חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981

תקציר

מתוך התיקון האחרון לחוק, 9 בפברואר 2021.

חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 (להלן – החוק), אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ו בשבט התשפ"א (8 בפברואר 2021). בשנת 2016 חוקקה הכנסת את חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016, הקובע כי ניתן להפקיד ולסלוק שיקים בסליקה אלקטרונית. עד לחקיקתו של החוק, שיקים נסלקו בסליקה בין בנקאית באופן ידני. בנוסף, בשנת 2018, במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018, תוקן חוק הבנקאות (שירות ללקוח) ונחקקה בו רפורמת הניידות בין בנקים ("ניידות בקליק") שמטרתה לאפשר העברת הפעילות הפיננסית של לקוח פרטי, מבנק מעביר לבנק קולט בלחיצת כפתור, תוך כדי הטלת חובות על הבנקים לבצע את ההעברה באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת החשבון. תחילתה של הרפורמה נקבעה ליום ט' בניסן התשפ"א (22 במרץ 2020), אולם נדחתה, בצו, עד ליום ט"ז בתשרי התשפ"ב (22 בספטמבר 2021). החוק מכיל הוראות משלימות במספר חוקים, ליישום רפורמת הניידות בכל הנוגע להעברת חשבון שיקים בין בנק לבנק ואופן סליקתם, זאת בהתייחס למספר מצבים: האחד, מעבר מבנק לבנק של לקוח שמשך את השיק; השני, מעבר מבנק לבנק של לקוח הפורע את השיק; השלישי, החלת ההוראות הנוגעות לחשבון מוגבל. תיקון אחד הוא לחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016. במסגרת התיקון נקבע מנגנון שיאפשר ללקוח לעבור בנק גם אם נמשכו שיקים מהחשבון שלו בבנק המקורי, כך שהם ייפרעו מהחשבון שלו בבנק הקולט. כך גם הבנק הקולט יוכל להציג שיק לפירעון גם אם הופקד או הועבר לגבייה בבנק המקורי. בנוסף, שמו של חוק זה שונה לחוק סליקת שיקים, התשע"ו–2016, זאת משום שעם חקיקת התיקון החוק יתייחס לסליקת שיקים באופן כללי ולא רק לסליקה אלקטרונית. כמו כן, הוסמך המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי על בנק שהפר את הוראות חוק זה. תיקון שני הוא לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–1981 (להלן – חוק שיקים ללא כיסוי), הקובע הסדרים לעניין הגבלת חשבון לאחר שסורבו בו שיקים בהתאם למספר הקבוע בחוק. במסגרת התיקון לחוק נקבעו הוראות המבהירות כיצד יחול החוק על חשבון שנוייד, ובכלל זה וכיצד יילקחו בחשבון שיקים שסורבו קודם לכן בחשבון בבנק המקורי לצורך הגבלת החשבון. בנוסף, בהתאם להסדר הקבוע היום בחוק שיקים ללא כיסוי, בנק ישראל מפרסם את מספרי החשבונות המוגבלים, עם ציון שם הבנק שבו מתנהל החשבון ותאריך סיום ההגבלה. כדי לאפשר לבנק ישראל להציג מידע עדכני ואמין גם על חשבון שנוייד, נקבע כי על הבנק הקולט מוטלת חובה למסור מידע אודות החשבון לבנק ישראל. במקרה שחשבון שנוייד היה מוגבל בבנק המקורי ולא יהיה מוגבל בבנק הקולט – בנק ישראל לא יפרסם את החשבון שנוייד כחשבון מוגבל. לעומת זאת, אם החשבון בבנק המקורי לא היה מוגבל, אולם הוא עתיד להיות מוגבל בבנק הקולט – יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון המוגבל בציון תאריך סיום ההגבלה. מובהר שאם החשבון היה מוגבל בבנק המקורי והוגבל גם בבנק הקולט – בנק ישראל יפרסם את פרטי החשבון. תיקון שלישי הוא לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981. החוק קובע כי בשל הצורך להתייחס לניתוב הפעילות הפיננסית שממשיכה להגיע אל הבנק המקורי גם לאחר העברת החשבון ממנו (תשלומים או זיכויים), תורחב סמכותו של נגיד בנק ישראל לקבוע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המעביר את הפעולות הדרושות לשם העברת הפעילות הפיננסית של לקוח ביניהם, גם לאחר מועד העברת החשבון, כך שהוא יהיה רשאי לקבוע תקופות שונות לסוגי פעילות פיננסית שונים. מועד תחילת החוק הוא מועד כניסתה לתוקף של המסגרת הנורמטיבית של הרפורמה, ביום ט"ז בתשרי התשפ"ב (22 בספטמבר 2021). ההוראה המסמיכה את המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי לפי חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016, תיכנס לתוקף ביום י"ט באייר התשפ"א (1 במאי 2021), ותיקון שמו של חוק זה ייכנס לתוקף עם פרסום החוק.

התקציר מבוסס על נתוני הכנסת.

מסמכים 6

מסמכי התיקון האחרון לחוק (נוסח, דברי הסבר). תיקונים קודמים בהיסטוריה למטה.

היסטוריית התיקונים 9

הצעות החוק שחוקקו ותיקנו את החוק, מהחדש לישן. לחצו על תיקון לצפייה במסמכים ובהצבעות שלו.

• חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021 9 בפברואר 2021

  חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 (להלן – החוק), אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ו בשבט התשפ"א (8 בפברואר 2021). בשנת 2016 חוקקה הכנסת את חוק סליקה אלקטרונית של...

• חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14), התש"ף-2020 18 באוגוסט 2020

  הוחלט לתקן את חוק שיקים ללא כיסוי ולקבוע כי כאשר מוצג שיק לפירעון ואין בחשבון הבנק יתרה מספקת שמאפשרת את פירעונו, הבנק יהיה חייב להודיע לבעל החשבון, מוקדם ככל הניתן, שעליו להפקיד כספים בחשבון עד...

• חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 34), התשע"ח-2018 12 במרץ 2018

  חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 34), התשע"ח-2018 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' באדר התשע"ח (7 במרץ 2018) פקודת המשטרה מסדירה את סמכויות המשטרה וגופים נוספים בעת אירוע אסון המוני, המוגדר...

• חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 12 באפריל 2016

  חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (להלן - החוק), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום י"ט באדר ב' התשע"ו (29 במרס 2016). החוק מחליף את חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002 (להלן – החוק הבטל), וקובע...

• חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה) (מס' 2), התשע"ד-2014 7 באוגוסט 2014

  חוק זה נועד להגביר את גביית המסים בישראל ולהילחם בהעלמות מס. הוא עושה זאת באמצעות תיקונים בחוקי המס הקיימים, שיפור אמצעי הגבייה והדיווח, ושימוש במערכות מידע לצורך אכיפה יעילה יותר. הצעת החוק...

• חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012 31 ביולי 2012

  הצעת החוק תיקן את חוק הדואר על מנת לאפשר לחברת דואר ישראל בע"מ (חברת הדואר) לתת שירותים כספיים באמצעות חברה בת, תוך יצירת הפרדה מבנית ותאגידית בין שתי החברות. החוק יאפשר לחברה הבת להעסיק עובדים...

• חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 9), התשע"ב-2012 14 במאי 2012

  חוק זה מעדכן את חוק שיקים ללא כיסוי, ודורש ממוסדות פיננסיים להודיע ללקוחות פוטנציאליים על הגבלות קודמות שהוטלו על חשבונותיהם. ההודעה תכלול פרטים על מספר השיקים שסורבו, סוגי ההגבלות והתקופה בהן...

• חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 16 בנובמבר 2008

  הצעת החוק נועדה להשיג את יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2007. היא מתמקדת בשינויים בביטוח הלאומי, בעיקר בתחום הגימלאות ובביטוח אבטלה. הצעת החוק תשנה את שיעור ההצמדה של גימלאות המשולמות על...