חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 227), התשע"ו-2016

תקציר

תיקון לחוק פקודת מס הכנסה (מס' 227), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ג' ו' בתמוז התשע"ו (12 ביולי 2016). התיקון הוא יישומו בפועל של ההסכם שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות-הברית, הידוע גם בשם הסכם פטקא, לפיו התחייבה מדינת ישראל להורות לגופים פיננסיים ישראליים החייבים בדיווח לבדוק חשבונות המתנהלים אצלם ולהעביר לרשות המסים מידע אודות חשבונות של לקוחות של לקוחות המוחזקים במישרין או בעקיפין בידי אזרחי ארצות-הברית ותושביה, וכן התחייבה שרשות המסים תעביר את המידע האמור לרשויות המוסמכות בארצות הברית, ובתמורה תקבל מהם מידע דומה על אזרחים ישראליים. הוראות התיקון יחולו גם לעניין הסכם יישום שהוא הסכם ליישום חילופי מידע מכוח הסכם בין לאומי שמבוסס על הנוהל לחילופי מידע אוטומטיים של חשבונות פיננסיים שפרסם ארגון ה-OECD. לאור שיטת המיסוי האמריקאית, יחולו הוראות התיקון על מי שהוא אזרח ארה"ב או תושב ארה"ב, בעוד שמי שהוא אזרח מדינה זרה אחרת שהיא צד להסכם היישום – הוראות התיקון יחולו עליו בהתאם למבחן התושבות. על פי התיקון, מוסד פיננסי ישראלי שהוא מוסד לפקדונות, מוסד למשמורת, ישות השקעות או חברת ביטוח, שלא הוחרגו על ידי שר האוצר, ידרשו מבעל חשבון או ממי שמבקש להיות בעל חשבון פיננסי (שהוא חשבון המוחזק במוסד פיננסי לרבות חשבון פיקדון, חשבון למשמורת, חשבון בישות השקעות לעניין זכות בהון או בחוב באותה ישות השקעות שאינה נסחרת בקביעות או זכויות כאמור במוסדות אחרים – ככל שאין בכך משום תכנון מס אסור), למסור לו את המידע הדרוש לשם בירור זהותו ומדינת תשובתו לצורכי מס או אזרחותו, ואם בעל החשבון הוא ישות – גם מידע הדרוש לסיווגה ובירור זהותו של בעל השליטה בה ומדינת תושבותו לצרכי מס או אזרחותו; המוסד הפיננסי יעביר את המידע אודות בעל חשבון ובעל שליטה בישות בעלת חשבון ובדבר החשבון הפיננסי למנהל רשות המסים וזה יעבירו לרשות מס במדינה זרה. יצויין שלפי הסכם הפטקא, גם אם יעשו בדיקות לאימות זהותו של אדם שיש סממן להיותו אזרח ארה"ב (למשל על סמך מס' ביטוח לאומי, אזרחות, טלפון או כתובת בארה"ב) הרי שהמידע יועבר הוא לגבי יחיד שיש לו במוסד פיננסי סכום העולה על 50,000 דולרים או 250,000 דולרים במקרה של ישות. בעניין העברת המידע מהמנהל לרשות מס במדינה זרה, המנהל ישמש כצינור בלבד ולא יוכל לעשות שימוש במידע שהתקבל ממוסדות פיננסיים, למעט לצורך העברתו לרשויות מס במדינות זרות. על פי הסכם הפטקא, מוסד פיננסי שלא יפעל לפי הוראות ההסכם יחוייב בניכוי במקור בשיעור של 30% מכל תשלום בר ניכוי ממקור הכנסה אמריקאי המועבר לאותו מוסד פיננסי. עוד נקבע, שמוסד פיננסי ישלח הודעה למי שהוא סיווגו כאזרח או כתושב מדינה זרה שמידע אודותיו ואודות החשבון הפיננסי שבבעלותו או בבעלות ישות שבשליטתו צפוי להיות מועבר למנהל רשות המסים לצורך העברתו מהמנהל לרשות מס במדינה זרה. הודעה כאמור תשלח 30 ימים לפחות לפני העברת המידע למנהל. בנוסף נקבע שהמוסד הפיננסי ישלח מידי שנתיים הודעה לאותו אדם שמידע בענייני מועבר כאמור למנהל רשות המסים – וזאת כדי לאפשר לאדם לסתור את ההנחה שהוא אזרח או תושב של מדינה זרה, ככל שהוא יכול להוכיח זאת. בנוסף, נקבע עיצום כספי על מוסד פיננסי שלא דרש מבעל חשבון או ממי שמבקש להיות בעל חשבון למסור לו מידע או לא ערך את הבדיקות הדרושות לסיווגו של בעל החשבון כאזרח או כתושב זר, או לא העביר מידע למנהל רשות המסים. מנהל רשות המסים הוסמך לפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, מהות ההפרה ונסיבותיה וכן את שם התאגיד המפר לתקופה של ארבע שנים. כן תוקן חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, והוספה לו הגדרה של אמצעי שליטה והוחלפה ההגדרה שליטה בהגדרה בעל שליטה. בנוסף, נקבע שהעברת מידע מתאגיד בנקאי או ממוסד פיננסי מדווח לא תחשב כהפרת סעיף הסודיות שבחוק איסור הלבנת הון, ככל שמדובר במידע בדבר זיהוי מקבל השירות הנדרש לפי הסכם פטקא או הסכם יישום בלבד. תחילתו של תיקון זה ביום פרסומן של תקנות שקבע שר האוצר, למעט לעניין העיצומים הכספיים וההגדרה "בעל שליטה" שבחוק איסור הלבנת הון שתחילתם שישה חודשים מאוחר יותר.

התקציר מבוסס על נתוני הכנסת.

מסמכים 4

הצעות חוק נוספות מאותה ועדה