומס הרכישה?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
לא מכוח הפקיעה של שמונה השנים הם פטורים, היות שלפי חוק המקרקעין דירה נחשבת כאשר זה עד 25 שנה. כלומר, אם יש לה חכירה של 24 שנה ו-11 חודשים, היא לא נחשבת לפי חוק המקרקעין כדירה. לכן כשאתה מוכר אותה, את הזכות שיש לך, אתה פטור ממס רכישה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נו, זה טוב לנדל״ן. צריך להגיע למשברים האלה.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
לא, לא, לא. זה מאוד מאוד גרוע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תסביר. פטורים ממס זה פתאום נהיה גרוע? אני לא הבנתי.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
זה גרוע בהגדרה של הדירה. מדוע? כי אתה לא יכול למכור את הדירה שלך במחיר שוק. כלומר, דירה בראש רחביה, שזה המיינסטרים של רחביה, דירה שהייתה צריכה להימכר ב-5 או 6 מיליון שקלים, היא תימכר ב-2 מיליון שקלים. למה? כולם חוששים מה הולך להיות כרגע, בעוד שמונה שנים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זאת אומרת, בעסקה הזאת, שבה לא הוסדרה החכירה, לא תשלם מיסים אבל שווי הבית נפגע מאוד בגלל אי הוודאות.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
נכון. עכשיו, אותו דבר אנחנו נמצאים כאן. מ-2025, מהישיבה הקודמת של ה-13 במאי, שאדוני היו"ר שלח את התושבים ואמר להם לכו תסתדרו, לכו תגיעו להסדרים, לכו תגיעו לפשרה. פנינו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לבחון.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
נכון, לבחון. הודענו את זה גם לבג"ץ.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אם יש 25 שנה, אפשר להתעכב בשנה, אבל לבחון בצורה זהירה אפשרויות, כן.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
נכון. לבחון וגם להגיע להסדר, זו המטרה, תחת משא ומתן. בשנה הזו הודענו את זה גם לבג"ץ, שאנחנו נמצאים במשא ומתן. המשא ומתן יכול לצלוח ויכול גם להתפוצץ.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה אתם מציעים לדיסקין שסגרת איתו בניין? מה ההצעה שלך?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
בעניין המסחרי אתה מדבר?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, בפתרון לעניין החכירה. מה הוצע לדייר הזה?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
לדייר הוצע לקבל X מטרים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כמה? 12 מטר תוספת?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
12 וחצי, ויש עוד מטרים נוספים שמקבלים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
12 מטר בנייה.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
ובנוסף לזה, בממ״ד אתה מקבל גם שירותים ומקלחת. זה נוסף, כן? כמובן שאתה מקבל בית חדש, אתה מקבל ממ״ד, ואתה מקבל את הבעלות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בעלות, ואין תשלום.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
אני לא זוכר בדיוק את המספרים, להערכתי תשלום מאוד מאוד מינורי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איך הוא מחושב?
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
אני אדבר על זה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מי זה אני?
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
שמי אוהד עיני, ואני השמאי של חברת אקסטל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז אין אחר כך, תן לנו מספר. מה זה עכשיו, נאומים? כמה כסף משלם הדייר על החכירה?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
2,000 שקל למטר קיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
על החכירה.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
היו"ר, זה אקוויוולנט מאוד קרוב ל-5.5% מערך הקרקע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
100 מטר בית, 200 אלף שקל, וכמה הקרקע של הבית?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
כמה היו"ר הציע? רגע, אני שואל, יש לי רק שאלה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני שואל, לא אתה שואל.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
סליחה, בבקשה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני שואל פה שאלות. 100 מטר, 200 אלף שקל, זה מה שאתם מציעים להם, ואתם אומרים שזה קרוב ודומה ל-5.5% משווי הקרקע.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
לגמרי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז מה השווי של הקרקע בדיסקין ליחידת דיור?
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
בערך 30 אלף שקל למטר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
300 אלף שקל, הגעתי. שווי הקרקע.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למטר, 30 אלף. 3 מיליון הקרקע, לדירה של 100 מטר, מתוכה 5.5%.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יצא לי 150 אלף שקל.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
165.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
דומה, אתה אומר.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נו, אז למה אנחנו לא סוגרים את העסקה לכולם ככה?
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
בדיוק בשביל זה אנחנו פה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני שואל עכשיו את בן צור.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
ובטלביה זה עוד יותר גבוה. בטלביה זה מתקרב הרבה יותר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה גבוה?
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
מחיר הקרקע יותר גבוה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל אתה לא לוקח להם יותר כסף, אתה נשאר ב-2,000. ואם אדם רכש את הבית בארבע השנים האחרונות, מה אתה עושה לו?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
אותו דבר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נשאר ב-2,000?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
כן.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
לא, לא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הוא אומר שלא, שמואלי, תהיו מתואמים.
<< אורח >> יהונתן צבי: << אורח >>
עו״ד יהונתן צבי, אני כבר הייתי פה בישיבות הקודמות. אנחנו מדברים על חסמים. אני חושב שאנחנו מתעלמים מהפיל הכי גדול שבחדר, וזה עניין המס. ב-2006, כאשר אותם קבוצת יזמים הצליחו מתחת לאף של חברת ראש רחביה לגנוב את החכירה ל-200 השנים הבאות, בראש רחביה ואחר כך גם בגן רחביה, כמובן מתוך מטרה לעשות מזה כסף, והסכומים הם פשוט אדירים. אם קנו את זה ב-6 או 7 מיליון, ובעוד שמונה שנים הם יקבלו נכס ששווה למעלה מ-200 מיליון, זו בוננזה מטורפת. ב-2006 התחלנו לנהל משא ומתן, הדיירים של ראש רחביה, יש לי שם דירה, התחלנו לנהל שם משא ומתן עם היזם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רגע, מתי היזמים קנו?
<< אורח >> יהונתן צבי: << אורח >>
2006.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז ברגע שהם קנו התחלתם את המשא ומתן? תיאורטית, הייתם הולכים לכנסייה וקונים בעצמכם את הזכויות.
<< אורח >> יהונתן צבי: << אורח >>
ניסינו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לפני 2006.
<< אורח >> יהונתן צבי: << אורח >>
אני הייתי בקשר עם הכנסייה מ-1998, אבל מנסיבות עלומות, ולא אומר יותר, לא מכרו את זה לחברת ראש רחביה או לדיירים, אלא מכרו את זה לאיזשהו יזם חיצוני. אנחנו הבנו שיש בעיה וניסינו להגיע להסכם, והגענו להסכם שהם יבנו משהו ויאריכו את החכירה. פה אנחנו נתקלנו בבעיה האמיתית הכי גדולה, זה נושא המס. כלומר, ברגע שאתה היום קונה חכירה, שלטונות המס מסתכלים על זה כעסקה במקרקעין, שהיזם צריך לשלם על זה מס שבח.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
והוא משית את זה עליך.
<< אורח >> יהונתן צבי: << אורח >>
והקונה צריך לשלם מס רכישה. עכשיו, כאשר חוקקו את התיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל ב-2009, היו ערים לנושא הזה ופטרו את העסקאות האלה ממיסוי מקרקעין. ולכן, 95% מקרקעות המדינה ששייכות לרמ״י וכל הבנייה הרוויה - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ולמה פה לא פטרו?
<< אורח >> יהונתן צבי: << אורח >>
פה צריך חקיקה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, למה אבל העסקה הזאת שונה מעסקאות שנעשו ברמ״י?
<< אורח >> יהונתן צבי: << אורח >>
היא לא צריכה להיות שונה. זו בדיוק מהות החקיקה שאנחנו מבקשים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז אתה אומר שמעבר לבעיות שאנחנו מעלים כאן, בעיית המיסים קיימת. איך אתם מתמודדים עם זה? ויתרתם על המיסים? מה קרה שם? מה קורה?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אני אבישי קראוס, אני המנכ"ל של אקסטל. יש פה ערבוב מטבע הדברים בין כמה מקרים, שכל אחד יש לו חליפה מיוחדת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רגע, בוא נעשה סדר. הוא על ראש רחביה וגן רחביה, שזה עוד שמונה שנים. אתם, קק״ל, אין לכם סוגיית מיסים?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
יש לנו סוגיית מיסים, אנחנו גם בשיח עם רשות המיסים. אני אגיד בזהירות, שגם על ראש רחביה, גן רחביה וגם על קרקעות אחרות שסגן ראש העיר מכיר, אני חושב שההסדר שאנחנו מדברים עליו יכול להיות בנצ'מרק. הוא לא רלוונטי אליהם, אנחנו בקרקעות אחרות. אני, יש לי חליפה אחרת. רק על עצמי לספר את דעתי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תסביר אבל, למה אתה שונה מהם?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
תכף אני אסביר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
במה אתה שונה? זו כנסייה וזו כנסייה.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
נכון. קודם כל, אצלנו אין יותר כנסייה. אנחנו היזם, בקרקעות אחרות יש חכירה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ברחביה נקנתה רק החכירה ולא הבעלות, לא?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
לדוגמה. לכן אני אומר, יש פה, היו"ר, במחילה, באמת המון המון סוגיות, מיסוי אחת מהן. יש המון סוגיות שדורשות מענה. אני רוצה להציע לשנות פרדיגמה, ואני מדבר רגע בסוגיה שלנו, אני גם אגיד איך אני חושב שזה יכול לסייע לאחרים.
נמצא איתי אוהד עיני, לשעבר השמאי הממשלתי הראשי, שמאי החברה, אם תרצו גם אנחנו יכולים להכין איזושהי פרזנטציה קצרה, נשמח לשתף. אני אגיד בתמצית. היו"ר אמר בעבר מספר פעמים וגם צוטט פה, שהדרך הנכונה, ואנחנו משוכנעים בזה, זה לא מקרי אגב, שאנחנו היזם היחיד פה סביב השולחן, הבעלים היחיד סביב השולחן, אנחנו חושבים שהדרך הנכונה היא להגיע להסדר, לפתרון.
אנחנו גם חושבים שאנחנו הפתרון. אנחנו חושבים שהרבה מאוד דיירים הולכים ומבינים את זה. זה לא מקרי שיש פה נציגות של דיירים. אנחנו בשיח ישיר עם הדיירים, אנחנו משוכנעים, לא באנו בשביל להזיז אף אחד מהבית שלו, חשוב לומר את זה, בסדר? אנחנו מציעים לדיירים היום הסדר שהוא Win-Win, שמבקש לתת לכל אחד את חלקו.
אפשר להמשיך לעצום עיניים, היו"ר הזכיר, זרקו פה כל מיני מספרים וכו', אנחנו מציעים להסתכל קדימה. יש חקיקה שמדובר עליה, הוזכרה רחל עזריה ואחרים, יש בג״ץ, יש עתירות, אפשר ללכת להתנצחות ארוכת שנים, כך נוהגים יהודים טובים הרבה פעמים, ואנחנו מציעים רגע לשנות דיסקט.
אנחנו הגענו לפה לשולחן, ואנחנו כבר זמן מה מצויים סביב השולחן הזה, וכמו שציינתי, יש מאות דיירים שאנחנו נמצאים איתם בשיח, ואנחנו מציעים בתמצית רבה את הדבר הבא. הדיירים האלה, המענה להם הוא לקבל ודאות וביטחון בנכסים. הדרך לעשות את זה היא להבטיח להם בעלות, לא הערכות חכירה מסופקות של כמה יגולגל עליהם ואיזה כסף קק״ל תצטרך לשלם לנו, והתנצחות ארוכה של כמה, אנחנו נגיד הרבה מיליארדים, הם יגידו מעט מיליארדים וכו'.
הדרך היא להגיע לאיזשהו הסדר, שאנחנו אגב לא מתנגדים לזה שהוא יקבל אחרי זה ברכה בחקיקה, כי יש פתרונות, מיסוי הוא אחד מהם שצריך מענה, ואנחנו בשיח עם רשות המיסים בשביל למצוא את המענה. אם נצטרך בחקיקה, יהיה בחקיקה, ואם לא, אנחנו מקווים בהחלטה מינהלית של רשות המיסים.
אבל באופן יסודי, מענה שאומר בואו נמצא את נוסחת האיזון שלא מופיעה בהצעה הקיימת, ואני חושב שהנציגה של משרד המשפטים התייחסה לזה, שאומרת בתמצית רבה את הדבר הבא – אנחנו חושבים שהדיירים צריכים לקבל את חלקם. דירה שלהם בבעלות שלהם, רוב הבניינים, אדוני מכיר, בניינים כבר ותיקים שבכל מקרה צריכים התחדשות. הדיירים יקבלו את חלקם, ובזה תוסר העננה הזאת, החרב המתהפכת, שנמצאת מעל הראש שלהם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לדייק את זה, אז אותם אנשים שהוצע להם את התשלום של 2,000 שקל למטר בגין הבעלות לצמיתות, מעבר למה שהם יקבלו, תוספת בנייה, ממ״ד, מקלחת, שירותים, הדיירים האלה גם בהסכם מולכם לא חשופים לבעיית המיסים, או שאתם מציגים להם את זה כדבר פתוח?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אנחנו מדברים פתוח, ואנחנו מציגים את זה שאנחנו בשיח עם רשות המיסים, שאני חושב שמבינה היטב, שמעת מנציג אוצר אחר, שיש פה אירוע ציבורי, אירוע מאקרו שדורש פתרון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז מה, זו הסכמה עקרונית? זה לא חוזה סופי.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אנחנו כבר מתקדמים לחוזים סופיים מולם. אנחנו בשיח.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למרות שהמיסוי לא נסגר?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
המיסוי ייסגר.
<< אורח >> יהונתן צבי: << אורח >>
אני חייב לומר שהבעיה של המיסוי היא הרבה יותר חמורה, מכיוון שאנחנו ביקשנו פרה-רולינג ממיסוי מקרקעין, ומיסוי מקרקעין לא רק שאמרו שהם מאריכים את החכירה על הקרקע, אלא הם רואים בזה רכישה של דירה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז אתה אומר שרמ"י הם הבעיה.
<< אורח >> יהונתן צבי: << אורח >>
כלומר, אם דירה היום ברחביה שווה 4 מיליון, אז אמרו, כשאתה קונה היום דירה ששווה 4 מיליון, היזם שקנה את הקרקע במשהו כמו 2,000 או 3,000 שקל למטר, מוכר אותה עכשיו ב-30 או 40 אלף, היזם צריך לשלם מס שבח מלא על כל הסכום הזה. זה סכומי עתק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זו בעיה, ציינת אותה. הבנו אותה כבר קודם. הבנו את הבעיה.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
עכשיו אנחנו בשלב הפתרונות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן. אז אתה אומר, לא יהיו חוזים סופיים מול הדיירים לפני שפתרת את סוגיית המיסים אצלכם, שהיא קצת שונה מרחביה. במה היא שונה מול רשות המיסים?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
מול רשות המיסים זו שאלה של איך הם קוראים את העסקה, מה יש להם ביד. במילים אחרות, מה שהסביר פה הדייר היקר, זה שרשות המיסים מתייחסת לזה שאין לו כרגע ביד למעשה דבר, והוא קונה באופן מלא. שזו הסתכלות בפרדיגמה שהיו"ר חושב שהיא שגויה, שיש פה אחריות ציבורית וכו', למרות שהוא לא בקרקע קק"ל. אני לא רוצה לדבר על זה, אני אתייחס לזה בסוף.
אני רוצה להציע שאת הסרת החסם, נמקד את המבט בלראות איך משלבים זרועות. אנחנו נמצאים, כמו שצוין פה על ידי הנציגים של קק״ל, בשיח מולם פתוח. אנחנו מדברים עם הדיירים באופן ישיר. אנחנו מציעים לכולם למקד את המבט באיך מגיעים לפתרון משותף. למה זה חשוב? בגלל שאדוני חוזר לראש רחביה.
בקרקע, 24 שנה זה זמן מאוד קצר. חלון הזמנים לפתרון, כשהשווי של הקרקע שאנחנו מחזיקים כל הזמן, מבחינתנו בתפיסה, הולך ועולה, כי היא הולכת ומתקרבת אלינו, בסדר? אני מדבר רגע מבחינה מעשית. לכן יש אינטרס לנו, ויש אינטרס היום לדיירים לגמור את האירוע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני מבין.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
לכן יש היום מאות דיירים שנמצאים איתנו בשיח.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש לי שאלה לשמואלי, על ה-67%. כמה דירות חתמו לך, וכמה דירות נכללות אם זה בתוך מתחם של 67%?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
אני אוכל לדבר בגדול, כן?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה גדול? חתימות זה לא בגדול. חתימה ועוד חתימה.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
חתימה ועוד חתימה, זה בסדר. זה דברים שאנחנו עכשיו פועלים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה, זו סודיות? מידע מסחרי?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
זה לא עניין של סודיות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז תענה לי על השאלה. כמה דירות חתמו לך, וכמה דירות נוספו לך בעקבות זה שיש לך 67% במתחם?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
לגבי מתחם של 67%, יש מתחם אחד כרגע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז סך הכול 80 דירות יש שם.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
כ-80 דירות. זה מתחם שכבר ממש בהליכים מאוד סופיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ומה עוד?
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
יש מתחמים נוספים שכרגע מתקדמים, אין לנו איתם עדיין 67%.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
כמה סך הכול חתמו לך? היו"ר שאל אותך שש פעמים, אתה לא עונה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
דירות, דירות.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
הוא מתחמק. שיענה.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
לא, אבל שמואלי הוא דייר. הם חותמים לי, לא לשמואלי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, הוא אמר 'אני מייצג'. הוא בשקיפות אמר אני גם מייצג את הדיירים. אה, מה אתה רוצה, אבישי? זה הוא אמר, לא אנחנו אמרנו.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
לא, אין לי טענות כלפי שמואלי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הוא אמר, אני מייצג את הדיירים. מי שמייצג, יודע תמונה כללית.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
מה שאני רוצה לומר, היות שאנחנו נמצאים כרגע בוועדה לחסמים, כמו שאני רואה את זה, ושצריך לתת כרגע פתרון. פתרון, ולא מס שפתיים, ולא לחזור בדיוק על אמירות של משרד האוצר ומשרד המשפטים וקק״ל. גם עו"ד רביליו.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
חביליו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני קראתי לו רביליו.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
700 שנה בירושלים, תן כבוד לשם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תוריד לו י', יהיה רבליו עוד מעט.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
הוא מאיטליה, אנחנו מספרד, ס"ט, 700 שנה בירושלים, לתת בבקשה כבוד לשם. אגב, ראשי תיבות – חזקים בתורה יחיו לאורך ימים ושנים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כל זה?
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
כל זה. זה במקור מצפון ספרד, מאזור אראגון, יש הוכחות. אלי בן יוסף חביליו, מ-1450.
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
אז אתה חזק בתורה.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
אני ככה רואה את עצמי. תורה זה קודם כל בין אדם לחברו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כשהוא קלט אותך לעבודה, לא התחצפת אליו.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
חביליו, זה 700 שנה בחכירה או בבעלות?
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
אתם פה אורחים, באתם עכשיו. מארה"ב, מאיפה?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אני עשרה דורות בירושלים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שאלה כללית. עו"ד גלרט, וממשרד המשפטים וגם אגף נכסים בעירייה, האם יש מציאות או תהליכים קודמים מהעבר שאתם יכולים לתאר מעין הסכם בין גופים, לפעמים אתה הולך לבג"ץ כדי לקבל תוקף של בג"ץ, אז אתה רב עם מישהו, ואז אתה אומר בוא נריב בבג"ץ, וכשנעשה פשרה זה יהיה בתוקף של בג"ץ. אתם מכירים את הפטנט? כי סתם ככה הסכם הוא הסכם, אבל אם נלך לבג"ץ, זה בגיבוי של בג"ץ. נכון? אז כבר מריבה בבג"ץ יש לנו.
נניח שהצדדים יגיעו לבג"ץ עם הסכם סביר, ששומר על האינטרסים של הדיירים, מחיר סביר, נותן להם את ההטבות שהם צריכים. האם אתם יודעים לגבש הסכם כזה בין הגופים? והיו בעבר הסכמים כאלה עם בג"ץ, בלי בג"ץ, שיש להם תוקף בין גופים? בין העירייה, קק״ל, רמ״י, מי שרלוונטי, משרד המשפטים, שייתנו להסכם תוקף בלי קשר לחקיקה. האם יש דברים כאלה, במצבי ביניים שמעוגנים בהסכם בין גופים? אני מניח שהיו הסכמים.
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
אדוני, יש הסכמים בעבר, בוודאי. קק״ל, יש לה מנהג מוזר שהיא מכבדת הסכמים גם. אין לי התייחסות מפורשת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש מצבים דומים לאיזה מרחבים או דיור או קרקעות שהיו בסמטוחה של אינטרסים, ומישהו עשה הסכם וזה קיבל תוקף משותף?
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
אגב, יש לי דוגמה אחת, אבל היא לא בדיוק אותו דבר. אתה רוצה לשמוע?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
היה לנו מקרה בעירייה של איזה בית טיילור, שבאמת הייתה מחלוקת, קרקע ירוקה ציבורית שהייתה שייכת להסתדרות, שמכרה אותה בנזיד עדשים לשיכון ובינוי, ואנחנו חשבנו שהשטח צריך להישאר ירוק, והם רצו לבנות שם 1,100 יחידות דיור. זה לא בדיוק אותו דבר, אבל זה סוג של, ואז בעצם עיריית ירושלים נכנסה איתם למשא ומתן ונתנה להם זכויות בנייה במקום אחר, ששם אין בעיה לבנות מגדלים, בגבעת המטוס, והם העבירו את הקרקע לעירייה, ועכשיו יש שם שטח ירוק ומגרש כדורגל ודברים טובים מאוד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הקרקע שהעירייה נתנה הייתה בבעלותה?
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
לא, היא נתנה זכויות בנייה והנחה בהיטלי השבחה.
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
לא, לא בדיוק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
קרקע של מי בגבעת המטוס?
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
של היזם עצמו.
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
הקרקע היא של רמ"י, והיזם חוכר.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
תיתן את הפרטים, אני לא בקיא.
<< אורח >> אלעד גונן: << אורח >>
כן, אבל זו עסקה קצת יותר מורכבת ממה שתיארת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הוא לא אמר שזה אותו דבר, אבל רעיונות, כן.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
פה יותר מורכב, תאמין לי.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
כבוד היו"ר, כמו שאנחנו רואים, כולם מדברים ומדברים, יש כאן אנשים שדנים וזה לא בדיוק נוגע אליהם. אם אני עוד פעם אשחזר את הישיבה שהייתה ב-2025, אנחנו הדיירים, אנחנו החוכרים, אנחנו רוצים פתרון. כמו שדיברתי על שלושת הרבדים שיש, את החוכר הראשי, אנחנו ואת הבעלים היום שזו חברת אקסטל, אנחנו יכולים להגיע איתם להסדר, אבל באמצע יש לנו את קק״ל. החסם שלנו כרגע, כמו שאנחנו רואים אותו, זה קק״ל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה הם חסם? הרגע אומר לך גלרט, אנחנו במשא ומתן מתקדם לפתרון.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
אבל אותו משא ומתן, ובדיוק מה שעורכי הדין מחברת מיתר שמייצגים את קק״ל, תעשה Cut and paste לישיבה שהייתה ב-13.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אבל אולי קק״ל מתעקשת כי היא רוצה לשמור על האינטרס של הדיירים. אולי יש דברים שצריך עוד לשים לב אליהם.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
אבל אם אנחנו כרגע מגיעים להסדר עם חברת אקסטל, ואנחנו רוצים להשביח את הנכס שלנו, ואנחנו רוצים להגיע באמת לאפשרות להתחדשות עירונית, וזה אפשרי, ואפשרי גם מבחינה תכנונית. יש לנו עו"ד שמלווה אותנו, אחד מהמשרדים הטובים ביותר היום בארץ, וגם הוא מברך על ההסדרים הללו. אנחנו ערב חתימה. יש לנו כרגע, כמו שאמרתם בפעם הקודמת, לא יכולים גם לעקוף את החוכרת, את קק"ל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל גם קק״ל חשופה בתביעה הזאת. כל החלטה שלה, שהיא תהיה לא אחראית ולא מידתית, יכולים הדיירים לתבוע את קק״ל.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
אבל אם אנחנו דיירים, אנחנו מוכנים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה מסכים להסדר, יש דיירים שלא מסכימים.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
אני מדבר כרגע על מתחם. ברגע שאנחנו הגענו להסדר של מתחם מסוים, ואנחנו מגיעים להסדר ואנחנו מסכימים - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, אבל אם קק״ל תיתן לך אישור למתחם הזה, היא קיבלה את העיקרון הזה על כולם, זה יהיה התקדים. ישאלו אותה למה היא לא הסכימה לכולם באותה שיטה. אם יש לה הסתייגות ממשהו שאתה מציע, זה יצטרך להתברר עוד קצת.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
קק"ל נמצאים כאן, הם יכולים להגיד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל הוא לא רוצה להגיד כאן, כי הוא ישב איתך בחדר סגור על משא ומתן, עם חברת אקסטל, וכמעט התקדמו וזה לא הגיע לפתרון.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
לא, התשובה שאנחנו קיבלנו, ואני דיברתי עם היו"ר, ויכול להיות שזה היה בשלבים הראשונים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
היו"ר הוא איש רציני מאוד, אוסטרינסקי, והוא בא לעבוד, אבל אפילו אני עוד לא מבין מה קורה פה ואני כבר כמה שנים בעסק. תן לו כמה חודשים לנשום את סוגיית החכירה של הכנסיות, זה אירוע שכל יום אתה מגלה רובד שלא ידעת עליו.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
רק שנייה, סליחה, כבוד היו"ר, אבל מצד שני הזמן כרגע נוקף.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל הוא פרו-אקטיבי. יו"ר קק״ל אמר, אני אהיה פעיל ומעורב יותר מקודמיי ואוביל לפתרון. קולו נשמע בדבר. אני לא חושב שקק״ל היא החסם. אתה טועה.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אז מי החסם?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש כל מיני. מה אתה מציע לי, זה חסם. אחרי זה, האם אני חייב להיות אצלך או לא, זה גם חסם. נניח שאתה מציע לי 2,000 שקל, אתה אומר, רק אם את ההתחדשות העירונית תעשה אצלי. אתה לא אומר 2,000 שקל לכולם, רק למי שאצלך בהתחדשות עירונית.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
מה אתה מציע, היו"ר?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני לא מציע כלום, אני רק מתאר את המציאות. סוגיית המיסים היא חסם. סוגיית החוקיות של ההסכמים האלה והרציפות שלהם והגיבוי הממשלתי להסכמים האלה מול כל עתירה עתידית, זה גם חסם. כל הגופים צריכים לברך על הסכם, לא רק אחד, כי אחרת אנחנו ניתקע פה. משרדי הממשלה יכולים לדבר בקולות שונים. משרד המשפטים יחסית היה בעד החוק, משרד השיכון היה נגד. זו אותה ממשלה, כן? אתה לא יכול להגיע להסכמה שפתאום מישהו יכול לפעול נגדה.
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
אני רוצה להוסיף עוד נתון שאולי מסביר חלק מהבעיה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני לא אומר שאין בעיה במשא ומתן שלכם עם קק״ל. אתם עוד תמשיכו לשאת ולתת, אבל הם לא החסם. הם ישמחו לפתרון באירוע.
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
אני רוצה להגיד עוד משהו שמבהיר חלק מהבעיות פה. הקרקע, לדוגמה, של קק״ל, המשא ומתן היה עסקה לקניית בעלות. זה כתוב בפרוטוקולים של קק״ל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מתי? תן לנו שנים.
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
בין 1950-1951 היה משא ומתן של שנה עם הפטריארכיה, שנוהל על ידי יעקב הרצוג מטעם הממשלה ומטעם יו"ר קק״ל. הם שילמו, קק״ל, הקרקע בטלביה הייתה נעה, המחיר שלה לדונם היה בין 2,000-3,000 לירות, שילמו 4,600 לירות לדונם, ולכן העסקה כתובה כעסקה שבעצם אין שם זכויות בכלל לכנסייה. אסור לה בכלל להתערב בשטח. יש התחייבות ל-Quite enjoyment, יש לקק״ל זכות לעשות מה שהם רוצים בקרקע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה זה עכשיו? זו גם רחביה וראש רחביה?
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
לא, בטלביה וניות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בקק״ל, ב-1,000 בתים. מה אתה טוען, שהם כבר קנו את הקרקע בשנות ה-50?
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
הם קנו את הקרקע, שילמו 150%. גם אמר את זה נציג קק״ל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זו טענתכם המשפטית, קק״ל?
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
כן, זו הטענה שלהם. הם אמרו את זה גם בבג״ץ.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רגע, חבר'ה, לא לפרשן. קק״ל פה. שקט.
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
אני חושב שלנו יש עמדה בעניין הזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אתם כתבתם תשובה כבר לבג״ץ?
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
אדוני, ברור שכתבנו תשובה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ושם כתבתם את הדבר הזה?
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
כתבנו שיש לנו את העמדה שלנו לגבי זכויותינו, שהן רבות ונמרצות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
גלרט, אל תהיה, אתה ראית שאני לא אוהב זה...
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
אדוני, אני אתן את התשובה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תן לי תשובה.
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
רק שהדבר הזה, העמדה שלנו זאת לא בדיוק העמדה של אקסטל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא רוצה אקסטל. אני שואל, קק״ל, בשנות ה-50 טוענת שהיא עשתה עסקה בקרקעות האלה כבר? לבעלות? זה נכתב בעמדת קק"ל לבג"ץ?
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
קק״ל רכשה זכויות מאוד מאוד משמעותיות בקרקע. קרובות לבעלות, אכן. העמדה הזאת לא בהכרח מקובלת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אוקיי, זו עמדת קק"ל בבג"ץ.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
לא, היא מקובלת על הדיירים, לא על אקסטל, ברור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הדיירים אומרים שהם איתך בדבר הזה, רק רציתי להבין שהוא מצטט דברים שאתה סומך ידיך עליהם.
<< אורח >> אלון גלרט: << אורח >>
זאת עמדתנו, לא בהכרח זאת העמדה שתתקבל, אבל זאת עמדתנו.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
אני מאמין שיש לה סיכוי להתקבל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
גם אם היא לא מתקבלת, היא באמת חסם. היא באמת מקל בעגלה.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
אני חושב שזה הפוך מחסם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תן לאיש הזה, הוא לא דיבר. הוא התחמם על הקווים, עכשיו הוא רוצה לתת לנו. כן.
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
התחממתי. וואלה, אני עצבני, כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תתעצבן, זה טוב. תחדש לנו חידוש.
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
אני אגיד עוד משהו שקק״ל כתבה לאקסטל בשנת 2024, וזה רלוונטי למשרד המשפטים. אומרת קק״ל, אני כבר שילמתי מחיר כמעט מלא. מה אתם מבקשים ממני עכשיו מחיר ריאלי שוב פעם על הקרקע? שילמתי מחיר מלא.
ברמ"י, חכרת את הקרקע, אתה לא משלם בחידוש עוד פעם מחיר מלא. אז כשאת מסתכלת על מחיר שוק, את צריכה לקחת בחשבון שכבר שולם מחיר בשביל הקרקע. ולכן, כשאתם מציעים הצעה מסוימת, אתם מתעלמים בכלל, אתם אקסטל, מכך שהדיירים כבר שילמו מחיר מלא על הקרקע. הם שילמו כמעט את הכול.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עדו, אבל אקסטל אמרה לך הנה, מה שרצית בחוק, 5%. 2,000 שקל קיבלת. למה אתה כועס עליהם?
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
אני סתם עצבני.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני שואל אותך.
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
התשובה היא שזה לא באמת רק 2,000 שקל למטר. הם עושים כל מיני טריקים. אני לא רוצה להיכנס לכל מה שהם מציעים, אבל ממה שאנחנו ראינו זה לא באמת רק 2,000 שקל למטר ושלום על ישראל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש לך עוד משהו לחדש לנו?
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
הם אומרים שזה מותנה בכך שקק"ל תסכים, זה מותנה בכך שמיסוי מקרקעין יפטור אותנו, זה מותנה בכך מתי קנית את הדירה, זה מותנה בכך שיהיה חידוש עירוני בקרקע. הם עורכי דין, הם חכמים מאוד.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
תגיד עדו, באת לדבר איתנו פעם?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אגב, הוא מזמין אותך לפגישה.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אני מזמין אותך לפגישה.
<< אורח >> עדו לחובסקי: << אורח >>
אני בשמחה אשב לדבר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
באמת תשבו.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
יש מאות דיירים שישבו איתנו, קיבלו תשובות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, עו"ד בן צור.
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
אני יכול לתת תשובות?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, לא ארוכות.
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
אנחנו ממשרד המשפטים שומעים כל הזמן שהבעיה מאוד מאוד רחבה, רחבת שטח. החקיקה, יש המון השלכות רוחב. אנחנו פתרנו את הרבים מהבעיה הזאת, אז מה עם כל השלכות הרוחב? רק אף פעם לא מספרים לנו מה השלכות הרוחב. הקרן הקיימת אומרת לנו כל הזמן, גם בישיבה הקודמת, זה עניין מאוד מאוד מסובך. מה כל כך מסובך ומה ההיגיון לקיים משא ומתן, ולא להגיד קודם, תגידו, אנחנו מאריכים את החכירה, ועכשיו תנהלו משא ומתן.
ודבר נוסף, תחרות. אקסטל טוענים, אנחנו מתנהלים בלי תחרות, ברגע שתהיה הארכת חכירה, ברגע שתהיה חקיקה, תהיה תחרות. מה שהזעיק אותנו להגיש את הבג״ץ, זה שאנחנו למדנו מהתקשורת שהם רוצים שאנחנו נהיה חוכרים של ברנט.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, הוא נותן לך בעלות.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
מיכאל, גם אתה, חבל. אפשר תקשורת ישירה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אנחנו עשינו לכם דייט פה.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
תודה, אני מעריך את זה.
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
רק אמרו שהקרן הקיימת תיתן להם קרקעות אחרות, שלא מובן למה, זה לא מגיע להם, זו ירושלים. וחוץ מזה הם אמרו, אנחנו נאריך להם את החכירה, ברנט יאריך להם את החכירה. זאת אומרת שהקרקעות נשארות למטה עד אין סוף.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה מבקש מקק״ל קודם להאריך חכירה ואחר כך לעשות משא ומתן?
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ואתה טוען שזה בסמכותה?
<< אורח >> מיכאל צור: << אורח >>
בוודאי שזה בסמכותה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
קק״ל, יש לכם סמכות כזאת? שנייה, תנו לי. קק"ל פה, חבר'ה. האם אתם ברמה המשפטית מבינים שיש לכם את הסמכות להאריך חכירה ולהמשיך את הדיון המשפטי?
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
הסמכות, בוודאי, יש לקק״ל זכות להאריך את החכירה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה פשוט מעוגן בהסכם מול הכנסייה.
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
זה כתוב בכל שלושת ההסכמים מול הכנסייה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שנייה אחת. וכשזה כתוב שם, זה כתוב באופן שמגדיר איך תוארך החכירה?
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
לא. זאת באמת, הייתי רוצה להגיד שאלת מיליון הדולר, אבל היא יכולה להיות גם מיליארד דולר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתם יודעים, אני בכלל לא שייך לאירוע. אני מירוחם, הבתים שלנו זה מיליון או שניים. אין לנו כנסיות.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
ירושלים של כולנו, היו"ר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אני נזעקתי לזה כי אישה זקנה רוצה להוריש את הבית בשקט לילדיה בלי לדאוג, או סטודנט מקבל בית כזה מסבתא שלו, ומה הוא יעשה?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אני רוצה ללכת לאישה הזקנה הזאת, היו"ר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עוד מעט אנחנו ניתן לך. הרמתי לך, אבל.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
תודה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
גלרט, אז אתם מעוגנים בזכות להאריך את הסכם החכירה, אלא שלא מפורט אופן ההארכה והתמורה שתינתן לכנסייה בגין אותה הארכה.
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
גם התמורה לא מפורטת וגם הזמן לא מפורט.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה, בשנות ה-30 לא ידעו לעשות חוזים כמו שצריך?
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
או שעשו את זה יותר מדי כמו שצריך. אבל בהחלט, זו אחת הנקודות שאנחנו מתלבטים בהן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז יחסית אתם מגיעים לאירוע הזה די חזקים משפטית. גם עם הזכות להאריך חכירה, גם עם הטענה שבעבר שילמתם כמעט את דמי הבעלות על הקרקע באיזושהי תחנה. יש לכם עמדה משפטית חזקה. אבל איך העסקה התקיימה, אם היו לכם כאלה נתונים משפטיים לצידכם? מה, זה היה מאחורי הגב שלכם, העסקה?
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
איזו עסקה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
של בן דוד, של ברנט.
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה כן? התשובה היא כן וכן?
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
התשובה היא כן בכל שלושת החוזים. התשובה היא שבהחלט זה היה ללא יידוע קק"ל, וכמובן מבלי לקבל את הסכמת קק"ל.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
זה פשוט לא נכון, אבל אני רוצה להציע הצעה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבישי, אל תגיד לנו מה לדון. תן לנו לדון במה שאנחנו רוצים לדון.
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
בוא לא נגיד אחד לשני.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אנחנו רוצים לשמוע, כל אחד יגיד את עמדתו. אתה אומר שזה נעשה מאחורי הגב של קק״ל, ללא פנייה רשמית אליה להגיד את דעתה כצד בדבר.
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לפחות מעצם ההסכם שהיה לה מול הכנסייה.
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ובטח הכנסייה החתימה את הרוכשים שאם תהיה בעיה עם קק״ל זו בעיה שלהם. בטח יש סעיף כזה, לא?
<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>
אין לי מושג.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש לכם סעיף כזה?
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אני יכול לדבר, היו"ר?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, חביליו.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
טוב, כמה הערות. אחת, וזה לעו"ד שמואלי או מה שנאמר פה, שלא ענה עד עכשיו כמה דירות הוא מייצג בסך הכול והתמקד במתחם האחד.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
המתחם האחד שהוא לפני חתימה.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
כן.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
שהוא הרלוונטי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שמואלי, תן לו לדבר.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
לזה אני הולך להתייחס. לא תאהב את זה, אבל לזה אני הולך. זה היה החלק העובדתי. אני, כמייצג הציבור, מתנגד לעסקאות במתחמים נפרדים. אני חושב שזה דבר לא טוב. הפתרון צריך להיות פתרון כולל. בדיוק לכן נזעקתי ורשמתי את זה, כשאתה אמרת, כן, אני לא אומר כמה יש לי, אבל אני אומר לך במתחם אחד של 80 דירות יש לי 67%, ואני רוצה להתקדם איתו.
אז אני אומר ציבורית ליו"ר, שהוא גם בא בשם הציבור, לא בשם אינטרס, כמו שאמר שהוא מירוחם, אני כסגן ראש העיר וכאיש ציבור מתנגד לזה. אני חושב שהפתרון צריך להיות כולל. גם עם הקרן הקיימת יש לי בעיה, אבל פה לפחות זה 1,000 דירות. זה הרוב. רגע, תן לי לסיים, אל תגיב. קודם כל אני אומר לך שברמה הציבורית אני מתנגד לזה, אני חושב שזה דבר לא נכון. זה אחת.
שתיים, אני אעיר שזה שהקרן הקיימת, יש להם בעלות או קרוב לבעלות, זה לא חסם, זה יתרון. זה אומר שהם אולי לא צריכים לשלם בכלל, או שצריכים לשלם מעט, וזה הפתרון שאני הצעתי, שהם יאריכו את החכירה, אם יש להם בעלות בכלל הם לא צריכים, בטענה הזאת הם צריכים לשלם מאוד נמוך. זה סכום כזה שהם יכולים גם לקבל מהחוכרים. לסיכון שאולי יש, שאני לא חושב שנכון, המדינה תיתן להם סוג של רשת ביטחון, והנה להם פתרון סבבה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הם לא צריכים רשת ביטחון. יחסי הגומלין בין מדינת ישראל לקק״ל, הם כאלה שמדינת ישראל מקבלת כסף מקק״ל לפרויקטים במיליארדים כל שנה. זה לא האירוע. מספיק מהמיליארדים האלה להקצות 400 מיליון שקל ביטחונות להסדרת האירוע הזה, זה לא סיפור. אבל גם לקק״ל אנחנו שואלים, הרי אם אתם תאריכו את החוזים, אז יש לכם חשבון עם הרוכשים ועם הכנסייה. אם אתם לא מאריכים, יש לכם 1,000 תושבים על הראש ועיריית ירושלים ועוד כמה גורמים.
<< אורח >> אלון בן-דוד: << אורח >>
ממש לא. למה 1,000 תושבים? מחילה. אנחנו מייצגים הרבה מאוד אנשים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז כמה מאות תושבים. הוא לא נתן לנו מספר.
<< אורח >> אלון בן-דוד: << אורח >>
אז אני עכשיו אגיד משהו על הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אל תגיד עכשיו.
<< אורח >> אלון בן-דוד: << אורח >>
עוד מעט תיתן לי.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
רגע, לא סיימתי. עוד שני משפטים אחרונים. אני רוצה להגיד משהו שאמרת קודם, ששר המשפטים תמך ושר השיכון התנגד. אני באמת לא הבנתי מה ההתנגדות של שר השיכון. אני גם הייתי אצלו ואצל העוזר שלו וניסיתי לשכנע אותם. זה מאוד מאוד חשוד בעיניי, ההתנגדות של משרד השיכון. אני לא מבין למה. הם דווקא צריכים לתמוך.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לשעבר, שר השיכון.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
כן, לשעבר, בדיוק. לכן אני חושב שממשלה חדשה תריץ את זה מהר, וברגע שזה ירוץ גם היזם יהיה הרבה יותר פתוח. עכשיו אני רוצה להוסיף עוד כן בכל זאת חסם, כי אני מניח שבחוזים שלהם, ואני תמיד בעד ההידברות ומוכן גם לסייע, עוד פעם, אתם מתנים את זה בהתחדשות עירונית. עכשיו, יכול להיות שיש מקום שמה שאתם רוצים הוא לא נכון תכנונית.
אמרתי את זה בהתחלה ושכחתם את זה. זאת אומרת, פה אני מייצג את הציבור הכללי, לא את החוכרים בבניין, לא את ה-1,000 של הקרן הקיימת, לא את ה-2,000 הכללי, אלא את כלל הציבור. זאת אומרת, יכול להיות שיש מקום שאני כעירייה, או אני כסגן ראש עיר, לא חושב שנכון להקים מגדל. אתה צריך גם לקחת את זה בחשבון. זהו, זה ההערות שיש לי בשלב זה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה. עכשיו אנחנו בהערות קצרות, כי אנחנו מסכמים את הדיון. רק מי שחייב להעיר הערה, ואסור לו לחזור על דברים שנאמרו קודם. אנחנו נעצור אותו באמצע. רק משהו שלא נאמר קודם.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
עוד הערה אחת אני חייב. הערה אחרונה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ואני זוכר כל מה שנאמר.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
אני מקווה שלא תכעס עליי, אני אומר את זה ומסתכל למצלמה, אתה חייב להיות בכנסת הבאה, ורצוי שר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
"לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה רשאי להיבטל ממנה", כתוב.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
לא היה לנו ידיד כמוך בשנים האחרונות, ולכן אתה חייב להמשיך ולהשלים את המלאכה, נכון? לא עליך, ולא להתבטל. טוב, זו דעתי. אני מניח שרוב האנשים פה גם שותפים לדעה הזאת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה רבה. אני רוצה להגיד לך, הייתי ראש עיר, ועירייה יכולה לנקוט עמדות עמומות, או לגמגם, או לספר סיפורים, או להסתתר מאחורי סיכונים משפטיים, או חשיפה משפטית אם היא תנקוט עמדה. אני אומר לך שעיריית ירושלים נוקטת עמדה מדהימה בגיבוי תושביה. ובכלל, ראש העיר משה ליאון הזיז את העיר הזאת, ואני מודה לו ולך חביליו, שאתה לקחת את הנושא הזה ממש ברצינות עם עוד סגני ראשי ערים שעובדים איתך ותומכים.
כמעט קונצנזוס בעירייה למען התושבים האלה ולמען פתרון, ועדיין אני מוסיף לך עוד משימה, לבנות את שולחן העבודה שאולי יביא להסכם, שגם אם יידרש, יקבל את ברכת בג"ץ, וזה סוג של חקיקה בישראל, הסכם שיונח בפני בג"ץ על ידי כלל השותפים, או הסכם שעל בסיסו נעגן במשרד המשפטים, את החוק הזה נתקן בכנסת הבאה, וההסכמות האלה יעוגנו בחקיקה.
אבל לכם יש תפקיד להוביל שולחן עגול, ויש פה גם בעיות של תקשורת ודיאלוג, והם צריכים לשבת על המדוכה, כל הדיירים עם כל הבעלים. יש גם עניינים של אמון, יש בעיות אמיתיות ויש לא אמיתיות. אמיתי זה באמת המיסים, כמה נשלם, איך זה יהיה, האם יהיה היתר בנייה, האם אפשר מגדל, כמה קומות, מה אני מפסיד, מה אני מרוויח. אלה בעיות אמיתיות. בעיות לא אמיתיות זה חוסר תקשורת ודמוניזציה של המציאות.
אני חושב שגם קק"ל יש לה תפקיד כזה. שני גופים אני רואה פה, גופים מתכללים. גופים שיכולים לחבר את הצדדים להסכמות. כמובן, החוק תמיד יכול לבוא וליפול על הראש של מי שלא רצה אותו, אבל עדיף בעולם להגיע להסכמות שהן ראויות, שהן לא פוגעות באינטרסים של דיירים.
עכשיו משפטים קצרים של דברים שלא נאמרו עד עכשיו.
<< אורח >> אלון בן-דוד: << אורח >>
אם אפשר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, לא נאמר?
<< אורח >> אלון בן-דוד: << אורח >>
לא נאמר. גם קטעת אותי באמצע, אז אני אשמח רק לסיים בשני משפטים אחרונים. הסיפור זה הזמן, זה הסיפור הכי מרכזי של החוכרים, מה שמטריד אותם. עבור רבים זו לא שאלה משפטית, זו שאלה של חיים. אנשים מבוגרים שואלים אם יספיקו לראות פתרון בימי חייהם, כמו שאתה הזכרת. משפחות צעירות שואלות אם יוכלו להעניק לילדיהם ביטחון וודאות. בעלי הדירות שואלים מה יעלה בגורלם. אני רוצה להסביר. אם יש הסכמות עם אקסטל, אפשר בתוך זמן של פחות משנה להשביח את הנכס.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נאמר כבר.
<< אורח >> אלון בן-דוד: << אורח >>
לא, בתוך זמן של שנה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נאמר, נאמר. גם לי אמרת, מספיק, נו.
<< אורח >> אלון בן-דוד: << אורח >>
לך באופן פרטי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תגיד משהו שלא נאמר.
<< אורח >> אלון בן-דוד: << אורח >>
מה שלא נאמר, והדבר הכי חשוב זה שהבעיה הכי גדולה, איך יכול להיות שכל החוכרים לא מבינים את הדבר הזה? התשובה היא מאוד פשוטה. אין תקשורת. יש קבוצות של וואטסאפ לדוגמה או קבוצות אחרות, שכל מי שמעז, חוכר שמעז להגיד עמדה שהיא לטובת אקסטל, מועף מהקבוצה הזאת. אני ניסיתי, אני יכול לראות לכם בוואטסאפ שלי, כמה פעמים ניסיתי לדבר באופן אישי עם מיכאל צור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בן דוד, זה מספיק. כן.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
א', אף אחד לא אמר מי אני, אז אני יכול להגיד את זה. שמי אוהד עיני, אני הייתי השמאי הממשלתי הראשי. 24 שנים שירתי את הציבור, עבדתי עם חביליו בעיריית ירושלים, הייתי השמאי העירוני, הייתי השמאי הראשי של רמ"י ומנהל מחוז ירושלים ברמ"י. למה אני אומר את כל הדבר הזה? כי אני חושב שאני בא עם הבנה עמוקה של אינטרס הציבור, ואני נמצא היום באקסטל מתוך רצון לפתור בעיה ציבורית. עם זה שהחברה גם צריכה להרוויח - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ועם זה שאתה מועסק של אקסטל, ואתה מייצג את האינטרסים שלה לפני הכול.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
לא לפני הכול.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני מקווה שזה ככה בחוזה. אבל בסוף אתה עובד אצלם. אבל זה בסדר, השקיפות הזאת חשובה.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
בחוזה המילולי שלי מול אבישי וגרי ברנט, אמרתי שאם אני אראה שהחברה לא תדאג לאינטרס הציבורי לדיירים, מקומי אינו בחברה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בסדר גמור.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
אני בא ואומר, חלק מהסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היום, של חוסר תקשורת ותקשורת קצת לקויה בינינו לבין נציגי החוכרים פה, זה הנחות יסוד שלדעתי הן בטעות. דיברו פה על מספרים, על זה שקק"ל קנו כמעט בעלות. כשקק"ל קנו את הקרקע הזאת לפני 75 שנים, הם קנו זכויות חכירה, החוזה הוא חוזה חכירה ל-99 שנים.
אני אומר את זה כשמאי מקרקעין, התשלום עבור קרקע ל-99 שנים הוא תשלום שהמחיר שלו הוא מחיר שהוא קרוב לבעלות. אבל החוזה קובע את הזכויות. הזכות היא זכות חכירה, ואילו קק"ל היו חושבים שיש להם היום זכות בעלות, אז לא היינו בדיון איתם בכלל. הם לא חושבים שיש להם זכות בעלות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אל תגיד מה הם חושבים. הם אומרים מה הם חושבים, אתה אומר מה אתה חושב.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
לא, הם אמרו פה, אני מצטט את מה שהם אמרו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נו, אז אתה רוצה שאני אחזור אליהם, שיבהירו? לא נגמור עם זה. אל תגיד מה הם חושבים, תגיד מה אתה חושב.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
אני אומר מה אני חושב. ואני אומר, הם אמרו שיש להם זכות שהיא קרובה לבעלות. החוזה שלהם הוא חוזה חכירה, שנותן להם למשך 99 שנים זכות שהיא קרובה לבעלות, זה נכון, אבל זו זכות חכירה. ומחירי הקרקע, אני לא יודע מאיפה המספרים שהביאו פה, אבל המחירים, לא משנה מה הם, מה ששילמו בעבר, הם באמת מתקרבים לזכות של בעלות אבל זה עדיין לא הופך את הזכות הזאת לבעלות. וחכירה היא שכירות ארוכת טווח, והיא נגמרת בסופו של דבר כמו כל שכירות, והיא אמורה להסתיים בעוד 25 שנים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל היית מנהל מחוז רמ"י.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ולכן רמ"י בנתה מסלול לחידוש חכירה, או מעבר לבעלות שיש בו סבירות ומידתיות בכל קרקעות רמ"י, נכון? היה היגיון בדבר.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
אין קרקעות של רמ"י. רמ"י מנהלת קרקעות שהן בבעלות של שלושה גורמים – מדינה, קק״ל או רשות הפיתוח. בבעלותם. פה הסיפור הוא לא כזה. החוזים שחתמו, ואני אומר את זה מתוך ידיעה בקריאת חוזה חכירת משנה, החוזים שחתמה קק״ל מול חוכרי המשנה, היא כתבה להם במפורש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש חלוקים עליך. בעלות של קק״ל על קרקעות דומה לבעלות של קק״ל על קרקעות שניתנו לרמ"י לניהול על פי חוקי המדינה, ושם חל חידוש החכירה הזה.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ולכן יבואו ויטענו שגם הקרקע הזאת דומה לכל קרקע שקק״ל העבירה למדינה לניהול, והכללים עליה יהיו דומים. עזוב, אל תכניס אותנו עכשיו.
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
אני לא חולק על מה שאמרת עכשיו. אם לא הסברתי נכון, אני אבהיר. הקרקעות שרמ"י מנהלת הן קרקעות בבעלות קק״ל. הסיטואציה הזאת זה שקרקעות שאינן בבעלות קק״ל, אלא בחכירה של קק״ל, וזה הבדל גדול בין זה לבין זה. החוזים שיש לקק״ל מול חוכרי המשנה הם חוזים שאומרים להם, חבר'ה, תדעו לכם, בכל חוזה, החכירה שלכם מסתיימת ב-2051 או 2052. זה המועד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אף רוכש שקנה בתים בשכונות האלה בתום לב לא חשב שמעמדו החוקתי בישראל שונה ביחס לקרקע - - -
<< אורח >> אוהד עיני: << אורח >>
אמרת לפני כן לא לדבר בשם קק"ל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בשם עצמי.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
אוהד, תן לו להשלים את התשובה. הוא באמצע דיבור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אף רוכש שקנה בית שם לפני 60 שנה ולא יודע כמה, לא חשב שתהיה לו בעיה מול קק״ל, שהיא יוצאת מהעסק ומשאירה אותו לבד. ובמדינה שלנו קק״ל העבירה לניהול רמ"י את הקרקעות הכי משמעותיות שיש, ומשם היא מקבלת את ההכנסות. ותום הלב של הרוכשים האלה לא כלל את זה שמישהו הסביר להם שזו רק שכירות ומישהו פתאום יכול לקחת כמה כסף שהוא רוצה.
גם בתי המשפט לא בקלות ישנו את מעמדם של החוכרים. זה לא מישהו שהלך וקנה בית והוא ידע, אה זה כנסיות, אה זו קק״ל, אה פעם זה זול, בעוד 50 שנה יהיה ביוקר. הוא קנה בית כמו כל אזרח. הוא רק לא ידע שהוא יידפק בניגוד לאזרחים אחרים. היה פה הרבה תום לב, וזה לא הסיפור שאתה מספר. לכן הדמיון הוא קיים. ולכן, הדרישה להשוות תנאים לרכש של דירה רגילה שהייתה בקרקע בבעלות קק״ל ורמ"י, יש בזה היגיון.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אפשר, היו"ר?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
הערה קצרה. תראה, אפשר להחליט שמתנצחים. יש הטוענים ויש הטוענים. לנו יש טענות אחרות. גם ברמה העובדתית אנחנו יודעים לתמוך אותן, גם ברמה המשפטית, על מה ידעו ומה לא ידעו וכו'. אין לנו שום עניין להתנצח עם הדיירים. אני אמרתי לך בעבר, ואני אמרתי פה בתחילת הדברים, אנחנו, באופן חריג ביותר, אני חושב, עושים היום חלק מהמלאכה שעל קק״ל ועל עיריית ירושלים לעשות.
ראינו מה אתם מבקשים לקדם. אנחנו נמצאים באזור החיוג מאוד קרוב, אם לא בדיוק, במה שהחוכרים רצו. המנוף הזה הצליח. יישר כוח, היו"ר. מלאכה יפה. עכשיו השאלה אם רוצים להמשיך את הדבר הזה בתהליך ארוך שנים, שקק"ל יטענו, הדיירים יטענו, כל אחד ייתן את כל מה שהוא יכול. נמשיך להיפגש פה מדי שנה עוד עשור בכנסת, אחרי זה עוד עשור בבג"ץ, ובינתיים ברור מי ייפגע. בראש ובראשונה מי שאתם באתם להגן על האינטרס שלו, שזה הדיירים החוכרים.
אנחנו חושבים, ובזה אני חושב שאני מצטרף למה שאתה מכוון אליו, היו"ר, שזה מיותר להיאחז בקרנות המזבח, מה חשבו ב-1950. אנחנו חושבים אחרת. כל אחת מהטענות פה, אני יכול להתייחס אליה. זה מיותר. מה שנכון לעשות זה לשים משקפיים אחרים, להסתכל לקק״ל, יש להם טענות יפות, גם לנו, להגיד, תכנסו לחדר, להסתכל לעירייה, קחו אחריות, להסתכל לחוכרים בעיניים ולהגיד, תקשיבו, יש לכם בעיה. יש בעיה. יש פה קניין פרטי שלכם, משמעותי, שצריך לדאוג לו, יש קניין פרטי אחר של בעלים שצריך לדאוג לו, ובואו נייצר נוסחת איזון.
אנחנו מאוד קרובים לנוסחת האיזון הזאת, אדוני היו"ר. זה לא מקרה שיש מאות דיירים שנמצאים איתנו בשלבים מתקדמים של משא ומתן, וכבר למעלה מ-150 שחתמו, אם רצית מספר. זה אחד. מתוך כ-1,000. אנחנו נסגור, בעזרת השם, יותר מ-50% מהבעיה בירושלים. חביליו מכיר גם בעיות אחרות. אני אמרתי בתחילת הדברים שאני חושב שאנחנו גם יכולים להיות בנצ'מרק מאוד מועיל למצוקה של חוכרים אחרים בקרקעות שלא רלוונטיות אלינו. ופה יש צומת. ואדוני היו"ר, אפשר לבחור בצומת הזה להמשיך להתנצח. אתה תסביר ככה, אני אסביר אחרת וכו', ואפשר גם לנהוג אחרת.
אנחנו מציעים לנצל חלון זמנים שהוא די קצר. מציעים לדיירים, מציעים בראש ובראשונה לקק״ל ולעירייה, מציעים לכנסת הנכבדה וגם למשרדי הממשלה במקומות הרלוונטיים שבהם הם צריכים לקחת אחריות, לקחת אחריות, בגלל שהכדור הזה נמצא על נקודת הפנדל, וגם השוער זז מהשער, והוא מוכן לתת להם את כל מה שהם מבקשים בחוק בגבול הטעם הטוב, כל עוד האינטרס שלו גם נשמר. בלי עיניים גדולות מדי, אני אומר לסגן ראש העיר הנכבד.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
זה חשוב מאוד, בלי עיניים גדולות מדי, שלכם.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אני רק על עצמי מדבר, משתדל. ולכן, אדוני היו"ר, אם רוצים להסיר חסם, הדרך להסיר חסם היא לא להיפגש פה מעת לעת, אלא להסתכל על הגורמים הרלוונטיים האמיתיים, ולהגיד להם, חברים יקרים, נתת מחמאות? ברוך השם.
עכשיו הגיע הזמן להפסיק עם הדיבורים ולעשות מעשה. כי חלון הזמנים הזה ייסגר, וכל העסק הזה בסוף, אני אומר בצער גדול, עלול להיראות אחרת לגמרי. עם התנצחויות, עם המון כסף שהרבה אנשים טובים יעשו, שלא קשור לדיירים, בהתנצחויות בבתי משפט וכו'. לכן, השורה התחתונה שלי, אדוני היו"ר, קודם כל תודה שאתה מעלה את זה לשיח. יישר כוח. אנחנו נמצאים פה בפורום, שיושבים פה נציגים של השחקנים הרלוונטיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זהו, אבישי, נו, אתה מאריך.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
לא, אני מסיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בסוף אני אגלה שאתה עו"ד. זה עצוב. נו, תסיים, אמרת את הכול.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אני עו"ד. שמע, הנה, אני מסיים בשבילך. היה שופט, זיכרונו לברכה, סלים ג'ובראן, בבג"ץ. הייתי מופיע אצלו הרבה פעמים. היה לו משפט, הוא תמיד היה מסיים דיון ככה. הוא היה שואל את אחד הצדדים, אתה רוצה לאכול ענבים או לריב עם השומר?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני מניח שהוא לא התכוון שהנידון הוא גנב, נכון? לריב עם השומר זה להחליט שאתה גנב. אבל הוא לא התכוון, היה לו הומור טוב.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
כבוד היו"ר, אני רוצה להגיד כמה מילים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אתה לא יכול להגיד. אתה לא יכול.
<< אורח >> דורון שמואלי: << אורח >>
לגבי פתרון מעשי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, שמואל, אתה לא יכול. נגמר הדיון. זהו.
את לא דיברת, את רוצה להגיד משהו? אתה לא דיברת. כן.
<< אורח >> ניצה טיטלבוים: << אורח >>
ניצה טיטלבוים, יועצת משפטית מרשות מקרקעי ישראל, מרחב ירושלים. גם רמ"י שותפה לרצון של גורמי המדינה להגיע להסדר. אין לי מה להוסיף, אדוני היו"ר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתם תברכו על איזה רעיון טוב שיתגבש.
<< אורח >> ניצה טיטלבוים: << אורח >>
אנחנו נברך על ההסדרים. כמו שהצדדים ציינו ביניהם, אני מניחה שכל הסדר יבוא לאישור הגורמים המוסמכים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הנהלות, כן.
<< אורח >> ניצה טיטלבוים: << אורח >>
עד היום הדברים לא באו בפנינו. כל השיח שמצוין פה בין החברה לבין הרוכשים, אנחנו שומעים על חלק מהדברים או פה בישיבות או במסגרת התקשורת. אבל כשדברים יובאו בפנינו הם ייבחנו, ואנחנו נשתדל להביא גם כן לפתרון שיחלץ את כל הצדדים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה לך. אדוני, לא דיברת.
<< אורח >> אמיר גנוסר: << אורח >>
אין לי מה להוסיף.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה תפקידך?
<< אורח >> אמיר גנוסר: << אורח >>
ראש אגף אסטרטגיה ברשות מקרקעי ישראל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אוקיי. מי עוד? שניכם, לא דיברתם. תציגו את עצמכם.
<< אורח >> אלקנה דודיין: << אורח >>
אלקנה דודיין, ממשרד הבינוי והשיכון. אין לי מה להוסיף למה שנאמר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתם נגד החוק שלנו או ששיניתם את עמדתכם? מה תפקידך שם?
<< אורח >> אלקנה דודיין: << אורח >>
עו"ד בלשכה המשפטית, עוזר ליועצת המשפטית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ומה עמדתכם על החוק?
<< אורח >> אלקנה דודיין: << אורח >>
הצעת החוק לא נבחנה כרגע, בעת הזאת, הצעת חוק הממשלתית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לך לחיים כץ, תגיד לו שאנחנו רוצים את עמדתו. באמת, תבקש דיון על זה.
<< אורח >> אלקנה דודיין: << אורח >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כי אנחנו לא רוצים לחרוץ את עמדתו בלי לדעת שהוא קיבל הזדמנות להבין את זה. זו המשימה שלך. כן.
<< אורח >> יצחק הנאו: << אורח >>
באתי להקשיב, ההורים שלי בעלי נכס.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
לא ידעתי באמת מה אתה עושה פה, יצחק. הוא ראש מבני דת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ומה איתך, אדוני?
<< אורח >> בן שפירא: << אורח >>
אני חלק מהמטה, ואני גם באתי להציף את הבעיה הזאת ולדבר את העוול שנעשה פה. אנחנו מדברים פה על כסף, אנחנו מדברים פה על כל מיני דברים אחרים, אבל בסוף יש אנשים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה נפגע מהאירוע הזה?
<< אורח >> בן שפירא: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז מה, אתה עובד בזה? מתנדב בזה? עו"ד?
<< אורח >> בן שפירא: << אורח >>
אני לא עו"ד, אני עוזר למטה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עוזר למטה, אוקיי.
<< אורח >> אבישי קראוס: << אורח >>
אנחנו מזמינים גם את סגן ראש העיר, גם את המטה. נשמח לבוא, כמובן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רגע, אני רוצה להציע משהו. אני מבקש להודות לכל המשתתפים בדיון. סך הכול דיון מכובד, העמדות נשמעו.
הוועדה קוראת לקק״ל ולעיריית ירושלים להקים שולחן עגול שאליו יוזמנו כלל הצדדים, על מנת לנסות ולגבש פתרון בהסכמה שמגובה על ידי הדיירים, הגורמים העסקיים, קק״ל, העירייה, משרד המשפטים, משרד השיכון, רמ"י, האוצר. ואם שכחתי מישהו, גם להזמין אותו לשולחן העגול.
אני מבקש מקק״ל ומהעירייה שיהיה לכך פרויקטור. זאת אומרת, אדם שכל שבוע-שבועיים מזמן ישיבה כזאת אצלכם, ישיבות עבודה ארוכות של רעיונות ופתרונות, כולל רשות המיסים, כל מי שיכול להוות חסם להסכמות, ישבו בדיונים האלה. להביא פרויקטור עירוני או פרויקטור משותף לקק״ל ולעירייה, שמכנס את הצדדים ומנסה להביא מסלול של הסכמה שהוא ברוח החוק או בתיקונים סבירים, ששומר על האינטרס של הדיירים.
אותה הסכמה יכולה להיות מוצגת לבג"ץ ולקבל את ברכת בג"ץ. זה מסלול אחד, חביליו, שאני רוצה שתקדם, כולל פרויקטור, מישהו אינטליגנט, עובד שלך, שהוא מייצג את האינטרס הציבורי, וכל שבוע מזמן את כולם.
<< אורח >> יוסי חביליו: << אורח >>
טוב, אני בעד. צריך להביא את זה בפני ראש העיר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תגיד למשה ליאון שאני מבקש את זה. זה אירוע של מיליארדים, נכון? יש לו השפעה אדירה ויש לו השפעות זולגות כלפי כל נכס של כנסייה שיהיה פה, ואחרי זה הוא יכול להיות מודל שבזכותכם גם בחיפה ייפתרו בעיות ועוד מקומות שהסוגייה הזאת תצוף בהם.
זה מצדיק פרויקטור לשנה, אינטליגנט, מנוסה, מבין בנדל״ן, מבין בקרקעות, מבין בניהול שולחן עגול, בנצי ליברמן כזה, מישהו רציני. תנהל לי פה אפשרות להסכמות, שנביא אותה ביחד כולנו. כל אחד ילך קודם כל להנהלה שלו, וההנהלה תגיד, רמ"י, אני מאשר את ההסכמות, שיכון, כל אחד יבוא עם אותה הסכמה, יאשר אצלו, ורק אז זה יוגש לבג"ץ, וזה כמובן עם רוב מוחלט של הדיירים שיסכימו לדבר הזה, מכל סוגי הארגונים והפורומים.
זה פרויקטור שאני מבקש שתגייסו, שיעבוד יום ולילה, והזמן פועל לרעת כולם. ואני מבקש גם מקק"ל לסייע בפרויקטור הזה, בסדר? תגידו לאוסטרינסקי, שבקשה אישית שלי, מישהו שיתמחה במשרד, קם ונושם רק את הבעיה הזאת למשך שנה, שיהיה משותף לשניכם, זה יהיה מצוין. עובד אצל שניכם.
לצד האפשרות הזאת, הכנסת תמשיך לקדם את החוק הזה. הוא כנראה לא יעבור בכנסת הזאת, אבל הוא ירחף מעל כולם. ואם אני אהיה פה בפעם הבאה אז אני אגיש אותו מחדש, ואם לא, אחרים אמיצים ייקחו את המושכות. העמדה הערכית שאנחנו נכנסים פה נובעת מדבר אחד שהזכרתי אותו, ואני חוזר עליו.
רוכשי הבתים בשכונות הללו לא חשבו שהם חשופים לסכנה כזאת. בתום ליבם קנו בית שקק״ל, שהיא אחד משלושת המוסדות הלאומיים שיש לה מעמד מוחרג בחוק הישראלי, ייחודי כמוסד לאומי, ובנוסף היא זאת שרכשה קרקעות בארץ ישראל והיא זאת שהעניקה קרקעות לרמ"י לניהול, ולכן כל אדם בתום ליבו חשב שהוא בידיים טובות, ושלא העובדה שהיא חכרה את הקרקעות האלה מכנסיות פתאום תפגע בו ובקניין שלו ובנדל"ן שלו.
מתוך תום הלב הזה הוועדה פועלת ורוצה להביא להם פתרון שהוא סביר, מידתי, דומה ושוויוני לכל דייר אחר במדינה. זאת המוטיבציה שלנו. אין לנו שום מוטיבציה אחרת. וכל הסכמה שתביא את הפתרון הזה תבורך, וכל חוק שיביא את הפתרון הזה יבורך.
אבל צודקים הצדדים שהכנסת לא תצליח לעשות את העבודה השחורה של ההתדיינות וגיבוש הרעיונות להסכמות רחבות. הדבר הזה נדרש כל שבוע עם פרויקטור שייכנס לזה וינהל את זה. אנחנו נעשה אולי ישיבת מעקב, אם יש פרויקטור כזה, אם מותר לנו בפגרה או מה שזה לא יהיה, נעשה עוד מעקב שאכן יש פרויקטור כזה ויש האצה של ההתדיינות בין כל הצדדים, לקראת אפשרות להציג עמדה משותפת בבג"ץ, שבג"ץ בעצם ייתן לזה מעמד של פסיקה שהיא תקדימית והיא מעין מעמד חקיקתי של הדברים.
אני ממליץ לכם, צור, כן לשבת עם הבעלים. לא לפחד מפגישות. לשבת, להתדיין עם אקסטל, עם מי שלא בחדר. לא עולה כסף לפגישות. לדבר. אני לא אומר שיש פתרון. אני אומר שאסור שלא יגיע פתרון, כי אין דיבור בין כל הצדדים.
אני נועל את הישיבה, תודה רבה לכולם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:29. << סיום >>