חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967

תקציר

מתוך התיקון האחרון לחוק, 7 באוגוסט 2017.

חוק העיצובים, התשע"ז–2017 נועד לקבוע הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים, ויחליף את ההסדר הקיים בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924, בכפוף להוראות מיוחדות בנוגע למדגמים. דיני העיצובים או דיני המדגמים כפי שנקראו עד היום הם ענף של דיני הקניין הרוחני, המסדיר את המסגרת החוקית להגנה על עיצובים של מוצרים תעשייתיים, להבדיל מדיני זכויות יוצרים שתכליתם להגן על יצירות, כאשר עיצוב מתייחס למראה של מוצר המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר, כגון צורה או מיתאר. החוק מבקש ליצור איזון בין שני אינטרסים ציבוריים: מצד אחד, הרצון לעודד פיתוח של עיצובים חדשים באמצעות הענקת "מונופול", דהיינו זכות בלעדית מוגבלת וקצובה בזמן לשימושים שונים בעיצוב, ומצד שני, הרצון לאפשר לכלל הציבור לעשות שימוש בעיצובים, ולפיכך לא להגביל את מגוון האפשרויות לעיצוב מוצרים ולצמצם את המונופול הניתן למעצבים למינימום ההכרחי שיקיים את התמריץ לפתח עיצובים חדשים כאמור. כמו כן, החוק מותאם להתפתחויות הטכנולוגיות, לדין הבין-לאומי, ובפרט אמנות והסכמים בין-לאומיים, ולפסיקה הישראלית. להלן פירוט של כמה מהחידושים בחוק זה לעומת הדין הקודם, פקודת הפטנטים והמדגמים: ראשית, בהתאם למצב המשפטי ערב כניסתו של החוק לתוקף, הענקת "מונופול" לגבי מדגם מותנית ברישום במשרד המשפטים, המקנה תקופת הגנה של 15 שנים, בכפוף לעמידה בתנאי הכשירות לרישום. חוק העיצובים קובע הסדר חדש בשני מישורים: האחד, הארכת תקופת ההגנה לעיצוב רשום, מ-15 ל-25 שנים, בכפוף לתנאי כשירות לרישום שאינם זהים לאלה הקבועים בפקודה – חדשנות ואופי ייחודי. המישור השני נוגע להענקת הגנה, לראשונה בדין הישראלי, לעיצוב לא רשום, כך יוכל מעצב ליהנות מהגנה למשך 3 שנים, ללא צורך בהליך רישום, הכרוך בהשקעת משאבים ועשוי להיות בלתי יעיל לגבי עיצובים שהם אופנות חולפות. הענקת הגנה לעיצוב לא רשום נועדה בעיקר להקל על מעצבים שהם עוסקים קטנים ואין להם בהכרח את הידע והמשאבים הנדרשים להליך הרישום. שנית, החוק כולל הוראות שיאפשרו למדינת ישראל להצטרף להסכם בין-לאומי – הסכם האג, וכתוצאה מכך יוכלו מעצבים ישראליים להגיש בקשה אחת ויחידה לרישום העיצוב וזו תנותב לכלל המדינות שהצטרפו להסכם. שלישית, החוק כולל כלי אכיפה שאינם קיימים בפקודה – עבירות פליליות, סמכות לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק (פיצויים עונשיים), וכן מתן אפשרות לבעל עיצוב רשום לפנות למכס ולבקש עיכוב של שחרור הטובין שלטענתו מפרים את זכויותיו בעיצוב, וזאת כדי להביא להרתעה משמעותית כלפי מפרים פוטנציאליים ולהגן כראוי על זכויותיהם של המעצבים.

התקציר מבוסס על נתוני הכנסת.

מסמכים 5

מסמכי התיקון האחרון לחוק (נוסח, דברי הסבר). תיקונים קודמים בהיסטוריה למטה.

היסטוריית התיקונים 5

הצעות החוק שחוקקו ותיקנו את החוק, מהחדש לישן. לחצו על תיקון לצפייה במסמכים ובהצבעות שלו.

• חוק העיצובים, התשע"ז-2017 7 באוגוסט 2017

  חוק העיצובים, התשע"ז–2017 נועד לקבוע הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים, ויחליף את ההסדר הקיים בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924, בכפוף להוראות מיוחדות בנוגע למדגמים. דיני העיצובים...

• חוק הפטנטים (תיקון מס' 11), התשע"ד-2014 27 בינואר 2014

  הצעת החוק נועדה ליישם מסמך הבנות בין ישראל לארצות הברית בנושא הגנה על קניין רוחני בתרופות. היא מעודדת את פתיחת השוק הישראלי לתרופות גנריות באמצעות צמצום מספר המדינות המוכרות המשמשות בסיס לחישוב...

• חוק הפטנטים (תיקון מס' 10), התשע"ב-2012 12 ביולי 2012

  הצעת החוק נועדה להביא את תקנות פרסום בקשות פטנט בישראל לידי אחידות עם המדיניות הבינלאומית ולמדינות רבות אחרות. מועד פרסום הבקשה יוקדם ל-18 חודשים מהיום שהוגשה, תוך שמירה על הגנה לצדדים שלישיים...

• חוק הפטנטים (תיקון מס' 9), התשע"ב-2011 8 בדצמבר 2011

  הצעת חוק זו מעניקה לרשות הפטנטים הישראלית תפקידים חדשים כרשות חיפוש בינלאומית ורשות בינלאומית לבחינה מקדימה במסגרת האמנה. הרשות תוכל ליצור דוחות חיפוש בינלאומיים ודוחות בחינה מקדמית לגבי בקשות...

• חוק הפטנטים (תיקון מס' 8), התשע"א-2011 12 בינואר 2011

  הצעת החוק תיקן את חוק הפטנטים, ונועדה להחליף את פרסום יומן הפטנטים והמדגמים ברשומות בפרסום מקוון באתר האינטרנט של רשם הפטנטים. המטרה היא לצמצם עיכובים בפרסום ולשפר זמינות המידע לציבור, תוך שמירה...