חוק

חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008

הכנסת ה־17 · 2006–2008 תאריך פרסום: 10 בפברואר 2008

תקציר

מתוך התיקון האחרון לחוק, 21 בינואר 2026.

החוק מסדיר את האפשרות של חייבים, תאגידים ויחידים, לקבל צו שיפוטי של "עיכוב הליכים" במסגרת הליך לגיבוש הסדר חוב הקבוע בחלק י' לחוק חדלות פירעון. תיקון זה לחוק מעגן כהסדר קבע, בשינויים מסוימים, את הוראת השעה שנקבעה בעבר בתיקון מספר 4 לחוק. לפי החוק, צו עיכוב ההליכים ניתן כאשר החייב נקלע לקשיים כלכליים, ובמקום להיכנס להליך מלא של חדלות פירעון הוא מבקש להגיע עם הנושים שלו להסדר חוב מוסכם. הצו מביא להקפאה של הליכים משפטיים והליכי גבייה נגד החייב. הוא ניתן כדי שהחייב יוכל בתקופה שההליכים כלפיו מעוכבים לנהל משא ומתן עם הנושים במטרה להצליח להגיע להסדר שיאפשר לו לחזור למסלול עסקים תקין. משכו של הצו מוגבל: לגבי תאגידים, הצו ניתן לתקופה ראשונה של עד 45 ימים וניתן להאריכו לתקופה כוללת של עד 120 ימים, ולגבי יחידים, הצו ניתן לתקופה ראשונה של עד 90 ימים וניתן להאריכו מעת לעת בלי שהוא מוגבל בתקופה כוללת מקסימלית. במהלך תקופת עיכוב ההליכים, החייב ממשיך לשלוט בנכסיו ולנהל את ענייניו הכלכליים ללא מינוי נאמן חיצוני, ובמקום זאת, כדי להגן על הנושים ממנה בית המשפט "מנהל הסדר" שתפקידו לפקח על ההליך ולסייע לצדדים בגיבוש ההסכמות.

התקציר מבוסס על נתוני הכנסת.

מסמכים 12

מסמכי התיקון האחרון לחוק (נוסח, דברי הסבר). תיקונים קודמים בהיסטוריה למטה.

הצעת חוק לקריאה השנייה והשלישית

חוק - נוסח לא רשמי

חוק - פרסום ברשומות

היסטוריית התיקונים 9

הצעות החוק שחוקקו ותיקנו את החוק, מהחדש לישן. לחצו על תיקון לצפייה במסמכים ובהצבעות שלו.

הצג 1 תיקונים נוספים
  • הצעת החוק מגדירה ומסדירה את נושא מערכות התשלומים בישראל, במטרה להבטיח יציבותן ותפקודם היעיל. החוק יאפשר לבנק ישראל לזהות ולשלוט על מערכות תשלומים חשופות, ויקנה לו סמכויות לתת הוראות למפעילים...