חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952

חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מתייחס בין היתר לעבירות העוסקות בהסעה, הלנה והעסקה של תושבי אזור יהודה והשומרון שנכנסו לישראל או שוהים במדינה שלא כדין, וזאת על מנת לצמצם את התופעה זו. בעקבות...

נקבע בהוראת שעה, התקפה למשך ארבעה חודשים, בחינה מחדש ואישור של בקשות הארכה לרישיון לישיבת ביקור, לשם העסקת עובדים זרים בסיעוד, אשר נדחו בתקופת מגפת הקורונה. רישיונות אלה יבחנו במקרים בהם הקשר בין...

נקבע כי אחראי על כלי הסעה, העתיד להגיע לישראל או לצאת ממנה, יעביר לרשות האוכלוסין וההגירה את הפרטים המופיעים במסמכי הנסיעה של האנשים העומדים להגיע לישראל או לצאת ממנה על אותו כלי הסעה, את מועד...

נקבע כי אזרח או תושב ישראלי שהורשע בביצוע עבירה שהיא הפרת אמונים למדינת ישראל, נגזר עליו מאסר בפועל בגינה, והוכח כי הרשות הפלסטינית מתגמלת אותו על כך, ניתן יהיה לבטל את אזרחותו או את רישיונו...

הצעת החוק מאפשרת הארכת רישיון עבודה לזרים שעוסקים בעבודה סיעודית בישראל, במקרים שבהם נוצר קשר טיפולי הדוק עם מטופל סיעודי בתקופת ההיערכות שהייתה מותנה עקב מגפת הקורונה. הארכה זו תתאפשר רק אם הקשר...

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 נדון בקריאה השנייה והשלישית ביום ז' אדר ב' התשפ"ב (10 במרץ 2022). החוק, המבוסס על חוק שהיה בתוקף בין 2003 ל-2022 בשינויים מסוימים שיפורטו, קובע...

במטרה למנוע ניתוקו של קשר טיפולי ארוך בין מטופל לבין עובד זר המועסק בתחום הסיעוד, אשר יכול לגרום לפגיעה קשה במטופל, נקבע בהוראת שעה, התקפה למשך ארבעה חודשים, כי שר הפנים רשאי לבחון מחדש ולאשר...

תיקון זה קובע כי סמכות שר הפנים להתיר הארכת שהות של עובד זר לסיעוד אצל מטופל סיעודי חדש, לאחר שהעובד הזר סיים את תקופת העבודה המרבית המותרת בישראל, במקרים הומניטריים מיוחדים, תחול רק לגבי עובדים...

תיקון זה מבטל את תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ח-1948 כנוסחן בתוספת לפקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ט-1948, ומעגן את ההסדרים שבהן, בהתאמות הנדרשות, במסגרת חוק...

תיקון זה מעגן בצורה ברורה ומפורטת את סמכות שר הפנים לבטל רישיון לישיבת קבע בעילה של הפרת אמונים, זאת בהמשך לסמכותו הכוללת לביטול רישיון ישיבה בישראל לפי הוראות החוק כיום. לפי המוצע, ביטול רישיון...

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 29 והוראות שעה), התשע"ח-2018 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י"ח באדר התשע"ח (5 במרץ 2018). בחוק נקבעו מספר שינויים הנוגעים לעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים...

חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ח-2017 התקבל בכנסת ביום כ"ג בכסלו התשע"ח (11 בדצמבר 2017). החוק קובע כי יוארך תוקפם של הסדרים קיימים כגון תקופת משמורת מוגבלת למסתננים "חדשים",...

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 28), התשע"ז–2017 התקבל בכנסת ביום ח' באדר התשע"ז (6 במרץ 2017). החוק קובע כי לא יינתנו לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע במדינת ישראל אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא,...

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 27), התשע"ז–2017 התקבל בכנסת ביום ג' בשבט התשע"ז (30 בינואר 2017). החוק קובע כי ניתן יהיה להאריך רישיון לישיבת ביקור לעובד זר גם אם התקיימו נסיבות מיוחדות של תרומתו...

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26), התשע"ו-2016, התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום ד' באדר ב' התשע"ו (14 במרס 2016). החוק קובע החמרה בענישה על עבירות של הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים, וכן...

הצעת החוק מעוניינת להפוך את הוראות סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, הקובעות עבירות של הסעה והעסקת תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה שלא כדין, מהוראות שעה להוראות קבע. הצעת החוק נובעת מהימשכות המצב הביטחוני...

הצעת חוק זו נועדה להחיל את הוראות חוק בתי דין מינהליים על בתי דין לביקורת משמורת שוקמו לפי חוק הכניסה לישראל וחוק למניעת הסתננות. הצעה כוללת תיקונים ספציפיים לחוק בתי דין מינהליים, בהתחשב...

הצעת החוק מגדירה את סיוע לתושבי יהודה, שומרון וחבל עזה שאינם רשאים להיות בישראל כמעשה פלילי. החוק קובע עבירות כמו הסגת גבול, העסקת תושבים זרים שלא כדין והסעתם על ידי מעביד או מתווך כוח-אדם. מטרת...

הצעת החוק תיקון מס' 23 לחוק הכניסה לישראל נועדה לעודד תיירים וזכאי שבות בישראל. החוק מאפשר לארכם את שהייתם של תיירים וזכאי שבות עד חמש שנים, במקום שנתיים כיום, ובכך מקל על הביורוקרטיה ומעודד את...

הצעת החוק נועדה להקים בית דין לזרים ייחודי בישראל אשר ישמש כערכאה שיפוטית לבקורת החלטות של הרשויות בנושאים כמו הכניסה לישראל, יציאה ממנה ואזרחות. המטרה היא להקל על העומס המוטל על מערכת השפיטה,...

הצעת החוק נועדה לתקן חוקים שונים, לבטל חוקים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להביא לצמיחה כלכלית בישראל. החוק מתמקד בין היתר בשיפור שוק התקשורת באמצעות פטור מפטור מאישור סוג לציוד רט"ן העומד בתנאים...

הצעת החוק מעלה את גיל המושגח מ-14 ל-18 שנים, כך שהאחריות לדאגה לצורכי חייו של קטין תוטל על הורה או משגיח עד לגיל הבגרות. הצעת החוק מאפשרת לעוסקים שמחזור עסקאותיהם אינו עולה על 15 מיליון שקלים...

הצעת החוק מעבירה את האחריות על הטיפול בעובדים זרים ממינהל התמ"ת לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים. החוק מגדיר את תפקידו של הממונה על זכויות עובדים זרים, שיפעל כעת תחת שר הפנים,...

הצעת חוק זו נועדה להחמיר את הענישה על הסעת תושבים זרים השוהים בישראל שלא כדין. החוק יקבע עונש של עד שלוש שנות מאסר במקרים בהם ההסעה נעשתה באופן מאורגן, עם שימוש באמצעים מתוחכמים או כאשר מספר רב...

הצעת חוק זו נועדה ליישם את התכנית הכלכלית לשנים 2009-2010, ונועדה להתמודד עם השפעות המשבר הכלכלי העולמי. היא כוללת תיקונים לחוקים קיימים, ביטול של חוקים ותקנות חדשות, במטרה לצמצם את הגירעון...

הצעת החוק מעבירה את האחריות לניהול תכנית הפיקוח האלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על–תנאי ממאסר מהמשרד לביטחון הפנים לשירות בתי הסוהר. החלטה זו נובעת מתשתית ארגונית ולוגיסטית של השירות,...

החוק משנה את הליך מינוי בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, כך שרשר המשפטים יהיה זה שממנה אותו מבין מועמדים שתבחר ועדה. הצעת החוק גם מעגן הוראות הקובעות כי מוחזק במשמורת יובא לפני בית הדין...

הצעת החוק מעוניינת להאריך את תוקפו של חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) במשך חמש שנים נוספות, במטרה להתמודד עם הסכנה הנשקפת לביטחון ישראל מצד תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה. החוק קובע עבירות על-פי חוק...

חוק זה מתקן את חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) על ידי הגדרת חובה לדווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על מספר המקרים שבהם נפתחו חקירות בשל חשד לעבירות לפי החוק, תוך הפרדה...

הצעת החוק תיקן את חוק הכניסה לישראל ותקנה את סמכות השר להסדיר גביית תשלומים מנבחנים בעד בחינות בגרות ממשלתיות. החוק יאפשר למשרד החינוך לגבות תשלום מהורי התלמידים עבור בחינות הבגרות, וזאת לאחר...